הזירה הלשונית המורה לנשימה נכונה רוביק רוזנטל 04/10/02 "כללי הפיסוק הנכון" הנלמדים בבתי הספר, כמו גם שיטות הפיסוק המפותלות בכתיבה המדעית, יוצרים מפלצות סגנוניות. היחס הנכון לפיסוק דומה ליחס לנשימה: לחוש את הטקסט, לזרום איתו ולשרת אותותלמידים יקרים, היום נדבר על פיסוק.לא לצחוק. זה לא אסקימו לימון פה. זה לא גס. פיסוק זה נקודות ופסיקים, כן, משהו מאוד רצינית. אני יודעת מה אתם חושבים. פיסוק זה כאב ראש בשביל הבחינה. לקרוא ולשכוח. לפני ו' חיבור אסור לכתוב פסיק אם זה ככה, ומוכרח לכתוב פסיק אם זה ככה וככה. הכל זה שטויות במיץ, כן, תסלחו לי שמה במשרד חינוך. פסיקים ונקודות זה לא בעניין של חוקים. זה בעניין של לנשום.עכשיו אתם חושבים השתגעתי. חושבים אני ממציאה לכם משהו כמו החוג ליוגה, שאפשר לישון שמה באמצע לימודים. זה לא. מה אני מתכוונת זה אחר לגמרי. בן אדם כותב במחברת זה כמו בן אדם מדבר, נכון? עכשיו, דיבור זה לנשום, כן, רק ברעש, נכון? אז זה למה בדיבור לא צריך פסיקים ונקודות? כי אתה פה עושה פאוזה, שם נותן קצת ווליום, נגמר משפט, לוקח אוויר. אבל על הנייר אין פאוזה ואין ווליום. יש פיסוק. אז פיסוק זה הנשימה של הכתיבה. פארשטייט? אז עכשיו תשכחו חוקים מה למדתם, ותחליפו הדיסקו כמו שהנכד שלי אומרת, ותלמדו הכללים של המורה לנשימה נכונה, ואל תפחדו ממי בודק לכם בחינות. גם הוא כבר לא זוכר החוקים של משרד החינוך ושל אקדמיה. באחריות.כלל ראשון: נשימה נכונה זה לתת לאוויר לצאת ולתת להיכנס חופשי, לא להפריע, כן? פסיקים שמפריעים לרעיון לזרום, לזרוק אותם. פסיקים יותר מדי, כל רגע פסיק, זה לא טוב לעצבים. בא אלי פעם איזה תלמיד, כל שתי מילים הוא כותב פסיק. כל כך נבהל מהחוקים איפה צריך לשים, שליתר ביטחון שם בכל מקום, לפני כל ו"ו ולפני כל שי"ן. אמרתי לו, מותק, יש לך אסטמה?כלל שני: יש שתי פאוזה לנשימה. פאוזה קצרה, פסיק. פאוזה ארוכה, נקודה. עם זה תעבדו. איפה שצריך רגע להפריד בתוך המשפט, יש חצי רעיון חדש, אינפורמציה חדש, פסיק. איפה שנגמר רעיון או סיפור, נקודה.כל כך פשוט? תשאלו הגרמנים. בין נקודה אחד לשני ריצת המרתון. מגיעים לנקודה, שכחו המסכנים איפה התחיל משפט. בדרך אין כוח, נגמר אוויר, שמים פסיק בשביל לעצור 20 פעם. אז לא לשכוח הנקודה, אבל גם לא לשבור עם נקודות יותר מדי. זה אסטמה למתקדמים. באמצע, באמצע. בשביל ש ל הזהב.רגע אחד, זה הכל? ואיפה כל הסימנים אחרים שהמצאנו כל כך הרבה? אז פה יש לי בשבילכם הפתעה. איפה שאפשר, תורידו. לא צריך. למשל, פעם היה הדבר הזה של שלוש נקודות. איזה תרח מספר בדיחה משהו משהו, שם שלוש נקודות שתדעו שזה בדיחה. מה קרה? או הסיפור מצחיק או שלא. מי שכותב שלוש נקודות, תשימו אותו במוזיאון. עם מסגרת.ועכשיו אני מלמדת אתכם חוק שהמצאתי. קוראים לו "חוק סמיילי". מה זה חוק סמיילי? זה הדבר הזה: עושים סוגר, נקודותיים, וקו באמצע, יוצא פרצוף: (­:. זה נחמד מאוד בתור ציור, אבל מי צריך את זה בשביל לכתוב?סוגריים זה לכתוב משפט, אבל להגיד לכם, משפט זה לא בדיוק שייך הנה, לא כל כך חשוב. אז אם זה לא חשוב, לא לכתוב! ואם זה חשוב, בלי סוגריים. מספיק נקודות ופסיקים, תאמינו לי, תנסו תראו כמה זה יפה. מתי כן סוגריים? בשטויות קטנות. אברהם (בייגה) שוחט. בעצם, גם שם אפשר בלי. סוגריים זה כמו לקחת רגע אוויר והופ, לחזור לנשום. מה זה פה, צוללת?