חורקים שיניים למצב הבטחוני והכלכלי של ישראל 2002 יש תופעת לוואי: יותר ויותר אנשים חורקים שיניים רוית נאור 28/06/02 כמה ימים אחרי שאמיר פוטר ממקום עבודתו, התעוררה אשתו בלילה למשמע קול חריקות. "בהתחלה היא לא הבינה מה מקור הרעש", הוא מספר. "בבוקר היא אמרה לי שחרקתי שיניים ואני לא זכרתי שום דבר. לא ידעתי שאני חורק שיניים, לא הכרתי את התופעה, וודאי שלא קישרתי את זה למצב האישי שאליו נקלעתי".עד לפני כמה חודשים עבד אמיר בחברת היי­טק. בוקר אחד, בגיל 35, עם אשה ושני ילדים קטנים, מצא את עצמו מחוץ למעגל העבודה. אם לא די בכך, בישר לו רופא השיניים שהצטרף גם למעגל החורקים. חורקי השיניים.בשפה המקצועית זה נקרא "ברוקסיזם", כלומר חריקה או הידוק של שיניים, בעירות או תוך כדי שינה. מדובר בתופעה כלל עולמית שלא פוסחת על אף גיל, מין, גזע או מעמד סוציואקונומי. בחודשים האחרונים מזהים רופאי השיניים יותר ויותר פציינטים החורקים שיניים במהלך השינה.הברוקסיזם הוא אחת התופעות של פאראפונקציה, שבתוכה כלולים כל ההרגלים האוראליים כגון דחיפת לשון, נשיכת שפתיים או לחי או נשיכה של חפצים קשים.החדשות הלא טובות הן שהסיכוי שגם אתם חורקים שיניים גבוה מאוד. למעשה, הנחת המוצא היא שכולם חורקים שיניים (ולא רק מטפור ית) בדרגה זו או אחרת. הבעיות מתחילות כשהחריקה היא אגרסיבית, מאסיבית ונמשכת לאורך זמן.מלבד הרעש שעלול להפריע לבן הזוג שישן לצד החרקן, זה עלול לגרום לשברים בשיניים, בכתרים ובסתימות, לכאבי פרקים, לכאבי ראש ולכאבים עזים בלסתות. אין סיבה, ובכל זאת לפני שני עשורים חריקת שיניים הוכתרה בארצות הברית בתואר "המחלה של שנות השמונים". כ­40 מיליון אמריקאים חורקים שיניים. קרוב לעשרה אחוזים מהם חורקים כל כך חזק עד כדי גרימת נזקים של ממש בפה. ולמרות שמדובר בתופעה רחבת היקף, רוב האנשים לא ששים לדבר עליה או בכלל להודות בקיומה."זוהי הפרעה תפקודית של מערכת הלעיסה", מסבירה פרופ' אתי גזית, מנהלת המחלקה לסגר והפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה, בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל­אביב. "עד היום נעשו בתחום הרבה מאוד מחקרים, כי זו תופעה שאף אחד לא הצליח להבין אותה. אנחנו יודעים שמתח מגביר את התופעה אבל הוא לא מקור הבעיה".לאף אחד אין מושג מה הגורם לחריקת שיניים?"זו לא מחלה, זו הפרעה. אין לה גורם חיצוני כמו חיידק או וירוס, והגורמים לתופעה קצת מעורפלים. יש כמה גורמים שעליהם יודעים בבירור שהם מגבירים את הסיכוי לחריקת שיניים. זה גנטי, כלומר אם ההורים חרקו יש סיכוי סביר שגם הילדים יחרקו. יש כאן מידה מסוימת של מתח נפשי, לחצים וגם הרגל, כמו נשיכת החלק הפנימי של הלחי, נשיכת קצה עיפרון או חפצים אחרים".