התורה, הנביא והכתובים מייקל דרוזנין בספרו "הצופן התנכ"י 2": "ירושלים תהיה הראשונה שתיחרב" אבי שילון 26/12/02 ארבע שנים. רק ארבע שנים נותרו למייקל דרוזנין כדי להציל את העולם, והוא נחוש בדעתו לעשות את זה. כשברשותו הצופן התנ"כי, שיטה מתמטית שמוצפנת, לטענתו, בין דפי התנ"ך ומסייעת לחזות את העתיד, הוא משתדל לדלג בין מנהיג למנהיג כשבפיו בקשה ברורה: נא עיזרו לי להציל את העולם. ה­ל­ל­ו­י­ה. הבעיה העיקרית היא שלא כולם מאמינים לו. אריק שרון, למשל, מתחמק מלא מעט מכתבים שדרוזנין משגר אליו. בצר לו פנה דרוזנין לפני חצי שנה אל עמרי, אלא שהבן הבהיר לו שאבא לא נוטה להאמין במיסטיקה. "אבל נפגשתי בשבוע שעבר עם מאיר דגן, ראש המוסד, והוא דווקא הקשיב לי, התעניין והבטיח שישתדל לארגן לי פגישה עם ראש הממשלה. נכון, הוא לא יכול היה להתחייב, אבל הבטיח להשתדל. תבין, אני לא צריך כסף ולא פרסום. כל מה שאני רוצה זה להיפגש עם שרון, הכול כדי להציל את העם היהודי", אומר דרוזנין. הוא לא זקוק לכסף או לפרסום מפני שספרו הראשון, "הצופן התנכ"י", הפך לרב מכר עולמי, שיצא לאור לפני ארבע שנים. דרוזנין, שהיה עד אז כתב המשטרה של ה"וושינגטון פוסט", התעשר בן לילה. מאז הוא יכול להרשות לעצמו להיות פרילנס, אם כי יותר מדיי זמן להכין כתבות כבר אין לו."הצופן התנכ"י" זכה לתהילה בקרב הקוראים מפני שהספר שלו הראה כיצד ניתן היה לקרוא את הפסוק "רצוח יירצח יצחק", כשלצדו המילה "עמיר", שנה תמימה לפני שהרצח קרה במציאות. מיד כשאיתר את הצופן, בשנת ,1994 דרוזנין כתב מכתב אזהרה ללשכתו של רבין (עותק של המכתב המקורי נמצא איתו בכל מקום), אבל רבין התעלם מהאזהרה. "כששמעתי שרבין נרצח נכנסתי להלם", הוא מספר, "לא בגלל הרצח, אלא מכיוון שהבנתי שהצופן נכון". מאז אותו הרגע התמסר דרוזנין לחיפוש אחרי הצפנים הבאים שמוסתרים בתנ"ך. ספרו החדש, "הצופן התנ"כי 2" (הוצאת "ידיעות אחרונות"), שיצא החודש בעברית, לא פחות מפחיד. ובכן, בשנת 2006 תתרחש שואה גרעינית שתתחיל במזרח התיכון. זה יהיה סוף העולם. ירושלים תהיה העיר הראשונה שתיחרב. בין 2003 ל­,2006 מבטיח הצופן, מישהו גם יספיק להתנקש בערפאת. דרוזנין לא מחייך כשאני אומר לו שבעצם ניתן לומר שאם תוך שלוש שנים מישהו יתנקש בערפאת, נדע שזהו סוף העולם. "זה לא מצחיק", הוא אומר. בוקר טוב אליהו פרט להוכחה לגבי רצח רבין, קל ללעוג לשיטתו של דרוזנין. בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת תל אביב לא תמצאו מרצה אחד שלא יבטל את השאלה. איזו שאלה בכלל, הכול שטויות. אבל מאחורי השיטה עומד אדם מוכר ורציני, פרופ' אליהו ריפס, ראש החוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית. ריפס, יהודי דתי שעלה מרוסיה לפני 35 שנה, משוכנע: "משוכנע לחלוטין", הוא מבקש