כך נעלמו החובות למס רכוש דוקא בתקופה של קיצוצים כואבים, אישרה ועדת הכספים תקנות המוחקות חובות של מיליארדי שקלים למס רכוש שי אליאש 12/07/02 בשקט בשקט, אושרה לה ביום שני שעבר בוועדת הכספים של הכנסת 'הוראת שעה', המקטינה (לחלק מהחייבים) ואף מבטלת לחלוטין (לחייבים אחרים) את תשלום החוב למס רכוש. מה זה בשקט? די אם נציין, כי בדיון חשוב שכזה נכחו רק ארבעה חברי ועדה מתוך 21. ואם יטען מישהו שכמות מועטה כזאת של חברים אופיינית לדיונים רבים של ועדות הכנסת, נוסיף לכך את העובדה, שמדובר בחובות בהיקף כולל של כ­10 מיליארד שקל (כפי שהם רשומים במחשבי מס הכנסה), מתוכם 4­5 מיליארד שקל שנחשבו חובות ריאליים. אם אתם תוהים למה זה נעשה כל­כך בשקט, התשובה פשוטה: מי שצריך לדעת על המבצע החדש ­ כבר יודע.התקנה, שעליה חתום שר האוצר, קובעת כי מי ששילם את כל חובותיו למס רכוש במשך 20 שנה, עד שנת 99' ­ ימחלו לו על יתרת החוב. האחרים יחוייבו לשלם חלק ­ לעתים רק חלק קטן ­ מהחוב (ר' פירוט במסגרת).את מבצע מחיקת החובות הזה, תאמינו או לא, יזמו משרד האוצר ונציבות מס הכנסה. מדוע, דווקא בימים קשים אלה של ירידה בגביית מסים על­ידי המדינה, ובשעה שבה נלחם שר האוצר, סילבן שלום, על אישור הרפורמה במס ועל כל שקל במסגרת הקיצוצים בתקציב המדינה ­ מדוע הו א מוכן לוותר על מיליארדי שקלים שהיו אמורים להיכנס בעתיד לקופת המדינה? גם אם נניח לרגע, שרק חלק קטן מהסכום הזה היה ניתן למעשה לגבייה, עדיין נותרת השאלה הנוספת: מדוע מחליטה המדינה לתת פרס למי שלא שילם את המס, ולהעניש בכך, בעקיפין, את האזרחים הטובים שהקפידו במשך כל השנים על התשלום? חברים בוועדת הכספים טענו כי יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב ליצמן, פעל כאן כשלנגד עיניו טובתו של הרבי מגור, שמשפחתו מחזיקה בקרקעות רבות לבנייה במקומות שונים בארץ. חברי הכנסת תהו האם אישור החוק נעשה במסגרת 'דיל' של ליצמן עם האוצר: הוא יקבל חוק המסייע לרבי, ותמורתו ידאג להעברה מהירה של חוק הרפורמה במס? ליצמן, כמובן, מכחיש את הטענות והתהיות. המאבק שהצליח מס רכוש קיים מאז קום המדינה, וכחוק משנת 1961. תחילה הוטל על כל סוגי המבנים והקרקעות, אך במהלך השנים צומצם בהדרגה, ומשנת 1981 נקבע כי יוטל רק על קרקע פנויה, שאינה חקלאית ואינה בנויה (כלומר, שלא נוצלו לפחות %30 מזכויות הבנייה במגרש). המס שנקבע היה בשיעור של %2.5 משווי הקרקע לשנה.במהלך השנים הביעו מגזרים רבים במשק את התנגדותם למס זה (ביניהם ערבים, חרדים וגם כרישי נדל"ן), בעיקר בשל העיוותים שהיו קיימים בו, לטענתם, ביניהם: המס הוטל גם על קרקעות ללא היתר בנייה; לאזרחים רבים, לא אמידים, היה קושי לשלם את המס. לכך הצטרפה דרישה להרחיב את גביית המס גם למי שמוכר נדל"ן.