אני ירושלמי סיפורו של רמי ירושלמי, מי שהיה אחד מראשי הסצינה התל- אביבית בשנות ה- 80, הוא חלומו הרטוב של כל גבר גילי למפל 12/05/02 רמי ירושלמי לא חייך אפילו פעם אחת בבוקרו של ה­1.4.98, שבו סגר את הדלת, השאיר אשה ושתי בנות מאחוריה וצעד ללא נודע. חודש אחר כך התאהב בבתה של חברתו לשעבר, ומאז הם ביחד: רמי, 46, והילי, 24. בסך הכל נראה שהוא מקבל בהכנעה את התלות והטוטאליות של רומן עם פער גיל במידת אקסטרה­לארג'.אבל לא תמיד הוא היה כזה מתמסר ומבוית. בהיותו נשוי, לפרק זמן קצר, מימש את חלומו הרטוב של הגבר הישראלי המצוי, וחי בחו"ל תחת קורת גג אחת בשלישייה. וריאציה על הפרט הביוגרפי­פיקנטי הזה מופיעה בספרו "בנגקוק בלוז", שראה אור לפני שנה וחצי (הוצאת "פראג"), וגרם לתקרית דיפלומטית עם תאילנד, כי על הכריכה שלו הודפסה תמונה של בודהה עם חזה נשי זקור, שידה (או ידו) נוגעת באופן מובלט במפשעה.בסופו של דבר ירושלמי לא נכנע לתכתיב, והספר לא שינה את פניו. האזכור בעיתון אולי קידם קצת את המכירות לספר, שלדברי ירושלמי הוזכר במדורי ספרות ומכר שלוש מהדורות. אבל אין לו אשליות לגבי דבר אחד. מלך תאילנד, איתו נפגש ירושלמי בעבר בנסיבות מסחריות, לא ישמח לראות אותו, והוא צפוי להיעצר אם יעז לבקר בארץ "אלף החיוכים".ירושלמי , שבעבר ניהל בתאילנד מפעל לליטוש יהלומים, כותב בימים אלה ספר, אותו הוא מגדיר כחומר נפץ אקטואלי ומשוכנע שהוצאות הספרים יריבו ביניהן עליו. "ישראסטין" הוא קובץ סיפורים קצרים וטראגיים, שמתרחשים במציאות של אינתיפאדת 2002, ומטרתם להפחיד, או כדבריו "להבחיל את הקורא בתמונות חורבן המדינה בהן אינו רוצה להביט, בכדי להבין עד כמה טוב, עדיין, מצבנו".עיון בתקצירי הסיפורים, שגיבוריו הם קבלן פיצוצים, מדענית מרוסיה, תושב קריית­ארבע, יהלומן ו"פותחת" בקלפי טארוט, גרם לי לפרפר בין זעם על הסופר שעושה רע על הנשמה ומכביר מועקה על הקיימת, לבין המחשבה ­ "רגע, אולי יש בזה משהו". גם אם בלתי נסבל לחשוב, המציאות לפעמים עולה על דמיון של סופר תל­אביבי, שהוזה מלחמת אחים מפלגת ונוראה בין מתנחלים לחיילים, אחרי שתינתן הפקודה לפנות את השטחים, או משאל עם, שבו הרוב מצביע בעד ויתור על האזרחות תמורת בונוס אישי של מיליון דולר ביד.­ מה הרעיון, רמי?"אני מחשיב את עצמי כפטריוט, כי אם לא היה אכפת לי מה קורה פה, הייתי ממשיך לכתוב רומנים על מקומות יפים ורחוקים. אני רוצה שאנשים יקחו רוורס ויבינו שחייבים לגמור את הסיפור הזה, כי בטווח הרחוק לא בטוח שנצא מנצחים. ריאלית, נראה לי שאם מחר מחזירים את השטחים, המתנחלים לא יילכו הביתה בשקט. לא תהיה ימית שנייה, אלא יישפך דם. נראה לי שאם סינים, למשל, שמגובים בכסף סעודי, יציעו עסקה כוללת, שבה כל אזרח יכול להתחיל חיים במקום אחר עם מיליון דולר ביד, הרוב המוחץ ייקחו את הכסף ויוותרו על תעודת הזהות".