 | |  | חידות: |  |
|  |  | מי האיש? |  |
|  |  | |  |  | 1. הוא היה אחד המנהיגים הבודדים בהיסטוריה שזכה לקבל אל שולחנו את תוכניות ההתקפה של האויב, חמישה שבועות לפני שיצאו אל הפועל. בכל זאת, העדיף להתעלם מהן וחשף את ארצו לשנים של שחיקה ואת צבאו למלחמה קשה ורבת קורבנות. האם עשה זאת משום שהוא עצמו תכנן, על פי תאוריה שנפוצה באחרונה, מהלך דומה לכיבושה של אירופה, או אולי משום שהמרגל שהעביר את התוכניות היה במקצועו עיתונאי ואילו המנהיג תיעב את "המעצמה השביעית"?2. הם היו שני שותפים ששלטו במזרח ועל פי התעמולה שהפיץ יריבם התכוונו להשתלט גם על המערב. הקרב המכריע התנהל בחופיה המערביים של יוון. הם ערכו את חייליהם הרגליים מול צבא היריב ואחד השותפים, שהיה איש צבא, התכוון לעשות את מה שהתמחה בו לנצח בקרב יבשה. אולם שותפתו התעקשה שיש להעביר את הקרב לים, וגם התנדבה לפקד על חלק מן הצי.כשהחל הקרב יצא השותף בראש הצי שלו מן המפרץ שבו מצא מסתור ותקף את היריב, בעוד שותפתו מגינה על עורפו בראש הצי שלה. בשיאו של הקרב, ממניעים שלא הוסברו עד היום, הורתה האשה לספינותיה לנטוש את המערכה ולנוס דרומה, אל נמל הבית. האיש נתקף בהלה ובלוויית אוניות ספור ות מיהר בעקבותיה. עוד באותו יום נכנע הצי שנותר מאחור. שבוע מאוחר יותר נכנעו גם חיילי הרגלים שנותרו בלא מנהיג.3. זה היה הרגע שבו התגשמו כל תוכניותיו. הוא שלט כמעט בכל היבשת, תוך כדי שהוא מנהיג במחוזות שבהם עבר את הערכים הנאורים שהתגבשו בארצו כרבע מאה קודם לכן. הימים היו ימי סוף הקיץ והוא חנה חסר מעש בעיר המזרחית הכבושה, כשהוא עסוק בתוכנית העונה הבאה של התאטרון הלאומי ובקריאת ספר שתיאר בפרוטרוט כיצד טעה מלך שוודיה, יותר ממאה שנה קודם לכן, ויצא למסע מלחמה באותו חבל ארץ באותה עונה.מה גרם לשליט הנבון, הערמומי והנאור לפעול בדיוק כפי שהומלץ בספר שלא לעשות, ולצאת למסע? התשובה לכך לא נמצאה עד עצם היום הזה. התוצאה, לעומת זאת, ידועה היטב: המסע חיסל את רוב צבאו של השליט וגם בישר את תחילת הסוף של הקריירה המפוארת שלו.4. הוא היה האחרון בשושלת מפוארת של מלכים, שלט על שטח ענק והחזיק בצבא החזק ביותר באזור. יריבו היה בן למשפחה שתוארה על ידי מזכירו כבעלת "מעט ממון אך הרבה כבוד עצמי", ופיקד על 600 חיילים וספנים ו16 סוסים. בכל זאת נכנע המלך כמעט ללא קרב, הזמין את היריב אל בירתו ואף נ יסה לשכנע את נתיניו לשתף עימו פעולה. הם המטירו עליו קללות ואבנים, שפצעו אותו אנושות. שלושה ימים אחר כך מת.היסטוריונים העלו השערות שונות במאמץ להסביר את כניעתו המוזרה של המלך, וייחסו אותה לאמונתו הדתית, להשפעתה של אשה (שהיתה גם פילגשו של היריב) ולבעיות פוליטיות. האמת נותרה עלומה עד עצם היום הזה, כמו גם המקום שבו נטמן חלק מן האוצרות שנשדדו ממנו. |  |  |  |  |