אחרי סוגריים בסמיילי בא קו מפריד. לא להתבלבל עם מקף, שגם איתו משתמשים באינפלציה, מחברים כל מה זז. קו מפריד, זאת אומרת עכשיו מתחיל רעיון חדש, עוד קו מפריד, נגמר רעיון, עכשיו נחזור לסיפור שלנו שכבר הספקתם לשכוח. אז אני אומרת, ושיהרגו אותי הפרופסורים באוניברסיטה כאן במקום, כל הסיפור הזה של קו מפריד זה בשביל לעלות על עצבים. קווים מפרידים הורגים המשפט סופנית. יש רעיון לגמרי חדש? תעשו משפט חדש. משפט קטן מתעקש להישאר במשפט הגדול? פסיקים. קו מפריד זה כמו פיהוק. נושם, אבל לאט לאט.ונקודותיים? או איך אומרים שמה ב"ודייק", נקודתיים. זה טוב בשביל בדיחה על יוסי תביא רשימה מהמכולת: לחם, גבינה וזיתים ותשים בכובע. לתקוע נקודתיים באמצע משפט, תסלחו לי זה גרעפסלע. לא צריך. תאמינו לי. פסיק מספיק. לנשום חבר'ה, לנשום, לזרום.ותזרקו לי את סימני הקריאה האלה. מה זה, אסיפת בחירות? סימן קריאה סתם ככה באמצע משפט זאת אומרת המילים בעצמן חלשות. במקום לשים קביים של סימן קריאה, תכתבו מילים יותר טובות. וסימן שאלה בסדר, אבל רק שבאמת באמת יש שאלה, כן? ומישהו פה יכול להסביר לי מה זה "נקודה פסיק"?אני השיעור גמרתי, ומצדי שישימו אותי בבית סוהר. מילת השבוע: בכיר מקור בטחוני בכיר הודה, שהמבוקש הבכיר מוחמד דף, מבכירי החמאס, נשאר בחיים * "בכיר" הפכה למילת היסוד של ההיררכיה העברית, היפוכה של המילה הנמצאת בשימוש פחות, "זוטר" * "בכיר" הוא במקורו המקראי "מבוגר יותר", בדומה לאנגלית שבה Senior המקורי הוא "מבוגר יותר", שהתפתח ל"בעל דרגה גבוהה יותר" * "בכיר" הוא הגרון העמוק הקולקטיבי של התקשורת לדורותיה, אלמוני וסמכותי כאחד * הסגל הבכיר באוניברסיטה לא ממש מפרגן לסגל הזוטר * הסמנכ"ל הבכיר בחברת היי­טק הוא לא סתם סמנכ"ל * ובערוץ 2 התקיים ראיון בלעדי עם "קוסמטיקאית בכירה" * הוועדה למינויים בכירים אישרה את מינויו של מאיר דגן לראש המוסד, בכירים במוסד הביעו תרעומת * אז מה יהיה עם שכר הבכירים? שאלה: ראש כחול יעקב ברוך שואל: מהו מקור הצבע הכחול בצירופים "סרט כחול" ו"ראש כחול"."סרט כחול" תורגם ישירות מהביטוי האנגלי­אמריקאי Blue Movie. השימוש ב"כחול" במשמעות גס או לא מוסרי קיים באנגלית כבר מאות שנים, והוא מבוסס על "החוק הכחול", סדרת חוקים בתחום המוסר שנחקקו במאה ה­17 בארצות הברית, בעיקר ביחס לצריכת האלכוהול. מקור השם לחוקים האלה מוטל בספק. אולי בא מצבע הנייר שעליו הודפס, אולי מהמילה הגרמנית Blau במשמעות שיכור, ואולי כקיצור של Bloody Law, המתאר את אכזריות העונשים שתוארו בחוק. "ראש כחול" הוא כנראה פיתוח ישראלי בעקבות השימושים הרחבים בעברית במילה "ראש" כביטוי לאופי ולדרך מחשבה, אך באנגלית מוכר Blue Nose"", שמרן הדוגל בקוד מוסרי קפדני. שאלה: חרמזלעך וגפילטע פישים ניצן דנציג שואל: בביתנו נהוג בסיום הכנת השניצלים לערבב את שאריות פירורי הלחם עם שארית הביצה ולטגנם. אנחנו קוראים לזה "חרמזלה". מה מקורו של השם?כרעמזל (ברבים כרמזלעך) היא שם ביידיש לסוג של לביבה, שנקראה גם סופגן או חמיטה. "חמיטה" הוצמד גם לקנישעס, מאכל יהודי אחר. הפיתוח המקומי שלכם לגיטימי, הקלוריות על אחריותכם.יוסי דה ליאון שואל: למה אומרים בורקסים ולא גפילטע פישים.בורקס היא צורת ריבוי של בורקה, כך שיש ב"בורקסים" ריבוי כפול, כמו במילה "ברקסים". שגוי אבל קשה לעקירה. "פיש", ביידיש כמו באנגלית, היא אותה מילה ליחיד ולרבים. "גפילטע פיש" הוא מעין שם קיבוצי האופייני למילים הקשורות למזון (ראו "הזירה הלשונית", 12.7.02).