לקחתי הלוואה ולקחתי את חיי בידי הצצה לחיים הפרטיים מאוד של מפורסמים / והפעם סי היימן 10/06/02 זה היה אחד מאותם הימים שבהם האסטרולוגים יועצים לך לשבת בבית, לא לדבר עם אנשים, לא לעשות עיסקאות ולהתכנס בתוך עצמך. בכל זאת קבעתי פגישה עם סי היימן במשרד ההפקות שלה, שהיא מאוד גאה בו, כשם שהיא גאה עכשיו בכל מה שקורה לה. התינוק שלה, יהלי שוחט בן השנה וחצי, שהוא בדרך כלל הילד הכי שקט והכי מתוק בעולם, הפתיע באמצע הלילה בבכי. בבוקר, אצל הרופא, נאמר לאמא סי שעיניה אדומות מחוסר שינה שהילד חולה. דלקת אוזניים. מחלה לא קשה, אבל מאוד מטרידה. אמא סי נכנסה ללחץ ודחתה את הפגישה איתי. "במצב הזה אני לא אפקיד אותו בידי מטפלת", אמרה. וזה הצעד הנכון, וגם מה שאני אומרת לה. ברקע אני שומעת בכי של תינוק סובל ואז אני שואלת את השאלה הנוראה הזאת: איך את מנהלת קריירה של זמרת רוק עם גידול שני ילדים?סי מתעטפת בשתיקה רועמת. בדרך כלל היא שולפת תשובות במהירות. אחר­כך היא מודה שזה היה הרגע שבו נתקפה בזעם ורצתה לטרוק לי את הטלפון. "תשאלי את הבן שלי הגדול" השיבה בקור, "תשאלי אותו איך גידלתי אותו". הכוונה לתומר עפרון בן ה­12, שאביו הוא המוזיקאי רן עפרון.קבענו תאריך אחר למפגש. הוספנו והתקשרנו זו ל זו והתנצלנו. היא על הלחץ, אני על שתקפתי אותה כבר בהתחלה בשאלת "מוקש". גם הזכרתי לה שכאשר היתה ילדה קטנה וגרה עם הוריה בלונדון (תמיד הלכה כל המשפחה בעקבות אבא, המוזיקאי נחצ'ה היימן) התארחתי אצלם בליל הסדר יחד עם השכנים מהבניין, גליה וחיים טופול, אז בעיצומה של הצלחת "כנר על הגג", וכולנו הרגשנו אז מין אחדות ישראלית שכזאת. אז מה קרה לה היום שהיא כאילו אנטי? העבודה, הבית, המשפחה מחר בערב היא תחגוג את יום הולדתה ה­41 על בימת היכל התרבות בראשון לציון. "זה היה לי החלום שלי, והוא הוגשם. והיה לי גם חלום אחר, גדול יותר: להקים בית ומשפחה", היא אומרת. יש לה בעל, רועי שוחט, בן 32, עורך­דין, שהיא קוראת לו "בעלי­אהובי", מבלי לוותר המלה השנייה. היא ילדה לו ילד ארבעה חודשים לפני שנישאו, והיא מקווה ללדת ילד נוסף.על הבמה היא לא הופיעה כבר מספר שנים ולתוכניתה הנוכחית, "תחלמי בגדול", היא מתייחסת כמו למתנה. את התודה הכי גדולה שמופיעה בדף המוצמד לדיסק של שירי המופע היא שולחת לבעלה: "לך, רועי בעלי­אהובי, שנתת לי הזדמנות לחיות מחדש את החיים... ולכם ילדי האהובים, כן, ככה בטבעיות הכי גדולה ­ אתם הכי חשובים לי בעולם כולו. ותודה אלוהים, שאיפשרת לי להיות תמיד אמא וזמרת, וזמרת ואמא, ואשה שנושמת אוויר חופשי".