המאבק הממושך, שאותו הובילה עמותת 'נמ"ר' (נפגעי מס רכוש), נשא בסופו של דבר פרי, ובעקבות המלצות של ועדה בראשות יורם גבאי (לשעבר הממונה על הכנסות המדינה), הוחלט בשנת 1999 כי המס יבוטל מראשית שנת 2000. מאז, בעיקר בזכות שני מבצעים, הצליחה נציבות מס הכנסה לגבות כ­1.5 מיליארד שקל מתוך החוב הכולל למס רכוש.במשרד האוצר ובנציבות מס הכנסה מסבירים, כי "המבצעים בעבר לגביית חובות מס רכוש מיצו את עצמם, והראיה היא, כי הציבור לא המשיך להגיע ולהסדיר חובות. היה צורך במהלך מרחיק לכת יותר". כך נולד המבצע הנוכחי. לאיזו היענות ניתן לצפות עכשיו? "איננו יודעים את מידת ההיענות, אך כיוון שתנאי ההסדר הם אטרקטיביים, אנו מקווים שהציבור ייענה. יש לזכור כי מדובר בהוראת שעה, עד סוף שנת 2002", אמרו לנו במס הכנסה. בנציבות ציינו עוד, כי במקביל ולאחר המבצע, הם מתכוונים למצות הליכי אכיפה נגד אלה שלא יגיעו להסדיר את החוב. "רק בדיעבד הבנו" לפחות לחלק מחברי ועדת הכספים, משמעותו מרחיקת­הלכת של המבצע החדש כלל לא היתה ברורה. "הציגו בפנינו נוסח משפטי יבש של תיקון בתקנות, ששר האוצר מגיש בנושא מס רכוש", אומר ח"כ אבשלום (אבו) וילן ממרצ. "בדיון השתתפו מספר אנשים, שהציגו את עצמם כנפגעי מס רכוש. איש מהנוכחים בדיון לא העלה על דעתו, כי מסתתר פה משהו הרבה יותר גדול ומתוחכם. היועצת הכלכלית של הוועדה ניסתה להגיד שמשהו כאן לא בסדר, אבל ליצמן השתיק אותה. לא הוצגו בפנינו מסמכים נוספים או חומר רקע כלשהו בנושא, וגם לא השתתפו בדיון בכירים ממס הכנסה כמקובל. רק בדיעבד הבנו במה מדובר, אבל ליצמן אמר שהוא מסתמך על המלצות של יורם גבאי."אני מרגיש מרומה. תחת המסווה של עזרה למסכנים שאינם יכולים לשלם את החוב, עורכים מבצע רחב היקף".וילן הדגיש כי "למרות שליצמן לא מסתיר אף פעם את העובדה שהוא עובד עם האוצר בצורה של תן וקח, וכי הוא דואג לרבי מגור, הוא שכח לציין בדיון זה, במקרה או שלא במקרה, כי משפחתו של הרבי מגור מחזיקה בקרקעות רבות לבנייה במקומות שונים בארץ, כולל בשכונת ארסוף היוקרתית, בשווי כולל של עשרות מיליוני שקלים. אין ספק ­ וליצמן יודע זאת היטב ­ כי גם אנשיו ייהנו מהמבצע החדש להפחתת חובות מס רכוש, כפי שאושר בוועדה שהוא עומד בראשה".מבדיקת מעריב עולה, כי טענותיו של ח"כ וילן מתייחסות, בין השאר, לקרקעות של משפחת הרבי מגור (משפחת אלתר) לה יש לפחות 10 דונם בארסוף, אחת השכונות היוקרתיות בארץ הנמצאת על חוף הים בסמוך לקיבוץ שפיים, בשווי של יותר מ­50 מיליון שקל.