­ אתה תיקח את הכסף ותברח?"עד לפני חמש שנים הייתי בן אדם שהיה בטוח שההצלחה והאושר, נמדדים בכמה כסף יש לו בבנק. אבל אז הפסדתי בלילה אחד את מה שצברתי במשך עשר שנים. שדדו את מלטשת היהלומים שלי ברמת­גן, שבה העסקתי 60 עובדים. רוקנו ממני 400 אלף דולר שרק חלקם היו מבוטחים. זה היה מפחיד".­ תאר את הנפילה."חור שחור ענק. פתאום החיים שלי התמלאו בשוטרים, בלשים, חקירות וידעתי שזהו, מעכשיו זו התמודדות, וצריך רק לצוף. לא עצרתי לחשוב אפילו שנייה, הייתי עסוק באפטר שוק. התרגלתי להרבה כסף, ופתאום כלום. הייתי חייב לפתח את עצמי, להיאחז במשהו. כתבתי למגירה. מגיל 18 פרסמתי שירים ב'מעריב לנוער', נובלות בירחון הספרותי 'פרוזה', ובמקביל להיותי בעל מלטשה, כתבתי טו ר ב'חדשות' שנקרא 'זימה'. הלכתי לראות סרטי פורנו ודירגתי אותם ב'סולם זיקפה'. הסרטים היו רק תירוץ לכתיבה הומוריסטית שנגעה במצב הכלכלי והמדיני, וסגירת חשבונות אישיים עם יהלומנים, קולגות שלי".­ איך צפת אחרי השוד?"נפלה לי הזדמנות. פנו אלי מחברה שמתמחה באוטומציה ורובוטיקה בליטוש יהלומים, שאני אשמש כנציג מכירות שלהם במזרח הרחוק. במקביל למלטשה שלי פה, היתה לי אחת נוספת בבנגקוק. הייתי כל הזמן על הקו, ולא הייתי בעצם בשום מקום, כי ככל שגדלתי כבר לא שלטתי בעסק שסגר עלי, עד השוד".­ וקריסת ה"אימפריה" גבתה מחיר אישי?"במקביל למפולת הכלכלית שלי, הזוגיות הידרדרה. לחץ כלכלי מייצר לחץ אישי, לא אני המצאתי את זה. אכזבתי את מי שהייתי נשוי לה 12 שנה. היא בנתה על יהלומן­מיליונר ­ למרות שהתאהבה בסופר שבי ­ אז ההצעה מחו"ל באה במקום. הבנתי שאנחנו כבר לקראת הסוף ושאי אפשר לתקן קלקולים גדולים, אז עדיף לקחת ואליום". ידיעה ממבט ראשון אם בנגקוק היתה משכך כאבים ומרדים יעיל לנישואיו, "ווליום", עיתון הרוק שהקים יחד עם ניצן זעירא, ממייסדי חברת התקליטים "נענע דיסק", היה זה שבזכותו הכיר את אשתו לשעבר, הדס, אחותו של זעירא. ירושלמי וזעירא היו צמד קלאברים בשנות ה­80, כשההיצע כלל את "פינגווין", "ליקוויד" ו"קולנוע דן".במשך שנות החברות ביניהם התיידד ירושלמי עם הוריו ומשפחתו של זעירא, אבל את אחותו לא ממש הצליח להכיר. "בפעם הראשונה שראיתי את הדס באקראי, הבנתי שכל ההיכרות שלי עם המשפחה הזו היתה בשביל שניפגש. ידעתי שזו האשה שאנשא לה. זו לא היתה אהבה ממבט ראשון, אלא ידיעה ממבט ראשון. כמו חידה שפתאום מבינים את הפתרון שלה".­ תסביר, זה נשמע גדול מהחיים."