היהודים החדשים אלבומם החדש של היהודים עוסק בפחדים מסוגים שונים טל פרי 26/07/02 על העטיפה הפנימית באלבום החדש של היהודים, "פחד מוות", מצולמת מנהרה ברכבת התחתית של לונדון, שעל אחד מקירותיה תלוי פוסטר צבעוני של הלהקה. הם משתלבים ברקע הזר בטבעיות מוחלטת. כמו שהאלבום עצמו נשמע שייך הרבה יותר לשוק הבינלאומי הבועט מאשר למחוזותינו שטופי הרטרו והשירה בציבור. "פחד מוות", שיצא לפני שבוע לחנויות, הוא כל מה שמצפים מאלבום חדש של היהודים. 75 דקות של שירה זועקת, אווירה כאוטית, תופים רועמים, חומות קלידים, גיטרות מייללות ופאתוס גדול מהחיים. אלבום שמחייב לפחות שלוש האזנות רצופות לפני שרצועות מוגדרות מתוכו מתארגנות בתודעה כישויות עצמאיות. ולמרות העובדה שארבעה וחצי שירים מבוצעים באנגלית, מדובר באלבום מאוד ישראלי. לכן לא מפתיע לגלות שפוסטר ענק של היהודים מעולם לא נתלה על קיר בתחנת רכבת תחתית בלונדון, אלא נשתל שם באמצעות גרפיקת מחשב. הלהקה עצמה נשארה תמיד כאן."נקודת המוצא שלנו היא שזו הארץ שלנו ומכאן אנחנו יוצרים, למרות שהמציאות פה מפחידה ולוחצת ולכאורה מאוד לא מתאימה לקיום של להקת רוק", אומר מנהיג הלהקה תום פטרובר. "ממילא קשה לנו להופיע בחו"ל בגלל השם שלנו. כ שעוד עבדנו עם המשרד של שוקי וייס הוא ניסה לארגן לנו כמה הופעות בחו"ל, וכבר אז מפיקים שם אמרו לו שהשם The Jews'' מצלצל בעייתי, אז תאר לך מה הסיכויים שלנו להופיע שם עכשיו. אנחנו צריכים לחשוב על שם חלופי לחו"ל. אולי נקרא לעצמנו The Juice''".­ אז למה להקליט שירים באנגלית? "היה ברור שכל ניסיון לתרגם אותם יעשה להם עוול, והחלטנו שקיבינימט, האלבום הזה יישמע כמו שהוא צריך להישמע. מה שטוב יותר באנגלית יהיה באנגלית, ואם שיר צריך שמונה או עשר דקות כדי להתפתח, אז הוא יהיה באורך עשר דקות. מה קרה? לד זפלין לא הקליטו שירים מדהימים של רבע שעה?".שלוש שנים וחצי עברו מאז יצא האלבום הקודם של היהודים, שמכר עד היום 25 אלף עותקים. "מציאות נפרדת", אלבום הבכורה שלהם מלפני שבע שנים, נמכר עד היום ב­57 אלף עותקים. כל זה, עם מינימום השמעות רדיו והופעות בטלוויזיה. נהרות דיו כבר נשפכו על תיאור דרכו הייחודית לתהילה של ההרכב, שעשה את זה בגדול ובדרכו שלו, באמצעות אינספור הופעות חיות מפוצצות מאדרנלין על כל במה אפשרית. שני הסולנים, הזוג הנשוי תום פטרובר ואורית TT() שחף, הפכו לאלילי נוער במשרה מלאה. בין לבין עברו "היהודים" לא מעט תהפוכות ולבטים. הם נטשו את המפיק שוקי וייס ומינו את יעקב פטרובר, אביו של תום, למנהל העסקי של הלהקה. הם השתעשעו ברעיון להקליט אלבום הופעה חיה והחליטו לוותר. הם שקלו להקליט את האלבום החדש במימון עצמי, אבל החליטו להאריך את החוזה שלהם עם חברת "הד ארצי". הגיטריסט יפתח שחף החליף את איציק סולם שנסע לניו יורק. ההרכב הנוכחי של "היהודים" כולל גם את יהב ליפינסקי בתופים, אבי סטרול בבאס וערן מיטלמן בקלידים. את "פחד מוות" הקליטו במשך שנה וחצי, בתנאים השמורים למיעוט נבחר של כוכבי על שעוד יש לנו, ובכל התקופה הזו כמעט לא הופיעו. על פניו התאבדות כלכלית, בעיקר לחבורה שמצהירה שלא תסכים למקורות פרנסה חלופיים מלבד