פקולטות למינהל עסקים ולמשפטים / נלחמות על התואר איפה כדאי יותר ללמוד: בפקולטות הוותיקות והיוקרתיות או באחיות הצעירות והרעבות? אילאיל שחר ויעל וינר 27/03/02 צעיר שרצה לרכוש תואר שני במינהל עסקים לפני עשר שנים, נאלץ בדרך כלל להרחיק עד מעבר לים. המיגוון בארץ היה דל, והבחירה מוגבלת. כיום יש כבר בישראל תשע פקולטות למינהל עסקים, אך למרות המהפכה, האוניברסיטאות הוותיקות הן אלה שעדיין מובילות.1. אוניברסיטת תל­אביב (40 נק'): בשנת הלימודים הנוכחית נרשמו 1,598 תלמידים לפקולטה לניהול על­שם רקנאטי בתל­אביב, מהם התקבלו 756. דרישות הקבלה מורכבות משקלול ציוני התואר הראשון עם ציון בבחינת GMAT­ה ­ מבחן שנבנה על­ידי המועצה האמריקנית למינהל עסקים, ומשמש כמבחן מיון באוניברסיטאות רבות בעולם. הפקולטה זכתה בניקוד גבוה על מגוון ההתמחויות שהיא מציעה: התנהגות ארגונית, חקר ביצועים והחלטות, טכנולוגיה ומערכות מידע, מימון וחשבונאות, וניהול השיווק. כמו כן מציעה הפקולטה תואר שני במינהל מערכות בריאות (בשיתוף עם הפקולטה לרפואה בת"א), מסלול MBA, ושלושה מסלולים למנהלים של Executive MBA (מסלול ישראלי, מסלול למנהלים בתוכנית בינלאומית, ומסלול למנהלי היי­טק). עלות המסלול הרגיל לתואר שני היא 21 אלף שקל, המסלול הישראלי למנהלים עולה 87 אלף שקל, והמסלול הבינל אומי ומסלול ההיי­טק עולים כ­40 אלף דולר. בית­הספר מקיים שיתוף­פעולה עם בית­הספר לניהול קלוג בשיקאגו, עם הפקולטה לניהול באוניברסיטת יורק בקנדה, ועם אוניברסיטת הונג­קונג למדעים.2. האוניברסיטה העברית (38 נק'): לתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה העברית פנו בשנת הלימודים הנוכחית 258 תלמידים, מהם התקבלו 160. התנאי המינימלי למועמדות הוא ממוצע 80 בציוני התואר הראשון, וציון 40 בחלק הכמותי של מבחן GMAT­ה. ההתמחויות שמציע בית­הספר הן התנהגות ארגונית ומשאבי אנוש, חקר ביצועים וניהול התיפעול, חשבונאות, ייזום עסקים, מימון ובנקאות, ומערכות מידע ושיווק. כל סטודנט יכול לבחור בתוכנית דו­התמחותית או בתוכנית חד­התמחותית. בית­הספר פתח תוכנית משולבת עם תואר ראשון במחשבים, ומציע מספר קורסים ייחודיים, ביניהם קורס לניהול קרן השקעות, שבמהלכו מנהלים הסטודנטים קרן בסכום של 1.2 מיליון שקל וקורס יזמות באינטרנט. הפקולטה מקיימת חילופי סטודנטים עם NYU ואוניברסיטת שיקאגו, ובנוסף מציעה שלוש תוכניות של Executive MBA, המיועדות למנהלים ודורשות ניסיון ניהולי, ששכר הלימוד בהן עומד על כ­19 אלף דולר.3. אוני ברסיטת בן גוריון (30 נק'): בית­הספר למינהל עסקים בבאר­שבע נפתח לפני שש שנים. מספר הפונים השנה היה 1,561, מתוכם התקבלו רק 397 תלמידים. עלות התואר 21 אלף שקל, ודרישות הקבלה הן ממוצע ציונים בתואר ראשון מעל 80, כשבפועל מתקבלים סטודנטים עם ממוצע מעל 85. בפקולטה שש התמחויות אפשריות, שמידת השילוב ביניהן מוגבלת: