אקסיוז מי, אתה מדבר עברית? פרק ראשון בסדרה "הישראמריקאים" החודרת לנבכי נשמתה של הקהילה הישראלית באמריקה קרן אוחיון 22/11/02 בניו יורק חיים למעלה מ­30 אלף אזרחים אמריקאים ממוצא יהודי המגדירים את עצמם ישראלים. החוק הישראלי קובע שאזרחות ישראלית מגיעה למי שנולד בישראל או שהוריו נולדו בישראל. 80 אלף יהודים אמריקאים עלו מארה"ב לישראל מקום המדינה ועד היום. * כ­50,000 ישראלים השתתפו בשנה שעברה בהגרלת ה"גרין קארד" 145 מתוכם זכו. עורכי דין שמתמחים בהגירה מעריכים שהשנה עלה שיעור הישראלים שהשתתפו בהגרלת הגרין קארד בלפחות 15 אחוזים לפי הערכות של גורמים שונים חיים בארה"ב כ­500,000 אלף ישראלים. הישראלים המתגוררים בארה"ב מתרכזים בשלושה מוקדים עיקריים: ניו יורק, לוס אנג'לס ופלורידה. לכולם שפה אחת­עברית. פרק ראשון בסדרה "הישראמריקאים" החודרת לנבכי נשמתה של הקהילה הישראלית באמריקה.שמעון: "אין, אין, הסטייק שאכלתי ב'פיטר לוגר' היה פשוט חבלז".משה: "סלאמתק עליך, אוכל ב'פיטר לוגר', באמת סחתיין".שמעון: "תגיד מי זאת השאפה שהיית איתה?"משה: "סחבק, אני שמח ששמת לב שיש לי ניו דייט..."שמעון: "אינשללה, בקרוב אצלי"משה: "איזה בידורים איתך!"שמעון: "אני דיפרסינג בלי חברה".משה: "יהיה בסדר, חבר ".שמעון: "יאללה אני זז. סי יו בעדיין".הדיאלוג הזה לא לקוח ממחזמר ישראלי נשכח. אלא משיחה אקראית בין שני ישראמריקאים, ישראלים שחיים באמריקה שנים רבות (משה סוגר את השנה העשירית, שמעון נמצא פה כבר 20 שנה עם הפסקות). בינתיים, התחדשה לה השפה העברית וגם זקני הדור יודעים ש"סלאמתק" ו"סחתיין" יצאו מזמן מהלקסיקון ושעם כל הכבוד, גם הביטוי "סבבה" הוא לא ממש הצעקה האחרונה. במקום "חבר" אומרים "אחי", "סי יו בעדיין" התקצר ל"יאללה ביי" ואת ה"איזה בידורים" החליפו "צחוקים, קטעים וסרטים". על "חבלז" (בצירוף "מזמז", ובלעדיו) באמת חבל להרחיב. לישראמריקאים, בין אם הם חיים בחוף המזרחי או במערבי, לא היה הרבה זמן להתעדכן. אולי כי הם היו עסוקים בלבנות לעצמם חיים חדשים, לרכוש שפה חדשה, לבנות קריירה ומשפחה. "אנחנו מבקרים בארץ פעם בשנה", אומרת יהודית מגן, אמנית שחיה 13 שנה בניו יורק, "וכל פעם אני נדהמת מחדש מהמילים והמונחים החדשים. בביקור האחרון גיליתי שכולם אומרים 'סוף' כביטוי למשהו מצוין, וכשאמרתי 'חבל על הזמן' הסתכלו עליי כמישהי מבוגרת שנתקעה עם עברית מיושנת". "לי הפריע שהחבר'ה הצעירים, שאגב שונ אים את הביטוי 'חב'רה', אומרים על כל דבר טוב 'בן זונה'", אומר בעלה שוקי, ,51 רואה חשבון. "בזמני, זו היתה קללה, וגם כאן אני לא מעלה על דעתי להגיד בין חברים 'פאקינג' על משהו חיובי". יהודית מספרת שהיא ביקשה מאנשים "לעשות לה טלפון", והחברים צחקו על