מחלקים את העוגה
משפחת קפולסקי נפרדת מרשת בתי- הקפה שלה

05/04/02
פולה בן­גוריון היתה קונה שם עוגות שמרים, גולדה מאיר העדיפה עוגות יבשות ונכבדי תל­אביב
קנו בקונדיטוריית קפולסקי עוגות חול (זאנד קוכן). ועל הכל שלטו ביד רמה עקיבא קפולסקי הקונדיטור,
ואשתו, סימה. לאחר מותו של עקיבא ניהלה סימה את עסקי המשפחה, עד שהבן, דוד, לקח את המושכות לידיו,
לפני כ­25 שנה. במהלך השנים הפך השם קפולסקי משם משפחה למותג, ומקונדיטוריה בודדת לרשת של 44
בתי­קפה, 4 קונדיטוריות ומפעל.



אלא שהשושלת המשפחתית של הטורט והקצפת שתחילתה לפני 69 שנה ברחוב
אלנבי פינת ביאליק בתל­אביב מגיעה בימים אלה אל קיצה. חברת ויטה­פרי
גליל רכשה השבוע מידי משפחת קפולסקי את פעילות החברה והבעלות על
המותג 'קפולסקי' תמורת 2 מיליון דולר. ויטה­פרי גליל, הנסחרת בבורסה
בתל­אביב, נמצאת בשליטת (%75.5) קבוצת האחזקות Investment
In Industry( 3I) שבשליטת משפחת דיוויס מלונדון. יו"ר הקבוצה אביב אלגור,
והמנכ"לית, אסתר אלדן, מכניסים לראשונה את 3I לתחום הקמעונות
ובתי­הקפה. שאיפתה של הקבוצה להיכנס לתחום הקמעונות באה לידי ביטוי
בימים אלה גם בכוונתה להתמודד על רכישת חברת הרבוע הכחול, יחד עם
קבוצת שמר
וק וגאון אחזקות. קבוצת 3I, שהיקף מכירותיה השנתי מסתכם
בכ­300 מיליון שקל, משקיעה בתעשיות בוגרות בישראל. אחזקותיה העיקריות
כוללות גם את חברות פרי גליל ופרי ויטה, צינורות המזרח התיכון, פניציה
ירוחם, נעמן רפרקטורים א.א, המייצרת חומרים חסיני אש וחום וברבור­נעמן,
יצרנית אריחי פסיפס­מוזאיקה. לפני יותר משנה החליטה 3I להתפתח כקבוצת
מזון מובילה בישראל. היא רכשה את פרי גליל, המובילה בארץ בתחום השימורים
ומתחרה בסנפרוסט בתחום הירקות הקפואים, ולאחר זמן קצר רכשה גם את חברת
ויטה מידי האחים ברגר, תמורת 90 מיליון שקל. יחד עם ויטה קיבלה הקבוצה גם
את מותג הקצפת הצמחי ריצ'.
שידוך עם ריצ'
אלגור מתכוון לשדך בין מותג הפרווה ריצ' לבין המותג החלבי קפולסקי, אם כי
לא למזג ביניהם, כשכל מותג יישאר עצמאי. בשלב הראשון יתבצע השידוך
באמצעות העברת הייצור של עוגות ריצ' ממפעל טית בית הוותיק במתחם ויטה
למתקן הייצור החדיש של קפולסקי בדרום נתניה. במקביל, יימכרו מוצרי ריצ'
בבתי­הקפה ובקונדיטוריות של קפולסקי. בנוסף, תנצל 3I את כוחה כקבוצת מזון
מובילה ותחדיר את מוצרי קפולסקי גם לרשתות השיווק שופרסל וקלאבמרקט,
לאחר שהם כבר נמכרים כיום ברשת הרבוע הכחול.



בתי­הקפה והקונדיטוריות של קפולסקי ימשיכו להיות מנוהלים על­ידי דוד
קפולסקי, שיהנה גם בשנה הקרובה מדמי הזיכיון בגין הפעלת הרשת (כ­5 מיליון
שקל בשנה). קפולסקי יתוגמל כמנהל, בהתאם להכנסות הרשת, אם כי הבעלות
על המותג, המוניטין והפעילות עוברת, כאמור, לויטה­פרי גליל. כך, תיכנס
החברה המשפחתית לתוך קונצרן תעשייה ומסחר הנסחר בבורסה. היקף המכירות
של קפולסקי מסתכם כיום בכ­20 מיליון שקל בשנה, בעוד שמותג ריצ' בלבד
של ויטה­פרי גליל מגלגל כ­25 מיליון שקל בשנה.



