חוטיני לטיני שאקירה, כותבת שירים על גודל השדיים והשאיפה להוריד שערות מהרגליים. דנה קסלר יורדת לעומק הקול שהולך לנדנד לנו את הקיץ דנה קסלר 26/04/02 האמת היא שלא צריך מגזיני אד באסטינג, ספרים כמו "נו לוגו" או שום סוג של פרופגנדה אנטי תאגידית כדי להזדעזע מהתופעה המכונה שאקירה ­ מספיק לשמוע את הקול שלה. אך לא בזה העניין, אלא בעובדה שפנומן הפופ הלטיני, שאקירה, היא הדוגמה הרדיקלית ביותר להשתלטות הטוטאלית של המותגים על עולמנו. היום כבר לא צריך להמציא ולייצר מותגי פופ אפקטיביים ­ הם נולדים לבד. אם תעשיית המוזיקה האמריקאית השקיעה שנים של מאמץ ומשאבים כלכליים עצומים בייצור בריטני ספירזיות למיניהן, עושה רושם שהיא כבר לא צריכה להתאמץ, שכן הן מגיעות מוכנות מקולומביה. מקסימום צריך לשפוך להן קצת מי חמצן על הראש, שזה באמת לא ביג דיל.המעריץ המכובד ביותר של שאקירה, היא ודאי תשמח שתדעו, הוא לא אחר מאשר זוכה פרס נובל, הסופר החי הגדול ביותר של קולומביה, גבריאל גרסייה מרקס. הוא כל כך אוהב את שאקירה עד שהוא כתב כתבה אוהדת עליה במגזין גברים לטיני, בו הוא טען ששאקירה היא תופעה ייחודית ושאין עוד אחת כמוה. אי אפשר כמובן לא להסכים איתו, אם כי לא בטוח שמהסיבות שהוא התכוון אליהן. איך שלא יהיה, קיים יסוד סביר להניח שמרקס לא מכיר כל כך טו ב את בריטני ספירז וג'ניפר לופז ומריה קארי וכריסטינה אגילרה ואנה קורניקובה, שלכולן דומה שאקירה באופן מצמרר מזוויות שונות, בהבעות פנים שונות, תסרוקות אחרות ותאורה מותאמת. התחת שלה יותר עגול מזה של ג'ניפר לופז, הבטן שלה יותר שטוחה מזו של שנאיה טוויין, התלתלים שלה יותר שופעים מאלה של מריה קארי ומתוך בחינה מדוקדקת של פורטפוליו הצילומים שלה, ישנן תמונות שבהן היא דומה גם לסיגל שחמון, לאשתו של קובי אוז ואפילו לקובי אוז בעצמו.אך לא רק הלוק שלה נושא אופי זיקיתי משונה, אלא גם הקול שלה, שמתחלף בקלות מחשידה בתוך שיר אחד, או אפילו בתוך מילה אחת, בין כמה קולות מוכרים, אם כי שונים מאוד זה מזה, מרפרטואר הזמר הנשי הפופולרי. שאקירה מייללת שנייה אחת כמו אלאניס מוריסט עם נגיעות של דולורס אוריורדאן מהקרנבריז, ואז קולה פתאום משתנה לקול הגרוני והעמוק של אנוק, משם הוא עובר ללחשוש עדין כשל נינה פירסון מהקרדיגנס, עושה סלטה לאחור ונוחת על הפלירטוט הילדותי­ביישני של גוון סטפאני No Doubt­מ ולסיום מביא אותה בצרחת ג'ניס ג'ופלין. עד שלא תשמעו את התקליט, לא תאמינו, אבל בשיר Rules"" ­ שיר מספר 4 ­ שאק ירה נשמעת בול כמו מוריסי! מצד שני, הרבה דברים לא תאמינו עד שלא תשמעו את התקליט, שזאת סיבה מספיק טובה לרכוש אותו. השאקירה הזאת היא רצינית כמו אלאניס מוריסט, אך לא נראית כמוה; היא טין איידול כמו בריטני, אך לא מטופשת כמוה; היא פצצת מין לטינית כמו ג'ניפר לופז, והיא אפילו לא הזדיינה עם פאף דדי. גבריאל גרסייה מרקס צדק ­ שאקירה היא באמת תופעה יחידה במינה, ואני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל לנסות להבין למה. אני והציצי שלי שאקירה, שקריירה ארוכה וסופר מצליחה כבר מאחוריה בדרום אמריקה, צפויה לכבוש הקיץ הזה את אמריקה ואת כל העולם המערבי ולהפוך לייצוא הקולומביאני המשמעותי ביותר מאז הקוקאין ו"בטי המכוערת", בעזרת התקליט הראשון שלה בשפה האנגלית, Laundry Service"" (אן.