נפל הפור שנתיים וחצי מתחילת משפט הרצח בקפה גרפיטי באשדוד, הגיעו החשודים והפרקליטות לעסקת טיעון ראובן קפלן 18/04/02 עסקת טיעון בפרשת רצח הרצל פור לפני כשלוש שנים וחצי באשדוד. ארמונד (ארמו) מיארה, איתן אטיאס מאשדוד ובנימין (בינו) פינטו מקרית­מלאכי, שהואשמו ברצח בקפה גרפיטי שברחוב רוגוזין, יודו בהריגה ועשויים להשתחרר מכלאם בתוך שבע שנים.שנתיים וחצי מתחילת המשפט הגיעו הצדדים לעסקה שנחשפה בדיון ביום ראשון בבית המשפט המחוזי בבאר­שבע מול השופטים גלעד גלעדי, ברוך אזולאי וחביב עמר. השלושה הואשמו בהריגה, קשירת קשר לבצע פשע ונשיאת נשק שלא כדין, ובנוסף לכך נאשם אטיאס בעשיית עסקה בנשק ובהדחה בחקירה. שלושת הנאשמים הודו בכתב האישום המתוקן, וב­29 באפריל יתקיים שלב הטיעונים לעונש.על פי עסקת הטיעון, הפרקליטות רשאית לדרוש שיגזרו על כל אחד מהשלושה עונש מקסימלי של עשר שנות מאסר ומאסר על תנאי. הנאשמים אינם מוגבלים בעניין הטיעונים לעונש והם רשאים לטעון לכל עונש שייראה להם. בכל מקרה הם מרצים כבר כשלוש שנים בכלא, שינוכו מתקופת המאסר הכללית.עו"ד יורם סגי זקס, סנגורו של אטיאס, אמר לאחר עסקת הטיעון: "מדובר בהישג של הסנגורים, כי בתחילה השלושה הואשמו ברצח ובשלושה ניסיונות רצח. העונש המינימלי על רצח הוא מאסר עולם". פרשת הרצח ("הגרפיטי" היה על הקיר) תזכורת: בפברואר 98' נרצח הרצל פור, סוחר סמים מאשדוד, בפתח בניין ליד קפה גרפיטי שברחוב רוגוזין, לאחר ניסיון "סולחה" שנכשל. כשנה לאחר הרצח הוגשו לבית המשפט המחוזי כתבי אישום נגד מיארה, אטיאס ופינטו באשמת רצח, ושלושה ניסיונות קודמים לרצח: של הרצל פור (פעם אחת), ושל דני ישראל (פעמיים). שמעון שוקרון, אחד משמונת החשודים שנעצרו בסמוך לרצח, היה עד המדינה בפרשה. במשטרה טענו כי שוקרון היה נוכח בזירת הרצח. הוא ישב ברכב המילוט עם יקי שלו וקטין נוסף (השניים יושבים כיום בכלא בגין רצח של דוד בן­שימול, שבוצע כחודש לאחר מכן ליד דיסקוטק בחוף לידו באשדוד). על פי חשד המשטרה, ירה פינטו בפור בהוראת מיארה, ובמקביל תכנן אטיאס, עם צוות משלו, את רציחתם של פור וישראל. על פי כתב האישום המקורי, ראה שוקרון את פינטו יורה בפור בהוראת מיארה מיד לאחר שיצא פור מבית הקפה גרפיטי. במקביל גייס אטיאס את שוקרון למשימת חיפוי כדי לרצוח במקרה הצורך ליד בית הקפה את פור ואת ישראל, חברו. רוצחיו של פור ניסו באותה הזדמנות לרצוח גם את ישראל, אך לא הצליחו. בעקבות הכישלון נשלח שוקרון להשלים את המשימה והמתין ליד דירתו של ישראל, אך כיוון שהקורבן המיועד לא הגיע לדירה באותו הלילה, סוכל הרצח. במאי 2001 החליטה השופטת חנה סלוצקי החלטה עקרונית שלפיה המודיעים של המשטרה יעידו בבית המשפט. המודיעים היו אמורים להופיע בתחפושת ובקול מעוות ולהעיד לפני מצלמת וידאו במעגל סגור. הפרקליטות ניסתה למנוע את ההחלטה בתואנה ש"מוסרי הידיעות אינם בקשר עם המודיעין המשטרתי ואי אפשר לבקש את תגובתם, אך בעבר הם הביעו התנגדות לחשיפתם בבית המשפט בכל דרך שהיא".אך העדויות במשפט הסתבכו. במהלך המשפט סתרו יקי שלו והקטין, שישבו במכונית, את עדותו של עד המדינה שוקרון, וטענו כי דרור פחימה, בן 24 מאשדוד, שהוסגר באחרונה לארץ בחשד לחברות ברשת של סוחרי סמים בין­לאומית, יזם את העניין ותכנן אותו. שניהם טענו כי אטיאס לא היה זה ששלח אותם לרצוח את פור, אלא פחימה.