רבים היו רואים בעיסקה שנחתמה השבוע סוף עידן, אבל דוד קפולסקי רואה
במהלך ה
עסקי שיזם דווקא תחילתה של ידידות מופלאה.



"זה חלק מתהליך שקורה בכל העולם", אומר קפולסקי. "כשחברה מגיעה לנקודת
מיצוי היא מחפשת להתחבר לחברה ציבורית גדולה שתחזק את המותג. תחשבי
על הידע שריצ' העולמית יכולה להביא לקפולסקי. השוק שלנו משווע היום
למוצרים ברמה בינלאומית. חברה ישראלית לא מסוגלת להגיע לרמה של מחקר
ופיתוח כמו זו של חברה עולמית. אנחנו, כרשת במדינת ישראל, הגענו למיצוי
מבחינת הפריסה של הרשת עם 44 סניפים. בעקבות העיסקה נוכל לפרוש כנפיים
ולהגיע, למשל, לשוק הכשר בארצות הברית. אני מסתכל על החיבור ביננו כמו
על החיבור בין שטראוס לדנונה".



­ אבל ההבדל בין שתי העיסקאות הוא עצום. אתה מוכר את כל פעילות החברה
ולא מחזיק במניות, ואילו משפחת שטראוס מחזיקה בשליטה בחברה.



קפולסקי: "אני רוצה לחזור ולהיות בעל מניות בעתיד. כרגע, זה בלתי אפשרי,
אבל בעתיד אולי אקנה את מניות הציבור, או אכנס בדרך אחרת. תחשבי על כל
החברות הגדולות בארצות הברית בתחום האופנה והמזון. רובן היו חברות
משפחתיות שנמכרו לגופים גדולים ובכך מיקסמו את הרווחים".



רשת קפולסקי התחילה, כאמור, את חייה כקונדיטוריה ברחוב אל
נבי בתל­אביב
בשנות ה­30'. בהמשך, נפתחו שני בתי­קפה נוספים באותו הרחוב ובשנות ה­40'
נפתח בית­קפה נוסף ברחוב דיזנגוף. כניסתו לחברה של הבן, דוד, בסוף שנות
ה­70' הצעידה את החברה קדימה, מרשת של שלושה בתי­קפה משפחתיים לרשת
ארצית הממוקמת במקומות בילוי מרכזיים ומופעלת על­ידי זכיינים. בתחילת
שנות ה­80' החליט קפולסקי על הרחבת בתי­הקפה גם בגודל וגם מבחינת
התפריט, כשהפך את בתי­הקפה למסעדות המציעות ארוחות קלות. קפולסקי
קבע כללים נוקשים של אחידות בתפריט, איכות, שירות וניקיון, כמו גם מטבח
גדול במיוחד. זכייני הרשת התחייבו לעמוד בכל התנאים הללו כדי לשאת את
השם קפולסקי.



"אנחנו מיסדנו מושגים כמו 'סלט קפולסקי' ­ סלט עם הרבה חסה", נזכר
קפולסקי. "ישראל אהרוני, שעשה לנו את התפריט, אמר לי שזה הדבר הבא,
ואנחנו הראשונים שאימצנו סלט של 3 סוגי חסה ורוטב ויניגרט". לפני יותר
משנה הכניסה הרשת למסעדות גם תפריט יפני. הסלוגן "בא לי לאכול
קפולסקי", שאפיין את הרשת בשנים האחרונות, הוחלף ב"בא לי לאכול יפני".



"צפינו שהמזון היפני יתפוס תאוצה, ורצינו להיות שם. אנחנו מאוד מקפידים על
נושא הכשרות בתפריט הרשת,
גם אם הסניף עובד בשבת, ולכן גם התפריט
היפני ברשת הוא כשר", אומר קפולסקי.



­ מרבים להשוות ביניכם לבין רשת אפרופו או שרי מבחינת סוג בית­הקפה. בתי
קפה למעמד הבינוני שהגישו מגוון רחב של מאכלים בצלחות ענקיות. אומרים
שהייתם מאוד חזקים בשנות ה­80 ובתחילת שנות ה­90, אולם מעמדכם נדחק
בשל כניסת בתי­הקפה המתמחים בקפה (דוגמת ארקפה, אילן'ס, ארומה, אספרסו
בר ואחרים).



"הקהל שלנו הוא אחר. הקהל ה'צפוני' התרגל לאכול לא כשר ואנחנו לא היינו
שם כדי להשביע את רצונו. אנחנו גם לא נהיה שם. קהל היעד שלנו הוא כל
עם­ישראל. בנוסף, היה גם דילול טבעי כתוצאה מכניסת מתחרים".