על דבר אחד מסכימים כולם: מ תח אישי וסביבתי תורם לעניין. ככל שחריקת השיניים המטפורית בחיי היומיום מתגברת, כך גדל הסיכוי שנחרוק שיניים באופן ממשי בלילה."חריקת שיניים היא הדרך של חלק מהאנשים להתמודד עם הסטרס האינסופי שבתוכו אנחנו חיים", מסביר ד"ר דורון קרן, רופא שיניים. "אנחנו כבר יודעים שגוף ונפש הולכים ביחד, וחריקת שיניים היא בהחלט אחד הסימפטומים למצב נפשי. זה לא משהו שבגינו הולכים לפסיכיאטר, וזו תופעה שחלה אצל חלק רחב מאוד באוכלוסייה. אולי בבקתה נידחת בגליל לא יחרקו, אבל בתל­אביב של החודשים האחרונים יישמעו הרבה מאוד חריקות שיניים."הסטרס הזה בא לידי ביטוי בנהיגה על הכביש, בתור בבנק או בשיחה אקראית ולכן בתקופה האחרונה אני מזהה בכיסא הטיפולים יותר ויותר אנשים, שגם חורקים שיניים תוך כדי שינה".איך מזהים חריקת שיניים?"אצל חלק מהמטופלים קל מאוד לזהות את החריקה כבר במהלך בדיקה ראשונית. אתה רואה את סימני החריקה על משטחי השיניים. במצבים קיצוניים אתה רואה איך כל התלוליות שבשן נשחקו והשיניים הפכו לשיניים ישרות וחלקות כמו של כבש. אינדיקציה שנייה היא חריצים שנוצרים בשן, בנקודת המפגש שבין השן לחניכיים. שן היא משהו שעשוי מחומר קשה, ולוקח זמן עד שרואים את הסימנים. יכול להיות שבשלבים מוקדמים יותר זה יתבטא בתפיחות של שרירי הלחיים או רגישות למגע בשריר". חורקים ומכחישים לחריקות יש כמה וריאציות. חלק מהחורקים מהדק את הלסתות, לפעמים על בסיס קבוע, ולעתים מדובר בתופעה שבאה והולכת, תלוי במצב הנפשי ובתנאים הסביבתיים. חלק חורקים בשקט, ואת החריקות של אחרים אפשר לשמוע. בספרות המקצועית, חריקת שיניים נחשבת להפרעת השינה השלישית בתפוצתה, אחרי דיבור תוך כדי שינה ונחירות.חוקרים ממאיו קליניק בארצות הברית מצביעים על כמה גורמים אפשריים לתופעה של חריקת שיניים: מבנה בלתי נורמלי של הלסתות; עייפות, מתח ודריכות; כעס עצור, תסכול; או אישיות אגרסיבית, היפראקטיבית או תחרותית. כמו כן, נמצא שקפה, אלכוהול וניקוטין גורמים להאצה של חריקת שיניים. פרופ' גזית מוסיפה, שגם כל האמפטמינים המעוררים, דוגמת כדורי אקסטזי, מגבירים את תופעת חריקת השיניים.בישראל, לפחות של החודשים האחרונים, ניתן להוסיף לרשימה עוד שני גורמים: מצב כלכלי ובטחוני קשה."כל מצב של מתח מגביר את התופעה", מסביר ד"ר קרן. "וכאשר המצב הכלכלי או הבטחוני קשה, ואתה פוחד לשלוח את הילדים לשחק ברחוב, זה יבוא לידי ביטוי גם בהגברת התופעה של חריקת שיניים".אתה מזהה גידול במספר החורקים?"