בשבילנו הוא היה רמטכ"ל ביום שלישי נהרג אסף אסולין בשוגג מאש צלף ישראלי בשכם דביר בר 11/04/02 "העתיד המזהיר של אסף נקטע בפתאומיות. אמנם הוא היה רק רב­סרן, אבל בשבילנו הוא היה כמו רב­אלוף, היינו מכנים אותו 'הרמטכ"ל'. ביום העצמאות תשנ"ה הוא קיבל את אות הקצין המצטיין מאמנון ליפקין­שחק, שהיה הרמטכ"ל. היינו בטוחים שיום יבוא והוא יעניק אותות שכאלה בעצמו".(אמנון ארז, אביו החורג של רס"ן אסף אסולין)כשאסף אסולין הלך לגיבוש צנחנים, הזהיר אותו אחיו הגדול רונן, ששירת ביחידת העורב החטיבתית: "שלא תעשה את המבחנים טוב מדי כדי שלא ייקחו אותך לסיירת מטכ"ל". אסף, שקיווה בתחילה להתקבל לקורס טיס ונפסל בגלל עוורון צבעים, עשה את הגיבוש מצוין והגיע למקום שרצה ­ יחידת העורב. לעורב הגיע גם האח השלישי במשפחת אסולין ­ איתי. האחים הגדולים שירתו תקופה מסוימת במקביל. כשרונן השתחרר כרס"ל, אסף המשיך לקצונה. ביום שלישי נאלץ איתי לקטוע את טיולו בדרום אמריקה בעקבות מותו של אסף מירי כוחותינו במהלך הפעילות בשכם. אסף פיקד על כוח שביצע סריקות בעיר, ובעת שהשליך לבנה כדי לפלס את דרכו סבר צלף ישראלי כי מדובר במחבל. מהירי נפגע רס"ן אסף אסולין אנושות, וכל הנסיונות להצילו נכשלו.לפי התוכני ת המקורית, היה רס"ן אסולין אמור להיות משובץ לפעילות במחסומים ביהודה ושומרון. בשבועות האחרונים הוא למד במטרה לשפר את הציון הפסיכומטרי במסגרת לימודיו במכללה הצבאית לפיקוד ומטה (פו"ם). "התוצאה שהוא הוציא אמורה להגיע בקרוב", אומר ארז בכאב, "אני מקווה שהוא עבר אותם בהצלחה". אלא שלפני עשרה ימים נקרא אסולין להתייצב ביחידתו ולשמש כמפקד פלוגה. אסולין לא הסכים. "הוא אמר שכשעזב את החטיבה שלו הוא עשה חפיפה למפקד החדש, ואם הוא חוזר לשם אז הוא חוזר כלוחם ולא כמפקד", מספר ארז. ארוסתו של אסף, ענת פוליבודה, סיפרה השבוע: "הוא אמר לי: 'יש להם מפקד מעולה, והם לא צריכים אותי כמפקד אלא כלוחם'. אסף היה מאושר. הוא התקשר לרס"ר הפלוגתי ואמר לו: 'תכין לי אפוד ונשק, אני בא'"."לפני כמה שבועות איתי התקשר מבוליביה כפי שהוא עשה מדי ליל שישי", מספר אמנון, "למרות שגידלנו תמיד את הילדים על אהבת הארץ והנתינה למדינה, מצאתי את עצמי אומר לו שאולי כדאי שהוא לא ימהר לחזור לארץ בתקופה הקרובה, לפחות עד שהעניינים הבטחוניים יירגעו. אמרתי לו: 'מה אתה צריך את זה, שני האחים שלך במילואים עכשיו, אם תחזור יגייסו גם אות ך, תמשיך את הטיול כמו שתכננת ותחזור בספטמבר לחתונה של אסף'. הוא לא השלים עם מה שאמרתי לו, אבל לא המשכנו לדבר על זה הרבה. רצה הגורל, ואיתי נאלץ להקדים את החזרה שלו לארץ, במקום לחתונה של אסף, להלוויה שלו. שלושת האחים שירתו בעורב וגם הבן הצעיר, ניר, בן ה­14 וחצי שלומד בגימנסיה, רוצה להתגייס לשם. זה בדם של הבנים במשפחה". הגבר במשפחה מאביו, אליהו אסולין, התייתם אסף בגיל .10 האב, עובד תע"ש, נפטר ממחלה. זמן לא רב אחר כך הגיע לשכונת יד­אליהו אמנון ארז, שעבד במרכז לחינוך ימי. "הגעתי ליד­אליהו כדי לגייס חניכים חדשים", נזכר השבוע ארז, "פגשתי את אסף, שהקסים אותי מיד. הוא היה ילד מדהים ומוכשר שהחליט להצטרף מיד למרכז לחינוך ימי".