"מצאתי דרך לחזות רעידות אדמה" מדען ישראלי יוצא לדרום אמריקה, לניסוי ציוד המאתר רעשי אדמה שלושה ימים מראש יהודה גולן 20/01/03 אם הגילוי הזה נכון הוא עשוי להיות בעל משמעות עצומה, להציל מיליוני בני­אדם ולחסוך מיליארדי דולרים. פרופ' נתן בלאונשטיין מבאר­שבע טוען כי פיתח מערכת החוזה מספר ימים מראש התרחשות של רעידות אדמה והתפרצות הרי געש ואת מיקומם המדויק ובכך מאפשרת פינוי של תושבי האזורים בהם צפוי להתרחש הרעש. השיטה מבוססת על מכ"מ רוסי שקולט אנרגיה שמשתחררת מקליפת כדור הארץ בצורת גלי רדיו, ממש באתר שבו אמורה להתרחש רעידת האדמה או מאיזור הר הגעש שעומד להתפרץ. משחר ההיסטוריה מנסה האדם להלחם בתופעות הטבע הללו שאיימו, ולעתים הצליחו, להרוס ציביליזציות שלמות. במשך אלפי שנים היכו רעידות אדמה והתפרצויות הרי געש, הרסו ערים וכפרים וגרמו לנזקים עצומים לרכוש. אלפי ועשרות אלפי בני אדם נספו ברעידות אדמה ותחת הלבה הרותחת, אפר וולקני כיסה שטחים נרחבים, והאדם נראה כיצור קטן, חלש וחסר אונים מול איתני הטבע. גם היום למרות ההתקדמות הטכנולוגית האדירה, יכולת האדם לצפות ולהתכונן מפני אסונות טבע שכאלה עדיין קטנה מאד. האנשים לא ישנים בשקט לרגלי הרי הגעש האתנה או הווזוב וגם בקליפורניה מחכים במתח ל"רעידה הגדולה" שתבוא יום אחד ותפתיע את כולם, השאלה היא רק מתי תתרחש הקטסטרופה.עד היום לא המליחו מדענים לחזות במדויק רעשי אדמה, אותם ניתן לגלות רק מחוץ לאטמוספירה. האנרגיה שמשתחררת מכדור הארץ באזור המוקד, עולה ופוגעת ביונוספירה, שהיא השכבה העליונה של האטמוספירה, בגובה 400 ק"מ. ביונוספירה מצויה שכבת פלאסמה שמכילה יונים חשמליים. הפלאסמה מתנהגת ביציבות במשך רוב הזמן אבל כאשר האנרגיה פוגעת בה חל בפלאסמה שינוי דרסטי שרק מכ"מים מסוגלים לקלוט.נתן בלאונשטיין, פרופ' לרדיופיסיקה ואלקטרוניקה שעלה מרוסיה ב­1992 ומלמד תקשורת לווינים ומכ"מים באוניברסיטת בן­גוריון, פיתח שיטה המאפשרת לקרוא את השינויים שחלים בפלאסמה ע"י מכ"מים שמוצבים במרחק 500 עד 700 ק"מ זה מזה. ההצלבה בין שני המכ"מים נותנת את המיקום המדויק של רעידת האדמה העומדת להתחולל. עוצמת השינוי בפלאסמה קובעת את עוצמת הרעש ומאפשרת לחזות מתי תתרחש רעידת האדמה בדיוק רב. בעוד כיום המערכות המשוכללות ביותר מעניקות התרעה מוקדמת של 20 שניות בלבד לרעידת אדמה או התפרצות וולקנית, הצליח פרופ' בלאונשטיין בניסויים שערך לחזות את הרעש 70 שעות לפני ההתרחשות ה וסימן את המוקד בדיוק של 10 ק"מ בלבד. המערכת שהמציא פרופ' בלאונשטיין נקראת "2002 NAPID", ובקרוב צפויה לעבור ניסוי מבצעי ראשון במדינה דרום­אמריקנית, כנראה צ'ילה או ונצואלה, בהן מתרחשות 300­400 רעידות אדמה חזקות בשנה. במהלך השנה צפוי להחתם הסכם עם שותף אסטרטגי, חברה יפנית או בשיתוף עם משקיעים ישראליים שחיים בחו"ל. הם אמורים לממן את הניסוי המעשי בדרום אמריקה שעלותו תהיה כ­1.5 מיליון דולר."