איזה סרט בקולנוע גיל לא נקי. בבנייני האומה יש הנחה לסטודנטים ובסמדר הפופקורן מלוח מדיי לירון יונה 09/05/02 יותר מהיר מספר, יותר זול מחו"ל, סרטים היו ונשארו אחת הדרכים הטובות ביותר להתנתק קצת מהשגרה ולברוח לעולמות אחרים. אז יהיו מי שיגידו שהכול ממילא מגיע ל"בלוקבסטר" אחרי שבועיים, שבלוויין יש שפע ערוצי סרטים, או שעם ה­ DVD שיש להם אין בכלל מה לצאת מהבית, אבל לא יעזור כלום ­ סרטי קולנוע נועדו להקרנה בבתי קולנוע: אולם גדול, סאונד טוב, הרבה זוגות עיניים, ובעיקר בלי PAUSE כל פעם שיש טלפון או שאר הפרעות בית. הקולנוע החדש שנפתח לא מכבר בבנייני האומה, השביעי בעיר, הוא הזדמנות מצוינת לבחון אילו אופציות עומדות בפני חובבי הקולנוע בעיר. גיל, קניון מלחה קולנוע גיל מכיל את הריכוז בגדול ביותר של אולמות בעיר (שמונה במספר), כך שמבחינת מבחר באמת שאין על מה להתלונן. הסרטים ברובם, כמקובל בקולנועי הקניונים, שוברי קופות אמריקנים. החדשות הטובות הן שהאולמות נוחים מאוד וגדולים יחסית, הסאונד טוב מאוד ולא סביר שיסתירו לכם. החדשות הפחות טובות הן שבקולנוע גיל לא מקפידים יותר מדיי על הנקיון. צופי הצגה שנייה יתקשו שלא להבחין בעקבותיהם של קודמיהם ­ קופסאות פזורות באולם, ורצפה דביקה להפליא. השירותים, אם זה מנחם אתכם, דווקא בסדר. בערב עמוס תצטרכו להשתמש בכישוריכם הישראלים, כגון דחיפה והתפלחות, כדי להספיק לקנות במזנון בזמן ההפסקה (פופקורן ,18 ,15 ,10 שתייה 11 ,9 ,8).כרטיסים: 33 שקל, הנחות לחיילים, גימלאים. חנייה: חינם בחניון הקניון. ניתן להזמין כרטיסים מראש בתוספת עמלה. רב­חן, תלפיות בקולנוע רב­חן הגלגל מתהפך ברגע שהכרטיסן בכניסה קורע לכם את הכרטיס. עד אותו רגע, אתם צריכים לעבור כמה משימות די מתישות ­ להגיע לאזור התעשייה בתלפיות (אם אין לכם אוטו, חבל על הזמן); להצטרף לטור המכוניות הממתינות לבדיקה ביטחונית; ולהמתין כמה דקות טובות בתור המשתרך מול הקופות, גם בימים לא עמוסים (ברב­חן מסתפקים משום מה בפתיחת קופה אחת, מקסימום שתיים). משימת בונוס תקבלו אם אין לכם מספיק מזומנים, כי בבניין אין כספומט.אבל מרגע שקניתם את הכרטיס והוכחתם שאתם רציניים, העניינים רק משתפרים. רוב האולמות אומנם לא גדולים במיוחד, אבל היותם משופעים מאוד והמיקום האידיאלי של המסכים, הופכים את הצפייה למהנה במיוחד. מצב הניקיון הטוב והקיוסק הלא יותר מדיי צפוף (פופקורן ,17 ,13 ,9 שתייה 9 ,8 ,7) יעזרו גם הם להשכיח את העובדה שהתחלתם קצת ברגל שמאל.לידיעת המאחרים הכרוניים ­ שיטת ה"עזוב, גם ככה יש חצי שעה פרסומות" לא עובדת כאן. הסרט מתחיל בערך חמש דקות אחרי הזמן המצוין.