העב"מים של הפוליטיקה הישראלית הם היו התעלומות הגדולות של הכנסת. סקירת נבחרי העם הבלתי ניתנים לפענוח אריה בנדר 16/05/02 מאחורי הגב נהגו לכנות אותם בשמות תואר לא מחמיאים. "סהרורי", "עוף מוזר", "מוקיון", "משוגעת" ואפילו "עב"ם". חלקם הגיעו לכנסת באקראי, חלקם על גבו של מנהיג כריזמטי, ואחד אפילו כתוצאה ממעשה נוכלות.חלקם הוציאו שם רע לכנסת, חלקם הוציאו שם רע לעצמם, אחדים פשוט לא השתלבו, אבל רובם ככולם ייזכרו ודאי בדברי ימי הכנסת כחריגים בנוף הפרלמנטרי שלנו.ראש וראשון להם הוא הרב יוסף בא­גד שהביא עימו לגבעת רם רוח של הבל ושטות שלא היתה כמותה בתולדות המשכן. האיש שהפך את הטפל לעיקר ואת העיקר לטפל וגרם לחברי הכנסת להתבייש במקצועם. אחד ממבקרי הטלוויזיה באותם ימים כינה אותו "הגרסה הישראלית של אי.טי".בא­גד הגיע לכנסת באחריותו הישירה של מנהיג תנועת מולדת, רחבעם זאבי ז"ל. גנדי הצליח להכניס לכנסת ה­13 רשימה מונומנטלית בת שלושה מנדטים שהורכבה ממנו, מפרופ' שאול גוטמן ומהרב בא­גד, שהיה באותם ימים המנהל האדמיניסטרטיבי של ישיבת נחלים. אחד ממקורביו של גנדי מספר כי הוא היה משוכנע שבא­גד יצליח לגייס ל"מולדת" רבים מבוגרי הישיבה, אך עד מהרה התברר לו כי נפל ובגדול.בא­גד הפך מיומו הראשון בכנסת ל בדיחה ולשטותניק ממדרגה ראשונה. הפירוטכניקה הפרלמנטרית שלו כללה הפעלת ונטילטור במליאה לאות מחאה על הכינוי "פרופלורים" שראש הממשלה יצחק רבין ז"ל הדביק למתנחלים, והפעלת טנק צעצוע כאזכור ל"תותח הקדוש" שירה על אוניית הנשק של האצ"ל, אלטלנה, ב­48'. במקרה אחר איים בא­גד לעלות לדוכן עם גרזן טבול בקטשופ, במחאה על אחד הפיגועים. את רישומו בכנסת הותיר אפילו בשירותים, שם הניח ספלים מיוחדים לנטילת ידיים. בעת נאומיו נהג להתעטף בטלית ופעם אף פצח בשירת "אנו באנו ארצה" מעל דוכן הנואמים.המעשה הראשון שלו בכנסת היה להציב לעיני כל על שולחנו במליאה קרטון ובו ספרי קודש כדי להראות לכולם שיש פה עסק עם גדול בתורה. באחד מנאומיו השווה את ח"כ יעל דיין לצ'יצ'ולינה ובהזדמנות אחרת, כשהורחק על ידי יו"ר הכנסת, התיישב על הרצפה וסירב לצאת.יום אחד זימן את הכתבים הפרלמנטרים למסיבת עיתונאים בחדר סיעת מולדת, בקומה החמישית, ושם הציג לראווה את כתביו "נחלי יוסף א'" ונחלי יוסף ב'", אנציקלופדיה לנושאים אקטואליים ביהדות, בנושאי מדע, רפואה, תקשורת ומיסטיקה. בא גד טען כי הצליח לפענח בעזרת המקורות את תעלומת משו לש ברמודה, וגם התעסק בסוגיות הרות גורל כמו על איזה ראש יניח תפילין תינוק שנולד עם שני ראשים.התנהלותו גרמה לתנועת בני עקיבא לפרסם גילוי דעת בו נאמר כי הרב בא גד אינו משמש כראש ישיבת נחלים אלא רק כמנהל האדמיניסטרטיבי שלה.