בהחלפת מבט הרגשתי שכל המהות שלי עד אותו יום ומאותו רגע, מקופלת. עוד לא אהבתי אותה ולא חשבתי שהיא הכי בעולם, אבל ידעתי שהיא נועדה לי. ידיעה זה כמו החלטה. הפאזל נסגר, מצאתי את המקבילה שלי".עיתון הרוק, לעומת זאת, שרד רק שמונה גיליונות. "היינו ילדים, העיתון הקדים את תקופתו. הכסף ששמנו הפך לאוויר עם המפולת מניות של ארידור. עשינו הופעת החיאה כדי לסגור חובות . באו להופיע תיסלם, שלום חנוך, פורטיס, גרוניך. ניצן ואני נשארנו חברים".­ מיד התחתנת?"אחרי שנה. האמת שהיא היתה בהריון שאחר כך הפך להפלה טבעית, אבל נישאנו כי כולם הצביעו בעד. החברים, ההורים, נתן זך, שישבתי איתו קבוע ב'כסית'. זה היה שידוך נכון כלכלית, חברתית, הגיל התאים. עשינו את זה בגינה של בית סוקולוב, בית העיתונאים. לא היו אז גנים בנוסח המבצר, הבוסתן או הטירה, וחוץ מזה, זה היה במרחק חמש דקות הליכה מהבית. היה די.ג'יי, אבל אף אחד לא רקד. חתונה עצובה. אנשים הביאו מתנות, היתה חופה, אכלו רבע עוף והלכו. זה נשמע תיאור די מסריח, אבל זו היתה האמת. אפילו לא פיתחנו את התמונות. הצלם נתן לנו את הקונטקטים, הסתכלנו ולא אהבנו את התוצאה".­ נשמע סימן ראשון רע. בכל זאת היתה רומנטיקה?"תראי, אני לא יודע אם הדס אהבה אותי. אולי היא אמרה לי את זה בחושך, בלחש, אבל אני לא זוכר. היו לי הרבה נשים שאמרו את זה מאוד ברור. אבל כנראה שגם אני לא אמרתי לה. היינו צוות שעבד ביחד, מעין שותפות גורל, בלי להחצין רגשות".­ בכל זאת עשיתם ביחד ילדות?"הולדת הבת הבכורה הרסה את מעט הרומנטיקה שהיתה בינינו. ילד מכריח את הזוג לבנות מאזן חדש של יחסי כוחות. את הילדה הראשונה עשינו כדי לראות שגם אנחנו יכולים, שזה 'עובד'. את השנייה עשינו בעקבות ה'בייבי בום' שהיה במלחמת המפרץ. ישבנו אז על התחת וחיכינו לסוף. היה איזה איום ערטילאי בטילים כימיים, ביולוגיים והיו לילות ארוכים ללא שינה. זה היה בקטע הישרדותי, הסקס כבר לא היה סוער. היינו זוג נשוי­משועמם. קראנו לילדה סתיו, למרות שהיינו צריכים לקרוא לה סקאד. היא נולדה ב­4 בנובמבר וחמש שנים אחר כך רבין נרצח, והיומולדת שלה הפך לנכס, יום לאומי".­ חשבת שעוד ילד יחיה את הזוגיות?"קיוויתי, וברגע שהדס חזרה עם תמונות מהאולטרה­סאסונד, זו היתה עובדה מוגמרת והלכנו עם זה. בפועל, הסיוט הועצם, כי המטלות גדלו והחלוקה פחתה. פה לא דיברנו אף פעם על אהבה, אז לא היתה אנרגיה להמשיך".­ ובמרחק הזה הגעתם לבנגקוק?"