לאחד הטיולים אליו יצאו חניכי המרכז הימי הצטרפה גם אמו של אסף, נעמי. בטיול היא פגשה את אמנון, היום מנהל המרכז הימי, והקשר ביניהם מוסד. "לא חלף זמן רב אחרי שאני ואמו הכרנו, ואסף כבר קרא לי אבא. הוא שמח מאוד שאני ואמו ביחד. הוא זה שהכיר וקישר בינינו. הייתי מגיע אליהם הביתה ורואה ילד שבגיל כה צעיר, ולמרות שהיה לו אח שמבוגר ממנו, הוא היה דואג לניקיון וסדר בבית. אסף בפירוש לקח על עצמו את התפקיד של הגבר במשפחה".בגיל 16 התחיל אסולין לעבוד יחד עם ארז. "היינו מארגנים ימי כיף לוועדי עובדים, והוא היה ראש קבוצה וניהל צוות עובדים של מורים מוסמכים בוגרים. לפעמים הייתי נדהם ממנו, איך ילד בגיל כזה צעיר מתנהג בצורה כה בוגרת. הוא עשה במרכז הימי קורס מפקדי סירה, היה מפקד סירה ואף הוציא רשיון שיט בינלאומי".לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי רוקח בשכונת יד­אליהו הוא עבר ללמוד בחטיבה של גימנסיה הרצליה והשלים את לימודי התיכון בליידי דייוויס. "הוא חשב אז על לימודים מקצועיים, אבל בסופו של דבר מצא עצמו בצד העיוני יותר", אומר ארז. צנוע וטוב לב אסף וענת היו אמורים להתחתן ב­19 בספטמבר באולם האירועים של קיבוץ נען. תאריך זה הוא גם יום הנישואים של רונן, אחיו הגדול. "אפילו שילמנו מקדמה", אומר האב ומספר על היכרותם של השניים: "ההיכרות ביניהם היתה בפירוש אהבה ממבט ראשון. אסף טייל בדרום אמריקה במהלך חופשה ללא תשלום מהצבא, ושם הכיר את ניר, אחיה של ענת. זו היתה חברות אמיצה, וכאשר הם חזרו לארץ ביקרו במושב חצבה, שם הוא פגש את ענת".ענת ואסף התגוררו לאחרונה במושב אורות, הסמוך לקרית­מלאכי. ענת למדה במכללת אחוה לחינוך, והשניים היו אמורים ללמוד בשנה הבאה באוניברסיטת בן­גוריון בבאר­שבע. אסף אמור היה ללמוד לתואר הראשון במסגרת תוכנית אופק, שבמסגרתה חתם קבע לשמונה שנים נוספות. בבוקר שבו נהרג היה אמור אביו לקבל את מפתחות הדירה שאסף וענת רכשו. "הבית, שנמצא בפינת הרחובות אבן­גבירול­ארלוזורוב, בדיוק עבר שיפוץ. אמרתי לאסף שאני אדאג לנושא השיפוץ, אבל הוא כבר לא יזכה לגור בדירה החדשה", מספר האב, "בפעם האחרונה שדיברנו סיפרתי לו שאחותו ליאת שאלה לשלומו ורצתה שיגיע ליום הולדתה שיחול ב­20 לחודש, אבל זה כבר לא יקרה"."אסף היה אדם מ דהים, צנוע וטוב לב", מספר השבוע אביו, "הוא היה דואג לחיילים בודדים והציע גם לנו לאמץ חייל בודד. בליל הסדר האחרון אימצנו משפחה בוכרית מקרית­שלום, אסף נסע לקחת אותם ולהחזיר אותם לאחר הסדר. היו לו חיילים נזקקים שהוא היה נותן להם כסף מהמשכורת האישית שלו ולא מספר להם מאיפה הוא הביא את הכסף. הם מעולם לא ידעו שזה בא ממנו", הוא מספר.אסולין הותיר הורים, שלושה אחים ושתי אחיות.