100 ממושבי הפריפריה בסכנת קריסה בהומי, יו"ר המינהלה להסדרים במגזר החקלאי, מזהיר מקריסת כמאה מושבים ישראל זמיר 27/05/02 "חוק­גל" הוא הצלחה לכל הדעות. בזכות ההרחבות, רוב המושבים שבנו פרעו חובותיהם למינהל וקומתם הזדקפה. נותרו עדיין כמאה ממושבי הפריפריה, העניים שבחבורה, שלא הצליחו להשתלב במפעלי ההרחבה, לא מכרו נכסים, לא משלמים חובות ומוצאים עצמם ניצבים בפני שוקת שבורה. ראיון עם חיים בהומי, מנכ"ל המינהלה להסדרים במגזר החקלאי, המתאר את ההישגים מזה והקשיים מזה שמושבים רבים נקלעו לתוכם.חיים בהומי, מנכ"ל המינהלה להסדרים במגזר החקלאי, "חוק­גל" חוגג עשור. הרבה מושבים פרעו חובותיהם ונושמים לרווחה. הם נפטרו מחובות בלתי נסבלים. האם נשארו מושבים שהם עדיין בעלי חובות כבדים?"בהחלט. עברנו כברת דרך ארוכה, אפשר אמנם לחייך בסיפוק על מה שהושג, אך עדיין לפנינו מלאכה מרובה".כלומר?"נסתיים השיפוט (ניתן פסק משקם) בכ­%85 מכלל התיקים המטופלים בידי המינהלה. אלא מאי, כ­­%10­9 מכלל ההסדרים שהוסדרו ­ קרסו, והסיבה: עצירת ההרחבות במושבים, שהיוו מקור משמעותי לפרעון החובות".איך קרה שההסדרים קרסו?"כשאנו מאשרים הצעת הסדר למושב, אנו לוקחים בחשבון את המקורות שאמורים לכסות את החובות המוקטנים של המ ושבים.מה כוללת אותה רשימת מקורות?"א. כושר ההחזר של חברי המושבים. ב. כושר ההחזר של האגודה מענפי יצור משותפים ותאגידים. ג. מקורות נדל"ניים, לרבות הרחבות. באוכלוסיות קשות, שאין להן כושר החזר, מקור ההכנסה מההרחבות הוא מרכיב דומיננטי ונתח כספי עיקרי. אם מושב כלשהו לא בנה הרחבות מסיבות כלשהן ­ נוצר גרעון גדול ואין לאגודות מקור חליפי".האם היעדר בניית הרחבות נובעת, בין­היתר מכך, שהק.ק.ל שמה את ידה על חובות של מושבים לק.ק.ל?"מבחינתי, הק.ק.ל אינה גוף שאני פועל מולו".מהן, אם­כן, הסיבות לאי ביצוע ההרחבות במושבים רבים?"א. החלטות המינהל והחלטת היועץ­המשפטי לממשלה ( בעקבות בג"ץ בארותיים, שלפיו לא ניתן לגבות כספים ממועמדים להרחבה, שכן מדובר בנכסי המדינה), אני מבקש להוסיף שגם בג"ץ הקשת המזרחית עצר במידה משמעותית את ביצוע ההרחבות במושבים ובקיבוצים. נוסף לכך, המיתון הכלכלי, הקשור לנדל"ן, כשמצד אחד מחירי הנכסים ירדו ומאידך­גיסא, השקעות גדולות בתשתיות ­ כל אלה אינן מאפשרות למושבים להשקיע בהרחבות. לפי הוראות המינהל, אפשר היה בעבר להתקשר עם יזם פרטי ולבצע את ההרחבה, אך כשא פשרות זו הפכה לבלתי אפשרית ­ אין למעשה גוף כלכלי שיכול להשקיע ולממן תשתיות במושבים. לצערי, חלק מהמושבים לא ניצלו את חלון ההזדמנויות שנפתח בפניהם ולא קידמו פרוייקטים של בנייה".האם ידוע לך כמה מושבים, כתוצאה מאי ביצוע ההרחבה ­ אינם עומדים בתוכנית ההסדר שנקבעה ואינם יכולים להיכנס לתוכנית הסדר חלופית או חדשה?"