רב תרבותי אם לא יקרה שום דבר בלתי צפוי ייבחר יעקב אריאל, רבה של רמת- גן, לכהונת הרב האשכנזי הראשי הבא משה שטרן 20/12/02 זמן קצר לאחר רצח רבין חווה הרב יעקב אריאל, רבה הראשי של רמת­גן, את האירוע הטראומטי ביותר בחייו הציבוריים. מישהו דאג להניח על שולחנו של שר הדתות דאז, שמעון שטרית, מאמר שפרסם הרב שנתיים קודם לכן שכותרתו: "האם לראש הממשלה דין רודף". "עצם העלאת השאלה מזעזע ומעלה צמרמורת", כתב הרב אריאל. "אסור להתייחס אל הממשלה כרודפת. התוצאה החמורה עלולה להיות התפוררות פנימית שתרדוף את כולנו". למרות הכתוב קרא שטרית לפיטורי הרב וחולל סערה ציבורית."זה היה ציד מכשפות. הרדיפה שלי היתה תוצאה של האווירה הקשה שלאחר רצח רבין", משחזר הרב אריאל. "הפכו את כוונת המאמר, שיש בו התנגדות חריפה לעניין. חיפשו אשמים לרצח, ובמסגרת זו הגיעו גם לרבנים, למרות שהרוצח בעצמו אמר שהוא לא שאל רבנים ועד היום לא מצאו מישהו שפסק לו כך. ודווקא אני, שאמרתי את ההפך?".היועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן­יאיר, הבין כי מדובר בטעות בהבנת הנקרא וסגר את העניין.איך בכלל נדרשת לשאלה הזו?"מישהו שלח לי מכתב עם שאלה בתום לב, אבל אני יכול לספר לך שמיד אחרי רצח רבין שרפתי את המכתב הזה. פחדתי מהאווירה שהיתה אז, שמא יעלו ע ל זה ומי יודע מה יהיה".הרב יעקב אריאל, בן 65, המכהן ב­12 השנים האחרונות כרבה הראשי האשכנזי של רמת­גן, הוא מועמד מוביל לתפקיד הרב האשכנזי הראשי. הוא נחשב לפוסק בכיר ולאדם נוח לבריות ­ תכונות שזיכו אותו באהדה ציבורית לא מבוטלת והביאו לאחרונה גם גורמים שאינם ממחנהו לקרוא לו להציע מועמדות.הרעיון אינו חדש. כמעט לכל אורך שנות כהונתו ברמת­גן מדברים עליו בציונות הדתית כעל אפשרות ראויה. רוב הזמן נראו סיכוייו קלושים, בעיקר משום שמוקד ההשפעה בעשור האחרון היה בידיהם של ש"ס ומנהיגה, הרב עובדיה יוסף. בקונסטלציה הנוכחית, כשש"ס בירידה, היא תסתפק במינויו של הרב שלמה עמאר לכהונת "הראשון לציון" ולא תעמוד בדרכו של הרב אריאל.גם בראשית המרוץ הנוכחי נראתה מועמדותו חסרת סיכוי, בעיקר משום שהרב יצחק גרוסמן ממגדל­העמק, מי שכונה "רב הדיסקוטקים" ומקובל על סקטורים מגוונים, עמד לגרוף את כל הקופה. אלא שהוא הסיר את מועמדותו ושינה באחת את התמונה. כמתמודדים אפשריים נותרו הרב שלמה דייכובסקי, דיין ותיק המכהן בבית הדין הרבני הגדול (שדחה בעבר הצעה להתמנות לבית המשפט העליון), והרב משה ראוכברגר מחיפה, חבר מועצת הרבנות הראשית. הליך הבחירה, שאמור היה להתקיים בימים אלו, נדחה עד אחרי הבחירות הכלליות בהוראת בג"ץ. גורמים במערכת הפוליטית מעריכים כי שום דבר עוד לא סגור, אך לרב אריאל סיכויים טובים למדי. "הרבנות מעל הפוליטיקה" יעקב אריאל נולד בחיפה ורוב שנות ילדותו עברו עליו בירושלים. בית הוריו היה ציוני דתי ברוח בני עקיבא. הוא שירת בצבא (טירונות כלל צה"לית, רב צבאי בשריון ובגבעתי) ושוחרר בדרגת סרן. למד בישיבת בני עקיבא בכפר­הרא"ה ובמדרשיית נועם בפרדס­חנה, בישיבת מרכז הרב מיסודו של הרב אברהם יצחק קוק ובמכון הארי פישל לדיינות. בהמשך עמד בראש ישיבת ההסדר בימית (לפני הפינוי ולאחריו, כשנדדה לגוש קטיף) ושימש רב המושב כפר­מימון. בספטמבר 90' נבחר לרבה של רמת­גן.