כרטיסים: 33 שקל, הנחות לחיילים, גימלאים. ניתן להזמין כרטיסים מראש בתוספת עמלה (מוגזמת!) של 4.5 שקל. חנייה: חינם, ב חניון מתחת לבניין. לב סמדר לב סמדר, הממוקם ברחוב קטן במושבה הגרמנית, הוא לא הקולנוע הטיפוסי. האווירה רגועה וביתית, יש מעט עובדים שעושים הכול (המלצרית, איזה פלא, היא גם הסדרנית) וכולם ידידותיים מאוד. חוץ מהקולנוע יש גם בית קפה נחמד, שוקק חיים בערבים. האולם גדול ונוח, עם הרבה מקום לרגליים, ומזכיר את בתי הקולנוע של פעם. הבעיה העיקרית היא שבימים קרירים הוא עלול להיות מאוד קר, כך שמי שלא בא מצויד, עלול לסבול. למרות מעלותיו, לב סמדר זוכה גם בשני תארים מפוקפקים: השירותים המוזנחים ביותר והפופקורן הכי מאכזב ויקר (16 12 ו­21!!! שקל) וגם לא טעים. עם היובש עוד הסתדרנו, אבל כמויות המלח הכריעו אותנו סופית. בקיצור, מומלץ בחום לאנשים גבוהים שלא סובלים מקור ולא אוהבים פופקורן.כרטיסים: 31 ש"ח, ניתן להזמין מראש. חנייה: צריך לחפש. בנייני האומה הקולנוע החדש בבנייני האומה מכיל שלושה אולמות, והרפרטואר כולל סרטי איכות וסרטים זרים, לצד סרטים מסחריים יותר. בינתיים נראה כי הקולנוע טרם תפס תאוצה, כך שהמראה נטוש משהו והאווירה מעט מדכאת. הרושם הוא שהם מאוד מתאמצים ומשתדלים, עד כדי כך שכמעט התחלתי להרים טלפונים לאנשים שיבואו להראות קצת תמיכה. סך הכול זו לא משימה קשה ­ הקרבה של הקולנוע לתחנה המרכזית (חמש דקות הליכה) הופכת אותו לנגיש ביותר בעיר. אין כמעט קו אוטובוס שלא מגיע לשם. בתור קולנוע חדש הוא אכן מביא עימו שינוי מבורך, בדמות הצגות יומיות מדי יום, תופעה נדירה משום מה במחוזותינו. בחו"ל אין כמעט קולנוע שלא תמצאו בו הצגות יומיות, ולרוב במחירים מוזלים. מלבד התענוג שבעצם ההליכה לקולנוע באמצע היום, הצגה יומית היא גם הסיכוי הטוב ביותר שלכם ליהנות מהקרנה פרטית. ח"ח נוסף מקבלים בבנייני האומה על מתן הנחות גם לסטודנטים. חבל רק שמתן ההנחה לא מצוין בשום מקום באזור הקופה, כך שאלא אם כן חשבתם במקרה לברר, לא תזכו ליהנות ממנה. האולם שביקרנו בו, עם כיסאות קצת נוקשים, רווחים קטנים בין השורות, ויותר מדיי אור, דמה יותר לחדר הרצאות מאשר לאולם קולנוע. עם כל הכבוד, יש דברים שאין בהם מקום לחידושים.כרטיסים: 33 שקל. הנחות לחיילים, גימלאים וסטודנטים. חנייה: חינם. אם הגעתם בשעה שבה נדרש תשלום, תוכלו לקבל החזר בקופה. מוזיאון ישראל הקולנוע במוזיאון ישראל עובד במתכונת מצומצמת. ההקרנות, לרוב, רק בימי שישי בצהריים ובערבי שלישי. האולם גדול מאוד ובנוי בצורת חצי עיגול עם כיסאות לא נוחים במיוחד. הקהל המצומצם מבוגר ברובו, כך שאם טרם מלאו לכם ,50 סביר שתרגישו די חריגים בנוף. המקומות אינם מסומנים, אין הפסקה, ובמזנון יש שתייה וסנדוויצ'ים, אבל לא פופקורן.כרטיסים: 27 שקל, 24 למנויי המוזיאון. חנייה: חינם, בחניון המוזיאון. תאטרון ירושלים בימים שבהם מחצית מבתי הקולנוע ממוקמים בקניונים, לראות סרט במקום כמו תאטרון ירושלים זו כבר חגיגה. גם המבנה וגם המבקרים מדיפים תרבות וחגיגיות, ובדרך אפשר להתעכב ולהציץ בתערוכות שבמסדרונות. אולם הקולנוע נקרא "האולם הקטן" ולא בכדי. ביום חול זה לא בהכרח חיסרון, אבל במוצ"ש, כשהאולם מלא עד אפס מקום, זה קצת דחוס מדיי. מצד שני, בתאטרון ירושלים מצטיינים בבחירת הסרטים, כך שאחרי כמה דקות צפייה ממילא תשכחו איפה ואיך אתם יושבים. כדאי מאוד להזמין כרטיסים מראש, אחרת הסיכויים להשיג מקומות טובים קלושים.