מקום לדאגה כבר שנתיים מנסים בעיריית בת- ים להעתיק את מקומו של מפעל פאקא אך ללא הועיל שירלי מנזלי 15/05/02 נסיעה רגילה מבת­ים לראשון­לציון דרך רחוב הקוממיות בבת­ים מלווה לעתים בריח מטריד המוצא דרכו אל הנחיריים מחלונות המכונית. מי שיספיק להעיף מבט בכיוון, עוד לפני שחלף על פני תחנת הדלק סונול הקוממיות, יתקשה שלא להבחין במבנים הלבנים ודודי הענק החומים המציצים בין העצים שמעברו הדרומי של הכביש. על פני 50 דונם בגבולו של אזור התעשיה של בת­ים יושב זה 25 שנה מפעל פאקא לייצור שמרים השייך לחברה האירופית פוראטוס בלגיה. המפעל נוסד עוד לפני קום המדינה והיה במשך עשרות שנים מפעל השמרים היחיד בארץ. באותם הימים הקנתה לו אותה בלעדיות סוג של הילה ממלכתית וחשיבות אשר היו שמורות בדרך כלל רק למוסדות בטחוניים. מה בדיוק הפעילות שמתרחשת במפעל? האם פעילות זאת מסוכנת לסביבה? על השאלה הזאת אף גורם רשמי לא יודע לענות באופן מדויק. למרות שלא ניתן פרסום לעניין, לפני כחודש בעקבות תקלה בפינוי השפכים המרוכזים (מוצקים) ותמלוחות המפעל נגרמה הצפה במערכת הביוב העירונית ונוזל לא ברור שטף את הרחובות הסמוכים למפעל. אל המקום הגיעו באופן מיידי אנשי המשטרה הירוקה של המשרד לאיכות הסביבה אשר קנסו את בעלי המפעל בכ­ 6,000 שקל. מבדיקת "זמן מקומי" עולה כי שבועיים לאחר ההצפה נותרו במקום שלוליות שמנוניות של צבע לבן. "מסריח פה באופן חשוד" בעלי העסקים הממוקמים בקרבת המפעל היו עדים, לטענתם, להצפות דומות במערכת הביוב בעבר. "מסריח פה באופן מפחיד וחשוד", הם טוענים. נסים מוסרי ממוסרי שיווק מזון בע"מ ברחוב הבורסקאי 6 מעיד על כך שהוא ואחרים הפנו תלונות בעניין למשרד הבריאות. בעל עסק נוסף בקרבת מקום, שמבקש לא להזדהות, מתאר את מה שמתרחש ליד המפעל: "שחרור הגזים ממבני פאקא בזמן החמצת השמרים יוצר הרגשת חנק. יש שעות שהמקום מרגיש כמו חדר גזים בעיקר בעיקול במעלה הרחוב. מעל למפעל נוצר ענן שחור וצריך לנהוג בקטע הזה של הכביש מהר כדי לא להיחנק. מצד שני, נסיעה בכביש בזמן גלישת השפכים עלולה לגרום לתאונות דרכים בגלל שהחומר שנפלט מהמפעל הוא שמנוני. פנינו למשרד לאיכות הסביבה. בינתיים הם אומרים שהנושא בטיפול". אבי שיקוי ממוסך רמות מתאר איך נראה המקום בכל פעם שנגרמת הצפה כתוצאה מתקלה במפעל. שיקוי: "שכבה לבנה, שמנונית ועבה מציפה את הכביש מהביוב. אפילו הג'וקים שעולים איתה מהאדמה מתים בדרך. מה שקרה פה לפני שבועיים הוא לא המקרה הראשון ולצערי, אני חושש שזה יקרה שוב בעתיד. פנינו למוקד 107 של העיריה, לצבי כץ מהאגף לחזות העיר, למשרד לאיכות הסביבה ואפילו לגרינפיס. העיריה שולחת פקחים ומבטיחה כל פעם שזו הפעם האחרונה שהצפה כזאת תתרחש. בינתיים נראה לי לפי גובה הביוב שהולכת להיות לנו עוד הצפה בקרוב". בתגובה לטענות בעלי העסקים נמסר מהמשרד לאיכות הסביבה כי הבעיה מוכרת והם פועלים לצמצומה: "בעקבות דרישת המשרד לאיכות הסביבה מגיש המפעל בימים האחרונים תוכנית להקמת מתקן (סקראבר) שיטפל בפליטות גז הסולפיד הגורם לריחות הרעים באזור. כמן כן, המפעל עובר לשימוש בסולר על מנת להפחית את זיהום האוויר", נמסר. מערכת הביוב קורסת אם היה מדובר אך ורק בבעיית ריח, אפשר עוד היה