הוא נשוי ואב לשבעה, ארבעה בנים ושלוש בנות. בנו, הרב עזריאל אריאל, הוא רב היישוב עטרת שבחבל בנימין. גם שלושה מאחיו הם רבנים."אני מייצג ציבור של חיבורים", הוא אומר. "אקדמיה ותורה, צבא ותורה, ארץ ישראל ותורה. החיים הפגישו אותי עם כל הדברים האלה".הרבנות הראשית סובלת מתדמית אפורה, עבור רבים היא לחלוטין לא רלוונטית. כבר יש לך רעיונות להתמודדות עם הבעיה?"אני לא איש של רבולוציות אלא של אבולוציות, ועם זה אני מכיר במציאות העגומה, שבה עולם התורה והישיבות אינו רואה ברבנות הראשית תפקיד שיש לשאוף אליו".אחד המחדלים הבולטים של הרבנות ה וא, לדעתו, בתחום ההסברה. "הרבנות מייצגת את הפסיקות ההלכתיות ולכן מושכת אש, אבל יש לה תפקיד מרכזי בשינוי האווירה, ולשם כך צריך לייצר הסברה. עד היום אין לרבנות הראשית הסברה מסודרת. צריך להתחיל להוציא ביטאון קבוע ולהקים אתר אינטרנט."הרבנות צריכה להיות יותר מעורה בעולמות שונים, כמו האקדמיה. אמנם מתקיים שיתוף פעולה בין עולם ההלכה לעולם הטכנולוגי והמדעים המדויקים, אבל עם עולם הרוח והחברה יש נתק. חבל שלא פונים יותר לשמוע את דעות הרבנים גם בתחום הזה".כמי שאינו עשוי מהחומרים הפוליטיים ואינו נוטה להתמרפק, גם המועמדות לרבנות הראשית איננה יוזמה שלו. "לא הצעתי את עצמי ואני לא הולך לבקש מאף אחד שיצביע עבורי".מי פנה אליך?"היוזמה באה מהציבור הציוני דתי. מי שדחף אותי לזה היה בעיקר הרב אברהם שפירא. פנו גם ראשי ישיבות הסדר ואישים מעולם הרבנות, מההתיישבות ומהפוליטיקה. בהמשך פנו גם גורמים חרדים, וביניהם אדמו"רים, שביקשו שאציג את מועמדותי. חלק מהאנשים האלה הם גם שעושים את העבודה, ומשכנעים את חברי הגוף הבוחר. הפוליטיקה משחקת כאן תפקיד מכריע, ולי אין ספק שהרבנות צריכה להיות מעל הפ וליטיקה. היא לא שייכת לאף גוף, לאף מפלגה ולאף זרם דתי".את הדברים אומר מי שדווקא מזוהה עם עמדות לאומיות, ואף היה חלק מוועדת רבנים שייעצה מפעם לפעם למפד"ל. מבחינתו אין כאן סתירה. "עסקנו שם רק בשאלות הלכתיות עקרוניות. אני לא חושב שרב צריך להתערב בפוליטיקה עצמה או במינויים".חבר מועצת העיר קרא בעבר לפיטוריך אחרי שנפגשת עם רבני יש"ע, בטענה שאתה עוסק בעניינים פוליטיים."