בנק צללים איך באמת פועל השוק האפור, ומיהם השחקנים העיקריים בו * מדריך 03/05/02 פרשת המעילה בבנק למסחר, שנחשפה לפני שבוע, החזירה את השוק האפור למרכז העניין הציבורי, לאחר שנים ארוכות שבהן התנהלה המערכת הבנקאית האלטרנטיבית ­ שמגלגלת על פי ההערכות מיליארדי שקלים בשנה ­ בשלווה כמעט בלתי מופרעת. עד כדי כך עלומה הפעילות המתנהלת בשוק האפור, שאף גורם רשמי במדינת ישראל לא היה מסוגל השבוע לענות על השאלות כמה כספים מגלגל השוק, כמה חברות מעורבות בפעילותו, ומה זהותם ומהימנותם של האנשים המרכזיים בשוק, המלווים לציבור הרחב סכומי עתק. במשרד המשפטים התנערו מאחריות, משרד האוצר העביר את תפוח האדמה הלוהט לבנק ישראל, שאמון על קביעת הריבית המירבית על הלוואות בשוק האפור. אבל גם בבנק, שאמור לפקח על המערכת הבנקאית, לא נמצא גורם שיודע מה מתרחש במערכת הבנקאות האפורה. אפילו במשטרה, שבימים האחרונים דרשה להגביר את הפיקוח על השוק, לא הצליחו למצוא גורם אחד שמפקח על התחום. השוק האפור הוא למעשה מערכת מקבילה למערכת הבנקאית, המאפשרת לחברות או לאנשים, שאינם יכולים לקבל אשראי בבנקים, אורך נשימה ­ אפשרות לקבל הלוואה, בלי לעבור את סף הדרישות הנוקשה של המערכת הבנקאית, כתמורה לתשלום ריבית גבוהה. בשנים הראשונות של המדינה, השוק האפור היה שחקן מרכזי בכלכלה הצעירה. עסקים, אנשים פרטיים ואפילו המדינה התקשו לקבל אשראי בבנקים בשל הבטחונות הנוקשים שנדרשו תמורתו, והשוק השחור היווה אלטרנטיבה מקובלת. אפילו הסוכנות היהודית והחשב הכללי במשרד האוצר מימנו את פעילותם באותן שנים באמצעות מכתבי התחייבות שנמסרו לגורמים בשוק האפור, וחברות בסדר גודל של סולל בונה או כור השתתפו במסחר בשוק זה. גם בשנות השמונים ובתחילת שנות התשעים השוק ידע תקופה של פריחה, שניזונה מהאינפלציה המשתוללת והשגשוג בבורסה בתל­אביב. אולם בשנים האחרונות, בעיקר בעקבות התחרות בין הבנקים שתרמה להגמשת תנאי האשראי, תפקידו של השוק האפור הלך והצטמצם. עם זאת, גם היום מערכת ההלוואות החוץ­בנקאית, המערכת אפורה, היא מערכת כלכלית פעילה. המדינה אמנם אינה מפקחת על הפעילות השוטפת בשוק, היא ניסתה להסדירו באמצעות חוק הסדרת הלוואות חוץ­בנקאיות שנחקק בשנת 1993. בין השאר, מגביל החוק את גובה הריבית שניתן לגבות עד לפי 2.25 מגובה הריבית הממוצעת בבנקים. עם זאת, גורמים המכירים את השוק טוענים כי החוק הוא אות מתה, והא כיפה כמעט אפסית. איך השוק פועל הכינוי 'שוק', שדבק בעסקי האשראי, לא מלמד על פעילות דוגמת זו המתבצעת בשוקי הבגדים והאוכל הממוקמים ברחוב אחד (אם כי חלק ניכר מהבנקים של השוק האפור מרוכזים ב'סיטי' של תל­אביב, ברחוב לילנבלום ובשדרות רוטשילד). השוק האפור מורכב מעסקים בהיקפי פעילות ובסוגים שונים, הממוקמים גם הרחק מאזור הסיטי. אחד הפעילים המרכזיים בשוק הוא בני רביזדה, שנעצר