אני מזהה גידול של לפחות 20 אחוז בכמות המטופלים החורקים שיניים. יש לכך שני הסברים: או שזה עתה הם הצטרפו למעגל החורקים או שבשל המצב הכלכלי או הבטחוני הקשה הם הגבירו את עוצמת החריקה ועכשיו הנזקים נראים בבירור. בפירוש יש עלייה, גם במספר המטופלים שמתלוננים".על איזה מספרים מדובר?"מעל מחצית מהמטופלים שלי סובלים מהבעיה, והתופעה הכי נפוצה ביניהם היא ההכחשה".למה אנשים מכחישים שהם חורקים שיניים?"ראשית, בגלל שרובם כלל לא מודעים לכך. זו פעולה די דרמטית, ולאנשים קשה להודות שהם מבצעים משהו כל כך דרסטי בצורה בלתי מודעת. אצל חלקם זה נתפש כטיק שיש לו קונוטציה שלילית ולחלק אחר קשה להודות שהוא נכנע ללחצים ולמתח שבתוכו אנחנו חיים. הרי חיינו מתנהלים בתוך תרבות המאצ'ו, שלא לוקח ללב שום דבר, והנה מגיע רופא השיניים ואומר לו שהוא לוקח לא רק ללב אלא גם לשיניים. יש לי מטופל שכבר נאלצתי לעקור לו שלוש שיניים שהוא שבר בחריקות שיניים, רק בגלל שהוא מסרב להודות בבעיה ולטפל בה. מדובר באיש מאוד נאור, עורך דין מצליח ממעמד סוציואקונומי גבוה". עם סד, בלי סד סמדר, עובדת סוציאלית מאזור המרכז, מודעת לעובדה שהיא חורקת שיניים במהלך השינה. "רופא השיניים הסב את תשומת לבי לבעיה לפני מספר שנים", היא מספרת, "אבל כיוון שהמצב לא החמיר, לא נזקקתי לשום טיפול. בתקופות של מתח אני מרגישה שזה חוזר, כי אני מתעוררת בבוקר עם כאבים בפה ובשיניים ולפעמים גם עם כאבי ראש. בחודשים האחרונים חזרתי לחרוק שיניים ואני כבר לא מסוגלת להשתלט על זה ופשוט מתעוררת כמעט מדי בוקר עם כאבים".מה לדעתך גרם להישנות התופעה?"אני עובדת עם הרבה אוכלוסיות נזקקות ובחודשים האחרונים, לאור המצב הבטחוני והפיגועים שהיו באזור המרכז, העבודה הרבה יותר מאסיבית ושוחקת. אין לי ספק שהפעם הבאתי את העבודה לא רק הביתה, אלא גם לתוך שעות השינה שלי. הפעם הראשונה שבה שמתי לזה לב היתה בפסח, מיד אחרי ליל הסדר. התעוררתי בבוקר עם כאבי ראש איומים וזה אחרי שכמעט כל הלילה היינו צמודים לטלוויזיה, בגלל הפיגוע שהיה בנתניה".וזה לא עובר?"זה בא והולך. לא תמיד אני יודעת אם אני חורקת או לא, אבל יש בקרים שזה מאוד ברור כי יש לי כאבים. רופא השיניים אמר שאם זה יימשך נאלץ לחשוב על טיפול, כי זה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לשיניים".הספרות המחקרית מארצות הברית תומכת בהשערת הבסיס שכולנו חורקים. השאלה היא כמה ובאיזו עוצמה."הבעיה היא שרוב האוכלוסייה כלל לא מודעת לבעיה", אומרת פרופ' גזית. "ועיקר הדיווחים בנושא מגיעים מרופאי השיניים. רופאי השיניים מזהים סימני חריקה ברורים אצל 50 אחוז מהאוכלוסייה, אבל רק עשרה אחוזים מדווחים בעצמם על חריקה. למרות המספרים הגבוהים יחסית, רק אצל כשישה אחוזים מהחורקים מדובר בחריקה מאסיבית עם שחיקה ונזק לשן".