שלושת המוסקיטרים התפטרותו של המדען הראשי, על רקע חילוקי דעות עם שרת התעשיה והמסחר, הובילה ליוזמה יוצאת- דופן של שלושת המדענים הראשיים שכיהנו לפניו רונית מורגנשטרן 16/04/02 התפטרותו בתחילת השבוע שעבר של כרמל ורניה, המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר, היתה צפויה. ורניה והשרה שלו ­ דליה איציק ­ לא ראו עין בעין, ואף לא טרחו להסתיר את מערכת היחסים העכורה ביניהם. במכתב ההתפטרות שלו מציין ורניה, כי החליט ללכת, משום שחשוב שהמדען הראשי ושרת התמ"ס יעבדו בתיאום ­ דבר שלא התאפשר במערכת היחסים בינו לבין איציק. במכתב התשובה שלה כתבה איציק: "כידוע לך, ולא הסתרתי זאת, לא הייתי מרוצה מאופן ההתנהלות שלך".מעבר לחוסר הכימיה בין ורניה לאיציק ולהנהלת משרד התמ"ס, היו עניינים מהותיים שונים, שורניה ראה בהם התערבות של איציק בענייני משרדו, שנעשית משיקולים זרים ­ כלומר, פוליטיים. דוגמה לכך היתה העברה של 14 מיליון שקל מתקציב המדען למפעלים במצוקה, שנעשתה בלי לידע אותו. ורניה ראה בכך פגיעה אישית, והתערבות גסה בענייני לשכתו. איציק הצדיקה את צעדה בכך, שכשרה הממונה מוטל עליה לקדם את הצרכים הכלליים של המשרד, וכשקיים עודף תקציבי באגף אחד ומצוקה במקום אחר, היא יכולה להעביר כספים כרצונה. נושא מהותי נוסף שהכעיס את המדען, היה 'קרן הסיד', ששרת התמ"ס ומנכ"ל משרדה, אמיר חייק, יזמו את הקמתה כדי לתמוך בחברות סטארט­אפ בתחילת דרכן. ורניה התנגד להקמת הקרן, שאמורה להיות ממומנת מתקציב המדען, אבל למרות זאת היא הוקמה, ובראשה אמור לעמוד חייק. ורניה הביע התנגדות גם לכך, שבראש הקרן ­ ענייניה הם ענייני לשכת המדען ­ יעמוד דווקא מנכ"ל משרד התמ"ס, והציע את עצמו כראש הקרן. הפעם איציק התנגדה, ובסופו של דבר הוצע שורניה וחייק יכהנו כראשי הקרן במשותף. אבל הקש ששבר את גב הגמל, אומרים בלשכת המדען, היו שני מינויים שביצעה איציק בוועדת המחקר של המדען הראשי, בניגוד להמלצות ורניה.התפטרותו של ורניה, ובעיקר הרקע להתפטרות, הזעיקו את שלושת המדענים הראשיים האחרונים ­ יגאל ארליך, ד"ר שוקי גלייטמן וד"ר ארנה ברי ­ לפגישה משותפת, שבה החליטו להתריע באמצעי התקשורת מפני "פיחות במעמדו של המדען הראשי". בעקבות היוזמה יוצאת­הדופן, כינס אותם עסקים לראיון משותף, שבו הם פורשים את משנתם לגבי תפקידו של המדען הראשי ומעמדו.ד"ר ברי מזהירה מפני שיקולים זרים, שהינחו, לדעתה, את השרה איציק ביחסיה עם ורניה, ועלולים להנחות את פעולותיה גם בבחירת המדען הראשי הבא. ברי, שכועסת מאוד ע ל איציק ועל הממשלה, שאינה יודעת, לטענתה, לנצל את הכישורים המקצועיים של אנשים טובים כמו ורניה, החליטה לטפס על בריקדות בנושא זה, גם ללא חבריה ­ שתחושותיהם בנושא קיצוניות פחות. למחרת התפטרותו של ורניה כתבה ברי מכתב לאביגדור יצחקי, מנכ"ל משרד ראש­הממשלה, שבו ביקשה כי יתערב למניעת עזיבתו של ורניה. ברי כותבת: "בשם הכלכלה, התעשיה, חברות הון­הסיכון ומשלמי המסים, אבקשך, כאחראי על הנושא הכלכלי במשרד ראש­הממשלה, למנוע את עזיבתו של המדען הראשי בתמ"ס, ולמנוע הקצאת תקציבים לנושא