האבטחה הגדולה השוטר שהושתל כשומר של "מלך העולם התחתון" מספר חוויות עוז בן­יצחק, אבי שילון 26/03/02 נצ"מ מנשה ארביב, מפקד היחידה המרכזית של מחוז מרכז במשטרה, מתרווח בהנאה בכורסת העור השחורה במשרדו. "זה אפילו יותר נועז ממה FBI­הש עשו עם אל­קאפונה", הוא אומר על מבצע הפעלתו של הסוכן המשטרתי הדר רוקח כשומר ראשו של פרנסואה אבוטבול, היעד הכי בכיר של מחוז המרכז. "אותו לא הצליחו להפיל בעבירות חמורות כמו רצח או סחיטה, אלא בעבירות מס. במקרה של משפחת אבוטבול זה הרבה מעבר לכך. אצל פרנסואה היו עבירות של אלימות ושל אחזקת אמצעי לחימה שנתפסו אצלו. גם עבירות המס שלו מטופלות בימים אלה על ידי מס הכנסה".וארביב מפרט: "לא היתה מעולם הפעלה כזו בארץ. להחדיר אדם משלנו, שוטר, לתוך המשפחה? עד היום זה היה בגדר פנטזיה".כשארביב מתבקש להסביר על הטכניקה בהחדרת הסוכן ובדרך בה פעל, הוא נזהר בלשונו: "לא מדובר כאן בהחדרת סוכן לשוק הסמים כדי שיפליל סוחר ויבצע פעולת רכישה אחת. זה הרבה יותר מסובך. התכנון החל לפני כחצי שנה. ראשית, הכנו פרופיל של פרנסואה. הנתונים שהיו בידינו לימדו שמדובר באדם שהוא אלים, שמרן, מסוגר מאוד, ממודר, אבא מסור לילדיו וחשדן. היה חשוב שהאדם שיחיה בקרבו יהיה מאוד דומה לו. לנגד עינינו עמדה מסוכנות המשפחה, הרי יש לה היסטוריה של חטיפות, הימורים, גביית דמי חסות ובעיקר אלימות. חששנו גם שתתפתח תלות בין הסוכן הסמוי לבין פרנסואה. ברור שיכולנו לנסות דרכים אחרות, כמו פעולה מבצעית או אמצעים טכנולוגיים, אבל הכלי החשוב והמצליח ביותר הוא הסוכן. שילוב נכון של מודיעין וסוכנים הוא סוד ההצלחה".­ ניתן להבין שאם היה לכם מודיעין על תנועותיו ואופיו של פרנסואה, היה לכם יותר מאדם אחד ששיתף פעולה בתוך המשפחה?"מה השאלה הבאה שלך?".­ עם יד על הלב, קיים חשש לחייו של הדר רוקח?"לא. אני לא מאמין שינסו לפגוע בו. קיים הסכם לא חתום בין העבריינים למשטרה שלא פוגעים באנשי החוק. גם פרנסואה אמר עם מעצרו: 'ניצחתם'. בעימות שהיה לו עם הדר בחדר החקירות הוא לחץ ידיים, הוריד את הכובע ואמר: 'כל הכבוד'. בגדול, הוא שומר על זכות השתיקה. פרנסואה הוא לא עבריין שאפשר לנצח עם מדובב בתא חקירה. הוא נמצא ברמה אחרת לגמרי. בשלב מסוים נמאס לו להגיד בחקירה שהוא שומר על זכות השתיקה, כנראה כדי שלא ייפגעו מיתרי קולו, אז הוא כתב על פתק: 'אני שומר על זכות השתיקה'. זכותו. תראה, מדובר במלחמת מוחות בינינו לבינם. במשך שנים המוח של משפחת אבוטבול ניצח, אבל במקרה הזה ניצחנו ובגדול. מרבית העצורים הם בני המשפחה באופן כזה או אחר, אז המכה היא הרבה מעבר למורלית. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לו על היחס האדיב והטוב לסוכן שלי. הוא בפירוש דאג לכלכלתו, רכש לו ביגוד אופנתי ויקר, אפשר לו ללון על חשבונו במלון מפואר, מסר לידיו רכב אמריקאי, התייחס אליו בנימוס וההערכה, ואפילו אמר לו לא פעם: 'אתה יותר מאח בשבילי'". דור שני (פליקס ופרנסואה) לא רק שומר הראש הדר רוקח יצא בפרשה הזו מאלמוניותו, גם פרנסואה אבוטבול, ,28 מנתניה, שלפחות על פי גירסת המשטרה הוא מגדולי העבריינים בישראל, לא היה שם מוכר במדורי הפלילים. במשטרה מודים כי עד כה לא היתה לו אפילו הרשעה פלילית אחת. עד כה כיכב אביו, פליקס, ,50 המוכר יותר בכינויו "בייזה", כיעד המודיעיני מס' 1 של משטרת מחוז המרכז. בין השאר הוא היה מעורב בחטיפתו של שר התחבורה הניגרי, ד"ר אומרו דיקו. דיקו, על פי הפרסומים, העביר מיליוני דולרים לחשבון בנק בחו"ל ונמלט לאנגליה. אבוטבול, רופא ואיש עסקים נבחרו למשימת חטיפתו על ידי גורמים שונים בניגריה. הפעולה התבצעה על אדמת אנגליה, ומהר מאוד התברר כי נכשלה. השלושה נידונו לעשר שנות מאסר, ובינואר 1991 שוחררו אבוטבול ושותפיו ממאסר.לאורך שנים מנסה המשטרה לשים את ידה על אבוטבול. היא חשדה שהוא מעורב בלא פחות מארבעה מקרי רצח על רקע שליטה בשוק ההימורים (אבל לא הצליחה לגבש נגדו ולו כתב אישום אחד), בשליטה בעסקי הימורים ומכונות מזל, בהלוואות בשוק השחור, בגביית דמי חסות ועוד. כל החשדות הסתכמו במידעים מודיעינים ותו לא.בנובמבר 2001 נשלח אבוטבול לתשעה חודשי מאסר, דווקא על עבירה פעוטה יחסית. הוא הורשע בתקיפת אדם לאחר שחשד בו כי גנב את הטרקטור שבבעלותו. כמו בעבר, כך גם במקרה זה, העבירות החמורות נמחקו מכתב האישום, ואבוטבול הורשע בעבירה של גרימת חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות.לאחרונה הוא השתחרר מהמאסר. עם מעצר בנו הוא נעצר בחשד להטרדת עד. אבוטבול ערער לבית המשפט המחוזי על המשך מעצרו, וערעורו התקבל. בימים אלה הוא אסיר ברישיון, ותלוי נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.בפברואר 1997 נורה הבן פרנסואה ברגלו. הוא לא הגיש תלונה במשטרה, וכאשר נחקר הכחיש כי הוא יודע מי עומד מאחורי נסיון ההתנקשות. הוא הוסיף ואמר כי כלל אינו מכיר את יוסי חניה, מי שהואשם בירי לעברו. בפברואר 1999 ניתן גזר דינו של יוסי חניה, ,42 נהג מונית מנתניה. חניה שהפך למהמר כפייתי הואשם כי הוא זה שעמד מאחורי מקרה הירי לעבר פרנסואה, שהיה מנהל בית הקזינו מונטה קרלו. בעקבות הפסדיו התגרש מאשתו, נאלץ למכור את כל רכושו ואף הפך לגובה חוב בשירותו של פרנסואה.חניה סיפר בבית המשפט: "הפכתי למהמר כפייתי אחרי שהציעו לי לבוא להרוויח קצת כסף בבית הקזינו. לא הרווחתי אף פ עם. הפסדי הגיעו ל­180 אלף שקל. במועדון ההימורים לא היו מוכנים לוותר על אף שקל. שלחו אלי שליחים. נאלצתי להפוך לגובה כספים של המועדון". הוא נידון, לאחר עיסקת טיעון, לארבע שנות מאסר.במשטרת מחוז המרכז אומרים שבעוד שבשנת 2001 היה פליקס היעד המודיעני מס' 1 שלהם, הרי שב­2002 הפך הבן למ"מ. נצ"מ ארביב: "זה נכון. מניתוח מודיעיני שערכנו עולה כי הבן יורש את אביו. פליקס העביר את פעילותו לפראג, והוא מתמקד בעסקי הימורים. הבן שולט היום באופן בלעדי בתחומי דמי החסות, הלוואות, הימורים, סחר באמצעי לחימה, והוא אפילו נתפס עם עוזי ושני רימונים, אחד רסס והשני עשן. אני מניח שעם מעצרו חלק מהפעילות תיעצר". המשטרה מייחסת לפרנסואה בפרשה הנוכחית רשימה ארוכה של חשדות, ביניהן גביית דמי חסות, אלימות פיזית כלפי רכוש ואדם, איום ברצח, סחר והחזקת נשק, סחר בסמים, הצתת כלי רכב והדחת עדים.