מסתורי הגול האבוד משאלת קצה גבול יכולתו של האדם עד פרשיית שחקני הנבחרת ונערת הליווי. ההרכב הפותח של תעלומות הספורט רון עמיקם 16/05/02 ענף הקפיצה לרוחק היה עוד אחד מהענפים שבהם השיא העולמי התקדם טיפין­טיפין, במקביל להתפתחויות שיאים אחרים בעולם. כל עוד היו משטחי האתלטיקה מכוסים פחם, האצן היה מזנק מתוך בורות שאותם חפר בעצמו, ושעוני העצר היו גם ידניים וגם אנלוגיים, נחשבו תופעות כמו ג'סי אואנס לגדולות מהחיים. ביום אחד ב­35' שבר אואנס ארבעה שיאים עולמיים, אחד מהם בקפיצה לרוחק. אואנס העמיד את השיא על 8.13 מטר ובאולימפיאדת ברלין, שנה מאוחר יותר, ניתר למרחק של 8.06 מטר, שיא אולימפי חסר תקדים. השיא של אואנס בקפיצה לרוחק החזיק מעמד 26 שנה, מלחמה עולמית אחת ושלושה נשיאים אמריקאים.כשראלף בוסטון שבר את השיא ב­61', נשמו כולם לרווחה, בעיקר כאשר השיא החל להחליף ידיים ­ במסגרת המלחמה הקרה ­ בין ארצות הברית לברית המועצות. ב­65' הציב בוסטון את השיא על 8.35 מטר וקצת יותר משנתיים אחריו השווה אותו הסובייטי ממוצא ארמני, איגור טר­אובנסיאן, שני אתלטים שגם הגיעו לאולימפיאדת מקסיקו ב­68'.הציפיות לשיא חדש היו גבוהות במיוחד. אחרי הכל, האולימפיאדה התקיימה בגבהים של מקסיקו סיטי, מקום שבו התנגדות האוויר הדלילה גרמה לשיפו ר יוצא דופן של שיאים עולמיים. בפעם הראשונה גם נערכה בריצות מדידה חשמלית. ג'ימי היינס ירד מגבול 10 השניות ב­100 מטר, טומי סמית ירד מ­20 השניות ב­200 מטר ולי אוונס ירד מגבול ה­44 שניות ב­400 מטר. השאלה בבור הקפיצה לרוחק לא היתה מי יעבור את ה­8.40 מטר, אלא מי מהשניים יעשה זאת: בוסטון או טר­אובנסיאן.אבל ההפתעה היתה ענקית. בוב בימון, אתלט שאפילו לא ניצח במבחנים האמריקאיים, שאמנם עבר את גבול ה­8 מטרים אבל לא בהרבה, צעיר (22) וחסר ניסיון בינלאומי, הצליח לנצח את התחרות. אבל לא עצם הניצחון, אלא הקפיצה עצמה היממה את העולם. במהירות רוח אופטימלית של 2 מטר לשנייה (המקסימום המותר בחוק), עם מהירות הרצה חסרת תקדים וריחוף גבוה ורחוק מאי פעם, עלתה על לוח התוצאות בסיודאד דה מחיקו, ב­18 באוקטובר 68', התוצאה הבלתי מתקבלת על הדעת של 8.90 מטר. לא רק שבימון הקפיץ את שיא העולם ב­55 סנטימטר, ובפרספקטיבה היסטורית במשהו כמו 70 שנה, הוא הביא את המומחים לתעלומה הגדולה מכולן: אם בימון קפץ כל כך רחוק, מהו בעצם קצה גבול יכולתו של האדם?כאשר עשר שנים עברו והדיכאון משיאו של בימון הביאו רק יוגוסלבי א למוני אחד בשם ננאד סטאקיץ' להמריא למרחק של 8.45 מטר, ישבו המומחים וניסו להציב רף ציפיות עד לקצה המאה ה­20. לפי התחזיות, השיא של בימון היה היחיד שיישאר בתוקף. באולימפיאדה של בימון קרו מספר דברים: שיאים עולמיים נופצו בסיטונות בגלל גובהה של מקסיקו סיטי, המזרח גרמנים הופיעו לראשונה עם משלחת של ספורטאים מוזרקי חומרים אסורים, וקופץ לגובה בשם דיק פוסברי קפץ כל הדרך לזהב, בניגוד לנורמה המקובלת, דרך הגב ולא הבטן. בדיעבד, שלוש התופעות הללו בלבד העצימו את התעלומה. ראשית, שיא בלתי נתפש מוריד מוטיבציה לשבור אותו. שנית, כניסת הסטרואידים לספורט ומאוחר יותר תכשירים בלתי מתגלים אחרים, הציבה סימן שאלה סביב קצה גבול יכולת האדם כאדם, ושלישית, הקפיצה של פוסברי העידה יותר מכל כי טכניקה משופרת גם משפרת.