בגידת המערב חלפה שנה, והתוצאה הפוכה: הפונדמנטליזם האנטי- אמריקני מנצח בן­דרור ימיני 13/09/02 חלפה שנה. רצה הגורל, וברגעים שבהם נפגע בניין התאומים הראשון הייתי בתוך הבית הלבן, כחלק ממשלחת שביקרה שם. עברו דקות ארוכות עד שידענו שמטוס שהתרסק בפנסילבניה היה אמור להתרסק עלינו. עברו עוד כמה דקות, עד ששמענו את הבום הגדול מכיוון הפטנגון. המעצמה הגדולה בעולם נכנסה להלם. שעות וימים אחר­כך, בניו­יורק, אמרו הכל שהעולם כבר לא יהיה אותו דבר. היה ברור שהפונדמנטליזם האנטי­אמריקני הולך לחטוף מכה ניצחת. חלפה שנה, והתוצאה הפוכה. הפונדמנטליזם האנטי­אמריקני מנצח. "כוחות הקידמה" במערב כרתו ברית עם כוחות הרשע. בשם הדמוקרטיה וזכויות האדם, כמובן. בצרפת מופץ כבר חודשים ארוכים ספרו של תיארי מיסן, 'ההונאה המבהילה'. הספר מסביר שהפנטגון עומד מאחורי הפיגועים. הבעיה היא לא עם עצם פרסום הספר. גם אצלנו, אדיר זיק, עם תיאוריית השב"כ ורצח רבין, פירסם ספר שולי מאותו זן. הבעיה היא שבצרפת לא מדובר בספר שולי. מדובר בלהיט, שכבר חודשים רבים נמצא ברשימת המאה. ואם כך בלב המערב, מה לנו כי נלין על השנאה המתרחבת ברחבי העולם השלישי. חלפה שנה, והניצחון הוא של בן­לאדן, בין אם הוא חי ובין אם הוא מת. ה רוח הרעה משתלטת. החזון האיראני, שהוא החזון הבן­לאדני, שהוא החזון של החמאס והחיזבאללה, הולך ותופס אחיזה. איראן הגתה את הרעיון של "השטן הגדול", ארצות­הברית, ו"השטן הקטן", ישראל. והזיהום הרעיוני הזה הולך ומתפשט. לרעיון האיראני כבר התרגלנו. הבעיה היא בתמיכה המתרחבת במערב. הניסוחים קצת שונים, אבל התוכן זהה. מלחמה תפריע לחברות הענק לעשות כסף פרופ' ג'פרי גולדפרב כתב ב'ניו­יורק טיימס' שבקורסים שהוא מעביר בדרום­אפריקה ובפולין לסטודנטים מרחבי אפריקה ומזרח­אירופה, הכיוון ברור: בעבר, הרגשות האנטי­אמריקניים היו מעורבים. היו יחסי שנאה­אהבה. עכשיו הרגשות משתנים. הכיוון הוא שנאה. ארצות­הברית היא השטן הגדול. ישראל היא השטן הקטן. הטענות העיקריות הן תערובת של הסתה, בורות ודמגוגיה. וכמו בכל דמגוגיה, יש בה גרעינים של אמת. למה, שואלים האינטלקטואלים המתקדמים בעיני­עצמם, ארצות­הברית אינה נאבקת בממשלות דיקטטוריות שמדכאות כוחות אופוזיציה מוסלמיים? למה ארצות­הברית תומכת בסעודיה העריצה, אבל מתנכלת לעיראק המסכנה? למה ארצות­הברית תומכת במשטרים איסלאמיים שתומכים בה, כמו מצרים או מרוקו, למרות שהמשטרים הללו לא פחות עריצים ממשטרים אחרים? ולמה ארצות­הברית תומכת ברוסיה, כאשר זו מדכאת ביד גסה את הצ'צ'נים? למה ארצות­הברית תומכת בישראל שפוגעת בפלשתינים, בשעה שהיא מחרימה את ערפאת?והתשובה, לשיטתם, ברורה: חברות ענק נכלוליות, תעשיות הנפט והנשק, מובילי הגלובליזציה המדכאת, הם שורש הרע. הנשיא בוש הוא בובה שלהם. ולמעשה, מסכמים שונאי המערב את משנתם, ארצות­הברית היא אויבת זכויות האדם עלי אדמות. אפילו הפונדמנטליזם המוסלמי, לפי תיאוריה אירופית ולא שולית, הוא אינטרס אמריקני. זה לא מפריע לחסידי התיאוריה להצדיק דווקא את הפונדמנטליסטים. בשאלות הללו יש גרעין של אמת. יותר משארצות­הברית משרתת את הכיוון של זכויות אדם בסיסיות, או ערכים דמוקרטיים, היא משרתת את האינטרסים של עצמה. אבל זו רק חצי אמת. כוחות האופוזיציה במשטרים שזוכים לתמיכה אמריקנית הם לא בדיוק כוחות האור. אלה כוחות חושך. הדיכוי שלהם, למרות שהוא לא נעשה בשם איזה ערך דמוקרטי, הוא לא בדיוק מה שצריך להדיר שינה מעיני שוחרי זכויות האדם. האלטרנטיבה למשטרים הלא­דמוקרטיים היא משטרי טרור. הבחירה היא לא בין טוב לרע, אלא בין רע לרע יותר.