שלו אף העיד בנובמבר 2001 כי הקטין ופחימה ניסו לרצוח את פור לאחר שהגיעו לביתו רכובים על אופנועים, וכי טענת התביעה שלפיה אטיאס שלח את הקטין לבצע את המעשה לא הייתה נכונה. עוד נטען כי פחימה היה מסוכסך עם פור בנוגע לחוב על סמים שפור לא פרע. עד המדינה (כסף, ניסיון התנקשות וקלטת לוהטת) עוד נתון נחשף השבוע ב"זמן הדרום" בנוגע למשפט רצח הרצל פור. עד המדינה, שוקרון, קיבל 325,490 שקל ו­67 אגורות תמורת הסכמתו לשמש העד המרכזי בפרשה. הפרקליטות מימנה את שוקרון ממאי 98' ועד ינואר השנה. המימון כלל תשלום קבוע של 2,000 שקל בסעיף "הוצאות אישיות", 2,000 שקל נוספים בחודש בהגדרה "הוצאות כלכלה" ובונוס סופי בסך 20,329 שקל. במהלך התקופה הצליחה הפרקליטות, בסיוע משרד השיכון, לארגן לשוקרון דירה של עמידר. עד אז מימנו לו הוצאות שכר דירה ולינה בסך כולל של כ­96 אלף שקל. בחלק מתקופה זו הוא התגורר בקיבוץ משאבי שדה. בנוסף לכך מימנו לו בשנת 99' טיפול שיניים חירום בסך 6,000 שקל, משקפי ראייה ותשלום בעבור ועד בית בסך 419 שקל, וגם תרופות, ימי כיף, אמבולנס ותעודת זכאות בסך כולל של 1,077 שקל ו­50 אגורות. המדינה מימנה לשוקרון גם הוצאות מסים, מים, ארנונה, חשמל וגז בסך 6,268 שקל, וסייעה ברכישת מוצרי חשמל, ריהוט והובלה לדירה חדשה בסך 22 אלף שקל. שוקרון, בן ,40 העיד על עצמו שהוא "סוחר סמים". הוא נולד באשדוד ונחשב לסוחר סמים מדרג נמוך, סוכן משנה ברובע ב'. הוא הספיק "לשבת" שנים רבות בבתי הסוהר בגין סחר בסמים. בשנת 97' הוא נידון בפעם האחרונה למאסר של חצי שנה לאחר שמכר סמים לשוטר סמוי. לאחר שהשתחרר עסק שוב במכירת סמים באחד הרבעים בעיר. ימים ספורים לפני שחתם על הסכם עד המדינה נתפס שוב על סחר בסמים, אך גזר דינו נדחה ולאחר מכן נמחק במסגרת החתימה על ההסכם עם הפרקליטות. עד לפני כשנתיים הוא היה מכור לסמים כמו אשתו אורה, אך הצליח להיגמל מסמים בכוחות עצמו.שוקרון גרם ללא מעט כאבי ראש ומבוכה למשטרה ולפרקליטות. מיד לאחר שהמשטרה חתמה איתו על טיוטת הסכם לשמש עד מדינה בפרשה, פרקליטות מחוז הדרום לא הסכימה לאשר את ההסכם משום שבין היתר לא האמינה לגרסתו. בנוסף דרשה שימציאו לה ראיות נוספות. המשטרה לא ידעה מה לעשות: מצד אחד עצם החתימה על הטיוטה חייבה אותה מוסרית להציב שמירה על שוקרון כדי להגן עליו מפני מי שנחשבו אז לחשודים ברצח, ומצד אחר הפרקליטות לא אישרה את הגנתו כי להסכם לא היה תוקף. לשטח האפור הזה השתחל בספטמבר 98' מתנקש אלמוני ורעול פנים שהמתין לשוקרון בחדר המדרגות בבניין שבו הייתה דירת המסתור שסיפקה המשטרה. המתנקש ירה בשוקרון כמה יריות, אך הצליח רק לפצוע או תו בכתפו. שוקרון הובהל לבית החולים קפלן, ולמרות האיומים על חייו המשטרה לא הציבה שמירה על מיטתו עד לפרסום כתבה על כך ב"מעריב". בעקבות המקרה הפעילו חוקרי לכיש, ולאחר מכן חוקרי מחוז הדרום, מכבש לחצים על הפרקליטות כדי שתאשר את ההסכם עם שוקרון.במרס 2000 הודה שוקרון בעדותו בבית המשפט כי הוא "קצר רואי וזיכרונו שואף לאפס עקב התמכרותו לסמים". בעדותו סיפר כי "המידע שמסרתי נועד לרצות את מקבל המידע. הייתי חייב להתאים את דבריי לתזה שלו (של החוקר ר"ק). כשאני מוסר מידע מודיעיני יש לי אפשרות להגיד מה שאני רוצה. אני לא מפחד אם זה שקר או אמת".