השיא של בימון נשבר בסופו של דבר ב­91', והחזיק מעמד הרבה פחות מכפי שצפו. אמנם רק מייק פאואל הצליח לעבור 8.95 מטר באליפות העולם בטוקיו, אבל כבר באותה תחרות קפץ קארל לואיס 8.87 מטר. רוצה לומר כי קופצים טובים יענו על הכל, אפילו על גבול התשעה מטרים.אלא שהשיא של בימון הפך לשולי מול שיאה של מ ריטה קוך המזרח גרמנית ב­400 מטר, ושיאה של ירמילה קרטוחבילובה הצ'כית ב­800 מטר, שיאים שאפשר לומר היום בוודאות כי הושגו בעזרת אמצעים כימיים שמעכבים היווצרות חומצות חלב בדם כתוצאה ממאמץ ועוזרים למהירות כיווץ השרירים. מתוך 32 התוצאות שירדו אי פעם מגבול ה­49 שניות ב­400 מטר, 15 מהן השיגה קוך ושבע קרטוחבילובה. אפשר גם לומר כי הריצה הנקייה המהירה בעולם היתה לפני שש שנים באולימפיאדת אטלנטה, שבה ירדו המנצחת הצרפתייה מארי ז'וזה­פרק וסגניתה האוסטרלית­אבוריג'ינית, קאתי פרימן, מגבול ה­49 שניות. השיא העולמי של קוך ­ 47.60 שניות, הושג לפני 17 שנה ופרק התקרבה אליו לכדי 65 מאיות, הבדל של חמישה מטרים וחצי. בשאר הריצות לא מתקרבות האצניות אפילו לריצות הגרועות ביותר של קוך וקרטוחבילובה. אפשר לשייך זאת לירידת מוטיביציה דרמטית לנוכח השיאים הלא אמיתיים הללו, וייתכן שהמומחים ימותו עוד לפני שתתבהר הסוגיה: האם קוך קבעה תוצאה שהיא מעבר ליכולת האשה?הקפיצה לגובה של פוסברי הקפיצה את השיא ב­16 סנטימטר; החלפת המוט בקפיצה במוט מבמבוק ואלומיניום לפיברלגס גמיש, הקפיצה אותו במטר וחצי; והשינויים בחוקי השחייה, שמתירים צלילה מתחת לפני המים אחרי הזינוק, מאפשרים שבירת שיאים כמעט תמידית. העובדה כי לא ניתן לגלות בבדיקות שתן ודם הורמון גדילה, וכי ניתן להשתמש בחומרים אסורים מבלי שיתגלו די סמוך למועד התחרות, גם הם עוזרים עדיין לשיאים להישבר.מולי אפשטיין, פיזיולוג מאמץ מהמרכז לרפואת ספורט במכון וינגייט, בטוח שהתעלומה לא תיפתר. "בתוך עשר שנים יהיה שינוי דרסטי בהישגים הספורטיביים, כי ההנדסה הגנטית תיכנס לעניין הזה וכל סיפור הסמים כבר לא יהיה רלוונטי. הבן אדם יסומם גנטית, תהיה לו יותר מהירות כיווץ שרירים וזה ישפיע על הכל". אפשטיין בטוח שגם זה לא יהיה הסוף: "תאורטית, אני חושב שיש משהו כמו קצה גבול יכולת כי האדם לא השתנה במאות השנים האחרונות מבחינה אבולוציונית. העניין הוא שייתכן כי את קצה גבול היכולת יקדימו דברים אחרים. אחרי מסלול המונדו יהיה מסלול יותר מהיר, הנעליים יהיו פטנטיות, אולי ייצרו מנהרת רוח שתיצור מהירות גבית קבועה של שני מטר לשנייה, אולי ייווצר דור חדש של חומרים טובים מפיברגלס, אולי אפילו יתקינו צ'יפים ביולוגיים לתוך המפרקים שייתנו פולסים חשמליים לשריר".