מדובר על כ­100­120 מושבים, שמרביתם בפריפריה ולא באיזור המרכז. מרבית ההרחבות שבוצעו היו באיזור המרכז, במושבים החזקים, ואילו במושבים החלשים בפריפריה, שהם זקוקים יותר מכל גוף אחר להרחבה ­ העניין תקוע".מה אתה עושה, כמנכ"ל המינהלה, נגד אותם עיכובים? מדוע אינך הופך שמיים וארץ?"יו"ר הדירקטוריון של המינהלה, השופטת בדימוס שולמית ולנשטיין, הוציאה ערב ראש­השנה מכתב ממוען לראש­הממשלה ולשרים הבכירים ובו התראה על קריסה אפשרית של כ­100 מושבים. המינהלה הציעה דרך חלופית, שתאפשר לממשלה לקבוע מדיניות, שתמנע את התמוטטותם של ההסדרים וקריסתם של עשרות מושבים וחבריהם, כפועל­יוצא של אי ביצוע ההרחבות ועיכובן בגין הבג"ץ" (ראה מסגרת)האם פירושו של דבר, כי 100­120 מושבים מתוך 480 עד יין שקועים עמוק בבוץ החובות?"בהחלט. חלק מאותם מושבים ­ אם לא יימצאו מקורות חלופיים, או נכונותם של הנושים הבנקים והסוכנות­היהודית ללכת להסדרים חדשים שיקטינו את החוב ­ אני צופה מושבים מתמוטטים ועמל של שנים על­ידי המינהלה והמשקמים יירד לטמיון".אני פשוט לא מאמין. אתה רוצה לומר שבשנת 2002 כרבע מהמושבים עלולים להיפגע אנושות עד כדי פשיטת­רגל?"הייתי מאוד רוצה להאמין שהדבר הזה לא יקרה, אף שזו אחת האפשרויות הקשות והכואבות.אולי אתה מוכן לפרט היכן נמצאים אותם מושבים?"המדובר במושבים: באיזור לכיש, איזור עזה, הנגב, ישובי קו העימות עם לבנון וחבל עדולם".מה לגבי מושבי בקעת­הירדן?"בבקעת­הירדן אין כיום תכנון למפעלי הרחבה".מסיבות פוליטיות?"לדעתי, על רקע הבעיות הכלכליות­בטחוניות. לא כל הבתים שנבנו מאויישים ואין שם ביקוש להרחבות".נדמה לי ששכחת ברשימתך את איזור המושבים בתענכים. האם אני טועה?"שני מושבים בחבל תענך, רם­און וניר­יפה, הסדירו את חובותיהם על­פי החוק וההרחבות שם נבנות. לעומת­זאת, בתשעת המושבים הנותרים החובות טרם הוסדרו בשל קשיים כלכליים­בטחוניים ו ההרחבות מעוכבות. במושבים מגן­שאול ופרזון כבר בוצעו כל הליכי התכנון להרחבה (התב"א מאושרת). ביתר המושבים באיזור, אישורי ההרחבות נמצאים בידי ועדת­הפרוגרמות של משרד­החקלאות וטרם הוחל בהליכי התכנון. ממש לאחרונה נחתם הסדר עקרונות בין הנושים הגדולים והמועצה האיזורית "הגלבוע".אולי אתה מוכן לפרט, נאמר בחבל התענכים, שנדע אחת ולתמיד על איזה סכומי חוב מדובר?"מושבי התענכים מחולקים לשלוש קבוצות: קבוצה א' ­ אביטל, פרזון, ברק, מיטב, דבורה ומגן­שאול. בקבוצה זו כל בעל נחלה חייב לשלם 90,000 ש"ח, לפי ערך 1.1.02 והסכום יתפרס לחמש שנים. ההסדר ייצא לתוקף, כאשר %70 מכלל חברי המושב יחתמו על ההסכם, שיכלול התחייבות לעמידה בתשלומים."קבוצה ב' ­ מושב מלאה. סכום החוב: 65,000 ש"ח. התנאים כנ"ל. קבוצה ג': אדירים וגדיש ­ 55,000 ש"ח ובאותם תנאים".להערכתך, בעלי הנחלות מסוגלים לשלם סכומים אלה?"