כשהילדות היו בנות חמש ושנה נסענו. חיינו בבית עם שבעה חדרים שהיה בשביל אשתי כלוב של זהב. היא לא מצאה שם עבודה כגרפיקאית ומעצבת, לא מצאה חברות, והיה לה חם, צפוף ורועש מדי. היא ברחה משם עם הילדות ונשארתי לבד, כי היתה לי התחייבות של עסק שה קמתי". סקס בשלישייה ירושלמי ולבד זה לא משהו שמסתדר ביחד. מאיש משפחה הוא הפך לרווק עליז, אבל רק לכמה ימים, כי מיד הוא פצח ברומן עם אסייתית יפהפיה בשם ניתייה, צעירה ממנו בעשר שנים, שהיתה במשך שנתיים המאהבת של חברו הטוב. יחד עם "בעלה החוקי" היא ניהלה מסעדה מקומית פופולרית, ובבית הם חיו בשני חדרי שינה נפרדים. "לפני שהדס עזבה, היא אמרה לניתייה ­ שהיתה בת בית אצלנו עם החבר המשותף הישראלי ­ 'תדאגי לטיפול מסור בבעלי'. לכי תדעי אם היא התכוונה עד הסקס או כולל סקס, אנחנו פירשנו את זה איך שהיה לנו נוח".­ הכנסת אותה הביתה?"בהתחלה התראינו רק פעמיים בשבוע, ואחר כך היא הביאה את כל מה שאשה מביאה כשהיא באה לגור עם גבר. הבעל שלה, שידע על הרומן שלה עם החבר שלי, הרים ידיים כאשר היא עברה אלי. הוא עשה לה סצינות גדולות, אבל היא לא התרשמה".­ מתי נודע להדס על הרומן?"כאשר הדס באה לביקור עם הילדות, ניתייה נסעה להביא אותה. ישנתי עם כל אחת מהן, חצי לילה אצל זאת וחצי אצל השנייה. זה לא עבד. אני הייתי קם בבוקר שבר כלי והן פרחו כמו נשים מסופקות. הכל נעשה בדיסקרטיות. למרות שהן ידעו אחת על השנייה, הן המש יכו להיות חברות".­ אתה רומז על סקס בשלישייה?"לא עם שתיהן, כי הן לא נדלקו אחת על השנייה. הייתי עם כל אחת מהן בשלישייה, אבל עם נשים אחרות".­ היה לך נוח בחיים הכפולים האלו?"במידה רבה כן. היתה הסכמה בשתיקה. נוצרו ביני לבין הדס הרבה חורים שחורים, שאחר כך כבר אי אפשר היה לגשר עליהם".­ עבר לך בראש להתגרש ולהינשא לניתייה?"לא, כי היא היתה טובה בתור אשה שנייה, לא ראשונה. היא היתה נהדרת כמאהבת סוערת, חובבת ריגושים, אבל כאשה היא היתה בוגדנית לטעמי, ובנוסף היסטרית, שתלטנית, קנאית ולא מפרגנת. לא היה לי טעם להחליף את מה שיש לי בבית באופציה הזו. הטמפרמנט הקשה שלה נבע לדעתי מזה שהיא היתה עקרה".­ מה הקשר?"היא טענה שיש לה בטן שמרעילה עוברים. זה מה שאמר לה רופא סיני והיא לקחה את זה כפשוטו, למרות שניסיתי לשכנע אותה ללכת למומחה להפריות והיא התחמקה. הבטן שלה הפכה לקנאית, מונח תאילנדי. דרכה הבנתי שאשה שלא ממששת את העול הזה שנקרא ללדת, הטבע מתעצבן ונוקם בה. אני אומר את זה ברחמים על נשים, שהרחם גורמת להן לקמול ולחיות במועקה תמידית".­ ומה קרה למועקת הזוגיות שלך אחרי שחזרת לארץ?"שבוע אחרי שחזרתי, ניתייה עלתה במפתיע על מטוס ודפקה לי בדלת. היא התארחה אצלנו כמה שבועות וזה לא עבד. התחילו רינונים והסתות מצד בני משפחה. ניתייה שמה אולטימטום: 'או אני או הדס'. אמרתי לה שאני לא עוזב והיא חזרה לשם שבורה".­ לא הצטערת על זה שלא המשכת ליהנות משני עולמות, שתי נשים?"