לקראת סיום כהונתו בכנסת ניסה בא­גד להתמודד על תפקיד ראש הממשלה. הפארסה הזו הסתיימה בביזיון גדול לאחר שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית פסל את החתימות שהציג הרב, בטענה שהן מזויפות. עקרון האי ודאות רחבעם זאבי אמר פעם על הרכש שלו בסיעת מולדת: "יש לי שני ח"כים בסיעה. אחד מוקיון (בא­גד) ואחד עב"ם (גוטמן)". שאול גוטמן זכה לתואר המחייב הזה גם מפי כתבי הכנסת. כל מי שנתקל בו באותם ימים היה בטוח כי האיש נקלע בטעות לכנסת.גוטמן, מרצה ותיק ומוכשר בטכניון, פרופסור בפקולטה להנדסת מכונות וחבר בהנהלת "מולדת", גויס בעיצומה של שנת שבתון באטלנטה, ג'ורג'יה. יום אחד קיבל שיחה מפתיעה מגנדי, שבפיו הצעה שאי אפשר לסרב לה, להשתלב במקום השני ברשימה לכנסת ה­13. גוטמן השיב בחיוב ושב לארץ.לאחר שנבחר התברר מהר מאוד שמומחיותו בתחום "בקרה אלקטרונית במערכות הפועלות בתנאי אי ודאות" לא באה לידי ביטוי בכנסת, שם התבלט בעיקר בדעותיו הימניות הקיצוניות ובמריבות שהיו לו עם גנדי, שאותו האשים בדיקטטורה, באנטי דמוקרטיות ובדורסנות.גוטמן עלה לכותרות בעיקר בזכות שלושה אירועים; לראשונה לאחר שהטיח ביעל דיין "את לא שכבת במארבים, את שכבת במקומות אחרים", דבר שחולל סערה רבתי בכנסת וגרר אחריו דיון סהרורי בוועדת האתיקה, שם עסק גוטמן בהטיית הפועל ש.כ.ב.בפעם השנייה עלה לכותרות כשהתפלג ממולדת והקים סי עת יחיד בשם "ימין ישראל". בפעם השלישית זכה לכותרות שמנות כשהתגרש מאשתו והתחתן עם מזכירת סיעתו, מרים לפיד, מתנחלת ואלמנת טרור.באחד הראיונות הנדירים שהעניק נשאל גוטמן על הכינוי "עב"ם" שהדביק לו גנדי, וענה: "מי שנכנס למערכת הפוליטית אסור לו להיעלב מאמירות כאלה". פרובוקטיבי שכמוני לגנדי, כך מתברר, היתה חולשה לפרופסורים וכישרון מיוחד לאתר ולאסוף לתנועתו מועמדים חריגים. בכנסת ה­12 הוא הציב במקום השני את פרופ' יאיר שפרינצק ז"ל, מדען וחוקר בכיר במחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן, פרופסור באוניברסיטת תל­אביב ובנו של יו"ר הכנסת הראשונה יוסף שפרינצק.שפרינצק הבן ייזכר בדברי ימי הכנסת בעיקר בשל התקרית המביכה בשאלת גילו. על פי המנהג בכנסת פותח את הישיבה הראשונה לאחר כינונה זקן הח"כים. מזכירות הכנסת בדקה ומצאה כי על פי הרישומים שפרינצק הוא הנושא בתואר מאחר שהוא בן 74. העיתונאים שמיהרו לברכו על הכבוד שנפל בחלקו, נדהמו לגלות כי שפרינצק מכחיש וטוען שהוא אינו זקן הח"כים, כי הוא לא בן 74 אלא בן 66. המבוכה בכנסת נמשכה מספר ימים עד שבמקרה התגלה צרור מכתבים ישן של אביו, שממנו עלה בוודאות כי שפרינצק הבן הוא למעשה בן 76. כשנשאל מדוע ניסה להסתיר את גילו ענה: "גילו של אדם הוא עניינו הפרטי. זו הפילוסופיה שלי וזה מה שעמד מאחורי הפרשה".בעת שניהל את ישיבת הפתיחה החגיגית של הכנסת ה­12, חולל שפרינצק סקנדל כשבנאום הפתיחה שלו שטח את תפישת עולמו הקיצונית והטר נספריסטית, דבר שגרם לראשי המדינה לנוע בחוסר נוחות בכיסאותיהם וגרר קריאות ביניים רמות מספסלי השמאל.