כרטיסים: 33 שקל, הנחות לגימלאים בלבד. חנייה: צריך לחפש. סינמטק לחובבי סרטים וגם לצופים מזדמנים, הסינמטק הוא ללא ספק אחד המקומות המועדפים. הוא מציע שלל סרטים, ישנים וחדשים, עלילתיים ותיעודיים, בכל שעות היום. מדי פעם נערכות גם הקרנות מלוות בהרצאות (55 שקל למנויים, 65 לאחרים). נוף בריכת הסולטן הנשקף מהגשר שמוביל לסינמטק הוא מהיפים בעיר, וריח מצוין של אוכל, שטרם פענחתי את מקורו, אופף את המבנה. רוב הסרטים מוצגים בסינמטק ,1 אולם עצום בגודלו ונוח מאוד. המקומות אינם מסומנים. לעתים, מוצגים סרטים גם בסינמטק ,2 אולם קטן שחוויית הצפייה בו נופלת בהרבה מזו שבאולם השני. אם כבר לבוא לסינמטק, אז לאולם הגדול. אין הפסקה ואין מזנון.הזמנה טלפונית של כרטיסים אפשרית למנויים בלבד. פשוטי העם יוכלו לרכוש כרטיסים 20 דקות לפני תחילת ההקרנה.כרטיסים: 30 שקל, כניסה חופשית למנויים. חנייה: צריך לחפש. שוק מציאות בסופר­פארם, כל הרוכש ב­99 ש"ח ומעלה ממוצרי החנות יקבל קלטת וידאו של התוכנית מסע עולמי ב­19.99 ש"ח 5 ברשתות הקו­אופ, קונים שלוש אריזות מסדרת מוצרי העוף של מאמא עוף ומקבלים אריזה משפחתית של חומוס אחלה מתנה 5 בענק הווידאו, רוכשים את סרט הווידאו של הארי פוטר לפני ה­14.5 ומקבלים מעמד שולחני ל­15 תקליטורי DVD והשאלת סרט DVD/ואדיו מתנה 5 בקסטרו, קונים ב­200 ש"ח ומעלה ואפשר לקנות כפכפים אופנתיים ב­39.90 ש"ח; בקסטרו מן, קונים ב­200 ש"ח ומעלה ומקבלים כפכפי ים לגברים ב­49.90 ש"ח 5 בכל רשתות השיווק, קונים ארבעה בקבוקי 1.5 RCQ ליטר ומקבלים שעון קיר מתנה 5 בלירם בגדי ילדים (קניון מלחה), קונים שלוש חליפות טריקו ומשלמים 109.90 ש"ח (במקום 144) 5 באפריל, קונים ממוצרי החנות ב­249 ש"ח ומעלה ומקבלים שובר בשווי 99 ש"ח לקניית חזייה ברשת אינטימה 5 בכל רשתות השיווק, קונים נסקפה קלאסיק של נסטלה ומקבלים זוג ספלים לקפה מתנה 5 בכל רשתות השיווק, קונים אריזת פול­אפס של חוגלה קימברלי ומקבלים קלטת וידאו "בלי חיתולים עם חני נחמיאס" ב­14.99 ש"ח (במקום 70) סנדלים רוב האנשים מחכים לרגע שבו הם יתעוררו בבוקר, יפתחו את החלון וירגישו גל בלתי נמנע של חום. ולא סתם חם, אלא לוהט, כך שהאספלט מעלה אדים ומעוות את הנוף כמו קצה של מדורה בוערת. בקיץ צריך כמה שיותר פתחי אוורור, במיוחד לכפות הרגליים שצריכות לסחוב אותנו בימים הקשים. לשם כך יש סנדלים. האמת היא שהסנדלים היו הנעל הראשונה שהומצאה לפני יותר מ­5,000 שנה. מתברר שלכל נעל שמונחת היום על המדפים יש סבתא מתרבות עתיקה. בסוף המאה ה­19 באוגנדה, סנדלי החובה לכל בחורה אופנתית היו עשויים מעור עם "טבעת" שמתלבשת על הבוהן ורצועה שמחזיקה את הרגל במקום. היום ניתן למצוא בשש את הגלגול הנוכחי של הסטייל הזה עם פלטפורמה מכובדת