ההיי­טק בתוכניות הדומות לתוכניות המדען הראשי דרך המשרד הראשי, ובכך למנוע את ירידת האפקטיביות של השימוש בכספי משלם המסים, למטרות קידום וצמיחת תעשיות עתירות­ידע מחד, וירידת ההתמקצעות של הטיפול בכספים אלה דרך השארת המדען הראשי בתמ"ס ברמה המקצועית והאישית הנהוגה. "שרת התמ"ס (כמו שר האוצר) נוהגת במשרדה ובחלוקת התקציבים כעניין אישי, וכוונתה להקים קרן סיד דרך משרד המנכ"ל, שאינו איש בעל ניסיון או כישורים ראויים, פותחת פרץ לירידת הרמה והאפקטיביות של המדיניות התעשייתית בתקופת משבר קשה".בתגובה למכתבה של ברי, אמ רה איציק לעסקים: "אני לא זקוקה לאישורה של ברי או לציונים ממנה. מי שניזונן מתקציבי המדען ­ כמו ארנה ברי, שחברות שהיא קשורה בהן מסתייעות בתקציבי המדען ­ מסתכן בכך כי עמדתו איננה אובייקטיבית, והוא פועל משיקולים לא ענייניים, אלא אינטרסנטיים".הגוף המכונה 'המדען הראשי של התמ"ס' הוקם בתחילת שנות ה­70, והתחיל לפעול ב­84' בחסות חוק המו"פ. הוא נחשב למוסד יוקרתי וחשוב, הפועל משיקולים ענייניים ולא פוליטיים. המדען הראשי אמור לסייע למפעלים עתירי­ידע, באמצעות כלים כמו קרן המו"פ ותוכניות נוספות, כגון חממות, המסייעות לחברות בתחום ההיי­טק בתחילת דרכן. הסיוע מיועד למחקר ופיתוח בלבד, ולא להקמה פיסית של מפעלים.ד"ר ארנה ברי, היום שותפה עצמאית בקרן הון­הסיכון ג'מיני ויו"ר החברות למדא קרוסינג ווון­וול One Wall(), כיהנה כמדען ראשי של התמ"ס מתחילת 97' עד סוף אפריל 2000. "אנשים ראויים, שגם עבדו במערכות פרטיות עסקיות וגם במערכות ציבוריות, לא היו מצליחים לעבוד עם השרה הזאת", היא אומרת.יגאל ארליך, היום יו"ר קרן יוזמה, כיהן כמדען הראשי בשנים 84'­92', פחות נחרץ: "אני לא מסכים. לא בטוח שאי­ אפשר לעבוד איתה. צריך לדעת איך. צריך להבין גם מה הפוליטיקה צריכה. גם אני נקלעתי למצבים שבהם יכולתי לזרוק את המפתחות ולהגיד שלום לשר שלי".ברי: "יגאל צודק בנקודה הזאת, שבה חייב אדם להבין את המערכת. לי יש את 'הפיוזים' הכי קצרים פה. התמודדתי המון מול שרי אוצר ופקידי אוצר ­ חייבים להקדיש זמן למערכת הממשלתית". ארליך: "לשר יש תפקיד ­ הרי בסופו של דבר, הוא זה שיושב בממשלה".גלייטמן: "אבל אסור שהשר יתערב ברמה המקצועית של המדען ובהחלטות פרטניות שלו. אני לא חושב שלמערכת הפוליטית יש יכולת לקבוע סדרי­עדיפות, כי אין לה הכלים לכך". שוקי גלייטמן, היום מנכ"ל SFKT ושותף ומנכ"ל בקרן הון­הסיכון פלטינום, כיהן כמדען הראשי בשנים 93'­97'. שלושת המדענים הראשיים לשעבר מסכימים, שאחד הדברים החשובים בעבודתו של המדען הראשי הוא עצמאותו. יש לציין, שנקודת החיכוך הראשונה בין ורניה לאיציק היתה, כשאיציק הטילה וטו על תוכניתו של ורניה להפוך את לשכת המדען הראשי ליחידת­סמך עצמאית של התמ"ס, במקום כפי שהוא היום ­ יחידה בתוך התמ"ס.ארליך: "איני יודע אם צריך יחידת­סמך או לא. בכל מקרה, המדען הראשי צרי ך כלי עבודה משלו, ולא להסתמך על משרד התמ"ס. הוא צריך רואה­חשבון משלו, חשב משלו, עורך­דין משלו וכוח­אדם משלו ­ ואז הוא הרבה יותר גמיש ופועל הרבה יותר במהירות".