כאשר האופוזיציה למובארק היא ארגון ה'ג'מעת אל­איסלאמיה', אז מותר להעדיף את מובארק. העיקרון הזה תקף גם לגבי הפיליפינים, אינדונזיה ופקיסטן. כאשר מצרים לא דיכאה את האופוזיציה האיסלאמית, אלא את פרופ' איברהים סעד סעיד, סוציולוג שמחקריו הרגיזו את השלטון, ארצות­הברית הגיבה בצורה תקיפה. היא הישעתה סיוע של 200 מיליון דולר. כך גם בעניין הטענה המופרכת שחברות רב­לאומיות, כחלק ממזימת הגלובליזציה­קולוניאליזציה, הן מחרחרות מלחמה ומנציחות עוני. ההפך הוא הנכון. בארצות­הברית, בימים הללו, החברות הללו עושות כל מאמץ כדי שלא תהיה מלחמה. צחוק הגורל הוא, שחברות הנפט, השנואות כל­כך על מתנגדי הגלובליזציה, מוכנות לשלם הון עתק למתנגדי הגלובליזציה והזיהום, כדי שהללו יצליחו במאבקם על שלום סדאם. היועץ לביטחון לאומי לשעבר, ברנט סקוקרופט, רפובליקני ששירת את בוש האב, המשמש כיועץ לחברות כאלה, עוסק בהטפה נגד מלחמה. כך גם רפובליקנים בכירים אחרים, שקשורים לחברות ענק. הם יודעים שמלחמה תפריע לחברות הענק לעשות כסף. זה לא הפריע לאורי אבנרי לפרסם מאמר נגד "מלחמת הנפט". מה חשובות העובדות, כאשר שנאת ארצות­הברית, בשם איזו פייסנות סהרורית, היא הדגל. כך גם בעניין העוני העולמי. לפי מחקר שהוצג על­ידי הבנק העולמי, בעשור האחרון העוני והרעב מצטמצמים. מדינות הנמצאות מחוץ למעגל הגלובליזציה, בעיקר חלק ממדינות ערב, נותרות מאחור. מדינות שיש בהן סניפי מקדונלד'ס המושמצים כל­כך, נמצאות בדרך ליציאה מהעוני ומהרעב. זה לא מפריע לדמגוגים להפיץ תעמו לה כוזבת על הקשר בין גלובליזציה, חברות ענק, עוני, רעב וחרחורי מלחמה. העובדות ממש לא משפיעות על התיאוריות. ספרות אנטישמית מתורגמת לערבית לפי סקר שערך מכון 'גאלופ' במדינות העולם הערבי, טורקיה היא המדינה היחידה שבה יש רוב, גם אם קטן, שמאמין שערבים ביצעו את הפיגועים בארצות­הברית. בכל שאר ארצות ערב משוכנע הרוב שמדובר במזימה. אולי של המוסד. ישראל והיהודים הם הסיבה לכל צרה. את השקר הזה מטפחים אינטלקטואלים ועיתונאים שיודעים שהם משקרים. השקרים הללו מצטרפים לפריחה האדירה של ספרות אנטישמית בכלל והפרוטוקולים של זקני ציון בפרט. מחקר של האו"ם, שנערך על­ידי אינטלקטואלים ממוצא ערבי, מצא שכל מדינות ערב, ביחד, על מאות­מיליוני תושביהן, זוכות לתרגומי מקור לערבית פחות מתרגומי המקור של מדינה קטנה כמו יוון. ופרט נוסף, שלא פורסם: חלק לא מבוטל מאותה ספרות מתורגמת הוא כתבי שטנה אנטישמיים. כל מי שעוקב אחרי התקשורת הערבית יודע שמתנהל בה דיון מרתק על הפונדמנטליזם, על הבערות, על הפיגור, על דיכוי הדמוקרטיה. בין המבקרים יש מי שלא מהססים לומר שהשנאה לישראל, למערב, לארצות­הברית, היתה ונותרה גול עצמי. תחת דגל השנאה נותרים מאות­מיליוני ערבים בעליבותם, בעוניים, בפיגורם. ראש ממשלת לוב לשעבר, עבד