שפרינצק ייזכר גם בשל מנהגו לחפש כל הזמן את משקפי הקריאה שלו ובשל נטייתו לכנות את יריביו הפוליטים בכינויי גנאי. מבדיקה שנערכה ברישומי הכנסת נמצא כי אמר בנאומיו 21 פעמים את המילה "מנוול" ו­13 פעמים "מטופש".שפרינצק ראה בתקשורת גורם עוין ואמר: "התקשורת פשוט מתעלמת ממני וכמובן מרחבעם זאבי. אני כל הזמן מדבר דברים שכל עיתונאי היה מדפיס בעמוד הראשון. אני הרי כל כך פרובוקטיבי אבל הם מתעלמים ממני באופן מנוול".כך למשל סיפר כי אמר מעל הדוכן על נשיא צרפת, פרנסואה מיטראן, שהוא מוביל את צרפת למעשה זנות, אבל איש לא כתב על כך."זה לא ראוי לכותרת ראשית? גם אם אעמוד מעל הדוכן ואומר 'מיטראן בן זונה', גם אז אף אחד לא יכתוב עלי מילה, וככה הם יוצרים את התחושה שאני נעלמתי, אבל לי יש כוונה לדאוג לכך שהם ייעלמו".פרופ' אהוד שפרינצק, מומחה לפוליטיקה קיצונית, סיפר על דודו יאיר שפרינצק: "הדוד שלי הוא איש מדעי הטבע והוא מגבש פתרונות לוגיים בתנאי מעבדה. המציאות לא מטרידה אותו. הוא לא פוליטי קאי. הוא לא מכיר את החוקים ואת השפה".ליו"ר הכנסת לשעבר, שבח וייס, יש הסבר מלומד מדוע דווקא פרופסורים מכובדים שמגיעים לכנסת, כמו גוטמן ושפרינצק, הופכים ל"עופות מוזרים" שלא מתאקלמים במשכן: "החיים האקדמיים שונים לחלוטין מהחיים בכנסת. באקדמיה תהליכי קבלת ההחלטות נעשים בחדרי חדרים, בשפה אקדמית ומתוך דיסקרטיות גמורה. המבנה הסכולסטי­דוגמתי הזה לא מתאים לחשיבה הדמוקרטית."פרופסור, בניגוד לחבר כנסת, צריך להתכונן כדי להציג טיעון. רובם גויסו למערכת הפוליטית גיוס פתע ועלו פתאום לפסגת החיים הציבוריים, שם גילו מהר מאוד כי הכנסת היא ירושלים של מעלה אך גם ירושלים של מטה. למי שחסר רקע פוליטי קשה מאוד להתאקלם ולא אחת הוא נפלט כעבור קדנציה אחת בלבד". פותחת פה מי שהקדימה את זמנה ונחשבה למוזרה על פי הקריטריונים של הכנסת היתה מרשה פרידמן, פמיניסטית לוחמת, ילידת ארצות הברית, שנבחרה לכנסת ה­8 במקום השלישי מטעם תנועת רצ, שבראשה עמדה הכוהנת הגדולה של זכויות האזרח, שולמית אלוני.פרידמן היתה הדבר הכי קרוב בכנסת להיפית. ילדת פרחים שגדלה על ברכי מהפכת הסיקסטיז, שורפת חזיות מקצועית שהביאה לארץ את רעיונות הפמיניזם המיליטנטי.היא נולדה בניוארק, ארצות הברית, והיתה פעילה בתנועה לזכויות השחורים. לישראל עלתה עם בעלה לאחר מלחמת ששת הימים. בכנסת הצליחה לעורר זעזוע כשדיברה בגלוי מעל הדוכן על אורגזמה נשית, אמירה שמעולם לא עלתה על דל שפתותיהן של נשות ציבור כמו בבה אידלסון, גולדה מאיר או נוזהת קצב.פרידמן דחפה בכוח את האג'נדה הג'נדרית שנחשבה אז לחריגה וליוצאת דופן, ואילו היום היא נושא לגיטימי אפילו בתוכנית הלימודים של אוניברסיטת בר­אילן.פרידמן חוללה הרבה מהומות ורעש בכנסת וכל נאום שלה היה לסקנדל. יחסיה עם שולמית אלוני היו מורכבים, עד כדי תיעוב הדדי. במהלך ארבע שנותיה בכנסת הצליחה פרידמן הסוערת להשתייך ללא פחות מארבע סיעות, וביניהן סיעת "הסוציאליסטים העצמאיים" ביחד עם לובה אליאב.