ברי: "כשהממשלה בנתה את משרד המדען הראשי, בתחילת שנות ה­70, היא יצרה גוף­על, שיכוון את תעשיית ההיי­טק בארץ, וכיוונה לכך שאנשים יידעו שייצור ידע למטרות כלכליות יעלה את קרנה של המדינה בעולם ויספק אמצעים למשק הישראלי". גלייטמן: "ב­84' נחקק לראשונה חוק המו"פ, ולראשונה היתה מערכת חוקית למדען הראשי". ברי: "בתחילת שנות ה­90 הוקמו החממות הטכנולוגיות, כדי לתת פתרון לעולים מרוסיה. יגאל ארליך יצר את המסגרות, שוקי גלייטמן הביא את התקציבים וראשי­הממשלה נתנו גיבוי מלא לפיתוח התעשיה. היום זה התחום היחיד, שבו ישראל הולכת בקומה זקופה. לקיומה של לשכת המדען יש משמעות לאומית. עיקר הצמיחה בעשור האחרון בא מהתחום הזה של ההיי­טק, וזה עזר לא רק לתעשיה ולכלכלה, אלא גם ליחסי החוץ, כי נוצרים קשרים עם גופים בינלאומיים. ראשי­ממשלות אירחו אותנו ­ כשהוקמה קרן ישראל­בריטניה, טוני בלייר הזמין אותי ­ שרי אוצר, שרי תקשורת אירחו אותנו ובאו לב קר אותי כאן, כי לשכת המדען שלנו בעולם מוכרת כמקצועית מאוד".בנקודה זו מבקשים ארליך, ברי וגלייטמן להדגיש את חשיבות מעמדו של המדען הראשי ואת מורכבות תפעול המערכת שלו. ברי: "המדען הראשי שולט בהרבה מאוד כסף (תקציב קרן המו"פ הוא 1.6 מיליארד שקל ­ ר.מ), ויש צורך בשיטות בקרה, במינהל תקין ובהבנה במו"פ ובטכנולוגיה, כדי לראות מהם הדברים המצדיקים מימון. יש בלשכה נפח עבודה עצום".גלייטמן: "המדען עובר על 1,500­2,000 תוכניות בשנה, והן נבדקות אחת לאחת. אחר­כך מחליטים על כל אחת, ויש גם בקרה על ניהול הכסף שניתן".ארליך: "זה גם לנהל מערכת, גם לקבל חוות­דעת נכונות, והכל בלחץ של זמן. המדען הראשי שותף בקביעת המדיניות על גורל התעשיה הטכנולוגית. הוא זה שיושב עם האצבע על ההדק, ובא עם הרעיונות לשר ועושה שינויים. ככה נולדה גם קרן יוזמה, כשחברות נכשלו, כי אי­אפשר היה להיות תלוי רק במענקי ממשלה, בלי עזרה נוספת. אז חשבנו על הון­סיכון שעוד לא היה אז בארץ, ואני הנעתי אותו ­ זהו תפקיד רב השפעה, עם יכולת לבצע שינויים מהותיים במשק. לכן, לדעתי, חשוב שמדען ראשי יידע להסתדר עם המערכת הפוליטית, לדעת ל לכת לאוצר, לשרים, לוועדת הכספים, כי שינויים צריכים לעבור במערכת הפוליטית, ואת זה צריך לעשות השר הממונה בממשלה. את קרן יוזמה לא הייתי מעביר, אם לא הייתי יודע לשכנע את מי שצריך לשכנע ­ כולל השר שלי ­ ברמה הפוליטית".ברי: "המדען צריך יכולת לטפל בגופים עסקיים, באותה רמה שהגופים העסקיים מטפלים מבחינה משפטית, חשבונאית וטכנולוגית. מכאן בא השימוש ביועצים משפטיים חיצוניים ורואי­חשבון חיצוניים. עבדתי עם יועצים חיצוניים באישור היועץ המשפטי לממשלה".בשלב זה מביעה ברי שוב את החשש, ששיקולים זרים ­ כלומר פוליטיים ­ ינחו את איציק בבחירת המדען הראשי הבא. גם גלייטמן אומר: "איני רוצה, שהטעויות שהובילו את ורניה להתפטר יביאו לטעות בבחירת המדען הבא ולזילות בלשכת המדען". ברי: "אני רוצה לדאוג לכך שימונה אדם מתאים, כדי לשאת את האתגרים הנמצאים בפני ישראל, הנמצאת במשבר כלכלי. אדם משכמו ומעלה", היא מדגישה.