אלפי מנשה - IN לפני שבוע פורסמה מפה שבה אלפי מנשה מחוץ לגדר. השבוע בא שרון ושינה את ההחלטה איתי רום 20/06/02 באלפי מנשה פתחו את העיתונים בשבוע שעבר וגילו כי חששם הגדול עומד להתגשם: שר הביטחון, בנימין (פואד) בן אליעזר, הציג את התוואי בו תעבור גדר ההפרדה שבימים אלה מתחילה הממשלה בהקמתה. בעוד שבמספר אזורים בעייתיים כגון בקה אל­שרקיה הוחלט להזיז את הגדר מזרחה מהקו הירוק, במקרה של אלפי מנשה לא היו התגמשויות והיישוב נותר מחוץ לגדר. המפה, ששרטט משרד הביטחון ופורסמה ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות", לא הותירה מקום לספקות. העבודות בשטח, בחלק מהאזורים, כבר החלו. אלפי מנשה ­ אאוט.ביום רביעי השבוע הגיעו ליישוב אריאל שרון ובן אליעזר, בעקבות בקשתו של ראש המועצה, אליעזר חסדאי. התושבים המודאגים חיכו לתשובות ­ כיצד ייתכן שדווקא הוא, אביר ההתנחלויות האהוב, עושה להם את זה. מזכיר סניף העבודה ביישוב, משה אופיר, אף הודיע כי בכוונתו לפעול לכך שאלפי מנשה תוכר כחלק ממדינת ישראל במצע המפלגה, "כדי שהתושבים לא יתנסו שנית במה שעבר עליהם בשבוע האחרון. עיגון הדבר במצע בא למנוע שינוי דעות מצד אנשים שהבטיחו לנו הבטחות". בשלב מסוים במהלך הביקור פנה משה קיסוס, אביו של שחר קיסוס ז"ל, אחד מחללי אסון המסוקי ם, לראש הממשלה. "הגענו לגור באלפי מנשה בעקבות הכמיהה שלנו לאיכות חיים", אמר קיסוס בהתרגשות, "בית יפה על הגבעה. היום אני מוצא את עצמי מעבר לגדר לפי כל הפרסומים... אתה איש פוליטי ואני אזרח קטן ששכל את הבן שלו... יש לי בקשה לדעת את האמת לאמיתה: איפה אני מוביל את שחר היקר שלי ואת כל היקרים שלי שנמצאים פה... אני מקווה שלא מעבר לגדר". שרון השיב מספר פעמים, ותשובתו נקלטה היטב על ידי המיקרופונים של גלי צה"ל: "אתה לא מעבר לגדר, חבל על הפרסומים. הגדר נמצאת מזרחה לך".מה בעצם קרה כאן, מאז פרסם משרד הביטחון את מפת הגדר שלו ­ אז הייתה אלפי מנשה בחוץ, ובין יום רביעי השבוע ­ אז קבע שרון שאלפי מנשה בפנים? לדברי חסדאי, המפות שהגיעו ל"הארץ" ול"ידיעות אחרונות" תיארו רק תוואי ראשוני של הגדר, תוואי הנתון לשינויים. "כמו שעשו שינוי באלפי מנשה, אני מניח שיעשו שינויים בעוד הרבה מקומות. הקבינט הסמיך את שרון ואת עוזי לנדאו לעבוד על התוואי, ועכשיו שרון אמר 'בואו נצא לשטח ונעשה תיקונים'. אצלנו היו חייבים לבצע שינוי, הרי אנחנו יושבים ממש על קו התפר ורואים כל מטר בפנים. הסטת הקו מזרחה מאיתנו תיתן הר י יותר ביטחון לכל יישובי השרון: אם זה לא היה קורה, מחבלים היו חותכים את הגדר ומגיעים בשנייה לנווה ימין ולסביבה. המרחב הזה חיוני לביטחון". לאחר ביקורו של שרון נשמע חסדאי, שבעבר לא חשש להביע ביקורת נגד הנהגת מפלגתו, כמעריץ נלהב. "ראינו את אריק שרון במיטבו. מכיר כל אבן בשטח. היינו מודאגים מאוד, ועכשיו, אחרי הביקור שלו, אנחנו מאושרים מאוד". על הצעות משרד הביטחון הוא אומר ש"אני בטוח שזה לא משולל אלמנט פוליטי", אך הוא סבור כעת כי גם פואד שותף להבנת הצרכים של היישוב. "נסעתי עם שרון ופואד באוטו, ישבתי בין שניהם. בביטחון הם חברים הכי טובים ויכולים לראות את הדברים עין בעין. גם פואד תמך בצורה נלהבת בשינוי".