אין מערכת כזאת בעולם ואני מאד אופטימי לגבי הפוטנציאל הגלום בה. לדעתי תהיה למערכת דרישה גבוהה מאוד ברחבי העולם בתוך זמן קצר", אומר אלוף (מיל.) שמואל ארד, אלוף פיקוד העורף לשעבר, שגילוי נאות מחייב לציין שהוא מעורב בשיווק המערכת וביישום הפתרונות למדינות העולם. ארד מציין כי פרט להצלת חיי אדם ניתן למזער נזקים עם מרווח הזמן שהמערכת מעניקה למערכות החירום הלאומיות, כמו למשל מספיק זמן לדומם כורים גרעיניים שעלולים לגרום לדליפה רדיואקטיבית חמורה במקרה של פגיעה ברעש אדמה, או זמן לפנות חומרים מסוכנים ממפעלים ומחסנים שנמצאים באזור המיועד של הרעידה המתקרבת.פוטנציאל השוק של המערכת הוא גדול ועשוי לגלגל מאות מיליוני דולרים בשנה. אל"מ (מיל') אליעזר אוליבר, שדוחף את הצד העסקי בפרויקט, שנרשם כבר במשרד הפטנטים בארה"ב, אומר כי הפרויקט עשוי לסייע לעשרות מדינות בעולם. "יש קרוב ל­30 מדינות בעולם שסובלות מאוד מרעידות אדמה, מהן 20 מדינות ש'מייצרות' 300 עד 400 רעידות אדמה בשנה בדרגת חוזק של 4.2 בסולם ריכטר ומעלה", אומר אוליבר. אוליבר מסביר כי חוזק של 4.2 בסולם ריכטר היא הנקודה ממנה ומעלה המערכת מודדת את המיקום בדיוק מירבי ומעניקה מירווח זמן הנע בין שבע שעות ליומיים או שלושה לפני הרעש. ככל שעוצמת הרעש יורדת, מצטמצם זמן החיזוי הצפוי.פרופ' בלאונשטיין ואליעזר אוליבר מתכוונים להציב את המערכת בעשרות מדינות. על פי הערכה מדובר ב­300 מערכות מכ"מ, מכיוון שמדינות ענק כמו בריה"מ לשעבר, הודו וסין יצטרכו עשרות מערכות מכ"מ בפריסה ארצית כדי לכסות את כל שטחן. עלות הצבת מערכת אחת היא 2.5 מיליון דולר. המשקיעים, מקווים אוליבר ופרופ' בראונשטיין, יקטפו את הפירות בעיקר בדמי השימוש השוטפים שיגיעו על פי הערכה לכחצי מיליון דולר לשנה לכל מערכת, הכוללת זוג מכ"מים ומחשב שיעשה בזמן אמת את החישו בים ויתריע מיד על הסכנה הקרובה.ב­1990 ערך פרופ' בלאונשטיין את הניסוי הראשון שלו במולדובה, שאז עדיין היתה שייכת לבריה"מ, בעקבות סדרת רעידות אדמה ברומניה. ב­30 במאי אותה שנה התחוללה במחוז רנצ'ה ברומניה רעידת אדמה חזקה בעוצמה של 7.2 בסולם ריכטר וגרמה לכ­2000 הרוגים. פרופ' בלאונשטיין חזה את כל הרעידות המקדימות שהחלו (כ­160 רעידות קלות שהלכו והחזקו) 70 שעות לפני הרעידה הגדולה והקטלנית, מתחנת התצפית שמיקם במולדבה. לאחר הרעידה נסע פרופ' בלאונשטיין לתחנה הסייסמולוגית הקרובה ביותר לאזור הרעש שנמצאת בבולגריה, שם הוא גילה בדיוק את אותם נתונים. "אז הבנתי שזהו זה ­ יש לי את הפתרון לחיזוי רעידות אדמה. אז הצלחתי לתרגם את מה שרואים לנתונים המדוייקים ומצאתי את הדרך לחזות רעידות אדמה".