היא כותבת בשטף ובקלילות, כמי שיש לה ניסיון מקצועי: שנתיים וחצי היו לה ראיון שבועי עם סלבריטי ("שטח פרטי") בשבועון "אנשים", טור נוסף ותכניות שבועיות ב"רדיו ללא הפסקה". הכתיבה תמיד קסמה לה ("התנוחה האידיאלית שלי היא לשבת על אדן החלון, כותבת לעצמי שיר או משהו"), וכך מצאה את הדרך להשתלב בכתיבת הראיונות ששימשה לה כתחליף להופעות וסייעה בפרנסה.התודה לבעלה היא מאוד ספציפית: "אני לא צריכה להוסיף ולתאר את המצב הלא קל בשוק בשלוש השנים האחרונות. הופעות הרוקנרול הלכו והתמעטו. אמרו לנו: 'זה יקר מדי', 'זה לא רווחי', 'זו לא שנת בחירות', ובינתיים ההופעות נעשו דלילות. אני לא הופעתי, כמו רבים אחרים. חברת התקליטים סיימה איתי את החוזה. ואז, באמצע ההריון זה קרה. בלילה לבן אחד אמרתי לרועי שאם לא ניקח עכשיו בידיים את הקריירה שלי ונעזור לה לנסוק, יהיה לנו קשה מאוד להמשיך אחרי הלידה. ואני זוכרת בדיוק את המשפט של רועי: 'תעצרי ברחוב פה עשרה אנשים ותשאלי אם יש להם מינוס בבנק. ולכולם יש מינוס. אז גם לנו יהיה'. ואיזה מזל שהקשבתי לו. לקחנו הלוואה ולקחתי את חיי בידי, ויש לי גם תקליט וגם משרד והופעות. אני האמרגנית של עצמי. נשים מעריצות את כוח הלחימה שלי, כותבות לי מכתבי עידוד, קוראות לי 'אשה לוחמת'. נו, מה? אני לא אהיה זמרת של 'תהיי יפה ותשירי'".היא בוגרת מבעלה בתשע שנים. "זה כמעט לא מפריע. אולי קצת, בהתחלה, כשפגשנו פעם חברים שלו בפאב. אני יודעת שדרכי הי א דרך קשה, ובעלי­אהובי מעניק לי את מלוא הסיוע. רציתי ילד ממנו ברגע שנפגשנו, במקרה, בבית­קפה. חיכיתי לו בסבלנות ארבע שנים, עד שנעשה עורך­דין עצמאי. הוא לא בא למלא את מקומו של רני עפרון, שממנו נפרדתי פירוד לדוגמה של אנשים בני תרבות, כך שלילד שלנו תומר עפרון, שהיה בן שלוש כשנפרדנו, יש כיום שני בתים מלאי אהבה."בהתחלה, כשהכרתי את רועי, שהוא עורך­דין מסחרי שעוסק גם בנדל"ן, גרנו בשתי דירות נפרדות. בעיקר בגלל הילד. עם הזמן הדירה הפכה למשרד שמשרת, בנפרד, את שנינו. בעזרת האינטרנט ומזל גדול מצאנו לעצמנו בית מטריף בן שתי קומות ברחוב הולנדי ללא מוצא, מול המשרד. שם הרגשתי שנוכל להרות וללדת".תחושת העצמאות שלה כמעט משכרת אותה. "כיום, אם יציעו לי ללכת למשרד אמרגנות, לא אלך".יש לה מפיק בשם און, שיוצא איתה להופעות. בקרוב היא מקווה שתוכל לשכור מזכירה, והעסק יוסיף וינסוק.המשפחות שלכם הרימו גבה כשהודעתם להם על התוכנית להתאחד?"המשפחות דווקא קיבלו אותנו נפלא. את הגבה הרימו אחרים", אומרת היימן. ולא שהיא לא מגלה רגישות לנקודה הזאת. בשירה "מלכת הלבבות" היא נוגעת בזיווג שלהם: "בעיר הזא ת קוראים לי מלכת הלבבות/קוטפים לי שושנים/ ידעתי עליות ומורדות/ ועדיין קוראים לי מלכת הלבבות/ונדמה לי שהכל היה בשבילך/וכל הדרכים הובילו אליך/ ונכון שהגעתי כאן קצת לפניך/ ללמוד לחבק את הטוב, לגרש את הרע".