אפשר לומר שאתם פונים לקהל יותר סולידי, שמרן, הנמצא בפריפריות?



"אפשר לומר זאת, אם כי הרבה אנשים חוזרים אלינו. אנחנו נשענים על שירות
ועל טיב, והרבה פעמים אנשים רואים שמתחת למעטפת הנוצצת של האחרים אין
שום דבר".



­ בענף שלך טוענים שהמהלך נובע גם מהקושי לשלוט על זכיינים ברשת,
ומהעובדה שהרשת ­ למרות שהרוויחה ­ עדיין לא הרוויחה מספיק כדי להצדיק
את העבודה הקשה שלך כבעלים בתוך הרשת. עוד אומרים שכוח המותג ירד
משמעותית וממשיך לרדת ו
כיום הוא מושך פחות ופחות קהל.



"חד משמעית ­ זה לא נכון, אבל לך תוכיח שאין לך אחות. אנשים לא מפרגנים
למי שמנהל עסק, לא עושה רע לאף אחד וגם לא חייב כסף. העתיד יוכיח".
התחרות במקרר מתחממת
מבחינת ויטה­פרי גליל, הנדוניה האמיתית בעיסקה היא כאמור המפעל, כושר
היצור והמוניטין ולאו דווקא רשת בתי­הקפה. חברת קפולסקי המקורית היא זו
שתנהל את בתי הקפה, ובשלב הראשון גם תקבל לידיה את דמי הזיכיון. עם זאת,
מדגישה אסתר אלדן, כי הבעלות על רשת בתי­הקפה תעבור לידי ויטה­פרי
גליל, וכי בכוונתה לפתוח סניפים נוספים, כשנשקלת האפשרות לפתוח סניפים
בבעלות ישירה, ולאו דווקא בזכיינות.



ויטה­פרי גליל פעילה בתחום העוגות המצוננות והקפואות לצריכה ביתית
באמצעות המותג ריצ' ­ מותג עולמי שויטה מייצרת את מוצריו. המוצרים
כוללים קצפות, עוגות מצוננות וקפואות ואף גלידות, הכל על בסיס צמחי ולא
חלבי, בהתאם להסכם בלעדיות שיש לה עם ריצ' העולמית. קפולסקי, כאמור,
החדירה בשנים האחרונות עוגות מצוננות חלביות ועל בסיס צמחי לרשת הרבוע
הכחול. היו הרבה נסיונות של חברות גדולות, כמו עלית ואסם להיכנס לנישה זו,
אולם עד כה לא היתה הצלחה סוחפת בתחום. עם זאת, בקרוב עשויה עלית
להיכנס לשוק זה עם מותג העוגות דה לה פה, שנרכש על­ידה לפני כשנה,
ובאמצעותו היא פועלת כיום בשוק המוסדי, שם היא מתמודדת בעיקר מול ריצ'.
גם
אסם, שכבר נכנסה לרשתות עם עוגות קפואות תחת המותגים קרמריה ועוגת
הבית, אינה מתכוונת להישאר מאחור, וגם היא מתכננת להראות נוכחות בתחום
העוגות המצוננות.



היקף השוק של העוגות המוכנות מוערך ב­250 מיליון שקל בשנה, מתוכו מגלגל
שוק העוגות המצוננות 50 מיליון שקל. ריצ' מחזיקה בלמעלה ממחצית שוק
העוגות המצוננות, עם נוכחות גדולה בשוק המוסדי, בעיקר בבתי המלון. כעת
היא מתכוונת לבסס את כוחה בשוק זה באמצעות המוצרים החלביים של
קפולסקי. הייצור של שני המותגים, קפולסקי וריצ', יאוחד, כאמור, בנתניה,
אולם המוצרים יישארו שונים תחת מותגים שונים. ולמי שאוהב את הטעם המוכר
של קפולסקי אין מה לדאוג, עוגות קפולסקי ימשיכו להיאפות גם על סמך
המתכונים הוותיקים.



עוד לפני העיסקה עם ויטה­פרי גליל ניהלה משפחת קפולסקי מגעים למכירת
החברה עם גופים שונים. החיבור עם גוף גדול היה כה חיוני בעיני דוד קפולסקי,
עד שהיה מוכן להסתכן בהפחתת ההשפעה של המשפחה על המותג הוותיק.
"אנחנו ניקח את העוגות שלנו", אומר קפולסקי, "נוסיף להם התמקצעות וכוח
של חברה ציבורית וכך נכבוש את השוק".