מימון, שיווק, חשבונאות, מדעי התנהגות בניהול, ניהול בינלאומי ואסטרטגיה, וניהול יזמות היי­טק. לבית­הספר מגיעים מרצים מאוניברסיטאות בחו"ל, וקיימות תוכניות לקורס קיץ ולחילופי סטודנטים בגרנובל ובריימס שבצרפת, ופרויקט משותף עם אוניברסיטת טמפל בפילדלפיה. באוניברסיטה יש גם מסלול משולב עם רפואה. בית­הספר למינהל עסקים מסייע לקהילה, כאשר סטודנטים ומרצים מייעצים בהתנדבות לעסקים באזור הדרום, בפתרון משברים ניהוליים, ומקיימים פעילות עם לשכת המסחר והתעשיה בבאר­שבע.למקום 4 הגיע הטכניון (עם 29 נק'); 5 ­ אוניברסיטת בר אילן (28 נק'); 6 ­ אוניברסיטת חיפה (25 נק'); 7 ­ האוניברסיטה הפתוחה (23 נק'); 8­9 ­ המרכז הבינתחומי בהרצליה והמכללה למינהל (שניהם 20 נק'). 9 הגדולים: 1. אוניברסיטת תל­אביב 2. האוניברסיטה העברית3. אוניברסיטת בן גוריון4. הטכניון5. אוניברסיטת בר אילן 6. אוניברסיטת חיפה7. האוניברסיטה הפתוחה8. המרכז הבינתחומי בהרצליה­ המכללה למינהל משפטים אם במינהל עסקים אפשרויות הבחירה היו מוגבלות עד לפני כמה שנים, הרי שקבלת תואר בוגר במשפטים היתה כמעט בלתי­אפשרית. סף הכניסה לשלוש הפקולטות, שלימדו את המקצוע היוקרתי ­ אוניברסיטת תל­אביב, העברית ובר­אילן ­ דרש ציוני בגרות גבוהים ופסיכומטרי שהיה מנת­חלקם של אלפיון בלבד מהסטודנטים.הביקוש היה עצום, ההיצע דל, והאלפים שנדחו ­ חלקם בנים להורים מהזן המשפיע ­ הפעילו לחץ לפתוח את התחום ולהעניק רשיונות הוראה גם למכללות. הסנונית הראשונה היתה בשנת 92' המכללה למינהל, והיום כבר כמעט כל אחד יכול להתקבל לאחת מעשר הפקולטות למשפטים, לעבור את בחינות הלשכה ולעבוד כעורך­דין. 1. אוניברסיטת חיפה (45 נקודות): הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, הצעירה מבין הפקולטות האוניברסיטאיות, עברה את אחיותיה הוותיקות והמנוסות מירושלים ותל­אביב. לזכות הפקולטה עמדה בעיקר חדשנותה, הכוללת קורסים משולבים מעניינים, המשלבים בין משפטים לבין כלכלה, מדעי המחשב, רפואה, ביוטכנולוגיה, פסיכולוגיה וסיעוד.אחוז ההצלחה של בוגרי הפקולטה בבחינות לשכת עורכי­הדין עמד על %99, וגם מספר הנרשמים מכובד (814). הפקולטה מ שתפת פעולה עם אוניברסיטאות מארה"ב ומאירופה במסגרת חילופי סטודנטים, ומציעה תוכנית לימודי מוסמך במסגרת תוכנית ארסמוס הבינלאומית. בתחום התרומה לקהילה פעילה הפקולטה בלשכות לסיוע משפטי, בפרויקטים חברתיים וחינוכיים, ובתחום הפרסומים היא מוציאה לאור את כתב העת 'משפט וממשל'.המרצים הבולטים בחיפה הם פרופ' יוסף מ. אדרעי, פרופ' מרדכי מירוני, פרופ' עמנואל גרוס, פרופ' אריאל בנדור וד"ר לימור זר. בשל גילה הצעיר, הפקולטה החיפאית אינה יכולה להתהדר בבוגרים ידועים.2. אוניברסיטת תל­אביב (43 נקודות): הפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל­אביב נחשבה תמיד לילדה השובבה, ליד האחות הוותיקה והמסורתית מירושלים. בשנים האחרונות הדימוי 'האופנתי' נלקח ממנה על­ידי המרכז הבינתחומי, אולם היא נותרה הפקולטה המועדפת על הסטודנטים התל­אביבים. לזכות הפקולטה עמד מיגוון של 6 כתבי­עת אקדמאיים, שהיא מוציאה מדי שנה.