תיאור דומה של הישיבה מציג גם ח"כ מוסי רז, חבר סיעתו של וילן: "זה נשמע לנו כמו תיקון טכני, שישפיע על מספר מצומצם של אנשים, ולא כמשהו גדול ורחב יותר. הדברים לא תוארו לנו בצורה מלאה, אלא שטחית ביותר. רק בדיעבד התברר לנו, שליו"ר הועדה יש אינטרס מיוחד שחובות מס רכוש יבוטלו, או לפחות יופחתו. אין ספק, כי המבצע החדש ייטיב עם מגזרים מסוימים, והדבר היה צריך להיות מוצג בפנינו".וילן ורז הניחו השבוע בפני ליצמן, בקשה לדיון חוזר בנושא. אולם יושב ראש הוועדה בחר שלא להיענות לה, בנימוק שכבר עבר יותר משבוע, ממועד הדיון שבו אושר המבצע. פראייר מי שמשלם ההשתוממות מהדרך שבה הוצגו הדברים בדיון אינה נחלתם הבלעדית של חברי הכנסת. גם יו"ר עמותת נמ"ר, שבתאי עזריאלי, הופתע מכך. "החובות למס רכוש הם בהיקף של כ­10 מיליארד שקל", אמר עזריאלי בדיון בוועדה, "אינני מסוגל להאמין שאין נתונים על התפלגות החובות. אני לא רואה שמישהו עשה עבודה שכזאת. זה מה שאני הייתי עושה אילו הייתי צריך להוציא אפילו 20 אלף שקל. אין התפלגות של החובות ואין ניתוח של משמעות הנתונים: מה המשמעות של %25 משווי הקרקע, של 20 שנה מס? מדוע לקבוע %25 ולא %22 או %3? מאיפה המספרים"? עו"ד מאיר מזרחי, לשעבר מנהל תחום מיסוי מקרקעין בנציבות מס הכנסה, אומר שהבעיה היא מעבר להיעדר נתון זה או אחר: "קיים הבדל מהותי בין המבצעים הקודמים למבצע הנוכחי, כפי שאושר בוועדת הכספים של הכנסת. במבצעים הקודמים בוטלו הקנסות והריבית על החוב, וניתנה גם אפשרות לפריסת תשלומים. במקרים מיוחדים ניתנו גם הקלות במרכיב ההצמדה. לעומת זאת, במבצע החדש יוותרו גם על חלק מהקרן, כלומר החוב עצמו".לדברי עו"ד מזרחי, "מהטבה זו ייהנו בעיקר בעלי קרקעות שלא שילמו את המס במשך רוב התקופה הארוכה שבה החזיקו ב קרקע. ברור, כי יש בכך טעם לפגם". גם בכירים לשעבר בנציבות מס הכנסה ובמשרד האוצר טוענים, כי העובדה שהמדינה עורכת מבצע שבמסגרתו היא מוכנה לקצץ לא רק בהצמדות ובריבית, אלא גם בחוב עצמו, מעבירה מסר לציבור, שלא כדאי לשלם מסים, וכי מי שלא משלם, בסופו של דבר רק מרוויח.לדבריהם, ליצמן הפעיל מאז ביטול חוק מס רכוש לחצים פוליטיים כבדים במטרה להביא גם לביטול החובות שנותרו בגין המס.היועצת הכלכלית של ועדת הכספים, סמדר אלחנני, היטיבה להציג זאת בדיון עצמו: "יש קבוצה קטנה, שמרגישה את עצמה 'פראיירית' מוחלטת. מי ששילמו יוכלו לקבל בחזרה את הכסף"?לדברי הנוכחים בישיבה, יו"ר הוועדה מיהר להשתיק את היועצת באומרו, כי יש תקדימים בנושא, כמו מבצע הפחתת הקנסות על דו"חות החניה. "גם שם יש מי ששילמו הכל, ואחר כך המדינה הציעה לאחרים מבצע. לשר האוצר יש אפשרות למבצעים והנחות, והוא עשה זאת בסגנון שלו. הצעת החוק המקורית שלי היתה לבטל את כל החובות, אבל נראה שזה איננו הזמן המתאים לכך", אמר ליצמן.