השאלה היא מה הלקח מסיפור אלפי מנשה לגבי דרך ההתנהלות של המדינה. כפי שאומר חסדאי, שינויים יתבצעו גם באזורים אחרים. אך האם ההחלטות על השינויים יתבססו על שיקולים ביטחוניים­ענייניים בלבד? ההתנחלויות האחרות הסמוכות לקו התפר ראו כיצד נשאה המחאה של אלפי מנשה פרי, וגם הן ­ כמו אלפי מנשה ­ משוכנעות בחיוניותן. על הממשלה יופעלו מן הסתם לחצים כבדים מצדן. סביר שלשרון ולפואד יהיה קשה ביו תר להשאיר את השיקולים הפוליטיים "מחוץ לגדר". בונים בניינים אסון ורסאי, זוכרים? היה פעם דבר כזה. שרית חדד שרה "אין לי כסף ואין לי דוד עשיר", ומיד אחר כך קרסו עשרות חוגגים בחתונה יחד עם רצפת האולם, חלק אל מותם, חלק אל נכותם, חלק "רק" אל דיכאון נפשי שאין לו גבול. את זה זוכרים כולם. את לקחי האסון, קצת פחות.מלבד האנדרלמוסיה המטורפת שקרויה עולם הבנייה הישראלי ­ תחום שגם הוא נותר פרוץ למדיי גם למעלה משנה אחרי האסון ­ אחד הלקחים החשובים בעקבות האירוע היה שכל עסק מחויב ברישיון. רק כך יכול המבקר בו לדעת כי הוא עומד בכל דרישות הבטיחות ושהוא אינו מהלך, במקרה, על רצפת פל­קל פריכה. אחרי האסון התמלאה העיתונות הארצית בדיווחים על הכמות הבלתי נסבלת של עסקים בישראל שאינם עומדים בתנאי הרישיון, אך מוסיפים לעבוד כרגיל. מה שהיה נחלתם של מקומונים הפך לסוגיה ארצית ראשית. לפני כשבועיים פרסם משרד הפנים הודעה לעיתונות בנושא, ובו הנתונים העדכניים. כמעט אף מילה לא נאמרה בנושא בתקשורת הארצית, למעט אזכורון במבזקי החדשות ברדיו ואייטם ב"הארץ". הבעיה נפתרה? לא ממש. היא פשוט הצטרפה לשורת הבעיות שלא מדברים עליהן כי הן כבר בנאליות, כי נמאס, כי ממילא אי ן סיכוי שזה יסתדר אי פעם.אמנם, בהשוואה לשנת ,2000 מספר העסקים הפועלים ללא רישיון ירד ­ אך שימו לב למספרים: במקום 38,329 עסקים ללא רישיון בשנת ,2000 בשנת 2001 ירד המספר "רק" ל­.33,941 ירידה של שלושה אחוזים.ומה קורה באזור השרון? ראשונה בשיפור היא רעננה, שאחוז העסקים חסרי הרישיון בה היה ונותר גבוה יחסית לשכנותיה: 37 אחוזים הפכו ל­19 בלבד. גם רמת השרון השתפרה מ­32 אחוזים ל­.25 בשאר הרשויות, כמה מאכזב, לא חל שיפור רציני, ובחלקן אפילו חלה הרעה. הרצליה, שעמדה ב­2000 על 18 אחוזים, עומדת כעת על 17 אחוזים. בהוד השרון הידרדרו מ­16 אחוזים ל­.18 בכפר סבא יש מצב מוזר: לפי משרד הפנים הלכה העיר, אחת הערים המצטיינות בתחום, קצת אחורה: מ­10 אחוזים ל­.12 בעירייה טוענים כי התופעה חוסלה כמעט כליל וכי קיימים לא יותר מ­28 עסקים חסרי רישיון בעיר ­ אחוז אפסי.ומה בערים הערביות? כמו בכל השוואת נתונים, ידן על התחתונה. הזנחת המגזר והעובדה שהחוק הישראלי לא ממש מגיע אליו מתבטאת גם כאן (על אף שיש ערים ערביות בארץ במצב טוב הרבה יותר): בטייבה שופר המצב מ­84 אחוזים ל­.83 בטירה נעו מ­94 אחוזים ל­. 90 שם, נראה, עדיף לשאול "לכמה עסקים יש רישיון". ואגב, אם תשאלו את השאלה הזו על היישוב בית"ר עילית הסמוך לירושלים, התשובה תהיה: אפס.