ילדים טובים נפאל אם כבר ישראלים מגיעים לכל מקום בעולם, מדוע שלא יהיו שגרירים טובים של המדינה? אסף חיים 05/09/02 מי שיזדמן בחודש הבא לעיר ג'נקפור, בנפאל, ימצא בה קבוצת של שבעה ישראלים, ולכאורה אין בכך כל דבר מוזר. ישראלים ניתן לפגוש בכל פינה בכדור הארץ, בים, באוויר וביבשה. במדינות רבות משוכנעים ­ לפי מספרם של התיירים הישראליים ­ שאוכלוסיית ישראל היא בסדר גודל של אנגליה לפחות. הישראלים, הרפתקנים ותיקים, יודעים על כל חנות זולה בקצה העולם, ועל כל פנסיון שכוח המעניק הנחות לבני ארץ הקודש. אך במקרה זה, קבוצה זו לא תגיע לג'נקפור במסגרת מסלול הטיול הרגיל שלה. השבעה יטלו חלק בפרויקט מיוחד של התנדבות למען הקהילה המקומית.שבעה התרמילאים יטוסו לנפאל על חשבונם, לטיול ארוך, שאותו הם יקטעו לטובת הפרויקט. ליעדם, בדרום מערב נפאל, אזור שלא נמצא בדרך כלל על מסלול של המטיילים הישראליים ­ הם יגיעו משגרירות ישראל בקטמנדו ג'נקפור היא אחת הערים הנחשלות בנפאל ובמשך חודשיים יעמלו הישראלים קשה בתנאים לא קלים. הפרויקט, "תרמילאים ותורמים", הוא הראשון מסוגו המנסה להפעיל את הישראלים המציפים את דרום אמריקה ודרום מזרח אסיה ­ אותו טיול חובה אחרי השירות הצבאי ולפני הלימודים הגבוהים ­ ולהקנות למסעם משמעות נ וספת.היוזמה ­ של הארגון הישראלי לסיוע הומניטרי "לתת" ורשת חנויות "למטייל", ובשיתוף משרד החוץ ושגריר ישראל בקטמנדו, אבי ניר ­ זכתה להיענות בלתי רגילה. המודעה הקטנה שפורסמה על לוח המודעות של "למטייל" ובאתר האינטרנט של הרשת, זכתה מיד לעשרות תגובות. המארגנים, שלא ציפו להתלהבות כל כך גדולה, מצאו בקבוצת המתנדבים הראשונה מקום רק לשבעה. בעתיד, המספרים יהיו גדולים יותר.המתנדבים יעברו הכשרה בארץ, ייצאו לטיול הפרטי שלהם וייפגשו במדינת היעד בתאריך שנקבע מראש. שם יסייעו לאוכלוסיה המקומית במשך חודשיים. אחריהם תבוא קבוצה נוספת, שוב לחודשיים, וכך הלאה."מדי שנה יוצאים עשרות אלפי צעירים ישראלים למסעות בעולם השלישי", אומר מנכ"ל "למטייל", יובל לימון. "בדרך כלל הם באים מרקע סוציו­אקונומי בינוני ומעלה, בוגרי צבא, בעלי ערכים ודעות מגובשות. הטיול מהווה עבורם מעין טקס התבגרות. כשנגמר להם הכסף הם חוזרים. ההתנדבות תאפשר להם להאריך את המסע בחודשיים."הטיול של הישראלים הוא בדרך כלל חסכוני, מתוכנן בדייקנות, תוך ניצול אופטימלי של הכסף להשגת מקסימום חוויות ולהארכת הטיול. הישראלים בדרך כלל יוצאים לטיול 'מתגלגל' הפתוח להצעות ושינויים. הם שואפים להכיר ככל היותר את הטבע ותרבויות אקזוטיות. הפרויקט הזה עונה על כל השאיפות הללו ויש לו גם ערך מוסף ­ עזרה לנזקקים. להתנדבות של הישראלים יש משמעות גדולה במיוחד, משום שבאזורים מסוימים בארצות העולם השלישי מהווים הישראלים גורם משמעותי. בארצות אלו התרמילאים הם למעשה שגרירים של ישראל, לטוב או לרע. בחו"ל שומעים על ישראל מספיק דברים רעים. הכוונה שלנו היא להפוך את התרמילאים הצעירים לשגרירים טובים. תדמיתה הירודה של ישראל בעולם וההתקפות עליה באמצעי התקשורת פוגעות גם במטיילים הישראלים. הפרויקט הזה יעזור גם למדינה וגם למטיילים".מרכז הפעילות של המתנדבים יהיה בבית ששכרו המארגנים. חמישה ימים בשבוע, 10 שעות ביום, יפעילו הישראלים כיתות מיוחדות שבהן ילמדו אנגלית, מחשבים, חינוך להיגייניה ואפילו יעזרו בבית החולים המקומי ובשדות. וזו רק ההתחלה ­ המתנדבים יקימו קולנוע, יארגנו תנועת נוער ויסייעו לפתח יזמות מקומית לפיתוח התיירות ולגבש תוכניות מסחריות, במטרה ליצור מקורות פרנסה שיעלו את רמת החיים. הפרויקט ממומן על ידי ארגון "לתת" ורשת "למטייל ", אבל כל תרמילאי משלם מכיסו את כרטיס הטיסה. בעצם התרמילאי תורם לפרויקט לא רק את זיעתו ושכלו, אלא גם 200 דולר. המארגנים מקווים עתה שחברות גדולות יאמצו את הפרויקט החשוב ויספקו לו חמצן פיננסי לכמה שנים.