ראוי לציין, שליצמן שכח לציין כי במסגרת מבצע תשלום קנסות החניה, הופחתו רק הריבית וכפל הקנס שהוטל על החוב, א ך החוב המקורי לא בוטל ולא קוצץ.בעיית ה"פראיירים" ששילמו עלולה להפוך לסוגייה משפטית אם יהיו מי שיפנו לבג"ץ בטענה שהתקנה שאושרה מפלה לרעה את מי ששילם את המס בזמן. כאן נדרשת, בדרך­כלל, בדיקה של משרד המשפטים. ממשרד המשפטים נמסר לנו, כי מדובר בתקנות הנמצאות בתחום אחריותו וסמכותו של משרד האוצר, ובמיוחד של מינהל הכנסות המדינה, וכי כבר בתחילת תהליך אישור התקנות, הוצג בפני המשרד הסדר דומה, שמשרד המשפטים התנגד לו בתוקף. עמדה זו הובעה הן בפני משרד האוצר והן בפני ועדת הכספים.אלא שעמדת משרד המשפטים לא התקבלה, ועכשיו לא הצלחנו לקבל מהם תשובה נחרצת לשאלה, אם יוכלו להגן על המבצע בבג"ץ, במידה שיידרשו לעשות כן. "מדובר בנושא שטעון בדיקה משפטית מעמיקה, וממילא הוא אינו עומד כרגע על הפרק", נאמר לנו.לעומת זאת, עמדתו של שר המשפטים הנוכחי ושר האוצר לשעבר, מאיר שטרית, ברורה: "אני מתנגד לתנאי המבצע הזה. אין שום סיבה לתת פרס למי שלא שילם מסים בזמן. צריך להגיע להסכמה על הנחה בריבית המצטברת על החוב, אך בשום מקרה לא לנגוע בקרן, כלומר בחוב עצמו". "לנקות את השולחן" חשוב לציין, שלא כולם ­ גם בתוך ועדת הכספים ומבין המומחים בתחום המיסוי ­ מתנגדים לתקנות. ח"כ יוסף פריצקי משינוי: "זה נכון שלכאורה חוטא יוצא נשכר ושהדברים לא הוצגו בפני חברי ועדת הכספים בדרך שבה היו צריכים להיות מוצגים", אומר פריצקי. "אבל מצד שני, המדינה לא מצליחה לגבות את חובות מס רכוש. לדעתי, מאחר שהחוק כבר בוטל לפני כשנתיים וחצי, צריך לסיים את הנושא הזה, לגבות את מה שניתן לגבות ולנקות את השולחן".גם יורם גבאי, שעמד בשעתו בראש הוועדה שהמליצה על ביטול מס רכוש, סבור שראוי לנקות את השולחן. לפני כשנה העביר לליצמן את המלצותיו לגבי הדרך שבה יש לגבות את חובות מס רכוש, והשבוע, הופתע לגלות, כי ההמלצות שלו (עם שינויים קלים בלבד) אושרו על­ידי האוצר וועדת הכספים במסגרת תנאי המבצע הנוכחי. "לא הייתי בקשר עם ועדת הכספים בעניין זה כבר שנה, אך שמחתי לדעת שההמלצות שלי התקבלו. מלכתחילה, כבר במסגרת הוועדה לביטול מס רכוש, ראיתי צורך לסיים גם את עניין החובות תוך תקופה קצרה ככל האפשר, אך שר האוצר והנציבות, החליטו בשעתו להמשיך ולנסות לגבות את החוב. בראייה הכלכלית שלי, צריך לגמור נו שא ולא למשוך אותו".ומה לגבי מי ששילם, הוא מרגיש די "פראייר", לא?"