הציון של בוגריה בבחינות לשכת עורכי­הדין עמד על %97, ומספר הנרשמים השנה הוא 951. הסטודנטים בת"א רשאים ללמוד במקביל בפקולטה נוספת בקמפוס לתואר ראשון, כל עוד ממוצע הציונים בפקולטה לא יורד מתחת ל ­75. לאוניברסיטה מגוון שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות בארה"ב ואירופה, ובין השאר תוכנית חילופי סטודנטים עם אוניברסיטאות בוסטון ונורת'ווסטרן בארה"ב ובוצריוס בגרמניה. מדי שנה מלמדים בפקולטה מרצים מובילים בעולם.המעורבות החברתית ענפה, וכוללת 5 קליניקות, שבהן לומדים סטודנטים במתכונת המשלבת הנחיה אקדמית ועבודה מעשית של סיוע משפטי, בעיקר לנזקקים. המרצים הבולטים הם דיקן הפקולטה, פרופ' חנן מאוטנר, פרופ' דניאל פרידמן (חתן פרס ישראל), פרופ' רות בן­ישראל (כלת פרס ישראל) פרופ' נילי כהן וד"ר דפנה ברק ארז.3. האוניברסיטה העברית (37 נקודות): בעיני רבים היא תהיה תמיד במקום הראשון ­ מעין 'הרווארד' או 'ייל' שלנו, ובוגריה הם מאושיות מערכת המשפט בישראל. בין הבוגרים: נשיא בית­המשפט העליון אהרון ברק, השופטים דליה דורנר, תיאודור אור, יצחק זמיר, דורית בייניש ואחרים, וגם שורה של עורכי­דין מובילים, כמו יגאל ארנון, רם כספי, דן אבי­יצחק, יעקב נאמן ועוד. לחובת הפקולטה נזקפה העובדה שאין בה מסלולים משולבים, אם כי קיימת אפשרות לרכישת תואר משותף והשכלה רב­תחומית, במסגרת תוכנית המאפשרת לסטודנטים מצטיינים לעשות תואר בתחום נוסף. כמו כן, קיים גם מסלול לתלמידים בעלי נתוני קבלה גבוהים, המשלב לימודי משפטים עם תואר מוסמך במינהל עסקים.גורם שלילי נוסף הוא מיעוט פרסומים ביחס לתל­אביב, וחשוב יותר: אחוז הצלחה נמוך מזה של ת"א במבחני לשכת עורכי­הדין (%96). 1,234 תלמידים נרשמו לשנת הלימודים הנוכחית.לפקולטה שורה של שיתופי­פעולה עם בתי­ספר למשפטים ברחבי העולם. בתחום החברתי היא מפעילה מרכזים של סיוע משפטי, פועלת בתחום הסניגוריה הציבורית ופעילה במגוון מרכזים של התנדבות ופעילות בקהילה.בירושלים מרצים רבים בעלי שיעור קומה: פרופ' רות גביזון, פרופ' מרדכי קמניצר, פרופ' פראנסס ראדאי, השופט מנחם גולדברג, השופט סטיב אדלר, השופט אליעזר ריבלין, השופטת דליה דורנר והשופטת טובה שטרסברג­כהן.במקום 4 דורגה המכללה למינהל ­ (34 נקודות); 5 ­ אוניברסיטת בר­אילן (33 נקודות); 6 ­ המרכז הבינתחומי הרצליה (32 נקודות); 7 ­ המכללה האקדמית נתניה (28 נקודות); 8 ­ הקריה האקדמית בקריית אונו (14 נקודות); 9 ­ מכללת רמת­גן (9 נקודות); 10 ­ מכללת שערי משפט (7 נקודות).10 הגדולים: 1. אוניברסיט ת חיפה 2. אונבירסיטת תל­אביב 3. האוניברסיטה העברית בירושלים 4. המכללה למינהל 5. אוניברסיטת בר­אילן 6. המרכז הבינתחומי הרצליה 7. המכללה האקדמית נתניה 8. הקריה האקדמית בקריית אונו9. מכללת רמת­גן 10. מכללת שערי משפט כך בדקנו כמה מהקריטריונים, שלפיהם ביצענו את הדירוג, משותפים למינהל עסקים וגם למשפטים, וכמה נפרדים:* הביקוש לפקולטה: היכן באמת רוצים הסטודנטים ללמוד. אמנם נהוג להירשם למספר פקולטות, אבל כמעט כולם שולחים טופס לפקולטות המבוקשות. כל 200 נרשמים זיכו את הפקולטה בנקודה אחת.