הכסף הלך, גנוסר נשאר מבחינתו של יוסי גינוסר המונה ממשיך לדפוק: התשלומים ממשיכים לזרום, הוא ממשיך להתפרנס מקשריו עם מוחמד ראשיד * עכשיו צריכה לבוא שעתו הגדולה של היועץ המשפטי לממשלה בן כספית 08/12/02 לא היה קל לצפות בהופעתו של יוסי גנוסר ב"יומן", ביום שישי בערב. חיוור ומגומגם ניסה גנוסר לשאת נאום לאומה, לטעון שעושים לו "רצח אופי", מבלי לנפק תשובה, ולו אחת, לשאלות הקשות שהוצבו מולו. מישהו יעץ לו, כנראה, לחפש את המצלמה, לדבר אליה. לנסות להסתכל לאנשים בבית בעיניים. אבל זה לא הסתייע. אפילו העדשה התביישה. גנוסר יודע את האמת וזו תרדוף אותו עוד זמן רב. הוא בא לטלוויזיה שלשום, כי לא היתה לו ברירה אחרת. שוב הוא מוצא את עצמו יוצא למלחמה על חייו הציבוריים. על שמו הטוב. מתכתש עם הקלון, עם הבושה, עם העובדות המביכות, הבלתי נתפסות כמעט, שנפרסו במעריב בשבוע שעבר מפי מי שהיה שותפו הקרוב, איש סודו, עוזרד לב. יחד ניהלו שניהם את חשבונות המיליונים של יאסר ערפאת ומוחמד ראשיד יותר משלוש שנים. לב גייס, בסופו של דבר, את האומץ הנדרש כדי להכות על חטא ולפרסם את הסיפור. לגנוסר אין האומץ הזה. אסור לשכוח שמבחינתו, לפחות, המונה ממשיך לדפוק. התשלומים והתקבולים ממשיכים לזרום. הוא ממשיך להתפרנס, לא בכבוד, מקשריו עם מוחמד ראשיד, שמתפרנס ממנו בחזרה. חוק הכלים השלובים עובד, אצל שני אלה, שעות נו ספות. קשריו של גנוסר עם ראשי ממשלה שונים, עם שרי ביטחון לדורותיהם, מול קירבתו ושותפותו עם ראשיד וערפאת, הפכו לתעשיה של ממש. אף אחד לא יכול היום לקבוע מה קדם למה. מה שברור הוא, שגנוסר הקפיד להשאר תמיד "המקורב", או "המתווך", או "המוציא ומביא" (כסף הביתה), או "השליח המיוחד". כל פעם שהתחלף שלטון, ניסה גנוסר להתקרב מחדש. הוא שמר על ראשיד אצלנו, ראשיד שמר עליו אצלם, שניהם שמרו על הקופה המשותפת. כולם ידעו? "זה מטריף אותי", אמר אתמול גורם מדיני בכיר ביותר, "שבשעה שהילדים שלנו כאן נמרחו על הקירות, גנוסר המשיך לשייט בין הבנקים בז'נבה ולנהל את מאות המיליונים של ערפאת וראשיד, בלי להגיד מילה, בלי להתחרט, בלי להתבייש". ובכל זאת, צריך לתקן כמה תיקונים במה שאמר גנוסר ביום שישי בערב. "זה לא סוד שיש לי קשרים ועסקים עם הפלשתינים", אמר גנוסר, "הרי כולם ידעו", טען. ואחר­כך, באותה נשימה, כשנשאל על הקשרים האלה על­ידי גאולה אבן ואמנון אברמוביץ, סירב להתייחס. ובכן, אלה העובדות: כולם ידעו שגנוסר עושה עסקים ברשות הפלשתינית, אבל אף אחד לא ידע מה באמת קורה שם. אהוד ברק לא ידע, או לפחות כך טוענים היום אנשיו. למרות זאת, אכף ברק על אנשיו לארגן תצהיר (חתום על­ידי דני יתום), שעל פיו אין ניגוד אינטרסים בפעילותו של גנוסר. היום זה יכול היה להיות מצחיק, אלמלא זה היה כל­כך עצוב. גם אליקים רובינשטיין לא ידע. רצה לדעת, ניסה לדעת, לא הצליח. כשביקש ברק "להכשיר" את פעילותו