זה נכון שקיימת בעיה לגבי מי ששילם, אך אם המדינה לא היתה עורכת את המבצע הזה, כמות הגבייה מהחוב הכללי שנותר היתה נמוכה מאוד בשנים הבאות. להערכתי, הנישומים שלא יכלו לשאת בתשלום חובותיהם למס רכוש היוו כ­%50 מהחוב. שני המגזרים הדומיננטיים בהקשר זה הם המיעוטים ואנשים שרכשו, או ירשו קרקעות, בשנות ה­30'­50'. הבעיה עם מס רכוש היתה, שהמדינה הטילה מס שלציבור אין יכולת לשלם אותו, ומסיבה זו הוא גם בוטל". מבצע לכולם ולסיום, הנה מה שאומר על הנושא ועל הטענות נגדו ח"כ יעקב ליצמן: "כידוע, הגשתי כבר לפני כשנתיים הצעת חוק, עם חברי כנסת נוספים, לביטול כולל של חובות מס רכוש. ההצעה עברה בקריאה טרומית והובאה לגיבוש בוועדת הכספים. אני וחברי כנסת נוספים חושבים, שמס רכוש הוא חוק מעוות. לכל אורך הדרך טענתי, כי אין זה הגיוני שאדם ישלם מס בסכום גדול יותר ממה שהקרקע שלו שווה. הצעת החוק היתה חריפה מדי למשרד האוצר, ורצינו להגיע להסכמות. לכן, בסיוע של יורם גבאי, במקום לבטל את כל החובות, גיבשנו את תנאי המבצע הזה".ליצמן דוחה את הטענה כי תנאי המבצע מיטיבים עם משפחת הרבי מגור, שהוא כידוע חפץ ביקרו. עוד דוחה ליצמן את הטענה כי הפעיל לחצים פוליטייים בעניין."המבצע הזה מיועד לכלל החייבים, ערבים יהודים, חילונים ודתיים. זה לא מבצע סקטוריאלי".ליצמן והאוצר גם מכחישים טענות של חברי כנסת, כי העיתוי של המבצע אינו מקרי, והוא נובע מ"דיל" שגובש בין שר האוצר ליו"ר ועדת הכספים סילבן: האוצר יתמוך במבצע הקטנת החובות, ובתמורה יזכה לתמיכה ולאישור מהיר ברפורמה במס הכנסה בוועדת הכספים. "אין שום תשלום לאוצר ולא העדפה סקטוריאלית", אומר ליצמן. "גם את חוק רבינוביץ' הקודם, בנוגע למיסוי מקרקעין, העברתי מהר בוועדה".ואילו ממשרד האוצר נמסר בתגובה לטענה על "דיל", כי "מדובר בקישקוש שאין לו בסיס". כך יימחקו החובות התקנה שאושרה בוועדת הכספים מנוסחת בלשון משפטית מסובכת, שהצליחה לבלבל גם את הח"כים המנוסים שבוועדה. אלה עיקרי התקנה, בתרגום ללשון בני­אדם:מי שחייב חובות עבר למס רכוש, יכול להביא לביטול החוב באחת מהדרכים הבאות: 1. מי ששילם מס רכוש על הקרקע במשך 20 שנה לפחות, וששילם גם את חוב המס לשנת 1999 ­ יבוטל חובו למס רכוש.2. אם שילם פחות מ­20 שנה, יוכל להשלים את התשלום עבור השנים החסרות עד 20 שנה, ובתנאי שבאחת השנים שווי הקרקע ייחשב על פי ערכו בשנת 1999 ­ וחובו למס רכוש יבוטל.3. אפשרות נוספת למי ששילם פחות מ­20 שנה: להשלים את תשלום המס עד לגובה %25 משווי הקרקע ­ ואז יבוטל החוב.בשני המקרים האחרונים נקבע, שהתשלום לא יהיה פחות מ­%10 מהחוב הקיים כיום.