שם חם שמות לילדים: מה כל זה אומר על התרבות הישראלית רוביק רוזנטל 25/11/02 לפני כמה שבועות הוזמנתי לתוכנית טלוויזיה שבה התבקשתי לסייע לבני זוג המבקשים לקרוא שם לבתם הבכורה, העומדת לצאת לעולם תוך חודשיים, ואינם מצליחים. המשימה היתה קשה, מאחר שכל צד הטיל מגבלות על השם שעוד לא נקבע. האשה, למשל, לא הסכימה שבשמה של הבת תהיה האות ג' מכיוון שבאות הזו נפתח שמה של "האקס המיתולוגית" של הבעל. המשימה לא היתה קשה כי אין הרבה שמות עם ג'. אבל כשהצעתי לזוג את השם הנפלא בעיני נעמי, התברר שיש בעיה גם עם האות ע', ומבחר השמות הלך והצטמצם עוד יותר. האבא דווקא רצה דניאל. דניאל הוא אכן השם המוביל של שנות ה­90 והאלפיים. כך מתברר גם מממצאים ראשונים שהביאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במבחר השמות המובילים של תינוקות ישראלים­יהודים בתשס"ב. הוא מוביל בין הבנים, אבל נפוץ יחסית גם בין הבנות, אם כי במידה פחותה, על פי מה שנמסר לי מן הלשכה, שם הוא במקום ה­41. כיוון שהנתונים אינם מפולחים בשלב זה, אני מרשה לעצמי לקבוע שבין החילוניים השם דניאל לבת ממוקם במקום גבוה הרבה יותר, ובכל מקרה אין ספק שהוא השם המוביל בשמות יוניסקס, המתאימים לבנים ובנות כאחד, והדבר בולט גם במחקר שמו ת שעשיתי לפני כארבע שנים. מה מקור ההצלחה של דניאל? הוא עונה על ארבעה קריטריונים לפחות של בחירת שם מוצלח לילד. הוא מצלצל נפלא, הוא מהתנ"ך, הוא מתאים לבנים ולבנות, והוא שם בינלאומי. נתחיל מצלצול השם. צלצול הוא עניין של טעם, אבל על פי הבחירה המקובלת, הורים ישראלים אוהבים שמות עם צלילים רכים, מחוזקים לעיתים בעיצור קשה קצת יותר. ששת העיצורים המובילים בשמות ילדים הם מ', ר', ל' ונ', המצטרפים לשם לועזי נפלא לעצמו, מרלן, ולצידם א' וע'. בשם דניאל נמצאים שלושה מהם, ובתוספת הד' הם זוכים למעין צליל דינדון. השם המוביל בין הבנות הוא נועה, והעיצורים שהזכרתי צצים כמעט בכל שם מבין 15 השמות המובילים, ובהם עמית ורוני ותמר ומיכל ויעל ועדן ומאיה. כך גם בשמות נפוצים מעט פחות היום, כמו "ענת", שם ששלט בשנות ה­60 ואיבד את הבכורה, וכך, כמובן, נעמי, וגם רחל. השמות הגבריים מחוספסים מעט יותר אבל גם כאן נמצא בין 15 המובילים את רועי, עמית, עומר ואור. הנ' נתפסת כנראה כאות נשית, אבל אפשר למצוא אותה לצד דניאל בשני שמות נפוצים שירדו מעט מגדולתם: יונתן ואמנון. לעומת זאת, יש מעט מאוד שמות המכילים בעיקר עיצו רים קשים כמו צוף או קשת. דניאל הוא שם תנ"כי, והתנ"ך נשאר המקור העיקרי לשמות ילדים יהודיים בישראל. מבין 15 השמות המובילים בין הבנים 10 הם שמות תנ"כיים, ואין אף שם אחד מתקופת התלמוד (דוגמת מאיר) או מתקופת ימי הביניים (דוגמת צבי ואריה). גם חמשת השמות הנותרים הן מלים שהופיעו בתנ"ך ויש להן צלצול עתיק גם אם לא נקראו כך