אם.סי). אם היא אכן תעשה זאת, יהיה מדובר בתקדים, כי בניגוד לכל כוכבי הפופ הלטיניים שעשו זאת לפניה ­ ריקי מרטין, מארק אנתוני, אנריקה איגלסיאס, ג'ניפר לופז וכריסטינה אגילרה ­ שאקירה היא לא אמריקאית ממוצא לטיני, אלא קולומביאנית אותנטית שעד לפני שנתיים לא ידעה מילה אנגלית.הסטטיסטיקות מראות שהזמר הלטיני האחרון שהצליח לכבוש את אמריקה למרות שאנגלית היא לא שפתו הראשונה היה יקיר האמהות, חוליו איגלסיאס, אביו של אנריקה. מהצצה בנתונים היבשים, אין שום סיבה בעולם ששאקירה לא תעמוד במשימה: היא חתומה בסוני; טומי מוטולה ­ נשיא סוני ­ הגדיר אותה כ"הר געש שמחכה להתפרץ בשוק הדובר אנגלית"; המנהל האגדי פרדי דמאן (שבנה בתחילת דרכם את מדונה ואת מייקל ג'קסון) עומד מאחוריה והיא כבר הופיעה על השערים של "טיים", "פיפל" ו"רולינג סטון". הדבר היחיד שאולי עלול להכשיל אותה היא העובדה שהיא הרבה יותר מדי מעניינת. בניגוד לכוכבות הצ'ארט פופ האמריקאיות הרגילות, בשאקירה יש משהו שמעורר שאלות, ושאלות זה לא משהו שהקהל הרחב אוהב להתמודד איתו. אם כי אין מה לדאוג ­ רוב הסיכויים שהוא פשוט יתעלם מהן. אנחנו, לעומת זאת, לא נוכל לא לתהות איך ייתכן שמצד אחד, אם מקשיבים לקולה של שאקירה או מתבוננים בה יותר מדי זמן, אי אפשר לא להרגיש שהיא הדמיית מחשב המשלבת בין כל כוכבות הפופ הקיימות במעין ניסיון דיגיטלי לייצר את כוכבת הפופ המושלמת, אך מצד שני, יש בה את אשליית האותנטיות הנוצרת מהרקע, ההיסטוריה והמוצא שלה. מצד אחד, נראה שהיא שילוב מדוקדק, מוקפד, משודרג ומשופר של כל כוכבות הפופ שלפניה, אך מצד שני, יש בה כל כך הרבה אי דיוקים וטעויות קטנות וחינניות ­ בעיצוב העטיפה הפנימית של הדיסק, בטקסטים וכולי ­הגורמים למאזין להאמין שהיא בן אדם אמיתי ולא תוצר תעשייתי. ואם אלו לא היו שאלות ממש מעניינות, אז האניגמה הגדולה נפרשת ברגע שמתחילים לעיין בטקסטים שלה. הרבה אוזניים שמעו את מה ששאקירה אמרה בלהיט האם.טי.וי הענק שלה, Whenever, Wherever"", אך הניחו שלא שמעו נכון בגלל שהסוסים הדוהרים בקליפ בלבלו אותם. אנו כאן כדי לאשר ששמעתם נכונה. שאקירה אכן אומרת את המשפט: "מזל שהשדיים שלי קטנים וצנועים, כדי שלא תתבלבל בינם לבין הרים". התייחסות לגודל השדיים שלה ניתן למצוא גם בשיר הפותח את האלבום, Tango( Objection")", שבו מופיעה השורה "לעומת הסיליקון הזול שלה, אני נראית מינימלית". בנוסף, חזייה היא אחד האלמנטים המופיעים בתוך מכונת הכביסה המעטרת את העטיפה האחורית של Laundry Service"", וכמו שאר הפריטים במכונה, החזייה הנ"ל מתעופפת לה באופן עצמאי כאלמנט קישוטי בחוברת הטקסטים שבעטיפה הפנימית של הדיסק.כדאי בכלל לשים לב לאובייקטים הנמצאים בתוך מכונת הכביסה כי אין ספק שלכולם יש חשיבות רגשית גדולה בעבור שאקירה וגם כי הם משמשים כמעין מפתח לפענוח הטקסטים ההזויים שלה. לטובת אלה שמתכוונים לצרוב את הדיסק ולא לרכוש אותו נספר שהפריטים הם: חזייה, שעון המצביע על השעה חמש, מילון אנגלית, בונבוניירה בצורת לב, גלובוס ומוח אנושי. קשה לתאר את הבהלה בקרב המילואימניקים שחשבו שמדובר בקודי הקריאה שלהם. נעים בבטן אילו שאקירה היתה אדם מן היישוב התבוננות בעברה היה ללא ספק עונה על