ישראלי מתוק ותוסס חברת ביסקול נכנסת לתחום תוספי המזון רונית מורגנשטרן 02/04/02 גם בחברת ביסקול, המזוהה בעיקר עם הממתיק המלאכותי 'סוכרזית', הבינו שהמלה האחרונה בתחום הבריאות טמונה בוויטמינים ובתוספי המזון. החברה גייסה לטובת העניין את ד"ר גדעון עירון, רופא שהתמחה בתחום צמחי המרפא ויישומם הקליני על חולים, המשלב שיטות של רפואה קונבנציונליות עם רפואה משלימה. יחד איתו גיבשה החברה את הרעיון המקורי ­ ויטמין אישי. לא עוד ייצור המוני של קפסולות המתאימות לכל אחד, אלא ויטמין מיוחד, שהוא פורמולה שונה של ויטמינים ­ לכל לקוח על­י צרכיו ­ שאותה תרכיב ביסקול לכל לקוח. לדברי מנכ"ל ביסקול ובעליה, ליאור לוי, הקימה החברה ברוח העניין לפני שנה וחצי את הסטארט­אפ פרסוויט, ובימים אלה הסתיים בהצלחה פיילוט בשיתוף חוות הבריאות יערות הכרמל, שבעקבותיו הוחלט על הקמת חברה. לדברי לוי, ביסקול מגייסת בימים אלה כ­12 מיליון שקל (2.5 מיליון דולר), לפי שווי חברה של 10 מיליון דולר, בהקצאה פרטית של %25 ממניות החברה שתוקם. לדברי לוי, פרסוויט פיתחה טכנולוגיה והוכיחה היתכנות כלכלית לוויטמין האישי. לוי מסביר: "דרישות הגוף לוויטמינים ומינרלים שונות בין אדם לאדם, בהתאם למינו, גילו, מצב ו הגופני והרגלי חייו. לכן, גם אם אדם צורך תערובת סטנדרטית של חומרים אלה, היא יכולה להתאים רק בערך. המוצר החדש מאפשר לקבל תערובת ויטמינים ומינרלים שלמה, בהתאמה אישית ומדויקת". עוד אמר לוי, כי המוצר הייחודי יהיה יקר בכ­%20 ממוצרי הוויטמינים הקיימים. להערכתו, החברה תחל בייצור עד סוף 2002. אבל מרכז הכובד העסקי של חברת ביסקול הוא ייצור הממתיק המלאכותי, סוכרזית, שבעזרתו תופסת החברה %62 מהשוק הישראלי, אך גם שליש מהשוק הרוסי. החדירה לשוק הרוסי החלה לפני 8 שנים, באמצעות איש העסקים, שאול אייזנברג ז"ל, שעשה עסקים מגוונים ברוסיה בתחילת שנות ה­90', וגילה פוטנציאל לשיווק ממתיקים מלאכותיים באותה מדינה. אנשיו של אייזנברג פנו אל ביסקול, ועניינו אותה בשיתוף­פעולה. הם העבירו לחברה את ההזמנות, ביסקול ייצרה ומסרה את המוצר לאנשי השיווק של אייזנברג: "השוק היה בתול לחלוטין. ברוסיה בקושי ידעו מה זה ממתיק מלאכותי. או ששתו עם סוכר ­ או בלי", אומר לוי ומוסיף, כי שיתוף­הפעולה בין ביסקול לבין אייזנברג התגלה מהר מאוד כלא פורה במיוחד, כנראה לנוכח העובדה שמדובר ב'כסף קטן' ביחס לעסקיו האחרים של אייזנבר ג. "הפנינו את הסחורה המוזמנת לאייזנברג, אבל לא היו תוצאות. לכן התחלנו לטפל בהזמנות בעצמנו. נסעתי בכל חודש לרוסיה, ומכרתי לקמעונאים בבית­המלון שבו התאכסנתי. לאחר מכן כבר הקמנו מחסן מקומי, ויצאנו במסע פרסום בעיתונים. המסר העיקרי היה, שסוכרזית ממתיק כמו סוכר, אך זול יותר. בכלל לא