נקודת הפיק מירית שם- אור על חייה הסוערים עם צביקה פיק תמר אבידר 22/05/02 ב­11 בנובמבר 1973, לפני הצהריים, הגיעה כתבת "מעריב" מירית שם­אור למערכת, התיישבה מולי, נאנחה קלות ואמרה בשיא הפשטות: "התחתנתי לפנות בוקר עם צביקה פיק אצל הרב גליקסברג בגבעתיים".מלחמת יום הכיפורים היתה בת חודשיים ומשהו. מי שלא היה מגויס, הסתובב ברחובות במצב רוח ובסגנון לבוש שתאמו את ימי ההתפכחות מתקופת ילדי הפרחים.באותה תקופת פוסט "שיער", צביקה פיק כבר נחשב לאליל נוער היסטרי, כך שלא היה צורך להוסיף הסברים להכרזה המאוד בומבסטית הזו. שם­אור לא הסתירה אז את העובדה שהרומן שהוביל לנישואים החל בעצם ביוזמתה, בעקבות ראיון עיתונאי. בכל זאת שאלתי: "למה פתאום התחתנתם? את בהריון?"."צביקה נסע הבוקר עם פסטיבל הזמר החסידי לארצות­הברית, ורצה להיות בטוח שאחכה לו עם שובו", היתה התשובה.מקץ חודש נסעה שם­אור, שהיתה יפהפייה אמיתית, בעלת מראה פראי ואופי תוסס, להתאחד עם בעלה בארצות­הברית, ונשארה עמו חודש וחצי, בעוד הוא מצפה לשעה הנכונה לפתח קריירה בינלאומית. אבל זו כנראה לא היתה השעה, והשניים חזרו לארץ, התמקדו בקריירה המקומית והביאו לעולם שלושה צאצאים בתכנון מתוזמן: בנלי (24 ), שרונה (22) ודניאלה (18).שם­אור ­ כך היא מעידה על עצמה ­ נכנסה לנעלי האמא הכי פולנייה שאפשר להעלות על הדעת, ופיק היה, לדבריה, הבעל הקנאי ביותר שניתן להעלות על הדעת. לפני כשש שנים, אחרי 20 שנות נישואים, לקחה שם­אור את שלושת הילדים ועזבה את הבית. יציאה לחופשי, היא קוראת לזה. מאז עברה כבר חמש דירות (שכורות). הדירה הנוכחית נמצאת בגבול הרצליה­רמת­השרון, בקומה התשיעית של פרויקט "צמרות" היוקרתי. "ורק עכשיו התחלתי, כמו זוג צעיר, לחסוך לדירה".כיום נראה כאילו העניינים מתנהלים לכיוון רגוע וזורם יותר. פיק חי עם חברתו, הדוגמנית מילנה רזניקוב, שם­אור­פיק חיה לה בהרצליה, והשניים ­ על אף שאינם מחליפים מילה ביניהם מיום שהתגרשו ­ משתפים פעולה בעקיפין במחזמר החדש "מרי לו", שעולה בימים אלה ב"הבימה". את השירים כתבה שם­אור בגלגול הקודם, כשהיא ופיק היו עוד נשואים מאוד. כיום היא עומדת מאחורי סיפור ההצגה, פיק הוא המלחין והמנהל המוזיקלי, דן אלמגור עיבד למחזמר, והבמאי האנגלי סטיבן דקסטר מנצח על חיבור כל החלקים זה לזה. איפה היית ומה עשית רגע לפני שהמסך עולה, היא פותחת את סגור ליבה ושופכת אור על נישואיה לפיק, ובעיקר על הסיבות לפרידתה ממנו.­ למה דווקא עכשיו?"זו הפעם הראשונה שבה אני חושפת את סיפור הנישואים שלנו, ואולי יהיה בכך פתח להפשרת היחסים בינינו", היא מהרהרת בקול רם. "אין לי טענות נגדו. כיום בוודאי שלא. הבעיה אצלו היא שהוא היה קנאי. מרגע שנפגשנו הוא העמיד אותי במסדר המפקד. למרות שהוא מאוד חכם, אבהי, משפחתי, אוהב ומפרנס מעולה, ונהיתה לנו סינכרוניזציה מלאה בכל נושא, למרות שהוא מלא אספרי ­ לא יכולתי להמשיך ככה עם הקנאה שלו. המוטיב המרכזי של הנישואים שלנו היה 'איפה היית ומה עשית'. הייתי יותר נאהבת מאוהבת, יותר מחוזרת מאשר מחזרת. הטענה המרכזית כלפי היתה שלא אכפת לי ממנו, וכי לא התחתנתי איתו מאהבה גדולה, כפי שהוא ציפה".