של גנוסר, התבקש גנוסר לפתוח את הקלפים מול היועץ המשפטי. הוא סירב. גם בג"ץ דרש "הרמת מסך". גנוסר המשיך לסרב. הוא ידע למה. היום הוא מעז לומר ש"כולם ידעו". אם כולם היו יודעים שגנוסר משלם לראשיד את "חלקו" מתוך הקופון שהוא מקבל בעצמו, בזכות ראשיד, מהעסקאות הכלכליות השונות בין ישראל לפלשתינים, אם "כולם" היו יודעים שגנוסר קיבל עמלות שמנמנות על פעילותו סביב הקזינו ביריחו, אם כולם היו יודעים שגנוסר מפריש לראשיד כספים אפילו מעמלת ניהול החשבונות בשוויץ, אם כולם היו יודעים שגנוסר שותף לניהול קופת ענק של 340 מיליון דולר עבור ערפאת, אז "כולם" לא היו נותנים לו להמשיך לתווך בין הצדדים, כי זה בלתי נתפס. היתה שקיפות? בנושא "היעלמות" הכסף: מעריב לא מאשים את גנוסר בסיוע לטרור, ודבר כזה לא יעלה על הדעת. מצד שני, גנוסר וראשיד לא יכולים לבוא ולקשקש על שקיפות ועל "קרן פלשתינית" שנפתחה באירופה ואליה זרמו כל הכספים. העולם כולו מחפש עכשיו את הכסף הפלשתיני. טיים פירסם לפני כמה שבועות ידיעה, לפיה אפילו שר האוצר הפלשתיני, סלאם פיאד, מחפש את הכספים של ראשיד וערפאת. האמריקנים מחפשים. האירופים מחפשים. ישראל מחפשת. ובתוך כל זה, עמוק בתוך האינתיפאדה, המשיך גנוסר להיות שותף לניהול הכסף. ואז, בסביבות אוגוסט­ספטמבר 2001, הזעיק ריצ'רד דה צ'ארנר את גנוסר ולב למשרדו בז'נבה ודיווח להם, בהפתעה גמורה, על משיכת 65 מיליון דולר בידי ראשיד. גנוסר היה המום, מופתע, חיפש את ראשיד יומיים ארוכים עד שמצא אותו. איפה הכסף? לאן נעלמו עשרות מיליונים נוספים? אף אחד לא יודע. גירסת ראשיד היא רק גירסת ראשיד. גם הפלשתינים לא מאמינים למילה אחת היוצאת מפיו. ראשיד, אומר גנוסר, הוא איש שלום. איך לא יהיה? השלום עשה אותו (ואת גנוסר) מולטי­מיליונר. בתגובה רשמית ששיגר ראשיד למעריב בשבוע שעבר, ובה פירוט תנועת הכסף מהחשבון בש וויץ החוצה, "חסרים" יותר מ­100 מיליון דולר. מעריב לא מתיימר לבדוק לאן הלך הכסף. העולם צריך לעשות את זה. בכירי גורמי הביטחון בישראל, בתוכם הרמטכ"ל, שר הביטחון, אנשי אמ"ן ומתאם הפעולות בשטחים ציינו בשבוע שעבר, בשיחות סגורות, כי המערכת הכספית הפלשתינית היא מערכת סגורה. גם אם ראשיד לא רושם צ'קים לפקודת מתאבדים, מישהו אחר עושה את זה. העובדה שלראשיד יש קופה מספיק גדולה כדי לשלם משכורות ולהחזיק את הרשות על הרגליים, מאפשרת לערפאת להקצות 20 מיליון דולר, נניח, לפואד שובאכי, לצורך רכישת קארין איי. המימצאים שפורסמו במעריב בשבוע שעבר, מטרידים, מדאיגים ומחייבים בדיקה מקיפה ונאותה. גנוסר ינסה (הוא כבר מנסה) להפעיל קשרים, למשוך חוטים, לנסות להסיט את תשומת הלב לשוליים. אסור לתת לזה לקרות. זו אמורה להיות שעתו הגדולה של היועץ המשפטי לממשלה. קרחון גדול עומד מולנו, גנוסר הוא רק אחד מרכיביו. את הקרחון הזה צריך להמיס כמה שיותר מהר, לפני שכולנו נתנפץ עליו.