התייחסנו לנושא של קלוריות, רק למחיר, שאז עניין את הציבור הרוסי", מספר לוי. היום תופסת ביסקול כשליש משוק הממתיקים המלאכותיים ברוסיה, שהיקפו הכולל קטן עדיין יחסית ומוערך בכ­2 מיליון דולר, והיא משמשת שחקן מרכזי בשוק זה. לאור הצלחתה החליטה ביסקול להקים ברוסיה מפעל לייצור סוכרזית, בהשקעה של 600 אלף דולר. המפעל נמצא בשלבי הקמה מתקדמים ושטחו 2,000 מ"ר: "המסים ברוסיה על יבוא עוליםכל הזמן, כך שכדאי יותר לייצר לשוק המקומי שם. כמו כן, אנחנו מייצרים מגוון של מוצרי סוכרזית, כך שכדי להיענות במהירות ובגמישות להזמנות, עדיף שהמפעל יהיה שם", מסביר לוי. לדבריו, המפעל יתחיל לייצר בסוף 2002, ויגדיל את המכירות ב­%100 בתוך 5 שנים. אגב, מאז שהרוסים גילו את הסוכרזית, נכנסו לשוק גם חברות מגרמניה, פולין ולאחרונה גם מסין , אך כאמור, ביסקול הישראלית עדיין תופסת את הנתח הגדול ביותר. להגיד שביסקול כבשה את רוסיה, יהיה ממש מוגזם. לוי מעריך את שיעור המשתמשים בממתיק מלאכותי ברוסיה בכ­%1, כך שהפוטנציאל עדיין גבוה. לדברי לוי, שיעור המשתמשים בממתיק מלאכותי בישראל הוא מהגבוהים בעולם. %18 משתמשים באופן קבוע בממתיק מלאכותי, לעומת %17 במערב אירופה ו­%15 בארה"ב. בישראל תופסת חברת ביסקול, כאמור, %62 משוק הממתיקים הישראלי, שהיקפו (מחיר לצרכן) מוערך ב­6­7 מיליון דולר. אחריה חברת מתוק וקל עם %24, וחברת הרמזית עם %14. לדברי לוי, מי שאחראי להמצאת הסוכרזית ­ שם מותג, שהפך למתאר קטיגוריה של ממתיק מלאכותי ­ במתכונתה כטבלית תוססת (לעומת טבלית נמסה ­ ר.מ.) הוא סבו, ד"ר צדוק לוי ז"ל. לוי מספר שסבו, שהיה כימאי, ושני אחיו, ישראל ומואיז הרוקחים, הקימו חברה פרמצבטית בתחילת שנות ה­40, ועסקו בעיקר בשיווק תרופות כזכיינים של חברת וינטרופ, שחברת השיווק שלה לאזור היתה בלבנון. האירועים המדיניים של שנות ה­40, טרם הקמת המדינה ולאחריה, היקשו על הקשר העסקי בין וינטרופ לאחים לוי. הכימאי ושני הרוקחים חיפשו לייצר מוצר שיהיה גם 'גימיק', כדבריו של ליאור לוי ­ והתוצאה היתה הסוכרזית. לראשונה, ולדברי לוי גם לראשונה בעולם, הומצאה טבליה תוססת של ממתיק מלאכותי, שאינה שונה בטעמה מהממתיקים המלאכותיים האחרים, ועיקר תועלתה בכך שהיא חוסכת את הבחישה בכוס. "סבא שלי הסתמך על ה'אלקה זלצר' (טבלית סודה לשתיה תוססת, ששימשה בעיקר להרגעת הקיבה ­ ר.