טבח כפר קאסם, 1956 מ"תקצור אותם" אל "הדגל השחור" רוביק רוזנטל 16/04/02 טבח כפר קאסם היה אירוע קצר, נקודתי. כמה שוטרים ממשמר הגבול, שהמשיכו פקודה קטלנית ואטומה שירדה אליהם מדרגים גבוהים יותר והעניקו לה פירוש מזוויע, רצחו בדם קר למעלה מ­40 אזרחים ערבים ישראלים, רובם שכירי יום מכפר קאסם. זה קרה בחמש אחרי הצהריים, בלילה פרץ מבצע סיני. מן הטבח נותרה צלקת עמוקה: יהודים ערכו טבח בדם קר בערבים אזרחי המדינה. נותרו מטבעות לשון מצמררות: "תקצור אותם", "בלי סנטימנטים", "תן להם אחת אחת בראש". טבח כפר קאסם נזכר יותר מהטבח בקיביה ובדיר יאסין, למרות שבזיכרון הפלסטיני אלה חזקים באותה מידה, מפני שבכפר קאסם לא היתה אפילו מראית עין של "סערת קרב". היה רשע טהור, רצח בדם קר ושנאת ערבים חסרת סייגים.בן גוריון רצה מאוד שהפרשה לא תצא החוצה, ומובן שלא הצליח בכך. אפילו בימים של תקשורת אוהדת וצייתנית, אי אפשר היה לכסות על הדם. אחר כך רצה שצה"ל לא יוכתם בטבח והשליך את כולו על משמר הגבול. אחר כך הכריז על משפט, והיה משפט ארוך, מרשים ובמבט לאחור מעורר כבוד. באמצעות המשפט רצתה מדינת ישראל להצהיר שהיא אינה יכולה לסבול מעשים כאלה. השופט המחוזי בנימין הלוי שעמד בראש בי ת המשפט הצבאי שדן את 11 הנאשמים, טבע משפטי מפתח בקוד הישראלי: "פקודה בלתי חוקית בעליל" שיש לסרב לה בכל מצב, מאחר ש"דגל שחור מתנופף מעליה".פסק הדין של הלוי היה דרך היציאה המכובדת מהמשבר המוסרי שאחז בחברה הישראלית בעקבות הטבח, והוא נשאר נוכח בקיר הבלתי נראה שעליו נכתבים החוקים והצווים החשובים של קיומנו כאן. צה"ל עשה הרבה כדי שהעקרונות שטבע הלוי יופנמו, ועד היום מלמדים את פסק הדין ביחידות צה"ל. האם כולם הפנימו את מה שלמדו? קשה לומר, עדויות לא מעטות על דברים שהתרחשו במלחמות ישראל ובימי הכיבוש מעידות שלא כולם למדו, וכמה משפטים גם הרשיעו מפקדים וחיילים על פי פסק הדין של הלוי. ובכל זאת יש ל"דגל השחור" ערך קיים ועומד.הערבים הישראלים לא התרשמו מפסק הדין. עבורם טבח כפר קאסם הדגיש את מעמדם כקבוצה נחותה, מושפלת, צפויה לגירוש שדמה מותר. ממשלת ישראל ניסתה לצאת מהמשבר הזה באמצעות תשלום פיצויים זעומים וסולחה מתוקשרת כשנה לאחר הטבח. הסולחה היתה מהשפה ולחוץ ובאווירה פטרונית. הלקח ההיסטורי והתוצר החשוב מטבח כפר קאסם בא כמה שנים מאוחר יותר, עם ביטול הממשל הצבאי, שהטבח הניע את גלגליו. ביטול הממשל הצבאי ביטל את המציאות הבלתי אפשרית של ציבור אזרחים החי בתנאי גיטו, והיה ראשית האמנסיפציה האזרחית של ערביי ישראל.לטווח ארוך יותר האמנסיפציה הזו הובילה לגילויים של מרי, כמו יום האדמה ב­76' ואירועי אינתיפדת אל אקצה באוקטובר 2000. בדרך אסוציאטיבית נקשר הרג 13 הערבים הישראלים אז לטבח כפר קאסם. רבים גם עשו שימוש בגילוי שהבאתי במסגרת מחקר עיתונאי לפיו טבח כפר קאסם היה קשור לתוכנית "חפרפרת" שהיה גלום בה רעיון של גירוש ערביי המשולש בעת מלחמה. ואולם, לצד המשמעות הרבה שיש לטבח בתודעת הערבים הישראלים, הם אינם מרבים להשתמש בו, גם משום הבושה. הערבי חסר האונים של 56' אינו הדמות שלאורה הם רוצים לחנך את הדור הבא שלהם.