כיצד נגרם הנזק?"כאשר אנחנו אוכלים ולועסים אנחנו מפעילים לחץ של כשניים עד שלושה קילו על השיניים. בעת חריקת שיניים תוך כדי שינה הצליחו למדוד גם לחץ של 300 קילו. זה עומס עצום. זה אומר שבחריקה מפעילים פי עשר יותר מסה מאשר בלעיסה. זה מתחיל משחיקה של השן, עובר להמסה ונגמר גם בשבירה שלה".מה הפתרון לבעיה?"חייבים שתהיה מודעות לבעיה והכרה בה. הפתרון היעיל ביותר הוא התאמה והרכבה של סד לילה אישי, עשוי מחומר פלסטי, שנראה כמו פרסה שמורכבת על כל השיניים בלסת העליונה או התחתונה. במקרה כזה אם השחיקה ממשיכה, היא תשחוק את הסד ולא את השן, ל מרות שהיו מקרים כל כך חמורים, ששברו גם את הסד".אז יש פתרון?"התגובה הכללית והמיידית של המטופלים היא: אני לא שם את הדבר הזה בפה. בהתחלה זה גורם להצטברות של המון רוק בפה, ולוקח זמן להתרגל לסד ולכן קשה להירדם. אבל מניסיון, יותר מ­95 אחוז מהמטופלים שלי התרגלו לזה ואפילו התמכרו לסד ולא יכלו אחר כך להירדם בלעדיו. אבל הסד הוא רק הפלסטר במקרה של כסיסת ציפורניים, כי המתח עדיין קיים. הטיפול הוא סימפטומלי ואני לא משלה את עצמי שפתרתי את הבעיות של המטופל. פתרתי את בעיית השן בלבד".על פי ההערכה, כשלושה מיליון אנשים במדינת ישראל חורקים או מהדקים את השיניים. לעתים, אנשים מסתובבים עם כאבים עזים בלסתות, במפרקים, בראש או בשרירי הפנים וכלל לא מודעים לעובדה שמקור הכאב הוא חריקת שיניים."אתה נתקל במטופלים שהיו כבר אצל נוירולוג, ביקרו אצל שני מומחי אף אוזן גרון, לא קיבלו פתרון ועדיין מסתובבים עם הכאבים האיומים האלה", מסביר ד"ר קרן. "בדיעבד מתברר שזה בסך הכל חריקת שיניים. במקרה של כאבים בשרירים ובמפרק, נפטרים מהמסטיק, עוברים לכלכלה רכה ואז מתאימים סד לילה".גם פרופ' אתי גזית נתקלה בל א מעט מטופלים שהיו בטוחים שיש להם "סרטן בראש". "אנשים מסתובבים חודשים שלמים עם כאבי ראש איומים, רצים מרופא לרופא ובטוחים שיש להם גידול בראש או בפנים", היא אומרת. "הבעיה היא ששרירי הלעיסה הם קצרים ולכן הם מתעייפים מהר. שרירי הלעיסה הסוגרים, שהם שלושה מתוך ארבעת הקיימים, חזקים יותר מהשרירים הפותחים וכך מתפתח הכאב בשריר כי יש הפרעה באספקת החמצן לרקמות. תופעות הלוואי יהיו כאבים ברקות, כאבי ראש עזים, בשרירי הלסת, בלחי ובמפרק הנמצא סנטימטר מתחת לאוזן". ואולי היפנוזה? "רופא השיניים הסב את תשומת לבי לעובדה לפני כמה שנים" מספר ארז, חורק מודע. "יש תקופות שאני מרגיש ויודע שהבעיה מתגברת ויש תקופות שזה נעלם. למדתי לעשות הרפיה לפני השינה, להירגע, ואז זה קצת עוזר. למרות המודעות, בתקופות של לחץ, אני מרגיש שזה חוזר".איך אתה יודע שאתה חורק מתוך שינה?"