אני מפריד בקו חד וברור בין פוליטיקה ובין אידאולוגיה. רבנות צריכה להיות מנותקת לגמרי מהפוליטיקה, אסור לה להתערב בשאלות טקטיות כמו קואליציות והצבעות, אבל השאיפה להחלת ריבונות יהודית בארץ ישראל ­ שבה עסקה אותה פגישה ­ היא אמירה אידאולוגית שהרבנות צריכה להביע דעתה לגביה. לאותו איש מרצ שפנה אלי הסברתי שאני לא איש פוליטי, אבל כרב אני רואה ביישוב הארץ מצווה, ערך דתי וערך ציוני". "רבנים לא צריכים וולבו" בראש סדר העדיפויות הלאומי הוא מציב את בעיית השסעים שבין ימין לשמאל, בין דתיים לחילונים, בין ספרדים לאשכנזים ובין עניים לעשירים. האחרון הוא בעיניו המשמעותי ביותר."פערי השכר אצלנו בלתי נסבלים, והרבנים צריכים להביע דעתם על כך. אני אומר בפירוש: גם משכורות הרבנים הראשיים יכולות להיות נמוכות יותר. אני לא חושב שהם צריכים דווקא וולבו ולשכות מפוארות מדי, צריך לקצץ בכל זה ולתת לאחרים. גם בתוך הרבנות עצמה יש פערים גדולים. לפעמים ממש לא נעים לי לשבת בפורום עם רבנים שאני יודע שמשכורתם משכורת דחק, כמעט שכר מינימום".יש עדיין קיפוח על רקע עדתי?"לי יש חתן יוצא מרוקו וכלה שאביה יוצא אפגניסטן, כך שאני לא רואה את הבעיה. בשנותי הרבות בנגב נוכחתי לראות אחוז גבוה של ספרדים בישיבות שעמדתי בראשן. יחד עם זה, טבעי שקיימות בעיות כשבאים אנשים ממרחק שנות אור מאיתנו, כמו האתיופים, שנחתו פתאום לתוך מדינה מערבית מודרנית ומצאו בה שוני עצום גם בתפישה ההלכתית"."קח גם את יהודי תימן, שמה שעשו להם בשנות החמישים כמו גזיזת הפאות המכוונת זה דבר חמור ביותר. אבל גם בלי זה, עצם המעבר שלהם מצורת חיים אחרת וממנהגים שונים יצר משבר. החברה הישראלית, ובתוכה גם הדתית, לא היתה ערה מספיק כדי להתמודד עם הבעייתיות הזו. עד היום יש ישיבות שהן על טהרת האשכנזים, מה שהיה אולי נכון לפני 50 שנה כשהמנטליות היתה שונה. עצם יצירת ההבדלה בין הסקטורים נותן תחושת אפליה, גם אם היא לא בהכרח קיימת".יש מפלגה שנבנית על זה כבר שנים."היא נבנית על תחושות קיימות, שבציבור הדתי לאומי קיימות הרבה פחות".לאחר תוצאות הבחירות במפד"ל טענו שדווקא כן."הפוליטיקאים עושים מזה בעיה, בוחשים בנושא, אבל בציבור הזה הבעיה מצומצמת למדי ­ יש נישואים הדדיים ומוסדות מעורבים, אם כי יש עדיין כאלו שמסתכלים על הדברים בעין עדתית, וזה לא בריא".באותו עניין, יש לדעתך מקום לבטל את כפל הרבנים הראשיים?"פה עלית על מוקש. עדיין יש לאנשים תחושה שאם אין להם ייצוג, הם מקופחים. אילו היה עכשיו רק מועמד אחד, היתה כאן מלחמה עדתית נוראה ואיומה האם יתמנה אשכנזי או ספרדי. עוד לא הגיעה השעה לכך. אצל הנכדים שלי הבעיה תיפתר מאליה, צריך לחכות עוד דור או שניים. בינתיים צריך לבדוק לגופו של עניין, ובמקום שהרב מסתדר עם כולם, אי ן בו צורך ברב נוסף". "עבודה בשבת היא אנטי סוציאלית" על הציר הדתי­חילוני הועלו בשנים האחרונות נסיונות גישור אחדים, תוך כדי מאמץ ליצור סביבם הסכמה רחבה. אחד מהם היה הצעת החוק של ח"כ נחום לנגנטל להסדרת יחסי דת ומדינה, שטרם הובאה להצבעה כלשהי בכנסת, ובמוקדה הצעת הפשרה כי ייאסר המסחר בשבת, ומנגד יתאפשרו פעילויות הבידור ביום המנוחה.