השבוע בחשד למעורבות בפרשת בנק למסחר. רביזדה מעורב במשפט אחר המתנהל נגדו בחשד להעלמת מס בהיקף של מיליארד שקל, סכום שמרמז על היקפי הכספים שעוברים תחת ידיו. החברות הפועלות בשוק מבצעות למעשה פעולות שמתקיימות בבנקים המוסדיים: הן מעניקות הלוואות ומנכות צ'קים (פודות צ'קים דחויים תמורת עמלות גבוהות) וספחי אשראי. בנוסף, פועלות בשוק האפור גם חברות שהעסקים היומיומיים שלהן אינם בתחום ההלוואות והאשראי. מדובר בחברות שיש להן עודפי מזומנים והן מעדיפות להשקיע אותו בשוק האפור, במקום בשוק ההון או במערכת הבנקאית הממוסדת. ישנן גם פעילויות כלכליות המתבצעות כחלק משגרת העסקים של חברות וספקים, דוגמת הסכמים על דחיית תשלום תמורת ריבית גבוהה, שנופלים לתוך ההגדרה הרחבה והעמומה של 'פעילות השוק האפור'. ואפילו עמילי מכס שפודים סחורות ללקוחות, תמורת תשלום שיגיע מאוחר יותר בתוספת ריבית, משתתפים במשחק. חוקי או פלילי חלק גדול מהעסקים בשוק הם עסקים לגיטימיים, שנצבעו באפור שלא בטובתם. אולם כפי שנהוג לומר אין עשן בלי אש, ולדימוי הלא סימפטי שנוצר לשוק אחראים גורמים פליליים או סמי­פליליים שפועלים בתחום, ונמצאים בקצה השחור של סקאלת האפור. גורמים אלה נותנים הלוואות לא חוקיות, תמורת ריביות המגיעות בחישוב שנתי למאות אחוזים. היבט פלילי נוסף של פעילות הגורמים השחורים בשוק האפור מתבטא בשירותי הגבייה האלימים שהם מפעילים, ובאימה שהם מהלכים על הלקוחות. הגורמים הפליליים בשוק לא בוחלים בשום אמצעי להחזיר את חובם. פגיעות פיסיות בחייבים וחטיפות של חייבים ובני­משפחותיהם תמורת דמי כופר, הם חלק מקובל בשיטות הפעולה של אותם גורמים. מה חלקם של הגורמים הפליליים מסך כל הפעילות בשוק האפור? היעדר פיקוח על השוק מותיר סימן שאלה גדול בנושא זה. האש שמושכת פרשת הבנק למסחר, צבעה את התחום כולו בגוונים שחורים של סמי­פליליות. בעל חברה לניכיון צ'קים, שביקש להישאר בעילום שם, הפועל לטענתו בהתאם לחוק ואף מוציא חשבוניות כדין, תובע את עלבונו: "אני לא מבין למה קוראים לזה שוק אפור. אנחנו מנכים צ'קים תמורת חשבוניות במקור, אין לנו שום קשר לצבע האפור, הכל לבן לגמרי ולגיטימי. אנחנו עובדים עם צ'קים, לא נותנים כסף במזומן, ועובדים רק עם לקוחות קבועים ועסקים שאנחנו בודקים את הרקורד שלהם. גם כאשר לקוח לא משלם, אנחנו לא מפעילים בריונים, אלא פונים אליו ואם אין לו כסף לשלם, אנחנו פונים למושך הצ'ק. במקרים שמושך הצ'ק לא משלם, אנחנו פונים לערכאות משפטיות. במקרים רבים, בשל אוזלת היד של המערכת המשפטית, אין אפשרות לגבות את הכסף, וזאת הסיבה שהרבה חברות נסגרו לאחרונה". הנחיצות והחשיבות של חברות האשראי החוקיות מוכרות גם על­ידי המערכת הבנקאית הממוסדת. גורם במערכת הבנקאית מסביר את הקשר המיוחד שנרקם בין הבנקים לעסקים בשוק האפור, שמממנים את ההלוואות