מוסיקה. אבי סטרול, הבסיסט, הוא היחיד שהילך על שולי כלל הברזל הנ"ל כשצמצם את המינוס בבנק בעבודות גננות. "אבל זה היה רק לתקופה ממש קצרה", הוא מבהיר. ­ אני זוכר את הפגישה הראשונה שלי עם תום ואורית, לפני יותר משבע שנים. גרתם בדירת חצי חדר בהרצליה ולא היה לכם אפילו חלב לקפה. תום לווה חלב בכוס קלקר חד פעמית ממשפחה עולה מרוסיה שגרה לידכם. פטרובר: "ה יום כבר יש לנו חלב משלנו, למרות שאנחנו יוצאים עכשיו במופע חדש ואולי נצטרך עוד מעט שוב את השכנים הרוסים".­ למה? "כי אין לנו הבנה בכסף וגם לא תהיה. זו הסיבה שבשלב מסוים ביקשתי מאבא שלי, יעקב, שייקח על עצמו את הניהול העסקי של היהודים. הוא יבואן, והוא מבין מצוין בעסקים ובחוזים, והיינו צריכים מישהו מכוחותינו שיטפל בפן הזה של הלהקה. יש לנו פנטזיות מפה ועד להודעה חדשה, והן מתורגמות להמון הוצאות כספיות. אז נכון שככל שהגיע יותר קהל להופעות שלנו הרווחנו יותר כסף, אבל במקביל הגדלנו את ההשקעה בהופעות וזה עלה עוד יותר כסף. זה מעגל שכנראה לא נצא ממנו לעולם. בזמנו הודיעו לנו בהד ארצי שאחרי שנה בחנויות האלבום הראשון שלנו מכר רק אלף עותקים. הם היו בהיסטריה ואנחנו היינו מאושרים. יעני, אלף איש. זה נשמע לנו המון".ליפינסקי: "השאלה היא באיזו רמה אתה מעוניין לחיות. אם אתה מסתפק בדברים הפשוטים: דירה, חשבונות שוטפים ואוכל, אז אפשר לעשות את זה. קשה אבל אפשרי. אם אתה מחפש לוקסוס אז בתקופות שאין הופעות אתה בבעיה. זו גם הסיבה שאם אתה נכנס לכל הקטע של לנגן בלהקת רוק מסיבות חומריות, לא תמצא אף פעם מה שאתה מחפש, כי כסף גדול אף פעם לא עושים ממוזיקה, וסיפוק מכסף בחיים לא ישתווה לסיפוק שאתה מרגיש כשאתה באולפן, עושה את מה שאתה הכי אוהב לעשות".פטרובר: "אני מסכים לכל מילה. התחושה שיש לי כשאני מסיים יום עבודה מוצלח באולפן היא התרוממות רוח במובן הכי פיזי של המילה. ברגע כזה אתה מכסה את ההשקעה עוד לפני שעותק אחד הגיע לחנויות, כי מדובר בהשקעה רוחנית ונפשית. הפן הכלכלי זה ערך מוסף שנותן הרבה סיפוק, אבל עדיין זו רק תופעת הלוואי. לא הדבר עצמו. קודם כל יש יצירה, אחר כך המימוש שלה. אם אנשים גם אוהבים אותה, עוד יותר טוב, ואם הרבה מאוד אנשים אוהבים אותה, אתה בעננים".­ ובכל זאת, למה שנה וחצי הקלטות? "לא תוכנן מראש שזה יקח שנה וחצי. חשבנו שנגמור להקליט בחצי שנה מקסימום. היו לנו חסכונות משש שנים רצופות של הופעות ואמרנו לעצמנו: 'אפשר לעשות את זה'. רק שאז התחילה העבודה בפועל, וידענו שנמשיך עד שנהיה שלמים לחלוטין עם התוצאה. חברת התקליטים נתנה לנו את מלוא הקרדיט. בכל פעם ששאלו אותנו מה קורה אמרנו: 'יהיה אלבום פצצה', ובזה נגמר הדיון. מה שלא קרה באלבום השני שלנו, שהיום אני יכ ול לומר שהוא יצא טרם זמנו. היו בו שירים טובים, אבל הוא לא היה מוכן. זו היתה טעות שלא נחזור עליה, כמו שהאינטנסיביות בה עבדנו אז היא דבר שלא נחזור עליו. הלחצנו את עצמנו יותר מדי, והגעתי למצב שהתעלפתי לאורית בידיים. חזרתי הביתה מהאולפן, הייתי אחרי שבועות של מיקסים עם ממוצע של שלוש שעות שינה בלילה, ופתאום התחלתי לשמוע זמזום באוזניים. אמרתי לעצמי: 'אני יודע מה הולך לקרות עכשיו', והדבר הבא שאני זוכר זה את אורית, היסטרית לגמרי, צועקת לי באוזן שאני חייב להתעורר. המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היתה: 'אם היא מעירה אותי מהשינה בכזה לחץ מישהו בטח מת'".