הביטוי. שוקי מציין שכולם בארץ אומרים 'פלאפון' ,'סלקום' ו'אורנג'', ורק ועכשיו כולם התחילו להגיד 'נייד'", הוא צוחק. תופעת ההיברישדינה סמך נולדה בצרפת, לאבא אמריקאי שעלה לישראל ב­1948 ואמא ירושלמית שהוריה היגרו מארה"ב. ההורים דיברו ביניהם אנגלית, ודינה דיברה עם אביה מרבית הזמן באנגלית, בעיקר משום שעבודתו שהתנהלה באנגלית לא דרשה ממנו מעולם ללמוד עברית על בוריה. כשדינה היתה בת 8 היא נסעה עם משפחתה לשליחות בארה"ב., אחרי שנתיים בבית ספר רגיל העבירו אותה ההורים לבית ספר דובר עברית, "כי אחי ואני שכחנו את כל העברית". מאז היא המשיכה לתרגל את העברית בשיחות עם אמא ועם חברים. "הרבה פעמים אני מתחילה לדבר בעברית, ומסיימת את המשפט באנגלית", היא מספרת. "ישראלים שונאים את זה, וישר מכנים אותי 'סנובית'. לכן היתה לי נטייה להתחבר עם אנגלוסכסים, שה כירו היטב את תופעת ה'היבריש'".בדיונים על השפה והקשר שלה לזהות לאום הדובר, ידוע על שתי שיטות נפוצות לאיבחון הזהות: באיזו שפה אתה סופר, ובאיזו שפה אתה חולם. דינה אומרת שהיא מאז ומעולם סופרת באנגלית, ולגבי החלומות "זה קשור לנושא". דיוויד, ,28 מנהל נכסים, ואשתו, שרון, ,29 פסיכולוגית אירגונית, שגרים בריגו פארק שברובע קווינס, מדברים עברית שוטפת. היא בזכות הוריה הישראלים שהיגרו לניו יורק, הוא בזכות הוריו האמריקאים שעשו עלייה לישראל. ביניהם הם מעדיפים לדבר באנגלית. "בחרנו באנגלית כשפה דומיננטית, כי למדנו בבי"ס באנגלית, בבית אנחנו מדברים עם הילדה בעברית, כדי להנחיל לה את השפה. אבל לפעמים, במיוחד כשאני ממהרת, אני מדברת איתה באנגלית. כשאני מדברת אליה בעברית, אני צריכה לחשוב איך אומרים כל מילה ומילה, ולפעמים אין לי זמן או שחסרות לי מילים, אז אני עוברת לאנגלית".רויטל חסון­סטילוול, 4 ,31 שנים בארה"ב, מתגוררת בטמפה בשבקליר ווטר, ומדברת עם בנה, ירדן בן השנתיים, אך ורק עברית, ובעצמה מדברת כמעט אך ורק עברית עם בני המשפחה והחברים הישראלים הרבים שיש לה בסביבתה, "ולמרות כל זאת, לפעמים בורחת לי מילה אחת או שתיים".אורלי ממן, ,32 בעלת חנות לבגדים יד שנייה לילדים, הגיעה עם ההורים הישראלים לניו יורק כשהיתה בת .3 אחותה אתי, ,30 תקציבאית פיננסית, נולדה כבר בקווינס. "ההורים דיברו בעברית, ואנחנו ענינו להם באנגלית".היא נזכרת. "ידעתי לדבר עברית כשהגעתי לכאן", היא אומרת, "אבל ברגע שיצאתי מהבית והתחלתי לדבר אנגלית, הפסקתי לדבר עברית, כי היה לי הרבה יותר קל לדבר באנגלית, לתרגל עם החברים ובבית הספר, מאשר לדבר עברית".