כמה שאלות לגבי זהותה המקושקשת, אך במקרה שלה הביוגרפיה היא סתם עוד אסופת אינפורמציה חסרת משמעות, מה שלא אומר שלא נסקור אותה בקצרה בכל זאת. שאקירה נולדה לפני 24 שנים בבראנקייה שבקולומביה בשם המכובד שאקירה איזבל מבאראק ריפול. יש לה שבעה אחים ואחיות (היה לה עוד אחד, שנפטר כשהיתה קטנה), אמה היא קולומביאנית ואביה לבנוני, מה שמכניס אותה אוטומטית למועדון הכוכבות החצי­לטיניות­חצי­ערביות, שכלל עד כה את כוכבת הקולנוע המקסיקנית­לבנונית סלמה האייק, את גלוריה אסטפן הקובנית­פלסטינית (אם כי אצלה הצד הפלסטיני הוא ככל הנראה של בעלה, המפיק אמיליו אסטפן, שאחראי בין היתר להפיכתה של שאקירה לכוכבת) וכמובן, פאולה עבדול שהשורשים הסוריים והשורשים הברזילאים שלה מתערבבים עם עוד כמה אלמנטים אתניים שגם אותם אפשר להאשים בתנועות הכתפיים המשונות שתמיד מסתננות לתוך הכוראוגרפיות שלה.שאקירה, אם לא ניחשתם, היתה ילדת פלא שכתבה את השיר הראשון שלה בגיל שמונה (שיר רומנטי על משקפי השמש של אביה), החלה לנגן בגיטרה בגיל 11 והשיגה לעצמה חוזה ה קלטות בסוני­קולומביה בגיל 13. שני התקליטים הראשונים שלה, "מאגיה" (שיצא בהיותה בת 14) ו"פליגרו", לא היו הצלחות ענק, על כן נאלצה שאקירה ­ שעברה בעצמה לבוגוטה הבירה ­ להתפרנס מדוגמנות.את הבגרויות היא סיימה בגיל 15, ובגיל 17 השתתפה בטלנובלה הקולומביאנית "אל אואזיס". התקליט השלישי שלה, Pies Descalzos"" ("רגליים יחפות"), שעל עטיפתו היא נראית כמו נערת 4AD ענוגה, יצא ב­95' והפך ללהיט ענק. הוא הגיע למקום הראשון בשמונה ארצות ומכר כארבעה מיליון עותקים. התקליט הרביעי שלה (לא כולל תקליט הרמיקסים שלה שכלל גרסאות בפורטוגזית לפיתוי הקהל הברזילאי), Donde Estan Los Ladrones"?" מ­98' שבר את ההצלחה של קודמו והפך לתקליט הפריצה שלה. התקליט, שאותו הפיק אמיליו אסטפן שהיה בזמנו גם המנהל שלה (עד שדמאן החליף אותו), מיקם אותה בדרגת כוכבת הרוק הגדולה ביותר של העולם הלטיני. ולמרות שעם הבלונד החדש שלה והשוואות התקשורתיות הבלתי פוסקות לבריטני ספירז, שאקירה לא בדיוק באה מרקע צ'ארט פופי מובהק, אלא דווקא נחשבה לרוקרית גדולה.המוזיקה שלה שילבה את הסאונד הדרום אמריקאי המוכר עם גיטרות חשמליות (קראתי אנק דוטה מרגשת על איך שאקירה בת ה­12 סיפרה לאמה שבכל פעם שהיא שומעת את הגיטרה Enjoy the Silence"ב" של דאפש מוד היא מקבלת תחושה מוזרה אך נעימה בבטן) וטקסטים אינטרוספקטיביים וההופעות שלה התאפיינו באנרגטיות בחילתית המופקת מנענועי אגן אקזוטיים ונפנופי ראש ושיער רוקיים שבאים בעת ובעונה אחת ליצירת אפקט לונה פארקי משופר.שאקירה גדלה, לטענתה, על מוזיקה קולומביאנית מסורתית, מוזיקה ערבית וגם על לד זפלין, הקיור, פוליס, הביטלס ונירוונה, ועד בואה לכבוש את השוק האמריקאי מעולם לא הושוותה לבריטניות למיניהן, שכן היא סינגר­סונגרייטרית רצינית שדווקא זכתה לכינוי "אלאניס מוריסט הלטינית".