לא. הן כל הזמן צחקו עלי ואמרו 'איזה גבר, יש לך שתי נשים', ואני אמרתי להן שבסוף אשאר בלי שתיהן. ידעתי שזה ייגמר רע, כי בקושי אני מסתדר עם אחת, אז שתיים ועוד כאלו דומיננטיות. זה כמו ילדים. הן כל הזמן דרשו תשומת לב ולי נגמר הכוח, מנטלית ומינית". אלמנט של אבא ובת אחרי שהרים ראש מהשוד במלטשה, ניסה להשתקם בבנגקוק, נפרד מניתייה וכבר לא יכול היה לחמוק מהמילה הנוראה לדבריו ­ גירושים. "שם נרדף לכישלון. החצי שנה האחרונה בבית היתה סיוט. כל אחד יצא, בא וישן לבד ובאמצע היו ילדות מפוחדות, כי הן ידעו שתכף הכל יתפרק להן. בהתחלה, הבת הבכורה היתה באה לבקש שנשלים כל פעם שרבנו, ואחר כך נמאס לה. היא ראתה שהיא לא מפצחת את הקודים של המבוגרים שלא רוצים להתפייס בשבילה. טראומה לכל החיים".­ הגעת לפסיכולוג, לקחת פרוזאק?"לא הלכתי לשיחות, אבל הייתי בדיכאון עמוק. שכבתי שעות במיטה, בקושי תפקדתי. כתבתי הרבה באותה תקופה ורק היום אני מסוגל לקרוא את הדברים הקשים שכתבתי אז. היה לי נורא עם הידיעה שהכל התפרק לי ואצטרך לעזוב את הילדות".­ ממה הכי פחדת?"להישאר לבד. מגיל 18 תמיד הייתי עם אשה. מה שמפחיד אותי בלבד, אפילו שזה יישמע אידיוטי, זה הקטע של לדאוג לעצמך".­ והיום אתה חי עם אשה שצעירה ממך ב­22 שנה, והיא דואגת לך?"כן, היא מטפלת בי, בבית, בשגרה. בהתחלה אנשים היו שואלים אותי אם אני אבא שלה והייתי נעלב, כי זה היה כאילו מראה לי איך אנחנו נרא ים מבחוץ. היום כבר התרגלתי. אני מבין שזה מתוך סקרנות. לפעמים אני עונה בציניות שאני ידיד של המשפחה, בעצם אומר 'יאללה, תעזוב, אל תחטט לי'. אין לי כבר חשק להצהיר או לגונן, כי אני בטוח במערכת הזו".­ אין פה איזה מוזרות, נגיד עיוות, רומן עם הבת של חברת עבר?"בעיני יש פה דווקא תיקון, כי אבא של הילי נפרד מאמה כשהיא היתה בת שש. יש בינינו אלמנט של אבא ובת, וגם אמא ובן, כי אני ילדותי, אבל בעיקר אנחנו זוג. הייתי ידיד אינטימי של אמא של הילי. כאשר הילי היתה בת שבע, נתתי לה ליום ההולדת טבעת קטנה עם יהלומים, כי אמא שלה אמרה 'נו, תביא לילדה איזה מתנה יפה'. זה היה סתם בעיני, אבל הילי שמרה אותה. ביום שהתחיל הרומן בינינו, הייתי אמור לקחת את אמא שלה לארוחת ערב. היא אמרה שהיא לא רעבה, אז הלכתי עם הילי. מאותו לילה נשארנו ביחד. אמא שלה חיבקה אותה ונתנה את אישורה לרומן. לפני, היה לה חבר מבוגר ממנה ב­15 שנה".­ ואיך היא מסתדרת עם הבנות שלך?"חצי מהשבוע הילדות שלי אצלי, אז יש לי בבית שלוש נשים צעירות. כבת להורים גרושים, היא מכירה את הסיפור מהבית. היא נתנה לי טיפים של איך להתנהג עם הבנות שלי, ובשבילן היא כמו חברה".­ ואיך ייגמר הרומן הזה בעיניך?"