­ אולי אתה לוקח על עצמך יותר מדי. לא חשבתם אף פעם לעבוד עם מפיק מוזיקלי שיחלוק איתכם את העומס והאחריות?ליפינסקי: "ובאותה הזדמנות ינווט בין השאיפות האמנותיות שלנו והתקציב של חברת התקליטים".סטרול: "אם היית יודע כמה תום פדנט, היית מבין שמישהו מבחוץ אף פעם לא יקפיד יותר או יביא אותנו לתוצאה טובה יותר".פטרובר: "החברים בלהקה הם האנשים הכי קרובים שיש לי בעולם, ועדיין אני לוקח את הזמן לפני שאני משמיע להם משהו חדש שכתבתי. את השירים באלב ום הראשון שלנו כתבתי לבד, במרתף של שני מטר על מטר שהיה כל מה שיכולנו להרשות לעצמנו אז. זו היתה חווית היצירה הכי טוטאלית שעברתי אי פעם, ולמרות שכבר אין לי גישה למרתף הזה אני עדיין מנסה לשחזר את תחושת ההסתגרות כשאני כותב. אם זה בחדר, או בתוך הראש שלי". ­ למה "פחד מוות"? "כשכבר היתה תמונה ברורה של המוצר המוגמר, ראינו שנושא שעובר בכל השירים הוא פחדים. פחד מנטישה, פחד מהחיים ופחד מהמוות. גם מה שקורה במדינה בשנתיים האחרונות חלחל לאלבום, כי אחרי הכל אנחנו חיים פה וקולטים הכל. לא תכננו מראש לעשות אלבום כזה, אבל המציאות הובילה אותנו".סטרול: "שיר כמו 'פעמון מלחמה' הוא לכאורה מאוד עכשווי, אבל לצערי הוא יהיה אקטואלי גם עוד שנים".ובכל זאת, לפחות בתחום יצירת השירים, נסדקה הבלעדיות של פטרובר בזכות (או באשמת) רעייתו אורית שחף, שחתומה על שלושה מתוך 12 השירים באלבום החדש, ובהם Where Do You Go"" היפהפה, אולי הטוב בשירי האלבום. שחף, ללא ספק זמרת הרוק הטובה ביותר בארץ מאז חזרתה בתשובה של רותי נבון, היא עדיין האניגמה הגדולה של היהודים. בהופעות היא מעניקה משמעויות חדשות לביטוי " חיית במה". פנים אל פנים היא מעניקה משמעויות חדשות לפתגם "סייג לחוכמה שתיקה". ציטוטיה שיובאו להלן הם, לפיכך, לא תיעוד מדויק, אלא תוצאה של איסוף וחיבור של חלקי משפטים קצרצרים שפוזרו במקור ביד מאוד לא נדיבה."תמיד כתבתי שירים", היא אומרת. "גם באלבום הקודם כבר הקלטנו כמה שירים שלי, אבל זה נכון שבהדרגה התרומה היצירתית שלי גדלה. כנראה הייתי צריכה יותר זמן להרגיש שלמה מספיק עם חומרים שלי, ואני גם מאוד אוהבת את הכתיבה של תומס. זה לא אומר שאם יש לי ביקורת על משפטים שהוא כותב אני לא אביע אותה. היה משפט באחד השירים של 'פחד מוות' שנשמע לי שוביניסטי ולא הייתי שלמה איתו, אז הוא שינה את הניסוח".פטרובר: "כשאני כותב שיר אני יודע מראש אילו שורות אני אבצע ומה אני אתן לאורית. טקסטים שמיועדים לה ייכתבו מראש בלשון נקבה, אבל זה לא אומר שהיא צריכה לקבל על עיוור את האמירות שלי. זה הרי ייצא מהפה שלה, אז היא חייבת להיות שלמה עם כל מילה".­ מפיקה שעבדה איתכם בעבר אמרה לי שאם זה היה תלוי רק בה, אורית היתה יושבת כל היום בבית ומציירת. כשאני רואה את הציורים שלך על העטיפה של "פחד מוות", קל לי לה אמין בזה. שחף: "לא יודעת מי אמרה לך את זה, אבל אני אדם יוצר. אם זה מוזיקה, ציור, פיסול או עיצוב גרפי. גם סטרול מצייר מדהים. ציור אחד על העטיפה של האלבום הוא שלו".