אילן, איש מחשבים, ושרון, גננת, ניימן מפלורידה שומרים על העברית בעיקר באמצעות המעגל החברתי, "יש לי כאן יותר חברים מאשר היו לי בניו יורק או אפילו בארץ", אומר אילן. ברגע של חולשה, כשתקפו את אילן געגועים עזים לארץ הוא התחבר לערוץ הישראלי וכעבור זמן קצר, הגעגועים עברו ואיתם הערוץ. "יש כאן כל כך הרבה ישראלים שלא צריך טלויזיה כדי לתרגל את השפה".קתרין מיקס, שהיא בין השאר המורה לאנגלית של בכירי הקונסוליה הישראלית בניו יורק (ר' מסגרת), שמה לב שלישראלים שעובדים בסביבת עבודה ישראלית, קשה יותר לשפר את השפה האנגלית. "גם אחרי שעות העבודה, הם ממשיכים לדבר בעברית עם המשפחה והחברים, ובעצם לא מתרגלים את האנגלית שלהם. לילדים יותר קל, כי לפחות במשך היום, הם נמצאים בסביבה דוברת אנגלית. ילדים יכולים לעזור להוריהם לשפר את השפה". יעל גבריאלי, אמא של מתן בן ה­,8 יכולה רק להסכים: "הגעתי לניו יורק לפני שנתיים עם אנגלית די בסיסית. תוך חצי שנה בערך, מתן התחיל ללמד אותי מילים חדשות, ולתקן את הדקדוק שלי".מה זה סטנד ביי באנגלית?ישראלים רבים שהגיעו לכאן כבני נוער שימרו את השפה בזכות החברים. קובי, ,28 משווק פרחים, גדל בניו יורק בנעוריו, וחזר אליה עם שחרורו מצה"ל. "כל החברים שלי בתיכון היו ישראלים", הוא מספר. "למדנו ביחד בתיכון 'סאות' שור' בברוקלין, כך שאת האנגלית למדנו ביחד בבית הספר או כשיצאנו לבלות, אבל את העברית שימרנו היטב בשיחות בינינו ועם בני משפחתינו." עד היום הוא קורא עיתונים, ספרים ושירים בעברית בעיקר. רצה הגורל וקובי בחר לעסוק בתחום הפרחים, שבו רוב השמות של הפרחים שונה לחלוטין בעברית ובאנגלית. "יש אינספור סוגי פרחים שלא מגדלים ולא מייבאים לארץ", הוא מספר, ויש סוגים של פרחים שיש בארץ, אבל אני לא יודע את השמות שלהם בעברית. כשאני מ גיע לביקורים בארץ, אני אוהב ללכת לחנויות פרחים ושואל על סוגי פרחים בשמותיהם הלועזיים, ואז אני שומע גם את התירגום שלהם לעברית". בכל הקשור למקצוע שלו, קובי חושב באנגלית: איריס היא אייריס, לילך היא ליילק, רקפת היא אננומיס, ורק גרברה היא גרברה. ויש גם תעלומה אחת שהוא מצפה שתיפתר ­ שמם של צמד הפרחים "אמנון ותמר" המוכר כל כך מישראל, אך איש לא יודע את תרגום שמם לאנגלית.גם במקצועות אחרים, מתגלות סיטואציות דומות. תראו את שירי, בת ,26 מלצרית במסעדה אמריקאית שיש לה בתפריט מנות ספורות של אוכל ים­תיכוני. אחרי כמעט שנה של עבודה כמלצרית במסעדה זו, ושנתיים נוספות של עבודה במסעדות אחרות בעיר, היא כבר לא שמה לב שגם בין חבריה הישראלים, היא נוקבת במושגים האמריקניים, ולא באלו הישראליים. "כששואלים אותי מתי אני עובדת", היא מדגימה. "אני אומרת את הימים בהם אני משובצת למשמרות ואת הימים בהם אני . On Call קשה לי, ובעצם אני לא יודעת, איך אומרים את זה בעברית". אחרי בירור קצר, מתברר שהמושג כוננות זוכה אף היא לתרגום לועזי בישראל, ומכונה בשפת עולם המלצרות ל"סטנד ביי" ."