ארליך: "אני מעריך שיבחרו באדם ראוי. איני חושב, שבתמ"ס לא מבינים את המשמעות החשובה של המדען הראשי. כל השנים היתה בחירה א­פוליטית, וכך יהיה גם עכשיו". ואילו תכונות היו רוצים שלושת המ דענים הראשיים לשעבר לראות אצל המדען הראשי שייבחר? ארליך: "מבין בניהול מערכות, מבין במו"פ, יודע לעבוד בממשלה".ברי: "בעל יכולת ניהולית וניסיון ניהולי מתעשיה מוטת­טכנולוגיה, בעל הבנה במו"פ תעשייתי ובטכנולוגיה. לא איש מהאקדמיה ­ רק מהמיגזר העסקי". גלייטמן: "לא איש אקדמיה. לא הייתי רוצה לראות בתפקיד פרופסור מהאקדמיה, שעושה שנת שבתון ומשחק בינתיים גם במו"פ תעשייתי". ברי: "האתגרים העתידיים גדולים מאוד, כל הצמיחה של מדינת ישראל נשענת על התעשיה עתירת­הידע. לכן חשוב שייבחר לתפקיד אדם מקצועי. אני מודאגת מהדברים שקרו בזמנו של ורניה בתמ"ס. צריך היה לדאוג לכך, שלא יופרשו כספים מתקציב המדען לתוכנית למפעלים במצוקה ולקרן הסיד, וצריך היה לעשות הכל בשקיפות. ולגבי ועדת המחקר, גם שם נעשה לדעתי מעשה שלא ייעשה: לשכת המדען הראשי היא גוף מקצועי, וכך גם הוועדות שלו, ולכן לא ייתכן למנות במקום אנשים מהרשימה שהביא ורניה, אנשים שאינם בעלי אותה מיומנות מקצועית. איציק ראתה בוועדת המחקר מקום לחלק צ'ופרים למי שהיא חפצה ביקרו".גלייטמן: "לשכת המדען היא סיפור הצלחה חריג בקנה­מידה עולמי. בסינ גפור הסתמכו על המודל שלנו, כשבנו שם לשכת מדען ראשי. מדינת ישראל לא יכולה להיות מרכז סחר או מרכז פיננסי עולמי. משאבים אנושיים יש לנו בשפע, אבל זה לא מספיק, כי צריך מערכת כוללת, שתדע להוציא את התפוקה ­ וכאן ללשכת המדען יש תפקיד חשוב". לגלייטמן יש גם הצעה אופרטיבית למדען הבא ­ להקים פורום מייעץ: "גם אנחנו, כשהקמנו את תוכנית מגנ"ט (מו"פ גנרי טרום­תחרותי ­ מסגרת סיוע של המדען הראשי), הקמנו ועדה מייעצת. אולי מוטב שיהיה למדען פורום מייעץ, במיוחד בתחומי המאקרו, שיהיה בו כלכלן ברמת המאקרו, שמבין את המערכת, לצד אנשי טכנולוגיה, שמבינים את האסטרטגיה העולמית. מנכ"ל של חברה הוא, בסופו של דבר, איש מיקרו, ויש מעט מאוד אנשי מיקרו שיודעים לנהל מערכות שנשענות על תחומי מאקרו לא פחות מתחומי מיקרו".בתגובה לדברים שנאמרו לעיל, אמרה דליה איציק: "זכותי למנות שני נציגים לוועדת המחקר, כמו שהאוצר יכול למנות שני נציגים, ושאר ארבעת החברים הם המלצות של המדען הראשי: מיניתי את מנכ"ל ג'וינט, ארנון מנטבר, שהוא אחד האנשים הכי רציניים שאני מכירה במערכת, ואת יו"ר איגוד התעשיה הקיבוצית, אורי אשכולי, שמג יע מהתעשיה ומכיר אותה היטב. לי לא יגידו שאני פועלת משיקולים זרים. אני יכולה להתפאר במינויים שעשיתי במשרד: מנהל מרכז השקעות ­ איש מהמשרד; הממונה על ההגבלים העסקיים ­ איש מהמשרד; מנכ"ל שנבחר משיקולים מקצועיים; ומנהלת אגף סחר­חוץ ­ מהמשרד. שלא ידאגו, ואם הם דואגים, שיתכבדו וידברו אתי. אני אבחר את האיש הטוב ביותר לתפקיד, אחד שיראה בזה משימת חיים, מה שלא ראיתי אצל המדען הנוכחי". מדוע, בעצם, אינכם פונים ישירות אל שרת התמ"ס, אלא לעיתונות? ברי וגלייטמן: "אנחנו לא מתכוונים ליזום פנייה לשרה. אם היא רוצה לדבר איתנו, שתזמין אותנו".