ובשלל צבעים של חברת 99( Rocket Dog שקל). בשנת 2000 לפני הספירה (!) המודל הכי אין במצרים היה גירסה בוסרית של מה שנקרא היום כפכפי אצבע. אם הרעיון של סנדלים הוא לחבר סוליה לכף הרגל תוך שימוש בכמה שפחות בד, אז כפכפי אצבע הם הצורה הנכספת. היום אפשר למצוא אותם בשלל צורות. לחברת קמפר למשל יש המון דגמים של נעלי אצבע. בליין הפירות יש על הסוליות תמונות של קיווי ותות שדה כאשר על נעל אחת רואים את הפרי בשלמותו ועל השנייה הפרי חצוי ורואים איך הוא נראה בפנים. יש גם דגם עם המספר הכי טעון מיניות בעולם ­ ,69 על כל כפכף יש ספרה ולפי הכיוון שממנו מסתכלים ניתן לראות אם זה שש או תשע. המחירים לא כל כך פרה היסטוריים ונעים בין 449 ל­499 שקל (ברור שאין התחשבות בין המחיר וכמות החומר שנכנס לייצור הנעל הזו). אם אתם רוצים פשטות, אז במשביר לצרכן יש כפכפי אצבע מגומי חצי שקוף בצבע ורוד או תכלת של חברת 100( rediR eniL שקל). לקטנטנים יש ברשת שילב כפכפים של פו הדוב עם תוספת של רצועת גומי לקרסול כדי שיישבו הדוק על הרגל (40 שקל).הלהיט הגדול של המאה ה­19 בהודו היו נעליים עם עמוד קטן בצורת פטריה שנכנס בין הבוהן לאצבע. היו גירסאות שונות לדגם הזה, חלק עם פלטפורמה וחלק עם חריטות ועיטורים אך כולן היו עשויות מעץ (כי הפרות קדושות לפי הבודהיזם). אני אומנם לא נתקלתי בנעליים כאלה כיום אך בתחילת שנות התשעים יצרה חברת הפאר מנולו בלאנק חידוש לנעל הזו עם תוספת של רצועת פלסטיק שקופה להחזקת הרגל.ורק לידע כללי ­ ההנעלה השקופה הראשונה (שהיא בעצם האמא של השקפקפים) הומצאה על ידי מי שנחשב אחד ממעצבי הנעליים הגדולים בכל הזמנים ­ סלווטורה פרגאמו. באמצע שנות הארבעים הוא ייצר נעל שמתחברת לרגל על ידי קומץ חוטי דיג שקופים. הבשורה הנעלולית לקיץ הזה היא בהחלט חזרה לשורשים. סוליות מחומרים טבעיים ולא מעובדים כמו שעם ועץ חשוף ורצועות מעור במראהו הטבעי והגס. בגזית יש כמה נעלי פלטפורמה (כמה מפתיע) עם סוליות שעם. יש כפכף בשילוב עם בד דנים (ג'ינס) ב­229 שקל וסנדלים עם רצועות שנסגרות בצורת איקס ואבזם גדול ב­239 שקל. בקסטרו יש פלטפורמות מעץ עם רצועות תכלת דקות (269 שקל). הבחורות בסוריה בתחילת המאה ה­20 נעלו כפכפי פלטפורמות מעץ עם רצועה מלבנית. מדובר בקרובי משפחה של כפכפים מעור בצבע חום טבעי (וגם בצבעים אחרים) שנמכרים בחנויות של רשת רנואר ועולים 299­249 שקל.ובל נשכח את המדינה שכפכפי עץ הם חלק בלתי נפרד מתדמיתה (לא פחות מגבינות, צבעונים וסמים) ­ הולנד. כפכפי העץ ההולנדיות עם השפיץ בקצה נמכרים שם עד היום אבל בגירסה יותר נוחה. מדובר בכפכפים עם סוליית העץ והקצה המעוגל שפתוחים מאחור. כפכפים דומים מייצרת גם חברת טבע­נאות, ששילבה את הצורה ההולנדית עם המצרית הקדומה ויצרה מודל מנצח.