נכון!", נזכרת שירי בימיה כמלצרית ב ישראל ותוהה בקול רם איך לקח לה שלוש שנים תמימות לגלות את פירוש המושג השגור כל כך בפיה באנגלית.עם לקוחות המסעדה, ישראלים ואמריקאים כאחד, היא מדברת באנגלית. "אם יבואו לקוחות ישראלים, אני אקריא מהתפריט באנגלית, כי זה יותר קל לי, ורק אם יבקשו פירושים והסברים, אעבור לעברית". כך היא מוצאת את עצמה אומרת "חלה ברד" ו­"סיזר סלד" ומצד שני, ישנן מילים שגם אחרי שלוש שנים היא לא מסוגלת להוציא מפיה, כמו, למשל, טחיני במקום טחינה. בעוד אנו משוחחות, מתיישבים לאכול שלושה ישראלים. הם מזמינים המבורגר, ושירי שואלת מה ירצו כתוספות: הומפרייז, פרנץ' פרייז או סלד. האם לא היה פשוט יותר לשאול אם הם רוצים צ'יפס או סלט? שירי אומרת שלא. "הומפרייז הם תפוחי אדמה בגריל עשויים בחמאה, פרנץ' פרייז מטוגנים בשמן. הדברים האלה קבועים לי בראש באנגלית, וכשאני מנסה לתרגם אותם, הם מתבלבלים לי".באנגלית, מתברר בהמשך, אין דבר כזה לחם שחור כמו ששירי מכירה כילדה מהקיבוץ בצפון. "הכי קרוב זה לחם סבן גריין, נו, לחם שיפון עם דגנים". בטבעיות היא שואלת את הלקוחות שלה איזה סוג של טוסט הם רוצים בארוחת הבוקר, כשלמעשה הכוונה ה יא לסוג של לחם. "במילצור אני בהחלט חושבת באנגלית", היא אומרת ומייד שולפת את דוגמא מצחיקה מתחום הביצים והחביתות של עולם המסעדנות. "יש שבעה סוגי ביצים ואומלטים. כשישראלים מבקשים את הביצה 'הארד' אני צריכה להסביר שזו לא ביצה קשה, אלא ביצה מטוגנת עד שהחלמון צהוב וקשה. ביצה מבושלת 'איזי' היא לא ביצה רכה אלא ביצה מטוגנת ונוזלית. ביצה קשה, מבושלת במים, היא 'בוילד', וביצה רכה היא 'פוץ'. הישראלים שרוצים, בדרך כלל, להמנע מהסתבכויות לשוניות הולכים על מקושקשת או על אומלט".מירב, ,26 ברמנית ב"בי. בי. קינג" למדה את המקצוע כמעט מחדש משהגיעה לניו יורק. "יש את כל הסרט הזה שאם אתה מבקש וודקה טוניק, בארץ אתה מקבל כוס עם קרח ופיצ'ר (בקבוקון) טוניק", היא מסבירה. "כאן אין מושגים של מידה, אתה ממלא את הכוס קרח עד הסוף, ומוזג את המשקה ישירות לכוס, גם אם מדובר במשקה מאוד יקר, כמו קוניאק הנסי". בתחום הברמנות, מסבירה מירב, מתמחים הברמנים בזיהוי שמות המשקאות מתוך תחומי המבטאים הזרים של הבליינים­שתיינים: הרום יהיה ראם, הויסקי יהיה וויסקי. "הברנד ניימס", היא אומרת, "שמוכרים ופופולאריים בישראל, לא נחש בים כאן לטובים, ולהיפך. למשל ג'ין גורדון שכל ישראלי שמגיע לכאן מבקש, אין להשיג בניו יורק". כברמנית היא מוצאת את עצמה מתמודדת עם קודים אוניברסליים , אולם כשהיא עצמה מגיעה לבר בישראל, היא צריכה לתרגם את עצמה ולהסביר מה היא רוצה למעלה מפעם אחת" .אני אמנם לא מבקשת או.