להבליג. בדיקה של ההיסטוריה של המקום חושפת מספר לא קטן של תקלות אקולוגיות שעמן נאלצים להתמודד עיריית בת­ים ומשרדי הממשלה השונים. פאקא מייצר, לדברי מנהל אגף חזות העיר, צבי כץ, כמות שפכים השווה בכמותה לזו שמייצרת העיר בת­ים כולה. מנתונים שמסר כץ, בוצע בעבר כל פינוי השפכים מפאקא דרך מערכת הביוב העירונית. כיום פועל המפעל תחת היתר המאפשר לו לפנות שפכים מרוכזים (מוצקים) במשאיות ישירות לים, שפכים לא מרוכזים מהמפעל ממשיכים לזרום לשפד"ן דרך מערכת הביוב העירונית. מהנדסת העיר, ליאורה סטולר, סיפרה ל"זמן מקומי" כי לפני חצי שנה התפוצץ צינור ביוב ליד המפעל. שש שנים וחצי קודם לכן תבעה עיריית בת­ים את פאקא לאחר שחלק מקו הביוב העירוני נאכל כתוצאה מהזרמת השפכים של המפעל, שאגב, חלחלו לאחר מכן לאדמה. התוצאות הרות האסון יצרו סחיפת חולות ובורות בכביש הסמוך למפעל. הנהלת פאקא הסכימה לבסוף לממן את שיקום כל קו הביוב. מנהל אגף חזות העיר בבת­ים, צבי כץ, משתדל להרגיע בכל מה שקשור למפעל, אבל גם הוא אינו יכול שלא להודות כי מדובר במפעל בעייתי. כץ: "המפעל נמצא תחת פיקוח קבוע של המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות ולמיטב ידיעתנו, עושה מאמצים כנים לעמוד בדרישות התקנים". ­ ומה עם כמויות השפכים שנפלטות מהמפעל? "לשאלת השפכים, אין ספק כי מדובר במפעל בעייתי. מהות המפעל וסדר הגודל שלו הם כאלה שלכל תקלה יש השלכה סביבתית. צריך להבין שמדובר במפעל שמרים ולא משרד היי­טק מצוחצח. התקלות לא נפתרות בפאקא בלחיצת כפתור מקלדת". ­ בעלי עסקים טוענים שמה שקורה במפעל צריך להעלות סימני שאלה וחששות. "מדובר באנשים שמסיבות אלה או אחרות חשים נפגעים ומטילים את הכל על פאקא. טענותיהם אינן משוללות בסיס, אבל צריך לציין שבשנתיים­שלוש האחרונות נעשו במפעל שיפורים רבים". בחיים, כמו שקבע אלברט איינשטיין, הכל יחסי. קשה שלא לתהות מה המשקל של השיפורים שנוקטים במפעל מול הנזק הסביבתי שנגרם בגינו. מיכאל סנדיגורסקי הוא מהנדס לאיכות סביבה, העומד בראש חברת ייעוץ העוסקת בפרויקטים סביבתיים. סנדיגורסקי שימש בעבר כראש ענף איכות אוויר במחוז דרום של המשרד לאיכות הסביבה. לדבריו, בעיית השפכים התעשייתיים ממפעלים דוגמת פאקא חורגת הרבה מעבר לאי נעימות הנגרמת מריח חריף. סנדיגורסקי: "אחת ההשלכות החמורות של מקרים דוגמת זה שאירע באפריל האחרון בפאקא היא זיהום מי התהום של העיר. התמלחות, אשר, למיטב ידיעתי, יש כמויות גדולות מהן במפעל, הן חומר אורגני שמתפרק בקלות. בעקבות הגלישות וההצפות מחלחלת המליחות לקרקע ומזהמת את מי התהום בסביבה". לדברי סנדיגורסקי, פינוי השפכים אינו נטול בעיות גם כשלכאורה הוא פועל ללא תקלות. "צריך להבין שהשפכים התעשייתיים שמוזרמים כסדרם לשפד"ן מכילים בממוצע עוד 100 גרם של מלח לליטר לעומת מי שתייה. מפעלים גדולים שמזרימים כמויות גדולות מהם מביאים לעלייה משמעותית במליחות המים שאחר כך משמשים כמי קולחין להשקיה בדרום הארץ ופוגעים בגידולים שרגישים לכמויות מלח גבוהות. בנוסף, כאשר אלו מחלחלים לקרקע הם יכולים לגרום גם באזור המפעל שוב להמלחת מי תהום". הכל שאלה של כסף ששון אליהו, סגן ראש העיריה ומחזיק תיק ההנדסה, מספר כי לראש עיריית