כדאי לדעת, החוב של כל מושבי התענך לפני ההסדר עמד על סך של 400 מיליון ש"ח (!) והנושים ויתרו על %90 מהחוב, כדי לאפשר פיתרון. אני מודע לעובדה, שלגבי חלק מבעלי הנחלות בתענכים סכום החוב עדיין כבד מאוד, אך ב יחס לאלטרנטיבות זהו הרע במיעוטו ואין להם כל ברירה אלא לשתף את הבנים, למצוא נכסים ולעמוד בהתחייבות".ואם לא?"במקרה כזה, נטל החובות יועבר לבנים וספק אם הללו יסכימו להישאר במושב ולהתחיל את חייהם בו עם חוב כה כבד על שכמם"."חוק­גל" חוגג עשור. האם הוא עדיין רלבנטי, כפי שנוסח בשעתו, או שיש לערוך בו תיקונים?"חוק­גל השיג הישגים מרשימים מאוד ולהערכתי, אף מעבר לציפיות שהיו לגדליה גל עצמו. עם זאת, איננו יכולים לנוח על זרי ההישגים, שכן תוכנית ההסדרים מתבצעת במושבים הלכה למעשה לאורך שנים ולולא הגוף המבצע, הקרוי המינהלה ­ חוק­גל היה הופך לאות מתה בספר החוקים של מדינת­ישראל. אין לי ספק, כי מושבים שלא יבנו מפעלי הרחבה ­ לטווח ארוך ­ אין להם עתיד והם ייהפכו ברבות הימים למושבי­זקנים. תוכניות ההרחבה פותרות הן את הבעיות הכלכליות (פרעון חובות), והן את הבעיות החברתיות, בהזרימן כוח­אדם צעיר חדש המביא עימו פריחה למושבים. אותם מושבים שהסדירו את חובותיהם וביצעו מפעלי הרחבה ­ ערך נכסיהם עלה באופן משמעותי".לדבריך, ההרחבות יבטיחו את עתיד המושבים, אך מה לגבי אותם 100 מושבים בפריפריה, ש אין בהם הרחבות, מסיבות כספיות. האם אין להם תקומה? גורלם לקרוס? להתפרק?"ללא מציאת פיתרון לביצוע ההרחבות באותם 100 מושבים ­ אינני רוצה אפילו לחשוב מה יקרה להם בעתיד. מנסיוני בחיים, אני מקווה, שבסופו­של­דבר, השכל הישר יינצח וההרחבות תתבצענה בדרך כזו או אחרת".הקיבוצים נכנסו ברגל הססנית למפעלי ההרחבה. האם מצבם מוכר לך?"המינהלה מטפלת רק באותם קיבוצים המצויים בקו­העימות (בקעת­הירדן ורמת­הגולן). לגבי הקיבוצים ברמת­הגולן, ההרחבות יתבצעו אף כי באיחור­מה. למיטב ידיעתי, קיבוצים לא יוכלו להסדיר את חובותיהם ללא בניית הרחבות כמקור לפרעון חובם".המינהלה עומדת לסיים את פעילותה בסוף שנת 2002. מה הלאה?"כבר היום ברור, שהסדר חובות המושבים לא יסתיים עד סוף שנה זו. המינהלה זקוקה לשנתיים נוספות בתנאי, שחוק­גל יתוקן כך שהשיפוט יסתיים וכל מי שלא יימהר לנצל את חלון ההזדמנויות ­ יועבר בסופו­של­דבר להליך משפטי של מדינת­ישראל".זהו איום? אתם יותר רחמנים משופטי ישראל?"במסגרת חוק­גל משקמים מושבים, בתנאי, שהנושים והאגודה ­ בתיווך המינהלה ­ מגיעים להסכמה על גובה סכום הפרעון, כולל מחי קות. במידה שתיקים כאלה יועברו לבתי­המשפט בישראל ­ להערכתי, החובות לא יימחקו באופן כה משמעותי. יתרה מזאת, על­פי חוק­גל לא ניתן לממש את הנחלה בהיעדר תקנות לכך, ואילו בתי­המשפט מאפשרים מימושן של נחלות, ומוטב שלא ארחיב".מהו אותו תיקון בחוק­גל שעליו רמזת?"המינהלה מבצעת שתי פונקציות: א. פונקציה שיפוטית ­ קביעת סכום הפרעון על­ידי המשקם ופריסתו. ב. ביצוע פסק המשקם, כלומר: גביית החובות".