אל­חמיד, פירסם לאחרונה כתב אישום חר יף נגד החברה הערבית. אפילו בפלישה העיראקית לכווית, הוא כתב בביקורת עצמית נוקבת, אנחנו מאשימים את האמריקנים. פובליציסט טוניסאי, עפיץ אל­אחצ'ר, לא היסס לכתוב מאמר בוטה שבו הוא מאשים את הפלשתינים בהחמצת הזדמנויות לשלום עם ישראל. הצעות קלינטון, לדבריו, היו מגש של זהב לפתרון הבעיה. אבל מתברר שכוחות הקידמה במערב, הנאורים בעיני עצמם, לא מוכנים לביקורת הזאת. להם הכל ברור: יש להם כמה מילות מפתח שמסבירות הכל: פוסט­קולוניאליזם, גלובליזציה, הגמוניה, דיכוי, חברות ענק.מכון המחקר 'ממר"י', שמתרגם גם מאמרים בעלי אופי ביקורתי ליברלי מהעיתונות הערבית, זכה לביקורת קטלנית מצד עורך דסק המזרח­התיכון של ה'גארדיאן', בריאן וויטאקר. זה ממש לא בסדר מצד 'ממר"י' שהוא נותן ביטוי למאמרים של ערבים העוסקים בביקורת עצמית. זה פוגע בערבים. ואת מי מצטט וויטאקר, לצורך ביסוס התזה המוזרה? את איברהים הופר, העומד בראש גוף איסלאמי בארצות­הברית, התומך בחמאס. הברית החדשה: שמאל אנטי­אמריקני עם הימין הקיצוני הנה כי כן, במקום חזית דמוקרטית­ליברלית, ערבית ומערבית, אנחנו מוצאים חזית אחרת. תיארי מיסן, למשל, איש שמאל התומך בירוקים, שחיבר את הספר הבדיוני על הפיגועים בארצות­הברית, הפך בחודשים האחרונים לכוכב של כמה קבוצות: ערבים, שמאל אנטי­אמריקני וימין קיצוני. המכנה המשותף הוא פשוט וקליט: ארצות­הברית היא השטן הגדול, ישראל השטן הקטן. אגב, בחזית הקואליציה המוזרה שבין השמאל האירופי, מוקדי כוח מוסלמיים וערביים, וימין קיצוני ­ ציר הרשע האמיתי ­ יש גם כמה ישראלים. אחד מהם, ישראל שמיר, שבעבר שירת בצנחנים, מפיץ בשנים האחרונות תעמולת זוועה נגד ישראל ונגד "הפרדיגמה היהודית" ששולטת בעולם. במאמר ארוך שפורסם ברבעון לענייני המזה"ת, שיוצא לאור בוושינגטון, מוצגת תמונה מחרידה של האשמת האמריקנים באחריות מלאה לפונדמנטליזם האיסלאמי. מדובר בתמונת עולם שמשתלטת על אירופה ­ באקדמיה ובתקשורת. זה רק עניין של זמן עד שהיא תשתלט גם על מוקדי כוח פוליטיים. המאמר, המנתח את הזיהום האינטלקטואלי החמור העובר על חלק מאירופה, פורסם לפני פיגועי הטרור. לתקופה קצרה היה נדמה שהזיהום נסוג. אבל זו היתה אשליה. ראשו נים התעוררו האנטישמים. הם כיוונו אצבע מאשימה כלפי המוסד, תוך הפצת התיאוריה שהיהודים הוזהרו מראש מן הפיגוע במגדלי התאומים ולכן לא באו באותו יום לעבודה. וכאמור, ברוב ארצות ערב, לפי הסקר של 'גאלופ', התיאוריה הזו הפכה למובילה. בצרפת נוסד לפני כמה חודשים גוף חדש, יהודי­ערבי, שמנסה, כביכול, לקדם את השלום. ישראלי שעמדותיו קרובות ל'גוש שלום', ניסה לטעון שצריך להיאבק גם בהתנכלויות על רקע אנטישמי. אתה לא יודע, אמרה לו יהודיה חסודה, המוסד עומד מאחורי כל התקריות הללו. הוא לא האמין למשמע אוזניו. את הדברים אמרה אשת אקדמיה מכובדת. היסטוריון ועיתונאי יהודי חשוב, אלכסנדר אדלר, טוען שהישראלים קצת טועים כאשר הם חושבים שהכל סובב סביב אנטישמיות. כאן, בצרפת, הוא אומר, כאשר יותר ויותר אנשים מאמינים שהסי.איי.איי. ביצע את הפיגועים, אתם לא צריכים להיות מופתעים כאשר רבים חושבים שהמוסד מבצע פעולות אנטישמיות.