­ והוא צדק?"לא. אני פירגנתי לו מאה אחוז בעניין הכוכבות שלו. לא סבלתי מזה, כי הייתי כוכבת בעיני עצמי. והרי עזבתי למענו עולם זוהר של אנשים מעניינים שאהבתי אותם, ורק כעת חזרתי אליהם". היא נעה בין ביקורת כלפיו לבין סופרלטיבים שלא היו מביישים נערה צעירה ומאוהבת. "צביקה בחו ר מאוד מוכשר. האמנתי לפני כולם שהוא קרוב לגאונות", היא מודה ללא היסוס, כפי שהודתה לאורך שנות נישואיהם. "הוא בעיני אחד המלחינים הגדולים בעולם, הוא מאוד מוזיקלי וגאון במתמטיקה, הוא גבר יפה, אבא מסור, שמעולם לא הכניס הביתה את הכוכבות ­ הילדים שלנו היו הכוכבים, לא אנחנו".­ ואיפה ה"אבל"?"הוא גם מניפולטור ענק, הוא מאגר מידע ויודע איך להשתמש בו. מעבר לזה: הוא ניצב בשתי רגליו על הקרקע. יש לו קונטרול אדיר על הבית שלו ועל כל הסובבים אותו. יש לו רק בעיה אחת: הוא דבק­מגע".­ מה זה צריך להיות? זה יכול להתפרש כביטוי פוגע."הוא נמצא בבית מבוקר עד ערב וכל הזמן הוא מפקח. רס"ר. הוא לא מתעסק במוזיקה נטו אלא רק שעה קלה, כש­99.9 אחוז מזמנו זה עסקים וקידום קריירה. כמקובל אצל אמנים ברמה שלו. והוא לעולם לא יודה בסיבה שבגללה קמתי והלכתי: הקנאה שלו. מעולם לא רבנו, פשוט כי רציתי להיות כמה שפחות בחקירות. וכך הוא השיג תמיד את מה שרצה".­ זה לא מוגזם קצת, התיאור הזה?"לא יצאתי מהבית 20 שנה. הוא החזיק אותי בקונטרול מוחלט. אהבתי אותו, כי הוא אדם שכיף איתו. אבל הוא קונטרול פריק. האמת, שה יו לנו נישואים נעימים והרמוניים. צביקה העריך את יכולת הכתיבה והבישול שלי והטיפול בילדים וכל השטויות שעשיתי בבית. אבל הקנאה, הקנאה".­ המחזרות לא הפריעו לך?"כל דקה שהוא יצא מן הבית היתה ברכה עבורי, לא חקרתי במופלא ממני ולא היה לי אכפת".הסכם הגירושים שהושג בתיווך קרוב משפחה, מדען ידוע, שיחרר אותה מן הנישואים וזיכה אותה בילדים. והיא ויתרה על חלקה ברכוש המשותף.­ כיום, כשאת רואה אותו מצליח, מרוויח ­ זה לא מפריע לך שהלכת בלי כלום?"אני מפרגנת לו. הוא לא מרוויח כמו חיים סבן או שוקי לוי, שפעם עבד איתם, אבל אני בטוחה שעשיתי את הדבר הנכון כשהסכמתי לוותר לו על הכל, אחרת הוא היה ממרר את חיי הילדים. העדפתי שקט נפשי שלי ושל ילדי, על פני כסף".מות הוריה באותו פרק זמן, קרוב לגירושים, הכניס אותה לדיכאון ממושך. "כך שהקטע של הגירושים לא השפיע עלי כל כך, כי הייתי באבל כבד". אמה, אורה שם­אור, הסופרת וכותבת הטורים הידועה ב"ידיעות אחרונות" ו"לאשה", היתה גם חברתה הטובה. מחלתה קטעה את הפרויקט העיתונאי המשותף שלהן ­ הוצאת ירחון נשים בשם "מרי לו". העסק דווקא התחיל לרוץ, "כבר היו ל נו 30 אלף מנויים, אבל עם לכתה של אמא נקבר גם העיתון".