היו בפוסטר מיוחד לפיינל פור * השותפים הפסיביים של רגעי התהילה הצהובה עודד מורנו 02/05/02 חנן אינדיבו(החליף את שוקי שוורץ) "איך זה שאתה שייך למכבי ומשחק בהפועל?", אמרו שמעון מזרחי ושמלוק מחרובסקי לסנטר חנן אינדיבו (1.99 מ'), שהגיע ב­1976 להפועל רמת­גן ממכבי חיפה והעבירו אותו למכבי. אינדיבו היה על ספסל מכבי, שניצחה ב­7 באפריל 1977 בבלגרד על מובילג'ירג'י וארזה (77:78) והביאה לראשונה את גביע אירופה לת"א. אינדיבו, ,50 מתגורר בקרית­אתא, משחק בקבוצת הוותיקים של מכבי ת"א ועובד כסוכן ביטוח.זיכרון ממכבי: "ניהול שאין שני לו. כשהבת שלי נולדה הם הביאו לי משאית שלמה של חיתולים לבית. לא ידעתי מה לעשות. אז התחלתי לחלק לשכנים".זיכרון מהגמר: "כל ראשי המשק היו איתנו, מוני פנאן היה אז רק אוהד, לא האמנו שניקח את הגביע, אבל רלף הכניס בנו ציונות ותפסנו יום משוגע".זיכרון מהפוסטר: "אני הייתי ברמה של נבחרת ישראל, אבל במכבי ת"א רלף התבסס על שמונה שחקנים. אני זוכר פעם אחת שנתנו לי לשחק באירופה כמה דקות, החלפתי את שוקי שוורץ מול ריאל מדריד. התרגשתי עד כדי כך שאחר כך הלכתי לבית הכנסת כדי לשים שמן". חנן דובריש(ישב הכי שמאלי בספסל) דובריש, ,43 מהנדס חשמל במקצועו ומאמנה של אליצור נתניה (ליגה א'), היה רכז שגדל במכבי נתניה. ישב על הספסל בגמרים בברלין ובשטרסבורג בתחילת שנות ה­.80 בראשון מכבי הפסידה לריאל מדריד (85:89 לריאל), ובשני מכבי ניצחה את סינודינה בולוניה (79:80 למכבי).זיכרון ממכבי: "היה לנו את הצחוקים הקבועים של אלה שתמיד ישבו על הספסל, כך לדוגמה, סדר הישיבה שלנו היה קבוע: מימין ראשון תמיד ישב חנן קרן, לצידו שוקי שוורץ, שמוליק זיסמן, משה הרשקוביץ', ואני לידו. משה שבתאי היה במהלך המשחקים עושה לנו חיקויים של מיקי ברקוביץ' ורלף קליין".זיכרון מהגמר: "מול בולוניה היה לי חשק לפרוץ למגרש, אבל הייתי צריך לקבל את מה שהיה".זיכרון מהפוסטר: "לא חשבתי אז לטווח הארוך, ובתור ילד הסתנוורתי מכך שאני במכבי ת"א ונשארתי, ואין לי ספק שזה פגע בקריירה שלי. לפחות יצא לנו גם לנסוע לחו"ל לטייל ולראות עולם". משה הרשקוביץ'(קלע במשחקים לא חשובים) ד"ר הרשקוביץ' (רופא שיניים), ,40 גדל במכבי ושיחק בקבוצה שזכתה בגביע בשטרסבורג ב­1981 והפסידה בקלן שנה אחר כך לסקוויב קאנטו (86:80).זיכרון ממכבי: "שיחקנו בשביל הביחד, היינו יוצאים לבלות ביחד. צריך לזכור שקלעתי באירופה איזה מאה נקודות, אבל לא במשחקים חשובים".זיכרון מהגמר: "להיות בכזה מעמד בגיל 18 זו חוויה בלתי נשכחת לכל החיים".זיכרון מהפוסטר: "למכבי צריך להגיע כשחקן מוכן, לא מספיק להיות כוכב בנוער. גם היום אני אומר שלא היה לי מקום בקבוצה של אז. אחרי תקופה שאתה רואה שזה לא משתנה אז אתה גם מבין שהגיע הזמן לעזוב. אני לא מצטער, הרזומה שלי מהתקופה ההיא הוא בעל חשיבות ממדרגה ראשונה עבורי". אבי שילר(המבט המתחנן של מיקי) אבי ("הידית") שילר, ,36 מנהל סוכנות ביטוח, הוקפץ מגיל 17 ממכבי דרום לספסל של מכבי. בגיל צעיר החל לנדוד בין קבוצות, עד שסיים את הקריירה (קבוצה אחרונה ­ מכבי רחובות) בגלל פריצת דיסק בגב. היה עם מכבי ב­1987 בגמר בלוזאן (69:71 לטרסר מילנו).