האגף החרדי­לאומי זעם על הלגיטימציה שהחוק עשוי להקנות, לדעתם, לחילול שבת. הרב מרדכי אליהו לא הסתיר את מורת רוחו מהרעיון המהפכני וגינה בפומבי את ההצעה. כדי לרכך את עמדת חבריו הדתיים, הודיע לנגנטל כי נועץ ברבנים, וביניהם הרב אריאל, שמצא עצמו בצומת לא פשוט: מצד אחד הוא שותף לחיפוש הסיזיפי אחר פתרונות יצירתיים, ומצד אחר חושש לפרוץ גדר. משנוצר הרושם כי הוא תומך בהצעה, יצא בהודעה כי חלק ממרכיביה אינם על דעתו."טענתי שכשיוצאים עם רעיון מהפכני כזה צריך שיהיה לו גיבוי ציבורי רחב, שלא היה קיים מספיק", הוא מסביר. את תופעת המסחר בשבת הוא מגדיר, "שערורייה ממדרגה ראשונה", שכן "פתיחת קניונים בשבת פירושה אילוץ עובדים לוותר על מנוחת השבת שלהם תמורת בצע כסף. זה מעשה אנטי סוציאלי, ואני מתפלא שההסתדרות אינה מוחה".גם אם מאפשרים להם את יום ראשון כיום מנוחה?"אין תחליף לשבת, כשכל המשפחה נמצאת יחד. ביום ראשון הילדים כבר הולכים לבית הספר. הבעיה, אגב, איננה רק עם שבת, אלא גם עם הפתיחה כל הלילה. קניון חזק יכול להרשות לעצמו להחליף משמרות".למרות שהוא נחוש בדעתו כי "צריך לעצור את המגפה הזו", ההצעה שהועלתה אינה נראית לו מעשית: קודם כל מפני שפעילות הבידור היא עובדה בשטח ואינה זקוקה ללגליזציה בחותמת דתית, אבל בעיקר בשל הספק המתעורר לגבי מעשיות הצד השני של המשוואה."התייעצתי עם משפטנים ושאלתי האם הקיבוצים אכן יסגרו את עסקיהם בשבת כשנאסור זאת בחוק. התשובה לא היתה חד משמעית, מתברר שהם יכולים למצוא פרצות להיתלות בהן. אם לא נעצור את המסחר ורק ניתן לגיטימציה למה שכבר ממילא מתקיים, מה עשינו בזה?". תפקידה של האשה בעת פינוי ימית בשנת 82' עמד הרב אריאל בראש ישיבת ההסדר שלה, ואילו אחיו, הרב ישראל אריאל, היה הרב של חבל ימית וקרא אז לחיילים לא לציית לפקודה לפנות את המתיישבים. "אל תערב אותי עם עמדותיו של אחי", הוא ממהר להגיב כשאני מזכיר לו נשכחות. "עוד בימית, כמו גם בהזדמנויות אחרות בהמשך, אמרתי שסירוב פקודה עלול להרוס את צה"ל. אם על כל דבר תהיה מחלוקת בצבא, זה ייצור בעיות משמעת והצבא לא יוכל לתפקד. נכון שיש גם פקודות בלתי חוקיות בעליל. יש רגעים נדירים ביותר בחיי עם שבהם יש לזה מקום, אבל בעיקרון הפרת פקודה היא סכנה".מה לגבי פקודה לפינוי יישובים?"זו אינה פקודה בלתי חוקית בעליל. באופן כללי, מה שהצבא מחליט הוא שמכריע".בכך הוא אינו מיישר קו עם עמדת חלק מרבניו ומעמיתיו, בראשם הרב אברהם שפירא, שלפני שבע שנים קרא לחיילים לא לציית לפקודה לפנות יישובים, והרב זלמן מלמד העומד בראש ועד רבני יש"ע, שהביע דעה דומה ביחס לפינוי מאחזים לפני כחודשיים.לא התייעצו איתך לפני מתן הפסק ההוא?"