­ חשבת לצאת בתערוכה? "אולי זה יקרה פעם. אנחנו לא מתכננים את העתיד לטווח רחוק מדי. אני יכולה לומר לך שהמוזיקה היא תמיד בראש סולם העדיפויות. אם אני מציירת, וצריך ללכת לחזרה או להקלטות, אני אניח את המכחול בצד".­ דבק בך דימוי הלא מדברת. זה מפריע לך? "לא, כי ככה אני. לא החלטתי על פוזה. כשאני עולה לבמה או נכנסת לאולפן קורה מה שקורה, וכשאני לא על הבמה אז זה מה שיש. זה לא שאין לי מה להגיד, אבל האמת היא שלא זכור לי שמישהו שאל פעם מה דעתי על משהו".­ אז אני אשאל. לא מזמן יצא אוסף עברי בשם "רוק נשי", שבעקבותיו קובצו לראיון משותף רוקריות מקומיות וביניהן קורין אלאל, טל גורדון ואלונה דניאל. נראה לי תמוה שדווקא את, אולי היחידה כיום בארץ שעונה להגדרה "כוכבת רוק", לא נכחת בפאנל."מה השאלה? מה יש לי לומר על רוק נשי בישראל? לא מבינה את מהות העניין הזה. למה צריך להפריד בין רוק גברי לרוק נשי? מוזיקה טובה זו מוזי קה טובה. מי שמאמין מספיק ביצירה שלו, שילך על זה. אם זה טוב באמת, בסופו של דבר זה יקרה לו".פטרובר: "בעיני להוציא אוסף ולקרוא לו 'רוק נשי' זה בעיקר מעליב. מישהו הוציא פעם אוסף וקרא לו 'רוק גברי'?". ­ הרמת פעם שאגה ספונטנית בנסיבות שאין להן שום קשר למוזיקה? שחף: "אם אחד משני הכלבים שלי ירוץ לכביש, אני יכולה לשאוג בפול ווליום. אני מאוד היסטרית בסיטואציות כאלה".­ את ותום נשואים שמונה שנים, כותבים שירים, ובכל זאת אין ברפרטואר של היהודים שום שיר אהבה במובן הסטנדרטי של הוא והיא."אני חושבת ש'קח אותי' הוא שיר אהבה מאוד טוטאלי. כשבחורה שרה לגבר 'אם אתה הולך אז קח אותי', זה מביע קודם כל אהבה".­ או ייאוש, או פחד, או צורך.פטרובר: "אתה צודק. אין לנו שירי אהבה מהסוג של 'אני אוהב אותך, את אוהבת אותי', אבל זה לא משנה את העובדה שכל המכלול הזה שנקרא 'היהודים' נוצר מתוך דבר אחד: אהבה. אהבה ליצירה, למוזיקה, לאנשים, לחיים, אחד לשני. כל פעם שאני על הבמה וסופג את האהבה של הקהל, זה מרגש אותי מחדש. הרבה פעמים בכיתי על הבמה בהופעות, רק בגלל כל הזיעה על הפנים לא שמו לב. כשאנח נו כותבים שיר, באופן טבעי אנחנו מביעים את הרגשות היותר קודרים שיש לנו באותו רגע, אבל זה לא בהכרח מעיד על הקיום היומיומי שלך. אנחנו אנשים שחיים ונושמים אהבה. כולנו. זה מה שמחזיק אותנו יחד כלהקה וכחברים. בתקופה שעבדנו על האלבום, אני ואורית גרנו בבית שכור מדהים במושב, ועשינו שם חזרות. חיינו כמו בקומונה. כל החברים בלהקה נשארו לישון אצלנו ימים שלמים".­ ומה עם הזוגיות הפרטית שלכם? לא קורה שאתם מרגישים צורך להעביר ערב כזוג נשוי נטו, ולא כחברים בלהקת רוק? "זה כמו שתשאל אם יש לנו צורך להעביר ערב בלי לנשום. אי אפשר להפריד בין הזוגיות שלנו ליצירה שלנו, כי היצירתיות חיברה בין שנינו מלכתחילה, עוד כשאני ואורית שירתנו יחד בלהקה צבאית".­ אתם בני 30. ילדים זו אופציה לעתיד הקרוב? פטרובר: "המופע החדש זו אופציה לעתיד הקרוב".שחף: "זה בטח יקרה מתישהו".פטרובר: "עזוב, מה בכלל נכנסת לזה? במשפחות שלנו כבר הפסיקו לשאול על זה". ב