זיכרון מהגמר: "המשחק היה מאוד מרתק, בזריקה של ג'מצ'י בסוף עצרתי את הנשימה שלי, באמת האמנו שנוכל לנצח. מה שהכי זכור לי היה המבטים של מיקי ברקוביץ', שישב לידי. הוא פשוט התחנן לצביקה שרף שיכניס אותו, אבל הוא לא נתן לו. אני לא יכול לשכוח איך מיקי היה דרוך, מוכן להיכנס בכל רגע".זיכרון מהפוסטר: "זה היה בעייתי מבחינתי, כי מצד אחד אתה שותף כי אתה נמצא שם, אבל מצד שני הייתי אאוטסיידר, כי לא שיחקתי". רון שטרייכמן(לא נתנו לו לנסות) שטרייכמן, ,36 בעל חברת השקעות, היה מנערי הפוסטר הפחות ידועים. הוא שיחק בעמדות שלוש וארבע ונכח בפיינל פור בגנט, בו הפסידה מכבי לטרסר מילנו.זיכרון ממכבי: "מכבי תמיד נתנה עדיפות לשחקנים שגדלו מחוץ לבית. הביאו את ג'מצ'י והנפלד, ולכן החלטתי לעזוב. במבט לאחור, מי שעזב בזמן ניתנה לו בימה במקום אחר להוכיח את הכישורים שלו. מה שבטוח, את הזכרונות אי אפשר לקחת ממני".זיכרון מהגמר: "אני זוכר שהמשחק הלך וברח לנו, וכל הזמן רדפנו אחרי האיטלקים, ואז עברו לי בראש המחשבות: 'אם במילא הצוות שעל המגרש לא מצליח, אז למה שלא ייתנו לי לנסות. אבל בלחץ שהיה מצוי רלף קליין אין לך שום דרך לבוא אליו ולומר לו תכניס אותי, וכל מה שנשאר לי הוא לשבת ולשלב ידיים".זיכרון מהפוסטר: "צריך גם לקבל זאת בפרופורציה הנכונה, מבחינה מציאותית אין ספק שהיינו יותר בפוסטר מאשר על המגרש". איציק כהן(קרא למנגין סבא) איציק כהן קנה את עולמו בפיינל פור בגנט ב­.1987 במשחק הגמר נגד טרסר מילנו (84­90 למילנו), נזרק כהן לפרקט, כשמכבי ת"א בפיגור של 14 נקודות, מכיוון שלקווין מגי היו ארבע עבירות. שש נקודות ושמונה ריבאונדים הוריד כהן, תוך שהוא ממרפק את דינו מנגין ובוב מקאדו. הרבה בזכותו מכבי חזרה לאותו משחק והשוותה את התוצאה. כהן, ,34 חי היום בסן­פרנסיסקו, משמש כמשנה למנכ"ל בחברת הייטק בעמק הסיליקון. היום הוא אמור לנחות בארץ לביקור מולדת.זיכרון ממכבי: "הקהל של מכבי חיפש ישראלי שהוא גם חזק, גם סוס כזה ושלא מפחד מאף אחד".זיכרון מהגמר: "פתאום מצאתי את עצמי שומר על אישיות שהערצתי כילד כמו דינו מנגין. אני זוכר שהוא צעק לי: 'אתה ילד'. לא נשארתי חייב ועניתי לו: 'אתה סבא'".זיכרון מהפוסטר: "בשביל נער פוסטר שיחקתי המון. בין נערי הפוסטר היינו צוחקים על הסיפור הזה, בעיקר בשעות הקשות שלנו, אבל זו חוויה ששום כסף בעולם לא יכול לקנות עבורך". ציון קובה(הטנגה של היוגוסלבים) כחבר נבחרת הנוער והקדטים נחשב קובה, ,31 לכישרון ענק. אחרי שקלע לא פעם 40 נקודות בערב הוא חשב להיות המיקי ברקוביץ' הבא. היה עם מכבי בברסי ב­,1987 בתבוסה לברצלונה (101:67). היום הוא מאמן ילדים ונערים במכבי.זיכרון מהפיינל פור: "זו חוויה של פעם בחיים. עצרו את כל העיר כשהיינו עוברים בה. אחרי שהיוגוסלבים ניצחו בגמר, הקהל שלהם פרץ למגרש והשאיר את שני הגארדים שלהם רק עם תחתוני טנגה קטנים כאלה".זיכרון מהפוסטר: "תבין, בתקופה שלי למכבי ת"א היה סגל מאוד חזק, וילי סימס היה השחקן העשירי. בלתי אפשרי היה בכלל להיכנס לעשיריה הראשונה, אולי הייתי צריך לעזוב".