בידי המשטרה הייתה הקלטה סמויה של שוקרון ויקי שלו, שבה שוקרון טוען כי עדותו רחוקה מן האמת. "אני נותן להם עדות רחוקה מן האמת. חוץ מהרוצח אני לא נותן להם כלום. הם גם לא יכולים נגד הרוצח, כי עורך הדין של הרוצח יגיד להם: 'אתם אומרים שזה העד שלכם, עד מדינה צריך להיות הכי אמין, אז למה הוא משקר פה', אתה מבין? ככה אני מזיין אותם" וגם "עזוב אמת לא אמת, זה מה שאני רוצה לתת".סנגורו של איתן אטיאס, עו"ד יורם סגי­זקס, טען בבית המשפט כי שוקרון הוא "עד בעי יתי ביותר אשר מסר לשוטרים גרסאות סותרות, שקריות ואינטרסנטיות. בשלב הראשוני סיפר שוקרון כי יש לו אליבי לשעת הרצח ­ היה בקבוצת תמיכה של נרקומנים אנונימיים (זאת אף שטען מאוחר יותר כי היה במכונית המילוט והיה עד לרצח, ר"ק). עו"ד סגי­זקס טען גם כי במהלך גביית העדות מאורה (אשתו של שוקרון ר"ק), ביצעו החוקרים הפסקה לתיאום עדויות בינה לבין שוקרון". מחוז הדרום של המשטרה, שאבטח את שוקרון, החליט במהלך המשפט לצ'פרו, ולאחר חודשים רבים שבהם הופרד מאשתו הפגיש ביניהם באחד החדרים של תחנת משטרה. אבל אליה וקוץ בה; המפגש הזה, שהיה אמור להיות התייחדות תמימה בין עד המדינה לאשתו בחסות המשטרה, הפך להאזנה וצילום בווידאו בסתר של השניים בעת שקיימו יחסי מין. ואם לא די בכך, מתברר שהמשטרה עברה על חוק האזנות הסתר מאחר שלא דאגה לקבל צו של שופט לביצוע ההקלטות וצילומי הווידאו של בני הזוג בלא ידיעתם.עו"ד יואב קישון, בא­כוח הפרקליטות, שהתנגד להעברת הקלטת הלוהטת לידי הסנגורים, טען כי "כיוון שמדובר בהאזנה ובהסרטה של שניים שאיש מהם לא היה עצור בזמן ביצוע ההאזנה, ההאזנה בוצעה בתוך תחנת משטרה, ולכן היה צור ך בהיתר". שופטת בית המשפט המחוזי בבאר­שבע, חנה סלוצקי, נענתה לבקשת הסנגורים ואישרה להם לקבל את ההקלטות ואת קלטות הווידאו שהוקלטו בהאזנת סתר בלא היתר. השופטת סלוצקי נימקה אז את החלטה כך: "יש לראות בשיחה של השניים חלק מחומר החקירה ועל כן יש להעמידו לרשות הסנגוריה. מאחר שבשיחה שהוקלטה והוסרטה חלקים שאינם נוגעים לחומר החקירה, דהיינו ההתייחדות שקיימו בני הזוג, אני מורה כי החלק בקלטת ובווידאו שאינם נוגעים לחומר החקירה, שלא כולל את קיום יחסי המין, יועמד לרשות הסנגוריה". השופטת החליטה כי הפרדת הקלטת וסרטי הווידאו תיעשה ע"י עו"ד קישון ושוטרים שאינם קשורים לתיק החקירה.באפריל 2000 סירב שוקרון להעיד בבית המשפט וטען כי בכוונתו לעתור לבג"ץ נגד המדינה. "היא הפרה את הסכם המדינה שחתמה איתי ולא סיפקה לי הגנה כמובטח. אני לא מוכן להעיד. מה תעשו לי? תכניסו אותי לכלא? מחר ירצחו אותי ותקראו עלי בעיתון", אמר שוקרון, שנראה לחוץ מאוד, ופרץ בבכי. בעקבות הסירוב החליטו השופטים לשלוח אותו לחודש מעצר על ביזיון בית המשפט, והוסיפו כי רק אם יחזור בו מסירובו ישוחרר ממעצר. לאחר שנעצר אמר אז לקרוב משפ חתו: "אין לי מה להפסיד. גם במעצר וגם מחוצה לו יש סכנה שירצחו אותי. הבחירה היא בין להיות בכלוב של אריות או בכלוב של נמרים. אני מעדיף להתיידד עם אריה מאשר עם נמר". כעבור ימים אחדים התרצה שוקרון והסכים להעיד.