להדגיש, "זאת שיטה קצת מורכבת, אבל אני מוכן להסביר אותה לכל אחד". הצרה העיקרית עם השיטה של ריפס היא שנדרשים כישורים מתמטיים כדי להבין אותה. באופן כללי, ניתן לומר שהוא הפך את כל התנ"ך לפסוק אחד ארוך והצליח לאתר, לפי צירוף מסוים של אותיות, משפטים ותחזיות רלוונטיים לימינו. המתנגדים טוענים שמסרים ניתן למצוא גם בספרים של עירית לינור, הכול תלוי בשיטת ההסתכלות. "תראה, באוניברסיטה אף אחד לא לועג לי, כי מדובר באנשים מנומסים", אומר ריפס, "אבל אני בהחלט מודע לפקפוק הגדול. אני מכיר את הטענה שניתן למצוא מסרים גם בספר של דוסטויבסקי, כלומר, אם רק מעוניינים למצוא. אבל יש לי הוכחות ברורות לגבי התנ"ך. אני מזמין אלי כל מתמטיקאי כדי להבין את החומר שלי".ו הבשורות האלה הן מאלוהים?"בוודאי".בניגוד לפרופ' ריפס, דרוזנין (45) אינו אדם דתי. הוא גדל במשפחה יהודית חילונית בניו­יורק, שם הוא חי עד היום. בגיל 20 התחתן עם שיקסע, והתגרש עם הוצאת הספר הראשון בשנת ,1997 "כי נשים וספרים זה לא הולך ביחד. זה דורש יותר מדיי תשומת לב מאדם אחד", הוא אומר. על גירושיו, אגב, הוא לא מצא שום רמז עתידי בתנ"ך. טוב, הוא גם לא חיפש.אם הכול מוצפן בתנ"ך, אתה חייב להאמין שהוא נכתב על ידי אלוהים."לא. כמו שאמרתי, אני אתאיסט. שלא יובן לא נכון, הייתי העיתונאי הציני הרגיל, וגם היום אני אדם סקפטי. אבל אני כן מאמין בצופן התנ"כי, כי כבר יש הוכחות. אבל כל עוד אין לי הוכחה שהצופן התנכ"י נכתב מידי אלוהים, אני לא מאמין בו. בעצם, אני מתייחס לצופן התנ"כי כמו לבריאת העולם. אולי זה קרה במקרה, אולי אלוהים עשה את זה. כל עוד אני לא יודע, אני לא מאמין. אבל כמו שאני יודע שהעולם בכל זאת נברא, הוא בכל זאת נוצר איכשהו, והרי בזה כל אדם מאמין, כך אני מאמין שהצופן אמיתי. מכיוון שיש קוד, מישהו גם כתב אותו. מי כתב? איך זה קורה בדיוק? אולי זה אלוהים ואולי לא. גם אני לא יוד ע, וזה לא העניין כרגע".בספרו החדש מציג דרוזנין את אותו מסר בלהות שהתגשם ב­11 בספטמבר. לפי הצופן, ניתן למצוא ברצף אחד את המילים: "התאומים, מטוס, מגדל". בצורה אחרת הוא מראה דף מהתנ"ך בו נכתב: "התאומים, מגדל, מטוס, הפיל, פעמיים". את המסר הזה שלח דרוזנין ללשכתו של ג'ורג' בוש ימים ספורים לפני הפיגוע של אל­קאעידה, אבל תגובה הוא לא קיבל. גם לוועדה המיוחדת שמינה בוש לבדיקת האירועים שקדמו להתמוטטות התאומים דרוזנין עדיין לא זומן. אבל הוא מבין את הספקנות. "הרי גם לי, אפילו אחרי רצח רבין, נותרו ספקות", הוא אומר, "זה לא קל להאמין בדברים שהם לכאורה לא רציונליים. אבל אחרי שבמו עיניי חזיתי מחלון משרדי בהתמוטטות התאומים, כבר לא נותר בי ספק. הרי הסיכויים שהמילים האלה על התמוטטות התאומים יופיעו בצמידות בטקסט התנ"כי, שנכתב לפני 3,000 שנה, הם אחד למיליון".