באותו ניסוי השתמש פרופ' בלאונשטיין במכ"מים צבאיים רוסיים, שקלטו את השינויים בפלאסמה שביונספירה בתדרי תקשורת בין 4 ל­20 מגהרץ. הפטנט האמיתי הוא בתוכנת מחשב אותה פיתח, שמתרגמת את הסימנים לשינוי בפלאסמה שקולטים המכ"מים, למידע מדויק שמצביע היכן ומתי יתרחש האסון. לאחר הצלחת הניסוי במולדובה המשיך פרופ' בלאונשטיין לפתח את השיטה. ניסוי נוסף נערך ב­1996 בטאיוואן, הפעם בהשתתפותו של פרופ' בודו רייניש מגרמניה, יו"ר הוועדה הפיסיקאית באיגוד הגיאופיסיקה העולמי. בניסוי השתמשו הפעם במכ"מים מערביים שנבנו באוניברסיטת M.I.T בבוסטון, אחד ממכוני המחקר החשובים בעולם. פרופ' בודו רייניש שעמד בראש חברת בת של M.I.T שפיתחה ציוד ומכ"מים לצי ולחיל האויר האמריקני, הביא לניסוי שני מכ"מים דיגיטליים ומדויקים. ואכן הניסוי בטאיוואן הצליח מעל בציפיות. המערכת זיהתה רעידת אדמה בעוצמה של 5.8 בסולם ריכטר והדרך לרישום המערכת כפטנט בינלאומי בארה"ב, היתה קצרה.גם הבנק העולמי מתעניין בפטנט וכנראה יהיה מוכן להשתתף במימונו. לבנק העולמי יש אינטרס להפיץ את המערכת ברחבי העולם, במיוחד באפריקה, דרום אמריקה ובמזרח אסיה מכיון שכל אסון טבע גדול מחייב את הבנק העולמי לממן סיוע במאות מיליוני דולארים לשיקום הנזקים. מערכת כזאת תקטין את הנזקים ומבחינה זו ההשקעה של הבנק העולמי משתלמת מאוד.מדינת ישראל היא מדינה למודת נסיון בטיפול באירועים טראומתיים, כמו קריסת מבנים כתוצאה מפעולות טירור. ישראל התמחתה בחילוץ והצלה וב אירועים קשים נשלחות יחידות ההצלה של פיקוד העורף לסייע בחו"ל, כפי שקרה בארמניה, בהודו, ביוון ובטורקיה. ישראל גם סייעה בפעולות החילוץ וההצלה בקריסת בניין בניירובי בירת קניה, כתוצאה מפיגוע הטרור בשגרירות ארה"ב. כעת מנסים קבוצת מומחים בישראל לרתום את הידע והנסיון בתחום ההרס לטובת העולם. ביחד עם קבוצת קצינים ומומחים מתכננים אוליבר וארד ולייצא את הידע."אור קידום ויזמות", היא חברה שהקים אוליבר לפני ארבע שנים והיא תנסה לדחוף ולשווק את "2002 NAPID" בכל העולם. החברה גם מתמחה בניהול פרוייקטים, מייעצת וממליצה על יישום פתרונות מקצועיים בכל הנוגע להגנת העורף במדינות רבות בעולם. "מישראל תצא הבשורה לעולם, אנחנו נוריד את מספר הנפגעים ונצמצם נזקים בכל העולם", אומר אוליבר.