לפני כמה חודשים אבי נפטר, ובמהלך השבעה ידעתי בבירור שאני חורק שיניים שוב, כי בבוקר התעוררתי, וההרגשה היתה שיושבים לי 200 קילו על הלסת. ממש כך. עייפות נוראית בלסתות, עד כדי כאב".גם ללחץ סביבתי יש תפקיד מרכזי בנושא. "היתה לי מטופלת בת 17 שהגיעה אלי עם כאבי ראש מטורפים", מספר ד"ר קרן. "היא היתה בתקופה שלפני בחינות הבגרות וזה הגיע למצב כזה שהיא כבר לא היתה מסוגלת לתפקד בבית הספר מרוב כאבים. הוצאתי את הוריה מהחדר ואמרתי לה, 'בגרויות, אה?!'. למרות שהיא תותחית בלימודים, התברר שהיא נמצאת בלחץ עצום מהמשפחה שלה לגבי הציונים, והם אלה שהכניסו אותה לטירוף הזה. ביקשתי מהוריה להוריד ממנה לחץ, העברנו אותה לכלכלה רכה כדי להפחית לחץ מהלסתות, עשינו לה סד לילה ובתוך כמה שבועות התופעה נעלמה".אבל יש מקר ים רבים ואחרים שבהם המטופלים פשוט לא מוכנים לשמוע על פתרון בצורה של סד לילה. למעשה, הם בכלל לא רוצים לשמוע על הבעיה. "אנשים נמצאים בכזה לחץ, שהם פשוט מתכחשים לכל העניין", טוען ד"ר קרן. "יש לי מטופלת שיש לה שלושה ילדים, ארבעה תארים, עבודה מצוינת והיא סופר מצליחנית, אבל חורקת בשיניים בצורה מטורפת. כשאמרתי לה שהיא גומרת לעצמה את השיניים, היא לא היתה מוכנה אפילו לשמוע על הבעיה. היא בפירוש אמרה לי, תעזוב אותי מזה, אני לא מסוגלת להתמודד מול עוד משהו עכשיו. הדוגמה הזאת של הכחשה והדחקה חוזרת על עצמה אצל לא מעט מטופלים".רוני, אם חד הורית, מודעת היטב לבעיה, אולם לדבריה, היא לא מסוגלת להתמודד עם הפתרון המוצע. "אני יודעת שאני חורקת שיניים בהתאם ללחצים שמסביב", היא מסבירה, "ולמרות שכבר נגרם לי נזק קל לשיניים, אני לא מוכנה לחשוב על פתרון של סד לילה. גם ככה יש לי מספיק דברים על הראש והרעיון להתרגל לעוד משהו חדש פשוט דוחה אותי. אני מקווה שאני אצליח להתגבר על העניין לבד, כי לפחות אצלי, מדובר בתופעה שבאה והולכת, בגלים".כלומר?"אני חורקת בכל פעם שאני בלחץ. בתקופה שבה נפרדתי מבעלי חרק תי יותר, ממש הרגשתי את זה כי היו לי כאבים בשיניים. בזמן שאבי חלה ואושפז, חזרתי לחרוק שיניים ואחרי תקופה מסוימת זה נפסק. לאחרונה איבדתי עבודה מזדמנת ובנוסף קיצצו לי חלק מהמשכורת והלחץ הכלכלי והדאגה לבית ולילדה שלי ולעתיד שלנו שוב השפיעו עלי מאוד קשה וחזרתי לחרוק בחלק מהלילות. אני מקווה שבתוך כמה שבועות זה יחלוף, כי באמת אין לי כוח לטפל עכשיו במשהו נוסף".בארצות הברית ניסו לטפל בתופעה גם בעזרת היפנוזה. בשנת 91' ערכו שני חוקרים אמריקאים מחקר מקיף על יעילות ההיפנוזה, ומצאו כי פעילות השרירים אכן ירדה בכל המקרים בצורה מובהקת, חלה ירידה ברגישות השרירים ובהשמעת קולות חריקה, מיד לאחר הטיפול וגם כעבור 36 חודשים.