בספר שלך כל אחד יכול לקרוא ולראות את הצטרפות האותיות לכדי מילים נבואיות. הבעיה היא שלא כתוב באיזה פרק בתנ"ך מתרחשת הנבואה, כך שלקורא אין אפשרות לבדוק בעצמו."נכון, כי כל השיטה מחברת את התנ"ך לטקסט צרוף ורצוף אחד. אבל הרי היהודים מ אמינים שכל התורה כולה ניתנה למשה בהר סיני, וכך צריך לקרוא אותה במקור, כטקסט אחד מתמשך".ואכן, זוהי הצרה העיקרית (כלומר, זוהי הצרה המשנית אם התחזית לגבי המלחמה הגרעינית תתגשם). עם כל הכבוד להסברים ולדוגמאות שדרוזנין מנפק בספרו, את השיטה עצמה צריך להבין מתמטיקאי. ובכל זאת, גם ההיסטוריון אורי מילשטיין מציע לא לזלזל: "הסיפור של הצופן התנ"כי נוגע למיסטיקה, וכאדם רציונלי אני חושב שזה אפשרי. הרי יש הרבה דברים שפעם לא היה להם הסבר רציונלי והיום יש. הנושא של בני אדם שיכולים לנבא את העתיד מתקבל על דעתי. השאלה היא האם הם צודקים או לא, ואת השיטה הספציפית של הצופן התנ"כי אני לא מכיר. אני רק יודע שגם אינשטיין שינה תפיסות לגבי דברים שעד אז לא היו מתקבלים על ההיגיון"."תסתכל בספר", מציע דרוזנין, "תסתכל". מוזר ככל שזה יישמע, בדפים שצולמו מהתנ"ך כתובים הצירופים הבאים: "קלינטון נשיא", "הר הבית", "ברק", "ערפאת", "בן­לאדן", "הפיגוע הבא" ו"ירושלים". וגולת הכותרת של נבואות הזעם ­ "שרון", "בוש", "ערפאת" ו"אחרית הימים" בבת אחת. דרוזנין לא מפקפק לרגע: "הרי כל החיים על הפלנטה באו מצופן. צופן ש הודפס במולקולה אחת של די­אן­איי, אבל איש אינו יודע מהיכן בא הצופן הזה. עם המידע הזה פניתי כבר לקלינטון לפני קמפ­דיוויד", הוא מספר, "כי רציתי להבהיר לו את הסכנה, את חשיבות השגת ההסכם. אבל הוא לא היה יכול לפגוש אותי, על אף שמספרים לי שהוא דווקא לקח לשם את הספר הראשון שלי". ערפאת קורא עברית כך, כשהוא מצויד בכסף, בקשרים ובנבואות זעם, משוטט לו דרוזנין ברחבי המזרח התיכון כדי להציל את העולם. הנבואה שמדאיגה אותו בעיקר היא, כאמור, התחזית על פיה ירושלים תיחרב במלחמה גרעינית, שתתחיל במזרח התיכון ותסחוף את כל העולם אחריה. הבעיה של דרוזנין היא הציניות שהוא נתקל בה. "את הכתבה הזאת אני עושה רק כדי שאריק שרון אולי יקרא אותה ויסכים להיפגש. הבנתי שהוא מאוד רציונלי ועסוק, אבל הספירה לאחור כבר החלה". ביום שני מצא דרוזנין את הפרטנר החשוב השני במשוואה שעשויה להציל את העולם ­ יאסר ערפאת. את הפגישה ארגן לו סאא'ב עריקאת, שהבהיר לדרוזנין ש"הראיס מאוד מאמין בנבואות תנ"כיות". ב­16:00 אחר הצהריים התייצב דרוזנין הנרגש במוקטעה. לא, הוא לא סיפר לראיס על ההתנקשות הצפויה. הוא העדיף לנסות להסביר לו מדוע חשוב להתקדם בתהליך השלום. אחרי הכול, לפי הצופן התנ"כי ערפאת רלוונטי ועוד איך. שמו מוזכר בכל הנבואות השחורות.אבל אם הכול מוצפן בתנ"ך, מה הטעם להזהיר? עוד ארבע שנים הכול נגמר."