אף פעם לא התערבתי בנושא הזה. פעם אחת הזמינו אותי לאסיפה כזו, ראיתי לאן הרוח נושבת ויצאתי באמצע. אמרתי להם שאני לא רוצה לקחת חלק בהחלטה כזו".לא בכל דבר אתה מסכים עם הרבנים הראשיים לשעבר, אליהו ושפירא. זה קצת מפתיע."בוא לא ניכנס לזה כדי שלא להרבות מחלוקת, אבל בהחלט מותר שתהיינה לרבנים גישות ופרשנויות שונות. הם תלמידי חכמים שאני מכבד את דעתם, אבל יש לי רשות ללמוד את התורה לפי הבנתי".סוגיה לא פחות רגישה היא מקומן של הנשים בחברה. "אני עצמי למדתי איך ללמד תנ"ך מפי נחמה ליבוביץ", הוא אומר. "גם אשתי למדה אצלה. יש תהליך חיובי ובריא שאי אפשר לעצור של לימוד תורה על ידי נשים. אבל יש גם היבט אחר. כדי להפוך למקצוען בתחום יש להתמסר לכך שנים רבות, ואצל אשה זה בהכרח יבוא על חשבון המשפחה וגידול הילדים. מסיבה זו אני גם לא ממליץ לאשה להיות טייסת. לא שהיא לא יכולה להיות, אבל זה לא מומלץ, כי אחת מהשתיים: או שתהיה טייסת אבל לא תהיה אם, או שלא תהיה מסוגלת להתמיד בטיסות".אבל נשים היום אומרות: אנחנו מסוגלות לסיים תארים ודוקטורטים או לכהן בתפקידי ניהול מלאי אחריות, ולשאת גם בעול המשפחה."זו בדיוק הנקודה. אין, ולא תהיה לעולם, חלוקה של חצי­חצי בין הבית לעבודה. 'אם' פירושו: הר יון, הנקה וקרבה לילדים לפחות בשנים הראשונות. כל זה מעכב דברים אחרים. החברה לא צריכה ללחוץ את הנשים להיות 50 אחוז בכל דבר. הן מאה אחוז אמהות, ובאחוז גבוה במידת האפשר בכל דבר אחר."לימוד תורה לנשים זה מצוין, אבל להגיד שאשה תהיה פוסקת או דיינית ­ אני לא רואה את זה בדור שלנו. אין בעיה שהיא תפסוק, אבל לא מתאים שהיא תהיה רבנית ותדרוש בבית הכנסת בפני מתפללים. זה לא יעלה על הדעת. יש אצלנו כללי הפרדה מסוימים בין גברים לנשים, ואדם שבא להתפלל לקב"ה, אשה לא צריכה באותו זמן להיות לנגד עיניו, אפילו אשתו. ערעור מבנה המשפחה בעולם הוא תוצאה של תערובת מוגזמת בין גברים לנשים".הדברים נכונים גם לגבי חברת כנסת?"לחברת כנסת יש תפקיד מסוג אחר. היא לא עומדת בבית הכנסת, שבו מתמקדים בעניינים רוחניים מופשטים, אלא בכנסת, וזה שונה. הבעיה היא יותר עם תפקידים שלטוניים בכירים. שרה זה יותר בעייתי. השאלה היא אם אני יכול לראות באשה כזו דוגמה לבנות צעירות. אני לא הייתי רוצה שבנות צעירות תראינה בגולדה מאיר דמות לחיקוי. חיי משפחתה לא היו בדיוק רגילים. היא היתה דגולה, אבל זו לא נורמה לנשים".אבל תפקי ד כמו חברת מועצת עיר?"בדברים האלה אני לא רואה פסול. הבעיה היא יותר במועצה דתית, כשאשה יושבת בין תלמידי חכמים שאינם רגילים לשבת עם נשים יחד. צריך להפעיל שיקול דעת והתחשבות, אבל אם יושבים אנשים שאין להם רגישות לזה, אני לא רואה כאן בעיה".מה עמדתך לגבי משפחות שבראשן עומדים בני זוג בני אותו מין?"