בשלב מסוים פרידמן, שאחת העיתונאיות כינתה אותה בלעג "מרשה המרשה", רמז לליברליות המתירנית שהפגינה, יצאה מהארון וגילתה את זהותה הלסבית. השערורייה היתה גדולה עוד יותר כשהרכילות סביבה טענה כי אהובתה היתה לא אחרת מאשר אהובתו של בעלה. ב­81' ירדה פרידמן מהארץ וחזרה למחוזות נעוריה.לאחר פרישתה מהכנסת ושובה לארצות הברית כתבה ספר אוטוביוגרפי ובו תיאורים עסיסיים על רומנים וסטוצים שהיו לה עם גברים ונשים. לא קשה לתאר איך הכנסת הפוריטנית שלנו היתה מגיבה אם ח"כ פרידמן היתה מציגה את הספר לראווה בקומה חמש, בדיוק כפי שהרב בא­גד עשה עם אנציקלופדיית העב"מים שלו. הקץ לבושה עוף מוזר אחר שנחת ב­84' בכנסת ה­11 ונדחה כמו שתל זר היה מנהיג תנועת "כך", מאיר כהנא. הרב כהנא נתפש כחריג הן בשל עמדותיו הגזעניות הקיצוניות והן בשל החרם הכמעט כללי שהטילו עליו חברי כנסת מימין ומשמאל. בכל פעם שהיה עולה לנאום היו חברי הכנסת נוטשים את האולם ומותירים אותו לבדו.כניסתו של כהנא לכנסת לוותה במאמרים דקדנטיים על סוף הבושה ותחילת הקץ של הדמוקרטיה הישראלית. מנהיג כך חולל סערה כבר בישיבת הפתיחה של הכנסת ה­11 לאחר שהוסיף לנוסח ההשבעה "מתחייב אני" גם פסוק מתהילים: "ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד".יו"ר הכנסת שלמה הלל הודיע שההצהרה פסולה ולכן נשללות מכהנא כל הזכויות, כולל אפשרות כניסה למליאה ולוועדות. כהנא עתר לבג"ץ, הפסיד ולבסוף נכנע לאחר שהוברר לו כי לא יוכל להיחשב חבר כנסת בלי הצהרה תקנית.מיד לאחר בחירתו החל מסע החרמות נגדו. את האות לכך נתן הנשיא חיים הרצוג שסירב לזמן את כהנא להתייעצויות עם נציגי הסיעות השונות על הרכבת הממשלה.כהנא ניסה לקדם בכנסת הצעות חוק גזעניות, ברוח מצע תנועת כך. הדבר הביא לשינוי תקנון הכנסת ויו"ר הכנסת קיבל סמכות למנוע הנחת הצעות מסוג זה על שולחן הבית. בין הצעות החוק שנפסלו היתה הצעה למניעת מפגשים בין נוער יהודי לערבי והצעה לאסור החכרת קרקעות לערבים.מצעד החרמות נגד כהנא כלל גם את שלילת הזכות לשלוח דואר חינם מהמשכן, לאחר שהתברר כי כהנא שלח מהכנסת מכתבים לאזרחים ערבים ודרוזים, ובהם דרישה לוותר על זכויותיהם האזרחיות ולהגר מן הארץ. ב­88' פסלו ועדת הבחירות המרכזית ובית המשפט העליון את רשימת כך מלרוץ לכנסת ה­12 ומכהנא נותרו בפרלמנט הישראלי רק זכרונות רעים. בשביל מדינה "מה עשית בשביל מדינה", במבטא צרפתי כבד, היה הסלוגן וסימן ההיכר של חבר כנסת שנוי במחלוקת אחר, שמואל פלאטו­שרון, "האיש הבודד לכנסת", שהתמודד ב­77' לכנסת ה­9 בראש רשימת יחיד.למרבה ההפתעה והתדהמה נמצאו בציבור 35,049 אזרחים ואזרחיות שנתנו לו את קולם והעניקו לו שני מנדטים. פלאטו­שרון עצמו לא האמין שיוכל להגיע להישג כזה ולא טרח להציב מועמד במקום השני, וכך בזבז מנדט יקר שהתחלק בין הסיעות הגדולות.