הקשבה לתקליט החדש שלה מוכיחה שאף אחת מההשוואות היא לא כל כך מוצלחת, אולי כי לאמריקאים אין מושאי השוואה מספיק מוצלחים כדי לתאר את שאקירה. לא הייתי מתחייבת על זה, אבל הבחורה היא יותר כמו שילוב בין הזמרת של להקת היהודים, רות גונזלס ולאה לופטין. רק מרק וחוטיני גם אם שאר העולם לא שמע עליה עד לאחרונה, שאקירה היא כבר מזמן סופרסטאר בעולם הלטיני עם בסיס הערצה איתן בקולומביה, צ'ילה, מרכז אמריקה, מקסיקו, ספרד וגם בתוך הקהילות ההיספאניות בארצות הברית. גם בארגנטינה היא היתה כוכבת ענקית, עד שהוחרמה והורדה מהמדפים ברשת טאוור רקורדז ארגנטינה בגלל שהיא ארוסתו של בנו של נשיא ארגנטינה המודח, פרננדו דה לה רואה. אבל מה חשובה ארגנטינה, כשממשלת קולומביה הכתירה אותה כשגרירה של רצון טוב?חוץ מזה, היא הוכתרה לזמרת השנה בגראמי הלטיני ודפקה הופעה מדוברת במיוחד בטקס, שבה דפקה על דרבוקה ורקדה ריקודי בטן כשלגופה גרסת שוק בצלאל לאווטפיט של בריטני מ"אופס, איי דיד איט אגן" (שגם הוא נרכש, אגב, בבוטיק באלנבי); היא זכתה בפרס "הזמרת הלטינית של השנה" ב"וורלד מיוזיק אוורדס" ואף הקליטה תקליט אנפלאגד בחסות האם.טי.וי הלטיני. עם כזה רזומה, ברור שכל מה שחסר לקריירה שלה זה איזה קרוסאובר קטן. אמיליו אסטפן הציע לה לתרגם את שיריה לאנגלית ולנסות לפרוץ באמריקה, אך שאקירה כמו שאקירה, אמרה "לא תודה", והחליטה ללמד את עצמה אנגלית כדי לכתוב שירים חדשים בכוחות עצמה.ה תקליט החדש אכן מלא בשירים חדשים שהיא כתבה בשפה שזה עתה רכשה (שהיא גם הפיקה והשתתפה בהלחנתם), כמו גם שני שירים מתורגמים מספרדית, שגלוריה אסטפן עזרה לה לתרגם, שני שירים בספרדית ועוד שני שירים שהם גרסאות ספרדיות לשירים המופיעים בתקליט גם באנגלית (או משהו כזה, זה די מבלבל).לצורך משימה דו לשונית מסובכת זו רכשה לעצמה מילון אנגלי וקראה שירה (!) בשפה זו, דבר המסביר את הטקסטים הפיוטיים­מצחיקים שלה, כמו Poem To A Horse"", שבו היא טוענת שהיא מעדיפה לאכול מרק עם מזלג או להיות נהגת מונית בניו יורק מאשר לדבר עם איזה בחור שצורך גראס הידרופוני (את בריטני לעולם לא תתפסו מודה שיש לה חברים סטלנים), או בשיר האהבה The One"", שבו היא מודיעה ברגש שהיא סוף­סוף מצאה מישהו שלמענו כדאי להוריד שערות ברגליים ולקנות חוטינים.אם עולם המטאפורות של שאקירה הוא לא סטנדרטי, חכו עד שתשמעו את הדיסק שלה. הוא אמנם מתחיל בשיר Objection )Tango("" שכמו שהסוגריים שלו מעידות, מתחיל בטנגו, עד שנכנסות גיטרות רוקנרול והוא הופך לוורסיה השאקיראית She Bangs"ל" של ריקי מרטין, שזה די הגיוני לכוכבת לטינית עולה, אבל בה משך ­ לפחות אחרי בלדת הסלין­דיון­לייט Undereath Your Clothes"" ­ מתחילים הדברים המוזרים להתרחש.התקליט מכיל הרבה שירים יפים שהיו יכולים להיות כל מיני דברים אחרים אילו רק היתה להם הפקה אחרת ואם מישהו אחר היה שר אותם, שכן כל עוד שאקירה שרה אותם הם די בלתי נסבלים (אך מעניינים). עם הפקה קצת יותר האוסית, Ready For The Good Times"" בעל ניחוח היורו הברור היה יכול להיות להיט דאנס של קיילי מינו, למשל, ואפילו יש בתקליט שירים שהיו יכולים לתפקד כשירי בריטפופ, רחמנא ליצלן. אבל שום דבר הוא לא כל כך פשוט אצל שאקירה, שדוחפת את הח' ו­ע' הגיל חובביים בסטייל לבנוני שלה לכל מקום ואת הלחישות הסקסיות שלה למקומות שזה לא מתאים ולא יאה וכולי וכולי. למרות החזות הסופר מותגית של הבחורה יש בתקליט הזה משהו שמקשה על הקטלוג הפשוט שלו ואפילו במגירת דיוות הלטינו­פופ­רוק­מזרחי שאקירה לא מרגישה ממש בבית. כנראה שזה בגלל חליל הפאן.danakessler@hotmail.com