הסוכנות­היהודית היא אחת מזרועותיה של הציונות, שעסקה ועוסקת בהתיישבות. מינהל מקרקעי ישראל אף הוא זרוע ממשלתית­ציונית. האם יעלה על הדעת ששני גופים אלה, שהם בבעלות המדינה ומוכרים כנושים גדולים, יתנו למושבים לקרוס? האין זו ירייה עצמית ברגל?"חלק מעיכובי ההרחבות נבעו מהליכים משפטיים (הקשת המזרחית ואחרים), שהגישו בקשות לעיכוב ההרחבות וכל פעילות נדל"נית אחרת במושבים. אשר לסוכנות­היהודית ולמינהל מקרקעי ישראל, אינני מייצג אותם ואיני מוסמך לענות בשמם. תפנה אליהם בעצמך".איפה "האוצר" בסיפור הזה?"האוצר מכין בימים אלה טיוטה לתיקון חוק­גל, שסיים חוקית את חייו. התיקון המוצע הוא: כל אותם גורמים חקלאיים שלא יסדירו את חובותיהם תיקיהם יועברו לבתי­המשפט. כאמור, חלופה שהיא יותר גרועה למושבניקים".קראנו לפני מספר ימים בעיתון על משקם בשם אבישי לאור, שנמלט מהארץ. מה קרה?"כמוך, קראתי על כך בעיתון ואין לי כל אסמכתא כדי לאשר או להפריך מה שהעיתון כתב. מזה כחודש וחצי, אין כל קשר בין המינהלה לבינו. מתחילת השנה ביצעה המינהלה קיצוצים ופעילותו של אבישי לאור התמקדה בעיקר בתיקים הנמצאים בהוצאה לפועל. לאחר שקראנו את הידיעה, הקפאנו את פעילותו מיידית". לגבש עמדה מוסכמת לכבודמר אריאל שרון ­ ראש הממשלהמר סילבן שלום ­ שר האוצרמר אביגדור ליברמן ­ שר­התשתיותמר שלום שמחון ­ שר­החקלאותהנידון: קריסת הסדרי חובות המושבים המוסדרים על פי "חוק­גל"1. ב­15/8/2001 ציווה בג"ץ, בהרכב 7 שופטים להפסיק יישום החלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל מס' 717, 727, ו­737 עד להכרעת ביה"מ בעתירות שהגישו אליו עמותת "שיח חדש", החברה להגנת הטבע ואחרים. הטענה העיקרית של העותרים מתייחסת לאפלייה לרעה של חוכרים עירונים לעומת החוכרים החקלאים. בהיותו מודע להשלכות מרחיקות הלכת של צו כזה על עסקאות מקרקעין הנמצאות כבר בשלבי ביצוע שונים, הורה בג"ץ כי הצו לא יחול על שטחי הקרקע הנקובים בהוראות המעבר המוצעות בדו"ח מילגרום, ולגבי שאר העסקאות, שאינן "בשלבים הסופיים של יישום ההחלטות 717, 727, ו­737" נתן בג"ץ ארכה של 3 חודשים לכניסת הצו לתקפו.2. מי שנפגע בצורה הכי קשה מן הצו הינו צד שטיעוניו כלל לא נשמעו עובר להוצאתו ­ הלא הם הגורמים החקלאיים אשר חובותיהם נמצאים בהסדרי שיקום על­פי "חוק­גל" (חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב­ 1992). גם לגבי הסדרים אלה תלוייה בפני בג"ץ עתירה שאף קדמה בזמן לעתירה שבנידון ­ בג"ץ 4690/99, שהגישו 12 מושבים במבואות ירושלים ואירגון הקניות שלהם (בפירוק), נגד מינהל מקרקעי ישראל ומועצתו, היועץ המשפטי לממשלה ורשם האגודות השיתופיות ­ במטרה להניע את היועץ המשפטי לחזור בו מהוראה שהוציא בתחילת 1999 לפיה סייג הוא את היישום של ההחלטות הנ"ל, כך שבהרחבות במושבים לא יתאפשר יותר השימוש, לצורך סילוק חובות, בחלק מן התמורה המתקבלת ממכירת המגרשים בהרחבות.