והתרבות האחרונה בשיעור ההיסטוריה המזורז היא יפן. שם נעלו הגיישות כפכפי אצבע מעץ שנתמכים על ידי בלוקים קטנים שיצרו מעין פלטפורמה. בנוסף, יש ליפנים חומר אהוב במיוחד והוא מחצלות הקש. שם הן משמשות כשטיחים, וילונות וכלי לגלגול סושי, אז מה הפלא שעושים מהן גם נעליים. בשש יש כפכפים מדגם nwoD kcoL של חברת goD tekcoR עם סוליית מחצלת ורצועות מבד דמוי זמש (99 שקל) אתר 1 בשבוע הציפייה למוות גרועה מהמוות עצמו.משפט טוב, מה? משפט מצוין. קראתי אותו פעם באיזה ספר. נדמה לי שזה היה "שיבומי", מותחן אקשן קל לעיכול של טרווניאן. הציפייה למוות גרועה מהמוות עצמו. למען האמת, זה משפט סתמי ביותר. אבל הוא מצטלצל לא רע. ברררר, מוות, חרדת מוות, כמה רושם הוא יכול לעשות בנסיבות הנכונות.פעם אפילו שחררתי את הפתגם הזה בטיימינג הולם. עזבתי את מקום העבודה בשעה מאוחרת, ורגע לפני הנטישה, כתבתי אותו על דף נייר. הוא הוצמד על מסך המחשב של ד', קולגה, דווקא דמות מאוד מאוד נחמדה. ככה בצחוקים. עבדכם הכנוע הוא אינפנטיל גדול, ואין שום סיכוי שזה ישתנה. הציפייה למוות גרועה מהמוות עצמו, וגרועה משניהם היתה תגובתה של ד', עם שחר. צרחות, קללות, וקריעת הדף עד דק. נורא בוגר מצידך, יהודה.למשפטים, ציטוטים, מכתמים ואימרות שפר יש אפקט רב. כשאנחנו רוצים לעשות רושם, להתהדר בנוצות לא לנו, להראות איזה ידענים גדולים אנחנו, כמה משובח טעמנו, ולפעמים סתם כדי לקדוח במוח. הנה, קחו עוד משפט אהוב במיוחד. "כל יום בו אנחנו לא רוקדים, הוא יום שהלך לאיבוד". ניטשה אמר את זה, מותק. ואז מותק עו שה פרצוף כזה. הממממ, מעניין, חשוב, מאלף. תודה ששינית את חיי. תעביר את הסלט חצילים, בבקשה.האמת, לציטוטים מוכרים במיוחד או לפתגמים יש נטייה לעלות על העצבים ולהפוך לקלישאה. אחד המשחקים הפופולריים של העת האחרונה, לפחות בקרב תושבי ת"א מגדלי האדניות, הוא שיבושי פתגמים. שיבושים דביליים במיוחד, שמקנים לפתגם אופי דבילי במיוחד. למשל: "מי שגר בבית זכוכית ­ שלא יזרוק בתי זכוכית". עוד? בבקשה: "נכנס יין ­ יצא יין". נהניתם? נסו את "מרוב עצים, לא רואים דובים". מדור משעשע במיוחד יצא לנו הפעם.האינטרנט הוא מקום קלאסי לאימרות כנף בשלל סגנונות. זה המקום להצטייד, במהירות הקליק, במשפט שעושה רושם. תמצאו בו הכול, מפתגמים שנונצ'יקים נוסח אבשלצנון קור, דרך תובנות רוחניות אמיתיות (בודהא: "זעם הוא כמו גחל בוער שאתה מחזיק ביד, במטרה להשליך על מישהו. אתה זה שנשרף"), וכלה באמירות היסטוריות. הנשיא האמריקני קנדי, עם ה"איך בין איין ברלינר" שלו, למשל. רצה להגיד "אני ברלינאי", ויצא לו "אני סופגניה". או אלברט איינשטיין, ומשפטו על היקום: "אלוהים לא משחק בקוביות" (אלוהים בתגובה: "שקרן")."ארץ הציטטות", קווט לאנד, הוא מקום לגמרי לא רע להתחיל את מסע הקדיחה במוח שלנו. אתר ותיק ביותר, קיים מאז 97' (ותיק במושגי האינטרנט), זוכה לפופולריות רבה, ומתעדכן על ידי גולשים רבים. הוא מסודר, מחולק לכ­200 קטגוריות שונות, ויש בו מנגנוני חיפוש נוחים. תנו לו בראש, כל עוד אתם בחיים. וזיכרו: הציפייה למוות גרועה מהמוות עצמו. www.quoteland.com