ילדים בתנ"ך, כמו רועי ועומר. בין הבנות רק חמישה שמות הם תנ"כיים: נועה, תמר, יעל, מיכל ושרה, אך הסיבה לכך נעוצה במצאי השמות הקטן לשמות נשים בתנ"ך. לשמות הבנות הנפוצים היום בין הבנות ותק לא מבוטל, כמעט מאז תחילת היישוב. נועה בת צלופחד הספיקה כבר להיות בת 17 בפילוג של שנות ה­50, לגדול בשדה בין דשא לאבן בפיו של אריק לביא, ועדיין היא אהובה על ההורים של המאה ה­21. שרה הוא ככל הנראה השם המוביל בין בנות החרדים, וכך אברהם ומשה בין הבנים. בקרב החילוניים, ובמידה רבה גם הדתיים הלאומיים, נשמרה המגמה של קריאת שמות מהתנ"ך, אבל השמות עברו שדרוג כלפי מטה. ילידי ארצות הגולה נקראו על שם אישים תנ"כיים מדרג א': אברהם, יצחק, משה ויוסף. ילדי שנות ה­40 וה­50 והחמישים זכו לשמות מדר ג ב': ראובן, אפרים ובנימין בני יעקב, אהוד וגדעון השופטים, עמרי ויורם המלכים, ירמיה וחגי ועמוס הנביאים. הילדים של היום זוכים לשמות אישים תנ"כיים מדרג ג'. עידו הוא סבו של זכריה. איתי, שם מוביל מפתיע כבר כמה עשרות שנים, הוא מגיבורי דוד. איתמר ונדב, שמות מובילים גם אם לא ב­15 הראשונים, הם בניו של אהרון הכוהן. משמעות המגמה לקרוא שמות מהתנ"ך לילדים חילוניים מודרניים היא שהיהודים בישראל מאמצים גישה מסורתית­תרבותית, המאפיינות חברות מודרניות אחרות. לוקחים ממאגר התרבות חומרים מחומרים שונים, במקרה זה שמות, בלי לאמץ את המכלול הדתי. הבחירה בשמות של אישים מקראיים חשובים פחות היא הדרך לבדל את הצבר המודרני מהיהודי הגלותי או אפילו מהוריו שלו. יש לאורך כל השנים גם מגמת משנה לשמות מיוחדים וחדשניים, אך היא אינה זוכה להצלחה, ורק מעט שמות חדשים הופכים לשמות נפוצים. בעיני, זו אחת הדרכים הנכונות לשימור תרבותי נכון: יש כאן הצהרה של המשכיות ושל קשר עמוק אל הסיפור התנ"כי, בלי מחויבות לדת או להשקפת עולם דתית. השם דניאל הצליח, כאמור, כי הוא מאחד כמה תכונות. התכונה השלישית היא שהוא שם בינלאומי , ובמקרה זה הוא מקובל גם בארצות אנגלו­סקסיות, גם בצרפתית ובתרבויות נוספות. בשנות ה­80 רווחו מאוד שמות שהתפוצה הבינלאומית היה המאפיין החזק ביותר שלהם. תום הוא אמנם גם מלה עברית, אבל השם נשמע אנגלו­אמריקני, וכמוהו בן. דין, רוי ושון הם כבר שמות לועזיים לכל דבר. קרן ושרון, שמות שהצלצול שלהם איננו מרהיב, רווחו כי הם תאמו לשמות מקבילים המקובלים בארצות הברית. שמות מהסוג הזה ירדו מגדולתם, ובין 30 השמות המובילים בין הבנים והבנות נעלמו כמעט לגמרי, אולי רועי נפוץ כי הוא מזכיר את רוי. את הסיבות לכך אפשר לחפש בהקשרים שונים, אבל לא נראה לי שהסיבה היא הסתייגות מעצם האסוציאציה הבינלאומית שיש לשם, ועובדה היא שדניאל ממשיך להוביל. הסיבה נעוצה לטעמי באופן פרדוקסלי דווקא בהתפתחות הגלובלית: ארצות המערב עצמן נפתחו לתרבויות שונות באמצעות ההגירה, ואפשר