ברור לי שאני אצטרך לתת לה ללכת, בעתיד הלא רחוק. הבטחתי לה לא לעזוב אותה, שהיא תצטרך לעשות את הצעד. כרגע היא חיה בקומבינה בין גילה לגילי והיא מפסידה מזה. לי כבר אין את ההתלהבות, הרצון להצליח, לגעת בשמים שיש בגיל 20. היא בטח גם תרצה ילדים, ואני עם זה גמרתי. זה יהיה מסוכן מדי לקשר בינינו ולילד. אני לא אבא טוב".­ על סמך מה אתה דן את האבהות שלך?"כי אני עסוק מדי בעצמי, לא נותן מספיק תשומת לב וגם התעייפתי מהעניין. נגמרה לי המוקסמות מתינוקות והרצון לקנות טיטולים. הורות בעיני זה מצב של חובות תמידיים, וילד נוסף יגרום לבנותי לקבל פחות ממה שהן מקבלות היום".­ ומה הילי רוצה?"באיזה תוכנית ראיונות שאלו אותה איך היא רואה את העתיד של שנינו. הופתעתי שהיא אמרה שהיא רואה אותנו צועדים לאט, יושבים על ספסל בגינה, מחזיקים ידיים, מזדקנים ביחד".­ את "בנגקוק בלוז" הקדשת לה, קראת לה "נשמתי התאומה", אז אולי בכל זאת התביית?"אני חושב שאם הקשר הזה גדול מאיתנו, לא יעזור מה שנעשה, לא נוכל לברוח ממנו. האהבה מנצחת".­ אב ל זו אהבה אובססיבית?"אם את מתכוונת לכך שיש בקשר בינינו המון תלות, נכון. נכשלתי בקשרים ליברליים וכעת אני מנסה את מודל החנק. הכל אנחנו עושים ביחד. הנה, רק לא מזמן עזבתי הכל ונסעתי איתה לקדם סרט שלה שהשתתף בתחרות בפסטיבל אנימציה באנסי, צרפת (הילי היא אנימטורית, ובתחרות היא הציגה את פרויקט הגמר שלה ב'קאמרה אובסקורה', סרט על הקשר בינה לאמא שלה, השחקנית מלי גולד, שזכה בפרסים בחמישה פסטיבלים בינלאומיים. ג.ל). כשהיא הולכת לבד, היא מעדכנת אותי במה שקורה בהרבה טלפונים. זה מעצבן, אני מורד מדי פעם ואז אנחנו רבים ומשלימים".­ איפה תהיה עוד שנתיים?"קשה לי לחשוב רחוק, אבל אני מקווה להיות סופר שמתפרנס מכתיבה. היום אני מנהל את מחלקת העסקים של חברת הביטוח 'הפניקס'. אם אני צריך לבחור תסריט דמיוני מהספר החדש שלי, אז אני היהלומן שיורד מנכסיו ומסדר לעצמו התאבדות 'בטוחה'. נוסע לתקן את האוטו בעזה ואז עושים בי לינץ'. ככה חברתי לחיים מקבלת את כספי הביטוח".­ אתה מוכן למות בשביל אשה?"האמת, רק בשביל שתיים. הבת הגדולה שלי והבת הקטנה שלי. שיא האהבה בשבילי זה היכולת לתת לאשה שאני כבר לא מתאים לה, ללכת ממני. למה למות? החיים יפים". היא לא עשתה לי את זה תגובת הדס אי. ירושלמי: "ניתייה היא בחורה נחמדה, והעדפתי שלרמי תהיה שם מישהי קבועה והוא לא יביא לי איידס הביתה. בפעמיים שביקרתי שם לא מצאתי סיבה לסלק אותה מחייו. מין משותף איתה? לחלוטין לא, היא לא עשתה לי את זה. היא באה לפה וחיתה אצלנו תקופה קצרה. היו לי ולרמי כמה פרטוזות מזדמנות ולא משמעותיות. הכוונה לזוג מוצהר שמביא מישהי ונוצר מהלך יזום בסקס".