* קורסים משולבים עם פקולטות אחרות: היום הכיוון בעולם האקדמי הוא רב­תחומיות. פקולטה שמאפשרת לימודי תואר משולב ו/או מציעה מסלול לימודים משולב זכתה ב­3 נקודות לכל מסלול.* שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות בחו"ל: זיכה את הפקולטה ב­5 נקודות.* פרסומים: כמדד ליוקרה בארץ ובעולם, זיכה כל פרסום את הפקולטה ב­2 נקודות.* מעורבות חברתית ותרומה לקהילה: חינוך הסטודנטים לתרום לקהילה הוא, במרבית המקרים, לא פחות חשוב מעוד שיעור. כל פרויקט חברתי זיכה את הפקולטה בנקודה (במינהל עסקים) או ב­2 נקודות (במשפטים).קריטריונים מיוחדים לפקולטות למינהל עסקים:* דרישות הקבלה: מוסדות שדרישות הקבלה שלהן גבוהות קיבלו 2 נקודות, ודרישות בינוניות נקודה. * מספר ההתמחויות ומידת השילוב: מרבית הסטודנטים מעוניינים בהכשרה כללית כמנהלים, עם התמחויות בתחומים ספציפיים, על­מנת שיוכלו להיות גמישים בצאתם לשוק העבודה. לכן, מספר גדול של התמחויות זיכו ב­2 נקודות, וכן ניתנו נקודות על מידת השילוב שמאפשר בית­הספר בין התמחויות, ועל האפשרות לבחור ביותר מהתמחות אחת.* מסלולי Executive MBA: מנהלים שכבר התנסו בעבודה ניהולית מעוניינים במסלול מהיר ומרוכז יותר. לשם כך נבנו מסלולים אלה, שזיכו את הפקולטות ב­2 נקודות.* קורסים יחודיים: ניקוד ניתן גם על קורסים או סדנאות, שמכשירים את הבוגר לעבודה בשטח, ומקנים לו ניסיון ראשוני.קריטריון אחד היה חשוב במיוחד לדירוג הפקולטות למשפטים: * תוצאות מבחני לשכת עורכי­הדין במאי 2001: כל פקולטה דורגה בהתאם לאחוז הסטודנטים שעברו את הבחינה במועד הראשון. הפקולטה שבוגריה עברו באחוז הגבוה ביותר קיבלה 10 נקודות. יתר הפקולטות קיבלו ניקוד יורד. המספרים הקטנים 55 מוסדות לימודים מוכרים על­ידי המועצה להשכלה גבוהה, מתוכם 8 אוניברסיטאות (כולל מכון ויצמן), 24 מוסדות לא אוניברסיטאיים ו­23 מוסדות להכשרת מוריםבשנת הלימודים הקודמת מנו הנשים כ­%57 מכלל הסטודנטים בארץבמכללות לומדים %67 מהלומדים משפטים, %78.1 מהלומדים עסקים וניהול ו­%87.5 מהלומדים לתואר ראשון בחינוך. שלושת התחומים הללו מהווים %57.3 מהלומדים לקראת תואר ראשון במכללותבאוניברסיטאות לומדים %94 מהלומדים לתואר ראשון ברפואה ובמדעים השונים%84 מהסטודנטים לתואר ראשון במדעי הרוח ו­%73 במדעי החברה לומדים באוניברסיטאותבשנה שעברה למדו 206,689 סטודנטים לקראת תואר אקדמי, מהם 31,685 לתואר שני%98 מהלומדים לתואר שני בשנת 2001 עשו זאת באוניברסיטאות