עם שכנים כאלה מי צריך אויבים לא לכל אחד יש וילה מוקפת גן, ולמי שגר בבית משותף יש הרבה סיבות לויכוחים שי קאופמן 26/01/03 היחסים בין שכנים אינם תמיד אידיליים כמו בסידרה האוסטרלית המתקתקה "שכנים", עם ג'יסון דונבון וקיילי מינו. במציאות, שכנים מסתכסכים על כל דבר שאפשר להעלות על הדעת ­ זו זורקת חיתולים על הכביסה שלמטה, זה פותח את הסטריאו שלו בדיוק במנוחת בצהריים, הדוברמן של השכן מלמטה נושך כל מי שנכנס למתחם. וכמובן חניה ­ אתה תפסת לי... אתה חסמת אותי... אתה שרטת אותי. והחכמים כבר אמרו: אשה נאה, כלים נאים ושכן טוב מרחיבים את דעתו של אדם. הצרה היא שעל כל שכן טוב (בידי המערכת שמורים שמותיהם של שלושה כאלה בגוש דן) יש עשרה הקרובים קירבה גנטית לאטילה ההוני.קחו למשל את סיפורו של בן שחר מבאר­שבע, ראש ועד הבית, אשר נתקל בארבעה דיירים סרבני מיסי ועד. הוא פנה למפקח על רישום ומקרקעין הדן בסכסוכי שכנים (סמכות מקבילה לבית משפט השלום), וזה חייב את הסרבנים לשלם. למרבה הפלא (או לא) גילה בוקר אחד שאלמונים התנכלו למכוניתו, שרטו אותה קשות וניקבו שני צמיגים. כאשר התביעות הכספיות נגד השכנים אף הגיעו לשלב ההוצאה לפועל, קיבל בן שחר, לטענתו, איומים על חייו. בן שחר המבוהל פנה למשטרה אולם שום דבר לא נפתר ביחסיו עם שכניו.תגובת דובר מרחב הנגב: "תלונותיו של מר בן שחר טופלו עד תום והשכנים המעורבים נחקרו. אך המשטרה לא יכולה לעצור אזרחים רק בגלל שמישהו טוען שמאיימים עליו". כלומר, עד שלא מתבצעת עבירה פלילית אין פיתרון אמיתי מהמשטרה לסכסוכי השכנים. הם יבואו לעצור מסיבה רועשת בחצות וזהו. גם הרשויות המקומיות ממעטות להתערב אלא אם מדובר בהפרה של חוקי העזר העירוניים, בעיקר בענייני לכלוך ורעש, וגם אז רק אם מדובר במפגע רציני. אם יש לך תלונה על הזזת רהיטים בקומה שלמעלה ­ אתה נשאר לבד.אם כך, מאין תבוא הישועה? הכתובת החוקית למרבית סכסוכי השכנים היא כאמור המפקח על רישום המקרקעין. בשנה האחרונה התקבלו 3,057 תביעות, בנושאי ועד בית, התקנת מעלית, חניה, גג, מקלט וכדומה. בארץ פועלים 11 מפקחים על רישום מקרקעין במרבית הערים הגדולות.סכסוכים הקשורים לתוספות בנייה ­ כמו שכן שפלש לשטח של חברו ­ נידונים בוועדות המקומיות לתכנון ובנייה בערים השונות. בעיות רעש ולכלוך (שני גורמים שכיחים לסכסוכים) נידונים בבית המשפט השלום שלו הסמכות בכל הנושאים של מטרדים. לחלק מהמטרדים יש הסדרים חוקיים ברורים (אסור לגרום לרעש מעל 50 דציבלים בין 6:00 ל­22:00, ובין 22:00 ל­6:00 אסור לגרום לרעש מעל 40 דצבילים, הנמשך מעל 30 דקות). המשרד לאיכות הסביבה יכול גם הוא לסייע בנושאים אלו, אך רק אם מקור הרעש הוא בית עסק או מוסד ולא אדם פרטי.אבל לפני שאתם רצים לבית משפט ומשקיעים כסף וזמן, ישנם גם פתרונות נעימים יותר, שעיקרן גישור. אפשר להתחיל באגודה לתרבות הדיור, המייעצת לחברי האגודה (תמורת 22 שקלים בשנה לדייר). כיום חברים באגודה 32 אלף בניינים, שבהם 870 אלף יחידות דיור. מה שאומר ששכנים רבים לא יכולים להיעזר בשירותי האגודה....