ומה אומרים המומחים לרעידות אדמה בישראל על הגילוי? ד"ר אבי שפירא, מנהל המכון הגיאופיסי בישראל הידוע בשמו המכון הסייסמוגרפי שאמור לחזות רעידות אדמה ורושם 24 שעות ביממה את הרעידות בישראל וסביבתה, רואה בפרויקט עתיד מדעי. "אך בתנאי שהניסויים המדעיים יימשכו ותיאסף אינפמורציה רבה הרבה יותר מעבר למה שנאסף עד היום", אומר ד"ר שפירא."יש בסיס פיזיקלי לרעיון ששווה בדיקה מדעית, חשוב לבצע בדיקות במקומות בהם מתחוללות עשרות רעידות אדמה בשנה מעל 5.5 בסולם ריכטר. אני שמח שהם עומדים לבצע ניסוי מעשי במדינות דרום אמריקה, שם יש מספר גדול של רעידות אדמה. אם פרופ' בלאונשטיין יבדוק ביסודיות במדינות כאלה את שיטתו, זה מתחיל להיות מעניין". ד"ר שפירא אף יהיה מוכן להצטרף למחקר בעצמו. "אם יציעו לי, אני מוכן להצטרף, אבל שוב יעבור עוד זמן עד שהחוקרים ייאספו מספיק נתונים כדי שנוכל לומר בבטחה שאכן מדובר בפרוייקט שניתן ליישמו, אם כי יש לו בסיס מדעי מוצק". מק,ליד 20 רעידות אדמה קשות מדי שנה כמיליון רעידות אדמה נרשמות מדי שנה, 900 אלף מהן אינן מורגשות. 500 רעידות גורמות לנזקים גדולים וכ­100 מהן מסוכנות, בעיקר באזורים צפופי אוכלוסיה. 20 רעידות אדמה מוגדרות כקשות וגורמות לקריסת בניינים, הרס תשתיות ומוות. פעם בחמש עד עשר שנים מתחוללת בעולם רעידת אדמה קשה במיוחד, הגורמת לחורבן ערים שלמות וכפרים.שיטת המדידה הנהוגה בעולם היא סולם ריכטר, המתבססת על רישום עוצמת התנודות במכשירים הסייסמוגרפים המפוזרים ברחבי העולם. רעשי אדמה קשים נחשבים מדרגה 7 עד 7.9. רעידת אדמה מעל 8 בסולם מתחוללת פעם בכמה שנים. המאה שעברה ידעה מספר רעידות אדמה מהסוג הזה:בשנת 1906 נהרסה סן פרנסיסקו ברעידה חזקה. ב­27 במארס 1946 הזדעזעה יבשת צפון אמריקה ברעידה חזקה בעוצמה של 8.6 בסולם ריכטר, אך למרבה המזל המוקד היה באזור לא מיושב באלסקה. הרעידה גבתה 136 הרוגים וכמה אלפי פצועים. בינואר 94' הזדעזעה לוס אנג'לס מרעידה חזקה: גשרים קרסו, בניינים התמוטטו, כבישים שקעו, עשרות נהרגו. הנזקים נאמדו ב­10 מיליארד דולר.באזורנו סבלה טורקיה משרשרת רעידות אדמה ב­1999, שגבו כ­15 אלף הרוגים, מאות אלפים נו תרו ללא קורת גג. הנזק ­ מיליארדי דולרים.גם התפרצויות הרי געש הביאו לתוצאות הרסניות. ב­18 במאי 1980 התפרץ הר הגעש סנט הלנס שבמדינת וושינגטון בצפון מערב ארה"ב: כ­400 ק"מ הפכו לשממה. הלבה הרסה עצים וכל צורת חיים אחרת, 57 נהרגו. ב­1991 התפרץ הר הגעש אונזן ביפן ­ עשרות בני אדם נהרגו בסדרת ההתפרצויות. הר הגעש פינטובו בפיליפינים התפרץ ביוני 1991 וגרם לנזקים עצומים, כשפטריית העשן שלו עולה לגובה של 25 ק"מ.