|  |  |  |  | תשובות:
|  |  |  |  | 1. המצביא שזכה לראות את תוכניות ההתקפה של האויב הוא יוסף סטאלין, שקיבל מידע מדויק שלפיו היטלר עתיד לתקוף את ברית המועצות ב20 ביוני 41' (בפועל, התקיימה ההתקפה ב22 ביוני). מקור המידע היה ריכרד זורגה, סוכן ממוצא גרמני שפעל כעיתונאי בטוקיו. מסיבות שנותרו בגדר תעלומה, סטאלין העדיף להתעלם מן המידע. מידע נוסף שהעביר זורגה, שלושה חודשים מאוחר יותר, גרס שהיפנים מתכוונים לתקוף יעדים אמריקאיים באוקיינוס השקט ולא את ברית המועצות. מידע זה כבר זכה להתייחסות מתאימה וגרם לסטאלין להעביר כוחות צבא מן הגבול המנצ'ורי אל חזית המערב.2. הזוג ששלט במזרח היו מרקוס אנטוניוס וקליאופטרה, שעל פי התעמולה (שמעולם לא זכתה לביסוס היסטורי) התכוונו לכבוש גם את המערב. יריבם, אוקטאוויאנוס, פגש בהם באקטיום שביוון ובעקבות הניצחון הקל, שנבע מבריחתה התמוהה של קליאופטרה בעיצומה של המערכה, הפך לשליטה היחיד של האימפריה הרומית ולקיסר אוגוסטוס.3. השליט הנבון, הערמומי והנאור שהחל במסע מערבה בעונת החורף הוא נפוליאון בונפארטה, שכבש בספטמבר 1812 את מוסקבה, ובסוף אוקטובר החל להצעיד את כוחותיו בחזרה אל צרפת, ו זאת אף שעל פי הידוע התעמק באותם ימים בספר על אודות קרל ה12 מלך שוודיה, ובו תיאור המהלכים שגרמו לאובדן צבאו של קרל בחורף הרוסי של שנת 1708.יש התולים את מהלכו זה של נפוליאון בהתערערות שחלה בינתיים בשליטתו בפריז וגרמה לו לחוש הביתה. אלא שההתערערות לא היתה חמורה במיוחד, ובכל מקרה אין בה כדי להסביר את ההחלטה להיחשף לרעה הגדולה יותר, של איבוד הצבא בערבות הקרח.4. המלך שהיה אחרון בשושלת מפוארת, שלט על שטח ענק והחזיק בצבא חזק היה מונטסומה השני, קיסר האצטקים. שלטונו השתרע ברחבי מקסיקו והגיע עד השטחים שבהם שוכנות היום ניקרגואה והונדורס. בשנת 1519 פלש למרכז היבשת קצין ספרדי, הרננדו קורטס, שלרשותו עמדו רק צבא זעיר ו16 סוסים. מונטסומה כמעט לא התנגד, אולי משום שראה בו התגשמות של אל בעל זקן לבן (קטזאלקואטל) שעתיד היה להגיע, על פי המסורת האצטקית, כשהוא רכוב על חיות שמיימיות (הסוס היה בלתי ידוע ביבשת אמריקה עד בואם של הספרדים).מסיבות שמעולם לא הובררו לאשורן, מונטסומה כמעט לא התנגד למשלחת הכיבוש הספרדית, שהסתפחו אליה שבטים אשר מאסו בשלטונם העריץ של האצטקים, ובניגוד לדעת יועציו לא הפ עיל את צבאו נגדם. הוא התיר לקורטס להיכנס אל עיר הבירה טנוצ'טיטלאן והפך לאסירם מרצון של הקצין הספרדי ושל פילגשו האצטקית שכונתה "מריה" ולימדה אותו את עיקרי הדת הנוצרית. ב30 ביוני 1520 מת, לאחר שנפצע בידי נתיניו. חלק מן האוצרות שנשדדו מבירתו על ידי הספרדים אבד במהלך קרבות שהללו ניהלו בינם לבין עצמם, ובמאות השנים שחלפו מאז נפוצו שמועות שונות בנוגע למקום שבו נטמן. |  |  |  |  |
|
|  | |