את התיאוריה הזו על המוסד, אגב, מפיץ היום ג'וזה בובה, הצרפתי שהפך לגיבור לאומי לאחר שהצית סניף של מקדונלד'ס, כחלק מהלהט האנטי­אמריקני השוטף את צרפת. לאחרונה הוא הופיע לצדו של ערפאת בימי הסג ר ברמאללה.השנאה לארצות­הברית פורחת גם בתוך ארצות­הברית. חלק מהקמפוסים הפכו לבסיס התעמולה של ציר הרשע. כבר לא מדובר רק בתופעות מהסוג של פרופ' נועם חומסקי, הישראלי לשעבר שמתעב את ישראל ואת ארצות­הברית שבה הוא חי היום. מדובר בתופעה הולכת ומתרחבת. מזה שבועות רבים ניצב בראש רשימת רבי המכר בארצות­הברית הספר Slander'' ('סלנדר'), מאת אן קולטר. הספר הוא כתב אשמה חריף נגד השמאל האמריקני, מהסוג השולט בחלק מהקמפוסים. לפתע נדמה שהיא, הלא­ממש ליברלית, מייצגת הרבה יותר את הדמוקרטיה מאשר עמיתיה האחוזים שנאה עצמית. הטעויות של אמריקה הליברלית ארצות­הברית הכל­כך שנואה, רחוקה מלהיות נקיה מפגמים. נקודות חושך זרועות בהיסטוריה שלה. אבל אחרי הכל ולמרות הכל, ארצות­הברית היא הדמוקרטיה החשובה בעולם. לא תמיד היא משתמשת בכוח הזה בחוכמה. לא תמיד האינטרס של זכויות אדם עומד לנגד עיניה. אבל דבר אחד אסור לשכוח: השנאה לארצות­הברית מצד הפונדמנטליזם האיסלאמי לא נובעת ממעורבות הסי.איי.איי בדרום אמריקה או ממצב השחורים בשכונות העוני של שיקגו. השנאה נובעת מהעובדה שארצות­הברית היא ליברלית וחופשית. השנאה נובעת מכך שארצות­הברית מצדדת יותר בישראל הדמוקרטית מאשר במנגנון הטרור של ערפאת. לא את ארצות­הברית החשוכה מתעבים השונאים, אלא את ארצות­הברית הנאורה. הם מתעבים את חופש הביטוי, את מעמד האשה, את החופש מדת. בכנס של אחד מגופי כוחות הקידמה בצרפת, ניסה ישראלי לומר משהו על הפרת זכויות אדם בסעודיה ועל ג'נוסייד בסודאן. הוא הושתק על תקן של סוכן הסי.איי.איי. פעם הם לא רצו לשמוע על זוועות הנאצים. אחר­כך הם לא רצו לשמוע על מעללי סטלין. עכשיו הם בעד סדאם וערפאת. הם נגד בוש. ההרס העצמי מתפשט כמו סרטן. סרט בינלאומי לציון ה­11 בספטמבר, שה ופק בידי חברת 'קנל' הצרפתית, שהיא אחותה של 'יוניברסל סטודיוס' האמריקנית, כולל מוטיבים המצדיקים את הפיגועים בארצות­הברית, כמו גם רצח ישראלים. המערב, על שלוחותיו המתרבות, כבר מזמן עבר את גבולות הביקורת העצמית אל עבר ההרס העצמי. בסרט הזה ­ של הונאה עצמית, של פייסנות וחנפנות לנוכח מנהיג שטני ­ כבר היינו. נגזר עלינו, כנראה, להיות שוב בסרט הזה. אלא שבסיבוב הקודם של ההונאה העצמית, אירופה הותקפה וארצות­הברית התגייסה ­ ועכשיו ארצות­הברית מותקפת ואירופה מצדיקה ומעודדת. בנסיבות אחרות, ארצות­הברית בכלל ומרכיבים שונים במדיניות בוש בפרט, היו ראויים לביקורת נוקבת. אלא שלפני שעוסקים בביקורת על ארצות­הברית, צריך לייבש את הביצות האינטלקטואליות במערב. רק לאחר מכן אפשר יהיה לנהל מאבק בבורות ובפיגור. בינתיים, בגידת המערב רק מנציחה את הבורות, הפיגור ודיכוי זכויות האדם.שנה חלפה, ויותר אנשים בעולם נושאים היום את חזון האנטי­אמריקניות. חלקם משום הסתה מרושעת וחינוך איסלאמי במימון סעודי. חלקם משום צביעותם, אווילותם ורשעותם. הנה לנו סיכום ביניים עצוב: בן­לאדן לא היה יכול לחלום על תוצאה טובה י ותר. שנה עברה. הניצחון שלו. מלאכתו של הרשע נעשית בידי צבועי המערב. yemin