יישלח סטיב אוסטין לאולימפיאדת אתונה. היה או לא היה גול, זאת השאלה מוזר, אפילו מדהים, אבל עדיין לא ברור עד היום, למרות פלאי הטכנולוגיה, אם שער שאושר ב­66', הרבה לאחר המצאת הטלוויזיה, באירוע הטלוויזיוני המשודר בעולם ­ המונדיאל ­ אכן נכבש. גמר גביע העולם שהתקיים באצטדיון וומבלי בפרברי לונדון, הפגיש את המארחת עם מערב גרמניה. האנגלים היו פייבוריטים בעיקר כיוון שאירחו את המשחק.אבל גם הפייבוריטיות לא עזרה לאנגלים, שלא הצליחו לנצח את הגרמנים גם לאחר סיום המועד החוקי של המשחק. עם תוצאה של 2:2 ניגשו שתי הנבחרות ל­30 דקות הארכה. בדקה ה­100 קלט חלוצה של ווסטהאם יונייטד, ג'ף הרסט, כדור ובעט בסיבוב לשער. הכדור פגע במשקוף המרובע, ניתז לקרקע והורחק. השופט השווייצרי, הר דינסט, לא ידע מה להחליט וכשראה את הקוון האזרי, תאופיק בחמרוב, מתנהג כאילו נכבש שער, החליט לאשר אותו. לא רק דינסט ועוזרו, ו­93,802 הצופים באצטדיון, אלא גם צופי הטלוויזיה לא ידעו בוודאות אם הכדור עבר במלוא היקפו (כמתחייב בחוקה) את קו השער. הגרמנים ההמומים ספגו עוד שער לפני סיום ההארכה ונוצחו 4:2. הן השופט והן קוונו הודו לאחר המשחק וגם שנים אחר כך כי לא היו משוכנעים בחוקיות ה שער. בהילוכים החוזרים התברר כי הכדור הוסתר על ידי שחקנים שנכנסו לפריים, ולמרות שגויסו חוקי הפיזיקה וסימולציות ממוחשבות, לא התברר באופן מוחלט כי הכדור אכן לא עבר את הקו, למרות שכולם בטוחים שזה מה שהיה. אנגליה, מולדת הכדורגל, זכתה באליפות העולם היחידה שלה אי פעם. מי היה שותף לחגיגת נערות הליווי לפני המשחק מול דנמרק? יש אומרים כי בכספת של יו"ר ההתאחדות לכדורגל, גברי לוי, צפונים שמותיהם של הכדורגלנים שהשתתפו בחגיגת נערות הליווי ערב משחק הפלייאוף במוקדמות יורו 2000 מול דנמרק. השמות הגיעו מחברת חקירות פרטית שעלתה עליהם אחרי חקירה מאומצת, אבל מסיבות שקשורות בדיני אישות, בחר לוי לגנוז את השמות ולהצפין את מספרי הגישה אליהם.נדמה שאין תעלומה עסיסית יותר שהקהל בארץ היה שמח לפענח. השמועות, שחלקן התגלגלו גם לאתרי אינטרנט, הצביעו על שחקני מפתח, מגה סטארים, כאלה שהביצועים שלהם במגרש מרטיטים הרבה יותר מביצועיהם במיטה. החשדות הצביעו על ארבעה או חמישה שחקנים, או לפחות על ארבעה במלון הולידיי אין בתל­אביב ואחד במלון אחר. היו כאלה שנשבעו שהיו שבעה והיו עדויות שאמרו כי ניתן להצביע על שבעה באופן ודאי, אבל ייתכן כי התופעה הקיפה מספר גדול יותר. מי נשוי ומי רווק, מי בכיר ומי לא, והאם מדובר בתופעה חד פעמית או בתופעה שהתגלתה בעקבות התוצאה המבישה מול הדנים ­ 5:0 באצטדיון רמת­גן ­ כל אלה נותרו בגדר תעלומה.הפרשה הסתיימה בכך שכל השחקנים חיברו מכתב מעורפל על אחריות כלשהי למעשים לא מהוגנים והתחייבו לה עביר 75 אלף שקל לארגון וראייטי כתרומה. ספק אם נדע מי היה צריך את המכתב לנקיון שמו ומי עשה זאת כאות סולידריות. איך פלורנס גריפית­ג'וינר רצה כל כך מהר? פלורנס­גריפית ג'וינר הלכה לעולמה לפני שנתיים בגיל 40 כתוצאה ממפרצת במוח, התפוצצות של כלי דם. פלו­ג'ו לקחה איתה לכד האפר את סודה הגדול, האם השתמשה בסמים אסורים סמוך ובמהלך אולימפיאדת סיאול 88' כדי להעמיד את השיאים ב­100 וב­200 מטר על תוצאות בלתי נתפשות, גבריות בעליל, או שפשוט, לפתע התפרץ כשרונה הגדול?