שהם נותנים ללקוחות באמצעות כספים שהם לווים מהבנקים. מנקודת המבט של הבנקים, מדובר בסך הכל בלקוחות טובים, שנמצאים מרבית הזמן ביתרת חובה ומשלמים ריביות, בדיוק כפי שהבנקים אוהבים. "בסך הכל, הפעילות של השוק האפור מקדמת את המשק", אומר הגורם הבנקאי. "זאת פונקציה כלכלית לגיטימית שמאפשרת צמיחה. מבחינת הבנקים, לקוח מהשוק האפור הוא כמו כל לקוח אחר שלוקח אשראי בריבית גבוהה בגלל הסיכון. הלקוחות שלהם הם אנשים שלא יכולים, מסיבות כאלה ואחרות, לקחת הלוואות בבנק, והמשק זקוק לגורם שייקח סיכון גדול יותר, וכתמורה ירוויח ריביות יותר גבוהות". לדברי הגורם הבנקאי, הגורמים הפליליים בשוק האפור אינם פועלים עם הבנקים הגדולים: "ברגע שאנחנו מבינים שמדובר בעסק שמתנהל עם ריבית חריגה והתנהגות שיכולה להיות על גבול הפליליות, הבנקים מתרחקים מאותו לקוח כמו מאש." באמצעות חברות האשראי, המערכת הבנקאית מכניסה בדלת האחורית את מי שלא הסכימו לקבלו בדלת הקדמית. הבנקים נהנים מהכסף בלי לקחת את הסיכון. מי פועל בשוק למערכת הבנקאית האפורה מגיעים, בדרך­כלל, אלה שניצלו את מסגרת האשראי בחשבונם, לקוחות מוגבלים, פושטי רגל, לווים שאין להם בטחונות תמורת ההלוואות, וגם אלה המבקשים לקחת הלוואה בדיסקרטיות מירבית. הלקוחות הללו מחזיקים שוק שמגלגל, כאמור, מיליארדי שקלים בשנה. לדברי עו"ד איתן ארז, המתמחה בתחום הפירוקים: "כנראה שיש ביקוש רב לשירותי ההלוואות בשוק האפור. המוסדות הללו הולכים ומתרבים, ועובדה שלא כל הלקוחות שלהם מאבדים את כספם, אחרת היו נגמרים להם הלקוחות". בין לקוחות השוק האפור ניתן למצוא אנשים פרטיים וחברות. הלקוחות הפרטיים הם אלה שמאכלסים, במרבית המקרים, את האגף השחור של השוק. לקוחות טובים של השוק הם המהמרים הכבדים, מכורים דוגמת אחיה של אתי אלון, החשודה במעילה בבנק מסחר, אנשים שזקוקים לכסף כמו לסם, ומוכנים לקחת הלוואות תמורת ריביות רצחניות. גם מכורים וסוחרי סמים נעזרים בשירותי השוק השחור, פעמים רבות מתוך מצוקה ושיבוש שיקול הדעת. וישנם גם אנשים מהיישוב שהסתבכו, ובצר להם מכניסים את ראשם למיטה חולה עוד יותר. מגזר נוסף שמשתמש בשוק השחור הם חרדים, שסולדים ממגע עם המוסדות הרשמ יים של המדינה. וכמובן לא נפקד גם מקומם של מעלימי המס, בעלי מכוני הליווי ועסקים דומים. אבל הלקוחות המעניינים ביותר של השוק הם אלה העסקיים: חברות שנקלעו לקשיים, מקבלות כתף קרה מהבנקים ונאלצות לפנות למערכת הבנקאית האפורה. לדברי עו"ד יוסי כהן, המתמחה בפירוקים: "חברה שנמצאת בקשיים פיננסיים והמוסדות המוכרים ­ הבנקים ­ מסרבים לתת לה אשראי, לא נותרת לה למעשה ברירה אלא לפנות לשוק האפור". עו"ד ישי בית­און, המתמחה בפירוקים, מחדד את הדילמה: "בעל החברה צריך לעשות חושבים ולהחליט האם הוא מכניס את העסק שלו לפירוק או לכינוס, או שהוא מחפש מקור כספי