מ.), שהיתה מוצר קיים, ועל ממתיקים מלאכותיים קיימים. הפורמולציה של החיבור ביניהם ­ כשהקושי שעליו הם התגברו היה שהטבליה לא תתסוס גם במגע עם האוויר ­ היתה של סבי, שעד היום רק שני כימאים במפעל שלי יודעים מהי", מספר לוי. אגב, השם ביסקול בא משמו של ביסקויט בשם 'ביסקול', שאותו ייצרה החברה בתקופת הצנע של תחילת שנות ה­50 כ'תחליף ארוחה', ואשר נמכר תחת הסיסמה: "אכול ביסקול פחות תשקול". בשל היות השוק לממתיקים מלאכותיים בסוף שנות ה­40 ותחילת ה­50 קטן, הבין צדוק לוי, שכדי להתפרנס היטב, הוא לא יכול להסתמך רק על הממתיקים, ופנה לענף נוסף המשיק לתחומי הכימיה והמסחר ­ התמרוקים. הפעילות החלה באמצעות הסכם ידע ושיתוף­פעולה, שנחתם ב­1959 בין ביסקול לחברת פאליירי האיטלקית, יצרנית מוצרי 'קליא ו' ו'אזורה', שביסקול משווקת בישראל. היום מהווה תחום הטואלטיקה בחברת ביסקול כמעט מחצית מהיקף הפעילות שלה, שלוי מעריך אותו ב­30 מיליון שקל לשנה הנוכחית. חלק משמעותי מהפעילות של ביסקול בענף הטואלטיקה בישראל, שבו היא תופסת %6 (קרליין היא הגדולה ביותר עם %33 ואחריה הנקל סוד עם %17) הוא כיצרנית מובילה בארץ של מותגים פרטיים. החברה מייצרת את כל סדרת הטואלטיקה של קלאבמרקט COOL, את קרם הידיים והסבון הנוזלי של המותג 'לידר פרייס' של רבוע כחול, חלק גדול ממוצרי הטואלטיקה של המותג לייף של סופר פארם, חלק ממוצרי חברת חלאבין, את משחת 'עדינול' של טבע ומשחת תינוקות של ויטמד, וכן סדרת טואלטיקה של גולף כיתן ומוצרי טיפוח לרגל של גיבור סברינה. בימים אלה מתרחבת חברת ביסקול גם לתחום הקוסמטיקה. החברה חתמה על אופציה לרכישת %75 מחברת דאור, יצרנית המותג הבינלאומי 'ערד ­ מוצרי ים המלח'. שוויה של חברת דאור מוערך ב­3 מיליוני שקלים (650 אלף דולר). האופציה תעמוד לרשות חברת ביסקול עד סוף חודש אפריל 2002, וההערכה היא כי היא תמומש, מאחר שביסקול כבר הודיעה, כי תייצר בלעדית את מוצרי דאור, ותשקיע בהתאמת הצ יוד לקוסמטיקה שלה כמיליון שקל. דאור נמצאת בבעלות אביעד רימר, והיא מתמחה בפיתוח ושיווק מוצרי טיפוח וקוסמטיקה, שבהם משולבים מי ים­המלח. מוצרי ערד משווקים כיום רק בחו"ל, תחת המותג Arad ­ Natural Beauty. מחזור היצוא של דאור בשנת 2001 הסתכם במיליון דולר. לדברי לוי, ממש במקביל לכניסתה של חברת ביסקול לדאור הושלמה עיסקת יצוא עם ענקית השיווק השוויצית מיגרוס, שמחזור המכירות שלה ב­2001 הסתכם ב­18 מיליארד דולר. בעקבות פיילוט מוצלח של מוצרי דאור ברשת השוויצית, המונה כ­600 חנויות, התקבלה הזמנה ראשונה על סך 2 מיליון שקל, תוך התחייבות להזמנות בהיקף של 5 מיליון שקל בשנת 2002. ליאור לוי, מנכ"ל ביסקול, צופה כי היקף הייצוא של דאור בשנת 2002 יסתכם ב­12 מיליון שקל. עד כה פעלה ביסקול כיצואנית ברוסיה, ארה"ב (בעיקר סוכרזית ומרענני נשימה), רומניה והמדינות הבלטיות. באמצעות דאור, תיכנס ביסקול גם למערב אירופה. כך ששנת 2002 תהיה שנת מיפנה בחברה, שאמנם רשמה צמיחה נאה של %50 בחמש השנים האחרונות. בזכות עסקיה החדשים ­ קוסמטיקה ליצוא וויטמינים ­ מקווים בחברה, תהיה בשנים הקרובות הצמיחה עוד הרבה יותר תוססת.