אלמלא היתה פלו­ג'ו יצור חייכני, מגודל ציפורניים, מאופר בכבדות, ובעיקר אמריקאי, ספק אם התוצאות שלה היו עוברות תחת לחשושים בלבד. מה גם שהיא קבעה את השיא המדהים ב­200 מטר (שיפור של 37 מאיות השנייה, או ארבעה מטרים, לשיא שקבעה מריטה קוך, ההיא מהאייטם הראשון), באולימפיאדת סיאול, מספר ימים לאחר ששיא מדהים אחר, של בן ג'ונסון הקנדי ב­100 מטר, נפסל כיוון שהבחור נתפס בבדיקת סמים.לא ברור מה בדיוק קרה שם. כאשר קבעה את השיא ב­100 מטר, 10.49 שניות, חודשיים לפני האולימפיאדה, במבחנים האמריקאיים באינדיאנפוליס, הראה מד הרוח בריצה שלה על 0. בצד השני של האצטדיון, במסלול מקביל, קבע ווילי בנקס בקפיצה משולשת תוצאה מדהימה של 18.20 מטר, כשמד הרוח שלו הראה על רוח גבית מעל המותר של 4 מטר לשנ ייה. השיא העולמי שלו נפסל, שלה אושר.מולי אפשטיין: "בתקופה ההיא לא עשו בכלל בדיקות סמים מחוץ לתחרויות. תאורטית היא יכולה היתה להסתמם כל השנה ורק בתחרות לא לקחת דבר". העובדה כי פלו­ג'ו שברה את שיאיה בעיקר במוקדמות, בריצות הראשונות בתחרות, מחזקת את התאוריה הזו, אבל לא פותרת את התעלומה: למה את הקנדי תפסו ואת האמריקאית לא? מה קרה לרונאלדו לפני גמר המונדיאל בצרפת? ברזיל היא לא רק מי שזכתה באליפות העולם יותר מכל מדינה אחרת, היא תמיד מועמדת לזכייה. היא היתה כזו גם לפני ארבע שנים, למרות שהמונדיאל נערך בצרפת, המארחת הגיעה לגמר והיתה גם לא רעה. ברזיל, עם רונאלדו הנפלא, היתה צריכה לנצח גם את הגמר הזה.העיתונאים שהקדימו להגיע למשחק בסטאד דה פראנס נדהמו לקבל את ההרכב הברזילאי ולגלות שרונאלדו לא בין ה­11, ואפילו לא על הספסל. כשהופיע בהרכב באותה פתאומיות שבה נעלם ממנו, רק התעצמה התעלומה: רונאלדו היה צל של עצמו, הרבה ליפול, ונראה כמי שאינו כשיר למשחק.מאוחר יותר התברר כי בבוקר המשחק איבד הכוכב הצעיר את הכרתו, ורק לאחר שקליניקה פרטית בפריז אישרה לו לשחק, מיהר להגיע לאצטדיון ולעלות למשחק שאותו הפסידה ברזיל 3:0. התעלומה סביב כושרו של רונאלדו נותרה כזו גם היום. האם רונאלדו לקח כדורים במשך המונדיאל שגרמו לתופעות לוואי ולהיחלשות פתאומית? האם היה זה התקף חרדה?; והאם החברה המאמצת את ברזיל, נייקי, הכריחה את רונאלדו לעלות ולשחק למרות מצבו? השמועה הכי טובה היתה זו ששתלו האקרים ברזילאים יום לאחר הגמר באתר האינטרנט של ההתאחדות הברזילאית, ולפי ה מכרה ברזיל את הגמר לצרפתים תמורת תמיכה גורפת של פיפ"א באירוח המונדיאל של 2010. אגב, בארבע השנים מאז לא חזר רונאלדו לעצמו. איזו קונספירציה מסתתרת מאחרי הניצחון של ברית המועצות על ארצות הברית בגמר הכדורסל של אולימפיאדת מינכן? טורניר הכדורסל האולימפי החל ב­36' ונבחרת ארצות הברית ניצחה את כל 63 המשחקים שלה באולימפיאדות, עד למשחק הגמר של מינכן 72'. חמישה ימים לאחר רצח 11 הספורטאים הישראלים התייצבו ארצות הברית וברית המועצות לגמר הכדורסל השערורייתי ביותר בתולדות האולימפיאדות. יצוין רק כי בראש המדינות האלה עמדו אז ריצ'רד ניקסון וליאוניד ברז'נייב, 11 שנים אחרי אירועי מפרץ החזירים.