בת­ים, יהושע שגיא, ובכיריה יש חזון בכל הקשור לאזור התעשיה של בת­ים והוא להפוך את כל השטח משכונת הקרוואנים מזרחה ועד רחוב הנביאים לאזור פיתוח מסחרי שינסה למשוך אליו בעיקר תעשיות עתירות ידע. לדבריו, אם מפנים את מפעל פאקא ומצרפים אליו את אזור הקרוואנים נוצרת יחידה רציפה של 100 דונם שפנויים לפיתוח. חזון לחוד ומציאות לחוד. בינתיים מי שמכתיב את העניינים הם אלה שמנהלים את המפעל ברחוב שמעון הבורסקאי. ­ ששון אליהו, נעזוב לרגע את תוכניות הפיתוח העתידיות. בעלי עסקים במקום מתלוננים על גלישת שפכים וריחות קשים, ומומחים מזהירים מפני השלכות סביבתיות שליליות. מהי עמדת העיריה? "גם לעיריית בת­ים יש אינטרס מובהק שהמפעל יעזוב את העיר, אבל צריך להיות ריאליים. מפעל שנמצא בעיר מעל ל­50 שנה לא יזוז מכאן ביום אחד. מדובר בקרקע פרטית השייכת לבעלי המפעל. העיריה דנה איתם במספר הזדמנויות על העברתו דרומה ובינתיים כל צד מחכה שזה יהפוך כדאי מבחינה כלכלית". ­ אז המשא ומתן תקוע? "לפני שנתיים לערך הגיע בעל הקרקע לפגישה א צל ראש העיריה כדי לבדוק אופציה של העתקת מקום המפעל. הנחתו אז היתה להפוך את השטח לאזור מגורים. שינוי ייעוד הקרקע ממסחר ותעשיות עתירות ידע למגורים הוא דבר שאף ראש עיריה לא יהיה מוכן לקבל. איך בת­ים תצליח להגיע אי פעם לאיזון תקציבי אם אזורי התעשיה שלה עוד יצטמצמו?". בשיחה עם אליהו שב ועלה מצבם הלא מזהיר של צינורות הביוב העירוניים. ששון: "ידוע לנו שמערכות הביוב בחלק מאזור התעשיה אינו טוב. מדובר בפרט בצינורות האסבסט בעיר שקיימים משנות החמישים ומתכלים עם הזמן. יחד עם זה החלפת מערכת הביוב מצריכה מיליונים על מיליונים של שקלים ורק בפיתוח כולל של אזור התעשיה יהיה אפשר לקדם את הפרויקט הזה". ומה אומרים במפעל עצמו? סיימון פיל, מנכ"ל פאקא תעשיות, מבטיח שאין סיבה לדאגה. בתגובה בכתב שהעביר לידי "זמן מקומי" הוא מבהיר: "פאקא תעשיות היא יצרנית השמרים היחידה בישראל. במקביל, מיובאים לארץ שמרים מטורקיה במחירים נמוכים מאוד, ובשל כך נאלצנו להפוך ליעילים יותר מבחינת עלות הייצור. חשוב לשמור על יעילות זו אם ברצונה של ישראל לשמור על יכולת ייצור של שמרים. "באשר לשפכים תעשייתיים ברחוב: היו שני מקרים של כמויות קטנות של מי פסולת שנשפכו לרחוב בשנה האחרונה. בכל פעם שיפרנו את יכולת האיתור של הזליגות, לשביעות רצונה של עיריית בת­ים. המים בהם מדובר הם פסולת חקלאית והם אינם מהווים סכנה כלשהי לאדם או לסביבה. "בתהליך ייצור השמרים נוצרים גזים שונים המפיצים ריחות מתונים בדומה למפעל בירה או יין. בדקנו את הגזים האלה, וכולם נמצאו מתחת לתו התקן הגרמני (המקובל על ידי מכון התקנים בישראל). "באשר להעברת המפעל לאתר אחר: דיונים בנושא נערכו עם הבעלים הקודמים שעדיין מחזיקים בקרקע שעליה המפעל. עקב מצב השוק הנוכחי העברת המפעל בתוך ישראל איננה אפשרות כדאית מבחינה כלכלית. "הבעלים הנוכחיים עושים את מרב המאמצים כדי לשתף פעולה עם הרשויות, להבטיח 40 מקומות עבודה לתושבים המקומיים ולדאוג שמפעל פאקא יהיה נכס לבת­ים. "באשר לנושא בעלי העסקים המודאגים: הזמנו אותם לבוא ולדון עמנו בדאגותיהם, וההזמנה עדיין פתוחה. אני מזמין את כל מי שמעוניין לבוא ולבקר במפעל".