משפחה תקינה היא אב ואם, כל פסיכולוג מתחיל יגיד לך את זה. כשיש הפרת האיזון נוצרת לפעמים טרגדיה. צריך להשקיע הרבה יותר בהכנת זוגות צעירים לתקשורת במשפחה. את הטבע לא ישנו. שני גברים שרוצים לגדל ילד יאמללו אותו. שתי נשים? גם לא נורמטיבי, אם כי מבחינת התורה זה פחות חמור. אדם שיש לו בעיה כזו עדיף שלא יקים משפחה מלאכותית". מקומם של הערבים לפני שנים אחדות קרא לא לאפשר לערבים זכות הצבעה בשאלות הקשורות לגורלה של המדינה, וכן קרא לא למנות שר ערבי. גם היום הוא עומד מאחורי הדברים. "מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי. כציבור, המדינה שייכת לעם ישראל, זו מהות חוק השבות במקורו. עם זאת, מעניקה המדינה שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה. אני מדגיש: מלא".ובכל זאת הצבת קווים אדומים בעניין הזה."מן הראוי שהמדינה לא תהיה צבועה ותגיד ברורות שהשפה העברית היא שפה יותר רשמית מכל שפה אחרת, שמועדי ישראל יותר רשמיים, ושנציגים בתפקידים בכירים הם יהודים. יש מקום גם לאחרים בתפקידים מסוימים, אבל אין ספק שבתפקידי נשיא המדינה, ראש הממשלה ושר הביטחון לא יכולים להיות בהם לא יהודים".דיברת בזמנו גם על שרים."אני לא רוצה לפגוע בכבודו של אף אחד, אבל עדיף שלא יהיו שרים. סגני שרים זה משהו אחר. לא הייתי רוצה שערבי יישב בקבינט. אני לא חושד בו שאחר כך הוא ימסור מידע לאויב, אבל גם מבחינתו יש בעיה כשהוא שותף להחלטה איך להילחם נגד אחיו הערבים. זו דרישה לא אנושית".כאזרחים שווים הערבים ודאי חשים שגבולות הארץ הם גם עניין שלהם, ושזכות ם להצביע במשאל על עתיד הארץ."גבולות מדינת ישראל הם של עם ישראל. זה אינטרס יהודי. אתה יוצר גם להם בעיה, כי כשהם מצביעים על פשרה טריטוריאלית, הם נתפשים בעיני אחיהם כבוגדים בדרך. לטובת העניין עדיף שערבי לא יתערב בנושא שהוא לאומי פרופר".מה עמדתך לגבי גיורם של העולים החדשים?"צריך להקים עוד בתי דין מיוחדים לגיור (כיום ישנם שלושה ­ מ.ש). יש לפעול יותר בקרב העולים כדי לשכנע אותם להתגייר".אבל רובם אינם רוצים לשמור מצוות, ולעתים זה מה שמפריד בינם ובין הגיור."כולם מודים שהתורה היא הדבק היחיד שמחזיק יהודים בכל העולם, כל אחד קשור אליה לפחות במשהו. היהדות היא עם שבנוי על מסר רוחני, ומי שרוצה להיות יהודי חייב להיות שותף למסר הזה. גם בקבלה לקיבוץ מערימים קשיים על חבר חדש יותר מאשר על הקיימים. כך גם בגיור: להכניס מישהו חדש זה מצריך יותר".מה אתה עושה בשעות הפנאי? אתה צרכן של מה שנקרא "התרבות הכללית"?"בעיקר אני מרבה לעיין בספרי הגות ופילוסופיה, לאו דווקא יהודיות. הצגות? אין לי כל כך פנאי לזה, אם כי לא מזמן הלכתי להצגה שעסקה בבעיה אתית משום שהוזמנתי לדיון שהתקיים בע קבותיה. אחת המשימות שלנו כיום היא לחבר את הצד התורני לעולם של הקולנוע, התאטרון והשירה. יש פער בין התרבות הוויזואלית לתרבות יהודית שעוסקת במופשט, ויש הרבה מה לעשות כאן".sofa