לא ברור למה המשפט האחרון מוזכר פה, בערך כמו שלא ברור איך קיבלה ברית המועצות שלוש הזדמנויות כדי לנצח את האמריקאים. ארצות הברית, שהורכבה כתמיד מנבחרת של שחקני מכללות מצטיינים, לא היתה טובה במשחק הזה מול נבחרת שעיקרה היה צסק"א מוסקבה, קבוצת הצבא האדום, אלופת אירופה. למרות זאת, העלה דאג קולינס (היום מאמנו של מייקל ג'ורדן בוושינגטון) את ארצות הברית ליתרון ראשון במשחק, 49:50, שלוש שניות לסיום. הרוסים נכשלו בהתקפת הנגד, וכשנותרה שנייה לסיום ביקשו וקיבלו פסק זמן לא חוקי.הרוסים הוציאו כדור חוץ שלא הגיע לשום מקום והזמן תם. ליד שולחן המזכירות התחוללה מהומה והאיש החזק בכדורסל העולמי, ד"ר וויליאם ג'ונס, נתן לרוסים כדור חוז ר, אלא שבמקום שנייה הוענקו לרוסים שלוש שניות אקסטרה. לשופטי המזכירות היתה אפשרות לשנות את ההחלטה, אבל הם בחרו לשתוק ונתנו למשחק להמשיך על פי הפסיקה של ג'ונס, שלא היה לו שום תפקיד רשמי במשחק הזה. האמריקאים היו כל כך המומים ששכחו לשמור, אלכסנדר בלוב קיבל את הכדור והניח אותו בסל, 50:51 לברית המועצות. ברית המועצות קיבלה שתי אפשרויות הכרעה בתוספות זמן מוזרות, וניצלה אותן.השופט הברזילאי סירב לחתום על טופס המשחק, הבולגרי (כמובן) חתם בשתי ידיים. האמריקאים הגישו ערעור שלא התקבל, כשלא ברור עד היום איך ג'ונס המשיך לנהל את הארגון הזה למרות ההחלטה הלא ספורטיבית שקיבל. מה משך כאן בחוטים, יו"ר מטומטם או שיתוף פעולה שבשתיקה בין הק.ג.ב לסי.איי.איי כשתותחי וייטנאם רועמים ברקע, את זה לא נדע כנראה לעולם. כמה כסף קיבל ראמון קירוגה הפרואני מממשלת ארגנטינה כדי לעזור לה להגיע לגמר המונדיאל? מונדיאל 78', ארגנטינה. הנבחרת המארחת הציגה קבוצת נשמה עם יכולת וירטואוזית בחסות משטר החונטות של חורחה וידאלה, אבל פחות טובה מנבחרות כמו הולנד, מערב גרמניה או ברזיל. ארגנטינה הפסידה בבית המוקדם לאיטליה, מה ששולח אותה בטרם עת למפגש עם ברזיל, שאותו היא מסיימת בתיקו 0:0. למשחק האחרון מתייצבת ארגנטינה מול פרו, עוד שכנה מעבר לאנדים, שבשערה עומד שוער מצוין ממוצא אינדיאני, ראמון קירוגה, שמשחק לפרנסתו בליגה הארגנטינאית. בחישובים הפנימיים ברור: עד ניצחון בהפרש של ארבעה שערים, ברזיל עולה לגמר. ניצחון גבוה יותר, ארגנטינה עולה. פרו היתה נבחרת טובה מכדי להפסיד בתוצאות כל כך גבוהות, בטח עם שוער כמו קירוגה שבשלב המוקדם נתן הצגות. אבל ארגנטינה ניצחה 0:6 ועלתה לגמר מול הולנד, שאותה ניצחה בהארכה. עולם שלם ראה איך פרו וקירוגה פותחים רגליים לטובת החונטה. הדבר מעולם לא הוכח למרות הודאות שונות ומשונות, אבל למרות שפרו בחרה לנהל ביזיון קבל עם ומרקע, הרי שאחרות כמותה עשו זאת במשך שנים בלי מוזיקת הרקע של לוס פרגוואיוס.