אתם מתפרנסים בנוחות?"זו עדיין מלחמה, אבל זה כבר הרבה יותר בנוחות".אביה הוא המלחין והמעבד נחצ'ה היימן. אמה, דליה היימן, היא רופאה אלטרנטיבית בעלת מכון. לאחותה, בילי היימן, היה בעבר מפעל אופנה באילת, שנסגר. אמו של רועי שוחט, מאירה, ואביו, פרופ' מרק מימוני, מנהל מחלקת ילדים בביה"ח שניידר, נישאו כשרועי היה בן חמש. אביו הביולוגי נפל במלחמת יום הכיפורים, ורועי ומרק הם בן ואב לכל דבר.בהופעתה מציגה היימן את סי האחרת, החדשה. לא רק ילדת רוק קופצנית, אלא אשה בשלה שלא מהססת לשיר בלוזים קורעי נשמה, שירים שחורים באנגלית ודואטים מצמררים. מלבד "תחלמי בגדול" היא מופיעה בתוכנית שונה לחלוטין, של שירי ארץ­ישראל, עם אביה והאקורדיון שלו.בעיקר בגלל הרוק יש לה דימוי של אשה משוחררת, אחת שעולה על ההארלי דווידסון שלה ויורדת לסיני עם החבר'ה. במציאות אפילו רשיון נהיגה אין לה. נכשלה בתיאו ריה ובטסט. לקחה כל­כך הרבה שיעורי נהיגה, עד שאפילו למורה הנהיגה שלה לא נעים להסתובב איתה ברחובות. היום היא נוסעת במוניות, ויש נהגים שמעצבנים אותה, בעיקר כאלה ששואלים איך זה שעדיין לא קנתה וילה, כמו הזמרת המסוימת ההיא. "אני לא אתעשר, כי מרוקנרול לא עושים כסף", היא אומרת.אני חוזרת אל השאלה שעיצבנה אותך קודם: יש קושי טכני בלהיות רוקרית ואמא?"יש קושי במאבק התמידי של כל אמא חזקה, בין הרצון האדיר שלה להיות כל הזמן עם הילדים ובין המחוייבות שלה לפריחה ולפריצה שהמקצוע מזמן לה. לב אמא נקרע כשהיא נוסעת להופיע בים המלח וכשהיא מתקשרת הביתה אומרים לה שהילד קיבל חום. אבל גיליתי פטנט אדיר. קוראים לו אבא. אני נמצאת עם הילדים ביום, מקבלת את הילד מבית הספר, מכינה איתו שיעורים, ואבא חוזר הביתה פעמיים­שלוש בשבוע, כשאני יוצאת להופעה, וזה בדרך כלל לא בים המלח. כשאני חוזרת יש לי עוד זמן להתעסק עם הכלים והכביסה. אני יודעת שכביסה זה הדבר האחרון שמקשרים עם חייה של זמרת רוק, אבל יש לי עוזרת רק פעם בשבוע, וכמובן שהרוקיסטית היא גם המנקה בבית. אנשים בטח חושבים שאני חוזרת מהופעה וקורעת את הבית עם סק ס. אז הם צריכים לראות אותי עם הסלים והכביסות".אם תהיי בבעיות כספיות למי תפני?"אני בעלת דרישות צנועות. אם נוכל, נקנה את הבית הישן שבו אנחנו גרים כעת. מעולם לא נזקקתי לפנות לאף אחד. תמיד פניתי אל עצמי ואל עבודה קשה, ותמיד עבדתי קשה". הפחדים, ההרגלים, המשאלות עוד כמה דברים שלא ידעתם על סי היימן:* היא סובלת מפחד טיסה ומפחד גבהים, ולא מסוגלת לבלוע תרופות או לשתות כפית של משקה חריף, כך שאפילו כדור הרגעה לא בא בחשבון.* היא מנשקת מזוזות ואומרת הרבה "ברוך השם".