למצוא שם שמות לא מסורתיים שנקלטו היטב מן המזרח הרחוק והקרוב ואפריקה. הדגם של "השם המתבולל" אינו קורץ כל כך. ובכלל, אם חיים סבן וארנון מילצ'ן נקלטו היטב בתעשיות מובילות בארצות המערב למרות שמם הישראלי כל כך, אין להורה העברי סיבה לחשוש משם עברי. ר שימת השמות המובילים אינה כוללת שמות השייכים למגמה של השנים האחרונות שאפשר לקרוא להם "שמות ניו אייג'", כמו גאיה וקאיה. השמות הגלובליים ירדו, עלו מאוד שמות דו מיניים, שמות יוניסקס. אפשר להצביע על כך כתופעה החשובה ביותר בקריאת שמות יהודיים בישראל, לצד המגמה התנ"כית. מבין 15 השמות המובילים לבנים, חמישה הם שמות שבהם נקראות גם בנות בישראל: דניאל, עמית, עומר, יובל ואור. אם נבודד את השמות המקובלים בין חילוניים, התופעה תתרחב מאוד. אצל הבנות, הדבר בולט יותר: שבעה מתוך ה­15 הם גם שמות בנים: עדי, עדן, יובל, שיר, שחר, רוני ועמית. שניים מהשמות המובילים נמצאים בשתי הקבוצות: יובל ועמית. יובל לבן הוא שם תנ"כי (האב המיתולוגי של הנגנים מספר בראשית), שאומץ לבנות. עמית הוא שם מודרני לשני המינים. השם הנשי הנפוץ "הודיה" הוא במקרא שם גבר, בדומה לענת. את התופעה אפשר לפרש או לשפוט בדרכים שונות, אבל לטעמי היא תת זרם של המהפכה הפמיניסטית. שמות בנים טיפוסיים זוחלים אל הספירה הנשית, ובשלב השני זוחלים שמות הבנות אל הספירה הגברית. אחד הביטויים לכך הוא שבשמות הבנות המובילים אין כמעט סיומות נקבה. רק נו עה, שירה, שרה, הודיה ומאיה מסתיימים בה'. דניאל כשם לבת ירש את דניאלה, והשמות (היפים מאוד) יעלה, תמרה ודומיהם משניים ליעל ותמר, הזוכים גם לחיזוק בהיותן מקראיות. מכל אלה אפשר להבין את סוד קסמו של השם דניאל, שלא לדבר על כך שהוא שמו של השחקן המגלם את הארי פוטר. אז איפה המלכוד? כמו בכל אופנה, המלכוד הוא בתופעת העדר. יופיו של השם וסגולותיו עלולים עם הזמן להפוך לבעיה כשדניאל יגיע לבית הספר ולצבא ולחברת ההיי­טק העתידית ויגלה שהוא מוקף דניאלים משני המינים. זה מה שקרה לשם "ענת" ששלט כאמור לפני 40 שנה, ויש ענתיות לרוב הרואות בו היום קללה רק מהסיבה הזו. תופעה הדורשת עיון היא השמות המובילים בין המוסלמים והדרוזים. המוסלמים, בדומה לחרדים היהודיים, מגלים צמידות רבה יותר לשמות מסורתיים ומוותרים במודע על דמיון יוצר בקריאת שמות. שבעת השמות המובילים בין הבנים הם מוחמד, אחמד, מחמוד, מחמד, יוסף, עלי, עומר. בין הבנות המיגוון מעניין יותר: איה, אסיל, עדן, פטמה, נור, מרים. שימו לב לעדן, שם עברי נפוץ בעל צליל מזרחי, אם כי מבוטא בין הערבים קצת אחרת, עדן. אצל הדרוזים, הסיפור מפתיע ומעורר למחשב ה. ארבעת השמות המובילים בין הבנים הם שמות עבריים­יהודיים ואפילו נפוצים: אמיר, אדם, עומרי, רני. אפשר לצאת מכאן למחקר מרתק על הזהות הדרוזית, אבל זה נושא למאמר בפני עצמו.