ולמחוזותינו: בתחילת שנות השבעים התייצב כתב זוטר בשם אליעזר מעוז בפ ני עורכיו ביומון "חדשות הספורט", כאשר בפיו תגלית מרעישה: כמה שחקנים ממכבי רמת עמידר הודו בפניו כי מכרו משחקים בעונה הקודמת לטובת מהמרי טוטו. העורכים לא התביישו ושלחו שוב את מעוז לשחקנים, הפעם עם מכשיר הקלטה, וגם הפעם ליקט הכתב החרוץ את ההודאות המחשידות. בעקבות הפרשה הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית שהביאה לשינוי במפת ההימורים. לעולם לא נדע כמה שחקנים וכמה קבוצות עשו זאת לפני עמידר, וקבעו אלופות ויורדות, בטרם נמצא העיתונאי בר המזל שהיה בזמן הנכון עם הטייפ הנכון. למה כילדים אנחנו דווקא יותר טובים מהאירופאים בכדורגל ומתי זה מסתיים? נבחרת הנוער שלנו שבה לאחרונה מארבעה משחקי אימון בבלגיה ובצפון אירלנד עם נצחונות משכנעים, בערך באותו זמן שהנבחרת הבוגרת שלנו שבה מאירופה עם תבוסות מחפירות. לפני מספר שנים זכתה נבחרת הנערים במדליית הארד האירופאית, אחרי שהנבחרות שלנו העפילו שש פעמים רצופות לטורניר הגמר, הישג שנבחרת הבוגרים שלנו לא תגיע אליו גם במילניום הבא. למומחים יש הרבה הסברים חלקיים, אבל אין פתרונות לפערים הגדלים עם הגיל. כיוון שהישראלי מתחיל מנקודת האפס בדיוק כמו האירופאי, ההבדלים לא משמעותיים. מאמן העל של נבחרות הנוער, זאב זלצר, סבור שהפטריוטיות והמחויבות למדינה של הישראלי נותנות לו יתרון כל עוד הבעיות בחינוך הגופני עוד לא באות ליד ביטוי. אבל בעוד לאירופאי יש כל יום שיעור התעמלות או חוג במסגרת יום לימודים ארוך, לישראלי יש שני שיעורים בשבוע, לא תמיד מודרכים. אין די מגרשים, אגודות או מגרשים לקלוט את כל הכשרונות, והיתרון המנטלי מתחזק כאשר הישראלים לא צוברים ניסיון בינלאומי בחסות המרחק הגאוגרפי מאירופה והבעיות הפוליטיות. למעשה, עד גיל 18, משחק האירופאי פי שלושה עד חמישה מאשר יריבו הישראלי, ואם ב כך לא בא היתרון לידי ביטוי, באים הבקו"ם, הרס"ר והמצופים, ומגרשים את שאר הכישרון. איך הפסידה נבחרת הפלא ההונגרית את מונדיאל 54'? "זה היופי שבכדורגל", היא קלישאה חבוטה שמציגים כל אימת שמושגת סנסציה בלתי מתקבלת על הדעת. כנראה שאת המשפט הזה חיברו ב­4 ביולי 54', בברן שבשווייץ, דקות אחדות אחרי שמערב גרמניה ­ תשע שנים וחודשיים לאחר הכניעה המשפילה בברלין לבעלות הברית ­ זכתה בגביע העולם. היא ניצחה את הונגריה המדהימה 2:3, לאחר שפיגרה 2:0 כבר אחרי שמונה דקות, לאחר שהפסידה לה בשלב המוקדם 8:3, ושנה לאחר שאותה נבחרת פלא הונגרית שחטה את אנגליה 1:7 בבודפשט ו­3:6 בלונדון. אין הפסד שלא מתקבל על הדעת כמו ההפסד הזה. לא רק שלמערב גרמניה היתה רק את הזכות להגיע לגמר מול אותה הונגריה כדי לשמש סטטיסטית, הרי שהונגריה טאטאה בכישרון רב את הטובות שבנבחרות העולם. חוץ מהשמינייה לגרמנים היא העניקה תשיעייה לקוריאנים ורביעייה לאלופת העולם, אורוגוואי, בחצי הגמר. גם היתרון 0:2 אחרי שמונה דקות בגמר נראה בלתי מחיק, אבל אז פתאום שבקה הונגריה ואפשרה לגרמנים לבצע את המהפך המדהים בתולדות המשחק. לא ידוע על קונספירציה, לא על הרעלה פתאומית וגם לא על איום בפלישה. פשוט, לא ברור.amikam@maariv.co.il