בארץ נתפשה בחירתו של פלאטו­שרון כליקוי מאורות וכהשחתת המידות הציבוריות, משום שפלאטו­שרון היה איש עסקים שהיה מעורב בפלילים ועבריין שנמלט מצרפת לאחר שהסתבך בפרשיות שחיתות, מעילה והונאה בהיקף של מאות מיליוני פרנקים.פלאטו­שרון, מגונדר בחליפות הדורות שהיו אנטיתזה לז'קטים הפתוחים בנוסח ירוחם משל שאפיינו את מרבית חברי הכנסת, הפך מיד עם היבחרו לקוריוז שעשה "קטעים" והביא עימו הרבה "צחוקים" בכל פעם שהתייצב על הדוכן, וניסה לנאום בשפה רצוצה נאומים בעברית שנכתבו בעבורו באותיות לטיניות גדולות.באחת האתנחתות הקומיות שסיפק, התעמת ביידיש עם ח"כ לובה אליאב שקרא לעברו: "דו ביסט א­גנב" (אתה גנב). פלאטו שרון לא נשאר חייב וענה: "אתה גנב. מה אתה עשית בשביל מדינה?".הקריירה הפוליטית הקצרה שלו הסתיימה בפיאסקו. במאי 81', לאחר שהוסרה חסינותו, הוא הורשע בעבירה של מתן שוחד בחירות ונידון לתשעה חודשי מאסר. כתוצאה מכך הושעה מחברות בכנסת, אלא שבג"ץ פסל את החלטת ועדת הכנסת ואיפשר לפלאטו­שרון לדחות את ריצוי העונש עד לאחר סיום כהונתו.נסיונות חוזרים שלו להיבחר לכנסת הסתיימו בכישלון חרוץ. את האקורד הפוליטי האחרון שלו, לפחות בשלב זה, השמיע ב­96' כשניסה בלא הצלחה להתמודד בפריימריס של הליכוד. חיבוק דוב ואי אפשר לסיים רשימה כזאת בלי להזכיר את מעלליו של חיים דיין, קצין משטרה לשעבר ממגדל­העמק, שנכנס לכנסת ה­13 עם "השביעייה האלמונית" של רפול, במסגרת תנועת "צומת", כיהן שתי קדנציות רצופות ובכנסת ה­14 אף נבחר לסגן יו"ר הכנסת.דיין, טיפוס ססגוני שהתעסק בגלגול נשמות ובגימטריות והתעמק רבות בתחום הקרוב ללבו ­ רווחה, עוני, אבטלה ומצוקה ­ ייזכר בעיקר בשל תלונות על אלימות שהגישה נגדו אשתו במשטרה, בנובמבר 96'. יומיים לאחר פרסום המקרה ניסה דיין לערוך מפגש פיוס פומבי לעיני המצלמות, שהפך למעמד גרוטסקי. הוא ניסה לחבק בחוזקה את אשתו אבל זו התחמקה ממנו. למרות שרעייתו ביטלה כעבור יומיים את תלונתה, המליצה המשטרה להעמיד את ח"כ דיין לדין באשמת תקיפה וגרימת חבלות. בסופה של הפרשה המליצה הפרקליטות לסגור את התיק, בטענה של חוסר עניין לציבור, אבל דיין, שהציג עצמו לא אחת כיורשו של רפול, נחרת מאותו רגע בזיכרון הקולקטיבי כגבר מכה, למרות שהכחיש את הדברים.בעקבות התלונה שהגישה נגדו אשתו יצאו חברות הכנסת ענת מאור, נעמי חזן, דליה איציק ונעמי בלומנטל ממספר ישיבות שאותן ניהל דיין בתוקף תפק ידו כסגן היושב ראש. חבריו לסיעת צומת לא ידעו היכן לקבור עצמם מרוב בושה. אחד מהם, ח"כ משה פלד, הודיע לדיין כי אם לא ישעה את עצמו מתפקיד סגן יו"ר הכנסת, הוא יחרים את כל הישיבות שינהל.אבל שיא השיאים היה המעמד הכמו דמיוני שבו ניהל ח"כ דיין ישיבה לילית במליאה שעסקה באלימות כלפי נשים. ח"כים שנכחו במקום לא ידעו אם לצחוק או לבכות. דיין נשא נאום מיתולוגי שבו קרא לשבור ידיים ורגליים לגברים אלימים.