ויחד עם זאת, לאורך השנים, לא נשארה מחוסרת עבודה. את העבודה שלה עשתה תמיד מהבית, כשהיא מחליפה מדי כמה שנים תחום מקצועי, נעה ונדה בין כתיבת פזמונים, ספרים, טורים אישיים, טורים פוליטיים ב"מעריב" וב"לאשה" ­ כתיבה קלה, רהוטה. את המעבר התזזיתי כמעט בין תחומי הכתיבה, היא מסבירה באופיה. "אני לא נדבקת לכיסא. שנתיים, זה בדרך כלל פרק הזמן שהספיק לי, וזזתי הלאה". במשך השנים כתבה מספר ספרים, ביניהם את ספר הפולחן "כולם", ספר על בילויים, "תמרינדי", רומנים ו"טעם החיים", שלא היו רבי­מכר ולא זיכו אותה בתהילת סופרים, אבל העניקו לה ביטחון ותואר של סופרת.בימים אלה סיימה לכתוב מחזמר חדש, את הגרסה החדשה ל"הדיבוק", ש"יש לו סיכויים", לדבריה, "לפרוץ לשוק הבינלאומי. כך זה היה ונמשך עד היום גם בתחום כתיבת תמלילים לפזמונים. יש אלי יותר פניות ממה שאני יכולה לכתוב. ואני עושה זאת לא רק למען התענוג, אלא בשביל הפרנסה". היא כתבה כ­%60 מפזמוני "מרי לו", %80 מבין "עשרת הגדולים" של פיק הם שלה, ובימים אלה היא כותבת גם לזהבה בן ושרית חדד. עניין של כסף טוב ופרסטיז'ה. מפסיקה להרגיש מחוקה אבל הדבר הכי טוב שיצא לה מהקשר עם פיק הוא שלושת הילדים המשותפים, שחיים איתה עד היום ­ "הם יעזבו את הבית רק לחתונה!" ­ ועליהם היא מדברת בהערצה. "שלושתם גבוהים ויפים, תלמידים מעולים וגם סווינגרים. הם ילדים מושלמים, היחסים בינינו עשר. הקדשתי להם את כל השנים, 24 שעות ביממה. לכן חברות שלי לא סבלו אותי. הייתי פנאטית, כזו שחושבת שהמציאה את האמהות".גם כשהיו קטנים כתבה, כרגיל, מהבית, אבל לא הספיקה לייצר את כל החומרים שביקשה. "לא היה לי חדר משלי. וגם לא רגע זמן. כתבתי כשהילדים ראו את קישקשתא ובשעות הספורות שהיו בבית הספר. צביקה לא הרשה לשלוח אותם למעונות­יום, כך שאני הייתי הכל לילדים הקטנים שלי, וגם צוות בידור".­ ובכל זאת, את מדברת עליהם בהערצה, ולא נראה שהיית אמא מתוסכלת."ילדים מאושרים צריכים אמא מאושרת, את זה טענתי תמיד, וככה הייתי בשבילם. ולמרות שאני נורא מאמינה בנישואים ואני נגד גירושים, כי זו אומללות עבורם, החלטתי הפוך כשזה נגע לי, כי בשלב מסוים החלטתי להעדיף את עצמי על הילדים. חדלתי להיות מחוקה בעיני עצמי".הווידוי הפתאומי הזה לא נולד ללא סיבה. "לצביקה יש תדמית של דון ז'ואן, והוא באמת כזה. בי דבקה תדמית האשה הפגועה. זה לא סוד. כל מי שהיה בסביבתנו למעלה מחצי שעה, כולל את, יודע כי המצב שונה לחלוטין". ­ אז "מרי לו" היא רק יריית הפתיחה?"כן. אני לא רוצה להמשיך ולשאת בתואר 'האשה הפגועה', מפני שאני לא. אני עובדת קשה, אולי קשה יותר, היום, כדי לפרנס את עצמי". הפרנסה באה מתרגום סרטים לדיבוב (על תרגומם קיבלה לא פעם ציונים לשבח בטורי ביקורת הקולנוע, ת.