כי אני מאמין שהצופן טומן בחובו אפשרויות שונות. הכול צפוי, אבל הרשות נתונה. אם הסכנה לעולם צפויה מהמזרח התיכון, הרי שמהמזרח התיכון יכולה גם לצוץ הישועה. אם בני האדם יתעשתו, הצופן המחריד שהתגלה יכול רק לסייע. זה הוויכוח הגדול שלי עם פרופ' ריפס. הוא חושב שמה שכתוב זה מה שיקרה. אני מאמין שזו רק אפשרות".דרוזנין מודע לפרדוקס שהוא נמצא בו. מצד אחד, אם הוא יצליח להשכין שלום והעולם ישרוד את ,2006 זה יהיה סוף הקריירה הספרותית שלו. מצד שני, אולי עדיף שהקריירה האישית שלו תסתיים. אם לא כן, זה יהיה סוף הקריירה של כולנו. ואז, בכל מקרה לא יישארו קונים ל"צופן התנ"כי 3". "תראה", הוא אומר, "לצד הנבואות השחורות מצאתי גם צירוף שחוזר פעמיים: 'שרון ושלום'. שרון הוא איש המפתח לשלום. אני לא אדם אפוקליפטי, אני מאמין שהסכנה קיימת, אבל גם האפשרות להיחלץ ממנה. הצרה היא שהיהודים נהיו מערביים מדיי. הם כל כך רציונליים, עד שרק ערפאת מכיר בצופן".איך היה אצל ערפאת?"תראה, הוא אדם מוזר למי שמורגל בחשיבה מערבית. הוא לא אדם מלומד, אבל יש לו אינסטינקטים טובים מאוד. הוא מאוד מאמין באסלאם, והתנ"ך מקובל עליו. הראיתי לו את שמו לפי הצופן התנ"כי, והוא זיהה מיד את האותיות".הוא יודע לקרוא עברית?"הוא י ודע איך כותבים את שמו בעברית, מכיוון שכל יום הוא מקבל את כל העיתונים הישראלים. הוא זיהה גם את הצירוף 'שרון, בוש וערפאת'. אמרתי לו שהוא צריך אומץ לעשות שלום. הוא ענה לי: 'אני מוכן'. שאלתי אותו האם לדעתו גם שרון מוכן. הוא השיב לי בערבית ש'אני נותן לשרון ליהנות מהספק. אל תשכח שבהסכם השלום עם מצרים הוא זה שפינה את ההתנחלויות כשר ביטחון'. אחרי זה אמרתי לו שהעולם בסכנת השמדה תוך ארבע שנים, ולכן המשך הטרור הוא סכנה. ערפאת אמר לי שהוא יודע. הוא ציין שהוא היה המנהיג הערבי הראשון שגינה את הפיגועים בתאומים. סיפרתי לו שגם זה נכתב בצופן התנ"כי, וסיפרתי לו שראיתי את ההתמוטטות של התאומים מחלון משרדי. הוא ממש נדרך. הוא שאל: 'מה, באמת ראית את זה במציאות?!'".אז אפשר לומר שאחרי הפגישה שלך עם ערפאת הוא הבין את המסר, ומעתה פניו לשלום?"תראה, הבהרתי לו שבן­לאדן הוא הסכנה העולמית בדרך לשלום. ערפאת הודה בפניי שבן­לאדן מנצל, לדעתו, את הפלסטינים כדי למצוא חן בעיני העולם ערבי. אני כמובן לא יכול לומר שדווקא לי היתה השפעה עליו, אבל לדעתי, הוא הקשיב, ואני עשיתי את שלי. הרי אני לא יכול להציל את ה עולם לבדי. מה שכן, אם כולנו נתייחס ברצינות לצופן התנ"כי, נוכל להציל את העולם ביחד".