כעבור תקופה שב והתייצב על דוכן הנואמים, במהלך דיון אחר שעסק באלימות כלפי נשים, והתייחס לחיבוק הדוב שחיבק את אשתו לעיני המצלמות ולהמלצתו בעניין שבירת איברים ואמר: "לקחו כל מיני קטעים מראיונות שעשו איתי, לרבות אותו ראיון שחוזרים עליו שוב ושוב, איך שאני מנסה לחבק את אשתי והיא מתרחקת. צנזרו את הסרט הזה אבל אף אחד לא ידע שהאשה הזאת היתה אחרי הפלה ואסור היה לי לנגוע בה. זו פעם ראשונה שאני אומר את זה".שמו של דיין נקשר גם במאורע הזוי אחר שקרה בכנסת. יום אחד הצליח תייר איטלקי תמהוני לקפוץ ממרומי יציע המכובדים היישר לאולם המליאה. מי שזינק והכריע אותו מיד היה ח"כ דיין, שניצל את כישוריו כשו טר לשעבר.באותו דיון שבו ביכה את הדימוי שנוצר לו, הוסיף דיין ואמר: "לקחו קטעים מצולמים מתוך המליאה עם אותו איטלקי שקפץ פנימה, אחרי שאני הגנתי בגופי על מנת למנוע אלימות בתוך הכנסת, והגדירו אותי בערוץ אחד כאלים בכנסת. לפעמים הדברים של התקשורת יוצאים מכל פרופורציה, ואנחנו כאן, חברי הכנסת, לא יודעים לשמור זה על זה".ועוד הוסיף משפט מחץ: "ולא סתם עמדתי כאן ואמרתי שצריך לשבור ידיים לגברים מכים. אני עדיין עומד וחוזר על אותם דברים. אולי לא צריך לשבור, אבל צריך למנוע אלימות במשפחה. אבל לא צריך להגן פה על כל מיני חוקים, מתי שמתחשק לאשה וכואבת לה הבטן היא תוכל לבוא להתלונן ויצלבו את בעלה שנה שלמה".לאחר שסיים את הקריירה כחבר כנסת ניסה חיים דיין לפתוח בקריירה חדשה. הוא הגיש מועמדות לתפקיד קצין הכנסת, אבל לא נבחר. אגב, הסכסוך המשפחתי בינו לבין אשתו הסתיים בגירושים. * ראש הממשלה בשבילכם כבוד הרב בא­גד נזכר בימים הטובים"אף אחד עד היום לא הצליח להיכנס לנעלי", אומר בגאווה הרב יוסף בא­גד. "אני היום ראש ישיבת נחלים, הישיבה התיכונית הכי גדולה בעולם. אני בא כל שבוע לכנסת לתת שיעור קבוע אחרי תפילת מנחה וערבית וכולם אומרים לי 'אתה חסר, נתת צבע אחר, הבאת חיים לכנסת'".הוא גאה מאוד בתעלוליו ובשטיקים שהוציאו לו מוניטין ואומר: "אני אדם רציני. הגימיקים והשטיקים באים במקומות שבהם הדיבורים נגמרים וצריך לקדש את השם במסירות נפש."במשלי כתוב 'אם ללצים הוא יליץ'. הכנסת היא לא מושב לצים אבל לפעמים עושים מעשי ליצנות ולא צריך להתבייש בהם. הגמרא מספרת על אמורא ידוע שראה אשה בבגדים לא צנועים, התנפל עליה וקרע את בגדיה. אם אמורא ידוע יכול לעשות זאת גם הרב בא­גד יכול".לעם ישראל הוא מבטיח שעוד לא אמר את המילה האחרונה. "אולי בקרוב אהיה שוב פעם מועמד לראשות הממשלה ואז נוכיח לעם ישראל מי הגימיקן ומי אוהב ישראל. לאחרונה הייתי בהילולה בהר מירון. בזכות האהדה העצומה אלי נתנו לי לעבור עשרה מחסומים והגעתי עד למעלה. איזו אהדה יש לי, בעיני העם אני ראש הממשלה הבא".