אחר". ועו"ד איתן ארז מוסיף: "מהניסיון שלי, בכל פעם שעסק נזקק לשוק האפור באופן חד­פעמי, הוא יכול להשתמש באותה הלוואה ולהמשיך הלאה בעסקיו. רק מי שנזקק לשוק האפור לאורך זמן, לא יוכל לעמוד בריביות, ובסופו של דבר הוא עתיד להתמוטט". חברות שכבר שיעבדו את כל רכושן וניצלו את מסגרת האשראי שלהן עד תומה, יכולות לקבל בשוק האפור כספים תמורת צ'קים דחויים וספחי כרטיסי אשראי, או לקבל הלוואות תמורת שטר חוב או התחייבות, כשלפעמים תספיק אפילו לחיצת יד. לד ברי עו"ד כהן, המוסדות בשוק האפור אינם מכבידים בדרישות פורמליות למתן הלוואה. לא מדובר במוסד שיש לו ועדת הלוואות, או גוף מסורבל דוגמת המוסדות הבנקאיים, שעד שהם מחליטים לתת הלוואה חולף זמן רב. מדובר בדרך­כלל בחברה של אדם אחד, המעניק הלוואה לאלתר וללא בטחונות. בשוק האפור מתבצעות לעיתים גם הלוואות מורכבות ומתוחכמות, כפי שמסביר ד"ר אשר הלפרין, מרצה בחוג לכלכלה ובחוג למינהל עסקים באוניברסיטה העברית ובמכללה למינהל: "ישנה שיטה מקובלת אצל חברות קבלניות, שלפיה הן פונות לבנק ומבקשות לחתום על הסכם ליווי לפרויקט קבלני. הבנק מבקש שהחברה תפקיד סכום ראשוני, למשל 200 אלף דולר, ולצורך השגת הסכום החברה הקבלנית מלווה בשוק האפור, תמורת ריבית ואחוזים מהרווחים העתידיים מהפרויקט". בעת חתימת עיסקת האשראי, הלקוח נמצא בדרך­כלל בצד המרוצה. הבעיות מתחילות, באופן טבעי, במועד התשלום. כאשר הלקוחות מסרבים, או אינם מסוגלים לשלם את חובם, המערכת האפורה נמצאת בפני דילמה אמיתית. בעוד שהבנקים מעניקים הלוואות תמורת בטחונות ויכולים לפתוח בהליכים למימושם, אנשי השוק האפור מחזיקים בידיהם, במרבית המקרים, רק פיסת נייר. הפנייה לבית­המשפט להליכי הוצאה לפועל היא תהליך כמעט חסר טעם, ועל כן עסקים שמבקשים להמשיך ולעבוד בתחום הלגיטימי, נמצאים בבעיה אמיתית. בתקופה של מיתון, כמו היום, הם נמצאים בסכנת קריסה. מי שפונה לשירותי חברת גבייה, מסתכן בעבירה על החוק. הדילמה הזאת והבעיות האחרות שנגזרות מפעילות השוק האפור הן לא חדשות. השוק האפור, כאמור, פעיל בישראל עוד מלפני קום המדינה, ויש מקום לשאול האם אין צורך לעגן בחקיקה פיקוח הדוק יותר על פעילות השוק, כדי שהמדינה תוכל לעקוב אחרי מיליארדי השקלים שמגלגלות חברות האשראי מדי שנה. פיקוח מסוג זה חיוני במיוחד לאור תקופת המיתון שבה אנו נמצאים, תקופה שמעודדת, באופן טבעי, את השוק השחור. לדברי ד"ר הלפרין, שכיהן במשך 16 שנה בתפקיד מנכ"ל איגוד הבנקים, יש מקום להחיל מידה מסוימת של בקרה על השוק: "אין ספק שקיים קושי בפיקוח על השוק האפור, אבל לדעתי יש מקום לערוך רישום של העסקים הפועלים בשוק. אחת מיחידות הפיקוח של בנק ישראל צריכה להחזיק בידיה רישום, להבדיל מרישוי העסקים. לאחר שתהיה רשימה כזאת, ניתן יהיה לפחות לעמוד על היקף התופעה". yaelwa@maariv.co.il