המינהלה להסדרים הצטרפה כמשיבה לעתירה הזאת, על­מנת להבהיר לבג"ץ את ההשלכות ההרסניות של הוראת היועץ­המשפטי לממשלה והוראות האגף של ממ"י שהוצאו בעקבותיו, על הסדרי חובות המושבים וחבריהם.הינחנו כי לפי הסדר הנכרונולוגי של הגשת העתירות, ידון בג"ץ תחילה בעתירת מבואות ירושלים, לפני העתירות שבנידון, שהוגשו זמן ניכר אחריה. אך לא כך קרה, וצו הביניים ניתן מבלי שנלקחו בחשבון הסדרי חובות המושבים, אשר אינם נכנסים בגדר הסייג הנ"ל של צו המניעה, ואינם נמצאים עדיין "בשלבים הסופיים ביותר של יישום" החלטות 717, 727, ו­737.3. בדו"ח השנתי שלנו לשנת 2000, שהועבר אליכם במרץ שנה זו, הצבענו על הקשיים הנובעים למשקמים ולמינהלה מהנחיית היועץ­המשפטי לממשלה ומהוראות האגף 51 י' ו­51 טו', שהוציא ממ"י בעקבותיה.עוד הצבענו על כך, כי למרות שנקפו 9 שנים מאז נחקק "חוק­גל", טרם הותקנו חלק חשוב מן התקנות לביצועו ­ התקנות לחלוקת התמורות, התקנות לקביעת הביטחונות לפריסת החובות והתקנות למימוש נכסים חקלאיים. אילו היו בידינו התקנות האלו, לא היה צורך לעמול על השגת הסכמות של כל הצדדים להסדר חובות. משלא ניתן למשל לכפות מימוש משק לצורך סילוק החוב הרובץ עליו, וגם לא ניתן להשתמש לסילוק החוב ב"ערך המתנה" של הפרש המחיר בין זה שגובה המינהל לבין מחיר השוק, אפילו ההסדרים שכבר נעשו ואושרו על­ידי המשקמים, אינם עדיין נמצאים "בשלבים הסופיים ביותר של יישום החלטות 717, 727, ו­737". עקב צו המניעה שהטיל בג"ץ, לא ניתן כעת לקדם את ביצועם. במקרה הטוב עוברות מספר שנים מיום שגובש הסדר בהסכם ועד שהוא עובר את שלבי התכנון והאישורים הדרושים. הסדר שגובש לפני שנתיים למשל אינו נמצא עדיין בשלבים הסופיים ביותר של יישום החלטות המינהל.במצב שנוצר, העבודה שהושקעה במשך שנים בגיבוש הסדרי חובות המבו ססיםבחלקם על מימוש זכויות המושב בהרחבה, תרד לטימיון אם לא יעשה מעשה ומיד, כדי להציל את ההסדרים שכבר נמצאים בצנרת.4. בג"ץ נתן תקופת חסד של 3 חודשים, כדי "לאפשר לגורמים השונים שיושפעו מתחולתו להיערך לתחולה זו".ברור לנו כי סדר העדיפויות של הממשלה נגזר היום מן המצב הבטחוני והמדיני. אך עם זאת, מצפה היא שהתושבים ינסו להמשיך את חייהם כרגיל במידת האפשר. אנו מנסים להמשיך בעבודת השיקום של המושבים וחבריהם, על מנת, שבעתיד הנראה לעין יוכלו הם להמשיך ולקיים את מקומות הישוב שבהם הם נאחזים, בין שיעסקו בחקלאות או בעיסוקים אחרים.5. לפיכך ­ אפילו לא תצליחו בתקופת החסד של 3 חודשים שהעניק בג"ץ, לגבש עמדה מוסכמת לגבי דו"ח מילגרום ­ אנו מבקשים לאפשר הוצאתם מן הכוח אל הפועל של הסדרים שקיבלו גיבוי בפסק משקם ואף עברו את מחסום הוועדה המלווה שהוקמה עפ"י החלטת היועץ המשפטי לממשלה בהוראת אגף 51 יג' של ממ"י. נודה לכם מאוד אם תוכלו בהקדם לתת תשומת לבכם לבקשתנו.בכבוד רב,