דרוזנין חוזר ומדגיש שהשוק הספרותי בישראל קטן עליו. "המסע שלי נמשך ליפן, לגרמניה, לצרפת, לאנגליה. בכל מקום צפויים לי ראיונות וכתבות, אבל העיקר מבחינתי זה הביקור בישראל. מפה עלולות להתחיל כל הצרות". לא, הוא אומר, הוא לא היה נפגש עם ערפאת רק בשביל יחסי ציבור. "להפך, היום בארצות הברית, במיוחד בקהילה היהודית, פגישה עם ערפאת רק יכולה לגרום נזק. שלא יחשבו שאני עושה הכול רק כדי לקדם את הספר שלי. אני באמת לא צריך את זה. הכול מתוך דאגה לעתיד העם היהודי ולעולם".אבל קשה להתעלם מחשד אחר. התחזיות של הצופן התנ"כי הן להיט באתרי האינטרנט השונים, והדגש הוא על חזרה בתשובה. שאלתי אותו האם הוא לא חושש שרעיון הצופן התנכ"י ינוצל להטפה ליראת השם. "כמי שכתב את הספר, אני מודיע שוב שאני אתאיסט. אם מישהו רוצה להאמין באלוהים, אין לי בעיה. שינסה לשכנע גם אותי. בינתיים, אף אחד עדיין לא הצליח. האירוניה היא שדווקא מהתנ"ך מתברר שהסכנה הגדולה היא אדם דתי כמו בן­לאדן, שינסה להתחיל את המלחמה הנוראה".הצופן מוצפן גם ב ברית החדשה?"לא, רק בתנ"ך. לברית החדשה אין נוסח אחיד מוסכם, ומכיוון שהיא כנראה נכתבה בהתחלה בעברית, והנוסח שהופץ בעולם הוא כבר תרגום מיוונית, אי אפשר למצוא בה את הצופן, כי אין מקור מדויק". הדרייב והתחזית מכל ההיבטים שניתן להבחין בהם, דרוזנין עושה רושם של אדם רציונלי. מה הוא עושה פרט לעיסוק בצופן התנ"כי? "מה זאת אומרת", הוא מתפלא, "אוכל, שותה, ישן, מזיין. כמו כל בן­אדם". בהבדל אחד: בכל אחת מהפעילויות שלו הוא לא שוכח להסתובב עם המכתב לשרון. "אדוני ראש הממשלה", הוא כותב, "נפגשתי כבר עם ערפאת, ובעתיד אני מקווה לפגוש את בוש. אני מעוניין להיפגש איתך, משום שבצופן התנ"כי מוזכרות המילים: 'שרון', 'ערפאת', 'בוש' ו'אחרית הימים'... הצירוף הזה לא יכול היה להיכתב במקרה. המתמטיקאי הישראלי המפורסם, אליהו ריפס, יאשר זאת... הקוד מדבר בפירוש על מלחמה גרעינית ועל השמדת ירושלים. ... אני מצרף לך את העתק המכתב ששלחתי ליצחק רבין ב­1994 ובו תחזית ההתנקשות... הסכנה כל כך גדולה והזמן כל כך קצר, עד שאתה חייב לעיין בקוד בעצמך... אני מקווה שתמצא זמן להיפגש איתי...".קצת מעליב שאת המכתב כתבת בחודש אפריל ועדיין לא קיבלת תשובה."אני לא מתאכזב. מנהיגים הם אנשים עסוקים. מה גם שקשה לקבל תחזית כזאת. במיוחד לאדם כמו אריק שרון, שהוא אדם מאוד מעשי ורציונלי. אבל אני מקווה שהפגישה בינינו תצא לפועל". האם בזה הרגע אתם מסיימים לקרוא את הכתבה החשובה בחייכם? דרוזנין משוכנע שכן. האם, לפיכך, לא עדיף להתחיל בחגיגות ימי פומפיי האחרונים? אחרי הכול, נותרו לנו קצת יותר מארבע שנים לסוף (בצופן לא מצוין התאריך המדויק של המלחמה הגרעינית). דרוזנין משוכנע שלא. "אסור להתייאש. כל אזרח צריך להבין שיש רק דרך אחת להציל את העולם, דרך השלום. כל אחד מוכרח לעשות הכול כדי למנוע את האפשרות הזאת", הוא אומר תוך שהוא ממשיך לנגוס בסלמון המשובח שהזמין. הצעתי לו להיפגש שנית ב­.2007 דרוזנין הסכים, הוא רק לא מוכן להתחייב על המיקום.