ד"ר מוריס קליינהאוז מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטת תל­אביב טוען כי ניתן להשתמש בתהליכי הרפייה היפנוטיים כדי לעזור למתרפא להתמודד עם הבעיה באמצעים חליפיים. בדרך זו מלמדים את המטופל כיצד לעשות הרפיה עצמית פעמיים ביום, תוך כדי כיווץ האגרוף ומתן סוגסטיה, כשהמתח כולו יוצא דרך הכוח המופעל בכיוון האגרוף. כשמשחררים את היד, המתח נעלם. ואיתו אמורות להתמעט גם החריקות. * * * ילדים חורקים תופעת חריקת השיניים לא פוסחת גם על ילדים. אבל שלא כמו אצל מבוגרים, רוב הילדים החורקים תוך כדי שינה, ייגמלו מכך. על פי סטטיסטיקה שנערכה בארצות הברית, כמחצית מהילדים שחרקו שיניים בין גיל שלוש לעשר, הפסיקו לחרוק עד גיל 13. "אנחנו לא יודעים מספיק על התופעה של חריקת שיניים אצל ילדים", אומר ד"ר אייל בוצר, מנהל מרפאת השיניים לפעוטות, ילדים ונוער במרכז הרפואי תל­אביב. "אנחנו מכירים מקרים שבהם אפילו פעוטות שעוד אין להם שיניים חורקים את החניכים, ויש מקרים שבהם כשיש שתי שיניים ראשונות, הם יחרקו גם אותן. לפני פקיעת השיניים הראשונות הם בדרך כלל יהדקו את השיניים ואחר כך יעברו לחריקות. אנחנו כן יכולים לומר שכ­30 אחוז מהילדים, כלומר מגיל אפס עד 17, חורקים".מה גורם לזה?"בניגוד למבוגרים, ששם הקשר למתח נפשי ברור, כאן זה לא מובהק וזה בהחלט יכול להיות גם בגלל בעיות והפרעה בסגר. אצל רוב הילדים הבעיה עוברת לבד בסביבות גיל העשרה, ולא דורשת טיפול את התערבות חיצונית".למה זה גורם? "אצל ילד שחורק מאוד השיניים יתחלפו לאט יותר, אבל רובם יפסיקו לחרוק ברגע שיהיו להם שיניים קבוע ות". "יש לי ילדה בת שלוש וחצי", מספרת אורית, גרפיקאית מאזור המרכז. "עד גיל שנה היא ישנה יחד איתנו ואחר כך נהגתי לפקוד את החדר שלה מספר פעמים בלילה, ומעולם לא שמעתי אותה חורקת בשיניים. לפני חצי שנה, בעלי ואני נפרדנו ושבועיים אחרי שהוא עזב את הבית הילדה התחילה לחרוק שיניים. זה היה חזק, ברור ונמשך דקות ארוכות, בהפסקות, וזה חזר על עצמו מדי לילה. כעבור כמה שבועות היא הפסיקה לחרוק. דיברתי עם רופא השיניים ועם רופא הילדים, ושניהם תמכו בסברה שלי, שהחריקה שלה נבעה מהשינוי ומהמעזיבה של בעלי את הבית".לדברי פרופ' אתי גזית, לרוב הילדים בשלב החרדות, בין גיל שלוש לחמש, יש שחיקה של השיניים בעקבות חריקה. אולם, אומרת גזית, בחלק מהמקרים גם להורים יש תפקיד כגורם מזרז. "יש לא מעט הורים האומרים לילד שלהם לסגור את הפה, וילדים לא מבינים את המשמעות וסוגרים את הפה חזק וכך מתחיל תהליך של הידוק השיניים. כשאומרים או חושבים על פה סגור, חשוב לזכור שמדובר על שפתיים צמודות, ושיניים מעט פתוחות. זו התנוחה הטבעית של פה סגור".