* בתפילה הפרטית שלה היא מבקשת: "שכל מה שיש לי יישאר", ועל הקלטת החדשה שלה כתוב "בס"ד".* הבן הצעיר שלה הוא תינוק פלא, שישן כל הלילה ללא הפרעה.* כשיש לה הופעה בערב היא גונבת שעות שינה מסדר יומה. ההופעות של זמרת רוק הן כל­כך פיזיות, שהיא חייבת לנוח לפני.* עבודתה כעיתונאית מראיינת היתה קשה ואינטנסיבית. היא פרשה כשעיניה התחילו להיעצם באמצע היום וגם משום שהגיע עורך חדש, שפיטר חלק מצוות העיתון.* "פועלת רוקנרול", כך היא מגדירה את עצמה ("ישנו הטיפוס של 'הזמרת הבלתי מושגת' וישנו הטיפוס שלי, שפותחת לעצמה לבד את הדלת").* הבית שלה חמים ומרוהט בפשטות. יש עציצים והמון תצלומים מוגדלים של הילדים, אך אין ספות מושקעות. בחצר, שם הילדים מפרקים את האנרגיות, יש עץ לימון וציפורים שמעירות בבוקר. "אני ילידת בית אלפא וטיפוס אורבני", היא מעידה על עצמה, "וקשה להאמין שהבית ש לנו עומד באמצע העיר".* החלום המקצועי שלה הוא להופיע לפני אלפים בקיסריה, כמו המלך, שלמה ארצי.* היא אשה של הרגלים קבועים. בצהריים היא תמיד בבית ומגישה את הארוחה לתומר. זה כבר הפך לטקס אצלם: הוא חוזר בצהלת שמחה והיא קולטת אותו בחיבוק. לבשל היא לא יודעת אלא שניצל, ספגנטי וסלט. בעלה דווקא יודע לבשל.* שמה (עד גיל 17) היה סמדר. בבית הספר בלונדון הטרידו אותה בהערות אנטישמיות שקשורות בשמה. היום קוראים לה סיסקה, סינקופה (אביה), סיסק'לה (אמה), סיס (בעלה), סיסטר (אחותה), והיא כבר לא מסובבת ראש כשהיא שומעת מישהו קורא "סמדר".* היא בת מזל תאומים, ששוכנות בו שתי נשים שונות מאוד. אחת נמרה, קולנית, אופטימית. זו סי של הקריירה. סי השנייה מאמינה בקיום כוח עליון, מעריכה מאוד את מוסד המשפחה. למרות ה"ברוך השם", היא נוסעת ומופיעה בשבת.* היא אספנית כפייתית של פרטי לבוש ישנים שקשה לה להיפטר מהם.* שבע שנים היא עושה בבית כושר, עם מאמנת פרטית.* היא חולת ניירת מגיל חמש. אביה קורא לזה "ניירומניה". היא גם חולת טלנובלות בפרט, וטלוויזיה בכלל.* בגלל הנדודים והקיבוץ אין לה תעודת בגרו ת.* היא גאה על כך שמאז תחילת ההריון חדלה לעשן את המנה היומית שלה: 20 סיגריות מרלבורו.* אם פיה טובה היתה מוכנה להגשים לה משאלה היתה מבקשת: "הלוואי שההורים שלי יחזרו לחיות ביחד". לאביה יש כיום חברה צעירה בשם ורד. אמה פירקה עכשיו מערכת יחסים שהיתה לה.* את אחותה בת ה­40 היא מכנה "ילדה יפה של החיים", והיא באמת יפה.* הדבר הבא שלה יהיה תקליט אוסף. "כבר יש לי חמישה דיסקים, זאת אומרת כ­60 'ילדים', ואני צריכה לעשות את הבחירה הקשה ולבחור את ה­15 הכי אהובים עלי".* היא מעריצה את טינה טרנר, זמרת הרוק שפרשה באחרונה בגיל 60 ("אני מתה לשיר איתה בדואט").