כל ישראלי שמתכנן טיול, קורא דברים אלה, מתלהב ורוצה להצטרף, שלא ימהר לארוז כי בכלל לא פשוט להתקבל. הביקוש עולה על העצה והמועמדים עוברים מיון קפדני, הכולל: קורס על היעד, מנהגי התושבים ותרבותם, סדנה קבוצתית, תדריך של משרד החוץ ושיחה עם פסיכולוג. בתום ההכשרה יוצאים התרמילאים לחלק הפרטי של טיולם. במהלך הטיול הם שומרים על קשר רצוף עם המארגנים באמצעות האי­מייל.שבעת התרמילאים הראשונים שנבחרו נפגשו אתמול לראשונה והחלו יחד את ההכשרה. בסיומה הם יילכו איש איש לדרכו ­ להודו, נפאל ולמדינות אחרות באסיה ­ עד שייפגשו בג'נקפור. עדי גרשי, בת 21 מתל אביב, היא אחת מהקבוצה. "לא חשבתי על התנדבות או כל דבר שכזה", היא מספרת. "במשך שנה אני מתכננת את הטיול שלי במזרח וחוסכת כסף. לפני חצי שנה הגיעה אלי במקרה חוברת של ארגון 'לתת' ובדף האחרון הוזכרו פרויקטים עתידיים בפרו ונפאל. מיד כשראיתי את זה יד עתי שאני רוצה להיות חלק מזה. לפני חודש שלחו לי שאלון מפורט ואחר כך עשו מיון. זה נראה לי כמו הזדמנות מדהימה. ידעתי שאהיה בנפאל ובטח אמשיך משם להודו שמעניינת אותי, וגם לווייטנאם, והחלטתי שאם אני שם אני יכולה לתת קצת מעצמי לתושבים."אני נוסעת לבד, מפחדת קצת אבל שם אפגוש חברים. זה לא יהיה קל ובטוח יהיו רגעים קשים אבל זה נראה לי מעניין. הרעיון של לעבוד חמישה ימים ולעזור לאנשים, ובסופי שבוע לחיות עם האוכלוסיה המקומית ולטייל באזור, משך אותי. זו נראית לי דרך טובה להכיר את האנשים בצורה אמיתית, מבפנים ולא בתור תייר שבא, עובר שם לכמה ימים, מסתכל עליהם מלמעלה ואומר 'הם לא התקדמו מילימטר'. אני רוצה גם לתת משהו, יש לי גם זמן וגם יכולת. אני מתארת לעצמי שהולך להיות קשה ויכול להיות שאקלע למשבר. אבל אני מרגישה שאפילו אם יהיה קשה זה עדיין מאתגר. אני אתגבר ויהיה לי סיפוק שעשיתי משהו".גם עדי גיא, בן 22 מאשקלון, מתנדב נוסף, מצפה בקוצר רוח לצאתו לנפאל. "הייתי בצופים ואני רגיל למצבים כאלה", הוא מספר. "הייתי קצין בחיל חינוך ונראה לי שארוויח יותר ממה שמרוויחים ממני. זה לא רק הלב הרחב שלי, אל א גם לי יוצא מזה משהו, להכיר וללמוד מהאוכלוסיה המקומית ולעזור לאנשים. כשסיפרתי על הפרויקט היו כאלה שאמרו לי שאם כבר להתנדב, אז מדוע אני לא עוזר לאנשים בארץ. אבל זה קטנוני לחשוב ככה. המתנדבים הם חיילים משוחררים, שממילא יוצאים לחו"ל ומנצלים את האנרגיה למשהו חיובי. אני בטוח שכאשר נחזור לארץ נהיה גם פה אזרחים מועילים". ג'נקפור עולה על המפה "חיפשנו מקום בעולם הנמצא על מפת התרמילאים הישראליים ויש בו צורך אמיתי בסיוע, מקום שהארגונים הבינלאומיים טרם הגיעו אליו", אומר מנכ"ל "לתת", ערן וינטרוב. "יחד עם משרד החוץ בדקנו מספר מקומות והיו שתי אופציות עיקריות, קוזקו בפרו, בה עוברים אלפי ישראלים בשנה, וג'נקפור. בסופו של דבר החלטנו על ג'נקפור, שהיא אמנם בנפאל, בה מטיילים ישראלים רבים, אך לעיר עצמה כמעט ולא מגיעים תיירים". ג'נקפור ממוקמת בדרום מערב נפאל, על הגבול עם הודו. האיזור נחשב לאחד הנחשלים במדינה. עם זאת הוא אחד המרכזים החשובים ביותר של ההינדים ובכל שנה נערכים בה פסטיבלים דתיים בהשתתפות מיליוני מאמינים, שרובם מגיעים מהודו. וינטרוב: "אנחנו הולכים פה על ניסוי מאוד רציני. אנחנו לא רוצים לפתוח בית הארחה למפגשים חברתיים, אלא לעשות עבודה הומניטרית אמיתית. בחרנו מתנדבים שמודעים לכך. המחויבות שלהם היא אדירה ואנו מצפים מהם להתנדב חמישה ימים בשבוע, 8­10 שעות ביום."הם מתנתקים מהטיול ורק בסופי השבוע יכירו את האיזור ויתארחו אצל המקומיים. אבל אין ספק כי הם יקבלו הרבה וילמדו להכיר את הנפאלים ואת התרבות שלהם מקרוב, מה עוד שאנחנו נממן את השהות שלהם שם".