א.), היא עורכת שני מגזינים חדשים (על המחשב שלה) ­ האחד מיועד לנכים ומוגבלים והשני מגזין בנושא החיים הטובים. אבל הדובדבן שבקצפת עבודה הוא כאמור פרויקט "הדיבוק" הנמצא עתה כבר במו"מ מתקדם. והיא כותבת גם מחזמר לחנוכה, שהמלחין שלו יהיה, אולי, צביקה פיק. חבל על החלב שנשפך שם­אור אולי מותחת ביקורת, אבל לא כדי לעורר עניינים, אלא כדי לפייס. מה שמצחיק הוא שהיא המשיכה לשמור על שם נעוריה גם בהיותה נשואה לצביקה פיק, והקפידה להיקרא מירית שם­אור­פיק. דווקא אחרי שהתגרשה, היא מבקשת להיקרא מירית פיק. ההחלטה שלה על כך נפלה בימים אלה, ואינה קשורה ליחסיה עם בעלה לשעבר. היא עושה כך לאחר שבאחרונה חלו טעויות בין שמה לזה של התמלילנית שמרית אור, ונוצרו בעניין זה אי הבנות.גם עם הילדים הדברים מתנהלים בסדר גמור. על פי ההסכם, הם עוברים בסופי שבוע אל ביתו של האב והיא מעידה שהם נהנים משני הבתים. "הם אוהבים אותי ואותו". הבן לומד משפטים, הבת האמצעית לומדת מנהל עסקים והקטנה עדיין לא החליטה.­ מה דעתך על החברה הנוכחית של צביקה, מילנה רזניקוב?"היא יפה מאוד בעיני, ואפילו מזכירה לי את אמא שלי בצעירותה".גם לה עצמה יש כיום חבר, יהודי אנגלי המתגורר בלונדון, "וזה נוח לי. אני לא זקוקה למישהו שיחנוק אותי מאהבה. ככה אנחנו נפגשים פעם בשלושה חודשים. הוא מכר ישן והיה לנו במשך זמן­מה רומן פוטנציאלי. עכשיו, בשנה האחרונה, זה כמו חלום שהוגשם. הוא יפה­תואר בצורה עוצר ת נשימה".­ הוא פנוי?"כמו כולם, הוא בהליכים".כשהיא לא כותבת, היא עסוקה בעיקר בשמירה על כושר ­ היא רצה כל יום ומתאמנת. בשעתו היתה אלופת הארץ בריצת 60 מ' בנות (7.9 שניות), וגם בטיפוח ביתה. היא פדנטית אובססיבית, והמילה "עוזרת" עושה לה פריחה. "אלי לדירה לא נכנסה אף פעם עוזרת כי זה מעצבן אותי. פדנטית כמוני, שמנקה ברזים בפצירה של ציפורניים, יכולה לסמוך על אדם זר? אני שוטפת את הרצפות לסירוגין, יום כן ויום לא. קונה בסופר מתחת לבית, אוהבת לבשל סיני".היא כבר יודעת, לפי מכירות הכרטיסים, ש"מרי לו" יהיה הצלחה, והיא מתמקדת בעבודה עם סטיבן דקסטר, שבנה איתה את הסיפור של "מרי לו" ומקווה שימשיך איתה בעבודה על "הדיבוק". "הגעתי לתחושה כי מחזמר הוא המקום הטבעי שלי עכשיו, ואני רוצה לראות עוד השנה את 'הדיבוק' קורם עור וגידים", היא אומרת. היא עצמה כתבה את השירים המחורזים באנגלית. צביקה פיק היה בוודאי גאה בה אילו קרא אותם.­ מירית, מה מריץ אותך כיום?"ענייני פרנסה או לחלופין יצירה. ב'הדיבוק' זה מעורב".­ מה חסר לך?"אני לא נהנית מההצלחה של 'מרי לו', כי אין לי עם מי להתחלק. ההורים שלי אינם, ועם צביקה אני לא מדברת. הילדים מוצלחים, בלי עין הרע, ואין לי בפני מי להתגאות. באמת חבל. לא חסר לי כלום, בקשר שלנו. צביקה ואני השתווינו בכל וכל כך התאמנו... טוב. זה באמת כבר חלב שנשפך". צביקה פיק: אני לא קנאי צביקה פיק בחר להגיב בקצרה על טיב היחסים בינו לבין מירית שם­אור­פיק, בעקבות העלאת המחזמר.­ יש סיכוי לחידוש הקשר?"על בסיס אישי ­ לא. היחסים בינינו קורקטיים, אנחנו מדברים, ואני מסתפק בכך".­ ואשר לטענה שהיית בעל קנאי?"אני לא אדם קנאי מטבעי".