ג'יי, שכאן כל אחד יודע שזה הקיצור של אורנג' ג'וס, אלא מיץ תפוזים, אבל ביקשתי למשל וודקה גרייפ פרוט, והרגשתי ממש אובדת עצות שלא הבינו מה אני רוצה. רק אחרי כמה דקות של הסברים, קלטתי שהם לא מבינים שאני רוצה וודקה אשכוליות, ואז תירגמתי. היה די מוזר לגלות שבישראל לא מכירים את הקודים האוניברסלים הפשוטים ביותר, ולכל משקה כמעט יש שם בעברית, ששונה מאוד משמו הלועזי", היא אומרת. מושג נוסף שמירב לא נתקלה בו בארץ, וכאן היא משתמשת בו לעיתים תכופות הוא אייטי סיקס (86 באנגלית). כל מלצר וברמן מתחיל יודע שכשנגמר משהו במטבח או בבר, אתה מודיע '86'. בארץ זה נשמע כמו שם קוד סודי למשהו, וכאן זהו מושג מאוד שגור ושכיח". ב"בי בי קינג" עובדים על קופת טיפים משותפת, "פול טיפס", מתקנת מירב, "ככה קוראים לזה". * * * Look and liste nהמורה לאנגלית קתרין מיקס מחלקת ציונים ועיצות לישראמריקאיםקתרין מיקס היא מורה לאנגלית, בעלת תואר שני בלימוד שפות, שמתמחה בלימוד אנגלית לישראלים, ומלמדת גם את בכירי הקונסוליה הישראלי בניו יורק. מיקס טוענת שהטעות הנפוצה של ישראלים היא הקושי להבדיל Makeןיב Do, Lend­ו Borrow, Arm­ו Hand, Foot­ו Leg, Toes­ו Fingers­ו."בעברית", מסבירה מיקס, מדובר במילים נרדפות לאותה מלה, כאשר באנגלית מדובר בשתי מלים שונות בתכלית". לטעויות מסויימות קוראת מיקס "טעויות תרבותיות". כשישראלי מגלה משהו באופן פתאומי, והוא חושב שבן שיחו לא שם לב הוא יגיד Listen ,!Look'!'. לאוזניים אמריקניות זה נשמע מאוד קצר רוח, לא מנומס ואפילו בוטה. טיפים למבטא: בנוסף לחמשת אותיות האהו"י האמריקניות u ,o ,l ,e ,A ישנה תנועה שישית שאיננה נכתבת, שנקראתSchwa (הקרוייה על שם התנועה העברית). אחת הדרכים הפשוטות והמהירות לשפר את המבטא, היא ללמוד להשתמש בתנועה השישית, במקומות שבהם האמריקאים משתמשים בה. ה­ Schwa מהירה ונשמעת טבעית יותר. למשל: במקום להגיד קלינטון, וושינגטון וביוטיפול צריך להגות כך Fl, Wa shingtn.­Ta­Clintn, Beau בנוסף, התנועה O מבוטאת לעיתים קרובות כ"אה" ולא כ"או", לדוגמה:. Politics, College, Dollar, Not, Lobby, Job מיקס מציינת שאחת הבעיות הבולטות ביותר אצל ישראלים הוא ביטחון עצמי נמוך בקשר לדיבור השפה. "חשיפה לסיטואציות דוברות אנגלית באמצעים שונים יכולה להועיל במקרה זה, כמו גם שיחה שבועית אחד על אחד עם מורה מקצועי". מיקס ממליצה גם להתחבר עם אמריקאים מקומיים, שאנגלית היא שפת האם שלהם. "חברים, בגלל הסביבה הטבעית והנוחה שלהם, יכולים להיות עזרה גדולה. תמיד כדאי לבקש מהחברים וממי שמשוחחים איתו לתקן אתכם, אם הם מוצאים טעות, הן בדקדוק, הן בהגייה. כמו כן, אם חסרה לכם מילה, אל תתעצלו, חפשו את פירושה המדויק במילון או שאלו חברים".