בהתחלה במילים פשוטות: אין כמו עורך טוב אורית הראל 12/04/02 עשר שנים חלפו מאז שרוברט ג'יימס וולר, דיקן מינהל עסקים מאיובה, עשה היסטוריה ­ והיסטריה ­ ספרותית. "הגשרים של מחוז מדיסון", נקרא הרומן שלו שהפך לתופעה (סרט, ספר חיקוי פרודי, נושא לדרשות כנסייה), שכ­50 הוצאות דחו לפני שוורנר בוקס הימרו עליו, חילקו עותקים במתנה בצירוף טישיו למוכרים בחנויות ספרים, ודפקו קופה שרשמה שיאי מכירות של מיליונים.מאז וולר, שהודה כי דמותו של הצלם רוברט קינקייד מבוססת ב­80 אחוז על עצמו, הפך לסלבריטי, זמר קאנטרי, עזב את ההוראה ואת איובה (לטובת טקסס) ואת אשתו, שהיתה ההשראה לפרצ'סקה שבספר (לטובת אשה צעירה יותר). דבר אחד לא הצליח להיות: סופר מוערך. שלושת הספרים שהוציא אחרי "הגשרים" כשלו בזה אחר זה.בסוף החודש ייצא בארה"ב מה שוולר מכנה "אפילוג" ל"הגשרים". "אלף דרכים כפריות" (תרגום חופשי), חוזר לגיבורים ההם מקץ 16 שנה, מבלי להפגיש ביניהם ולו פעם אחת, בכדי לא לפגוע בספר המקורי, כדברי המחבר. וכמו בסיבוב הראשון, גם הפעם נדחה הספר בתחילה ­ כי הטיוטות הראשונות היו מאכזבות, לדעת המו"ל שהימר אז (וורנר), שעכשיו, למשמע המספרים (המו"ל הנוכחי שהתכוון להדפיס רק 25 אלף עותקים, כבר הדפיס 250 אלף, לפי דרישת החנויות), מכה על חטא.סוכנו של וולר, שהחליט לחסוך לקליינט שלו השפלה, דילג בעקבות הדחייה על סצנת המו"לות הניו יורקית, והלך להוצאה קטנה מטקסס. הבעל מנהל, אשתו עורכת. בהנחייתה, נמסר, עשה וולר שיכתוב מסיבי. ובמילים פשוטות: אין כמו עורך טוב.ההיסטוריה כבר חזרה על עצמה. מותר להמר שגם ההיסטריה תחזור.