יאלצו להיעזר במקומות אחרים. עו"ד סמי ישראל, היועץ המשפטי של האגודה: "אנו מלווים את המתלונן בכל התהליך, כולל מכתבים, ייעוץ משפטי והליך בוררות עם השכן. אם לא מושגת פשרה, אנו נאלצים לפנות לבית המשפט, וממשיכים ללוות אותו בכל שלבי התביעה. החל מהשנה האגודה הרחיבה את פעילותה גם לליווי בדיון המשפטי".בוררות באגודה בהחלט חוסכת הוצאות משפטיות. בשנת 2002 טופלו שם כ­100 אלף סכסוכי שכנים על ידי האגודה, %85 מהם הסתיימו בפשרה. עו"ד ישראל מספר, לדוגמה, על דיירים בבניין בפתח תקווה שקיוו שבי ת המשפט יחייב את שכניהם מהקומות התחתונות להשתתף בהתקנת מעלית. באגודה הבהירו להם, כי לפי החוק, רק אם %66 מהדיירים מעוניינים במעלית, כולם ישאו בעלותה. מכיוון שלא נמצא הרוב הדרוש התקבלה פשרה: שיעור ההשתתפות יהיה מדורג. דיירי הקומות הראשונות ישלמו פחות מדיירי הקומות העליונות. לא פעם, הבהרת החוק והזכויות של כל צד מצליחה לפתור את מרבית הבעיות.עו"ד ישראל: "אנו מסבירים למי שמסרב לשלם ועד בית מהו החוק. לדוגמה, שאסור להתנות את תשלום המיסים בבדיקת חשבונות הוועד או בכך שהוועד יעשה פעולות מסויימות בבניין. האגודה יכולה להבהיר לדייר, כי הוועד אינו חייב להגיש דו"ח לדיירים, והדייר חייב במיסים ללא הצבת תנאים. ההבהרה הזאת כבר מנעה פעמים רבות מהצדדים להגיע לבית משפט".אבל כדאי לתת את הדעת גם להליכי גישור אחרים. כ­40 מרכזי גישור הוסמכו עד כה על ידי ועדת גדות, מטעם משרד המשפטים. עו"ד יוני נפתלי, מומחה לגישור ממרכז הגישור גומא מספר שאליהם הגיעו בשנה שחלפה כ­800 פניות בנושאי סכסוכי שכנים. "ברגע ששני הצדדים פונים לגישור, המשמעות היא שהם מוכנים להידברות ומעצם ההסכמה שלהם נסללת הדרך לפיתרון. פעמים רבות הפיתרון שמגיעים אליו יעיל יותר מזה שיושג בבית משפט". נפתלי מספר על שכנים שהתכתשו בנושאי תכנון ובנייה. אחד מהם רצה להקים מחסן בשטחו, שגבל בגדר של השני. השכן השני בכלל כעס על האשפה שששכנו זורק בחוץ, והתנגד להקמת המחסן. במקרה זה קובעות תקנות המיתאר הארצי כי בשטח בן ארבעה מטרים המפריד בן בתים לא ייבנה דבר ללא הסכמת שני הצדדים. מה עושים?פניית השכנים לגומא הביאה לפשרה: אחד מהם יבנה את המחסן המבוקש ובתמורה יתחייב לבנות גומחה לאיחסון האשפה, כך שלא תפריע לשכנו. עו"ד נפתלי: "זו דוגמה קלאסית שכל מה שצריך לפיתרון הוא ששני הצדדים ידברו במעמד צד שלישי, בלי צעקות ובלי בתי משפט".אחד יתרונות הגדולים של הגישור הוא מהירותו: 6­5 שעות בממוצע ומגיעים לפשרה. לעיתים מגיעים הצדדים לגישור בהוראת בית הדין לתביעות קטנות, ולאו דווקא מיוזמתם, ואז ההליך הוא חינם. בשאר המקרים גישור יכול לעלות בין 300­100 שקלים לשעה מכל צד.המסקנה הברורה: כדאי מאוד לנסות קודם כל את הדרך הישנה והטובה ­ הידברות ­ לפני שפונים למשטרה או לבית המשפט. אפשר דרך וועד הבית, האגודה לתרבות הדיור, בורר מוסכם או מרכז גישור. העיקר שלא לחיות במקום של מלחמות.