­ אבל מעולם הוא לא הורשע בפלילים.ארביב: "זה נכון. עד היום לא גובש נגדו ולו כתב אישום אחד. הוא נחקר לא מעט פעמים בעבירות של גביית דמי חסות, אלימות, איומים, אבל המשטרה לא הצליחה להוכיח דבר. במקרה הנוכחי, ואנחנו נמצאים רק בראשית החקירה, יהיו לא פחות משמונה אישומים נפרדים, שכל אחד מהם ייחס לו סעיף עבירה שונה".נצ"מ ארביב מוסיף כי הלווים מפרנסואה היו בעיקר אזרחים תמימים ולאו דווקא אנשי עסקים או כאלו שנקלעו לחובות. "מדובר בהלוואות פעוטות של עשרות אלפי שקלים, שהגיעו במקרה אחד לחוב בסך מאה אלף שקל, ובמקרה אחר ל­200 אלף שקל. השיטה מאוד פשוטה. הלווים משלמים ריבית בסך 20 אחוז בחודש, ומי שמפגר בהחזרים נקנס. היו כאלו שנקנסו מדי חודש בעשרת אלפים שקל".כשהוא נשאל, אם הפעילות תועדה במסרטת וידאו או בהקלטות סמויות, עונה ארביב: "זה ממש לא חשוב איך ולא חשוב אם הסוכן תיעד את המעשים או אדם אחר. התיעוד היה תיעוד טכנולוגי". מתוך עניין (הטוסטוס התפוצץ) עכשיו אפשר גם לגלות שכל ההצלחה הגדולה עמדה בספק לפני מספר שבועות, כששוטרים ממשטרת נתניה, שלא ידעו שרוקח הוא סוכן סמוי, עצרו אותו. נשקו הוחרם, והוא אפילו בילה במעצר. למשטרה לא היתה ברירה, וגם פרנסואה נעצר בתואנות שונות ל­14 יום, והדר שוחרר מבלי שאף אחד, אפילו בכירים במשטרת נתניה, ידעו במי באמת מדובר.הסוכן הסמוי ועכשיו הגלוי, הדר רוקח, ,28 עבר את המסלול הישראלי הרגיל של יוצא יחידה קרבית. הוא גדל במשפחה מהמעמד הבינוני באזור המרכז, סיים תיכון במגמה עיונית, שירת שבע שנים ביחידת המסתערבים של משמר הגבול והשתתף במעצר מבוקשים. כשהשתחרר המשיך לטיול הקלאסי באירופה וארה"ב. כשחזר ארצה פנה לעבוד בתחום בו השירות הצבאי העניק לו יתרון: אבטחת אישים בשוק הפרטי. לפני עשרה חודשים החליט לעבוד במקום מסודר, במשטרה, ושלח קורות חיים לימ"ר מרכז. במשטרה הוא אותר כפוטנציאל לפעילות כסמוי. "ישר הסכמתי, למרות שלא פירטו ספציפית", הוא מציין ביובש.שלושה חודשים לאחר מכן החל לעבוד כשומר ראש אצל פרנסואה אבוטבול מנתניה. אחרי שמונה חודשים כשומר ראשו, לפני כשבועיים, נחשף כסמוי. הראיות שהשיג הותירו את פרנסואה במעצר. השאלה המרחפת מעכשיו היא למה בנאדם צעיר, אינטליגנטי, נאה, מסכים מרצונו לרכוש צל מאיים שילווה אותו בהמשך חייו. איפה עובר הגבול בין האומץ להרפתקנות? בשביל מי?שפת גופו של רוקח אינה מסגירה דבר. הוא עונה לכל התשובות באופן שקול, ענייני, נצמד לעובדות. אבל תוכן דבריו מרתק. מבחינתו, האידאולוגיה שמאחורי הסכנה היא המעקה העיקרי שהוא נשען עליו במהלך העבודה. היום, כשהעבודה הסתיימה, הוא מתעקש שהוא לא מפחד מכלום. בין היתר משום שהוא מסתמך דווקא על העולם התחתון.­ לא התכוונת להיות שוטר סמוי. למה הסכמת מיד לתפקיד הכי מסוכן שיש?"שמעתי על הרבה סמויים מהסיפורים בעיתונות. כשהחלטתי לעבוד במשטרה לא הלכתי ספציפית לתפקיד הזה, אבל כשקראו לי לראיון והציעו לי את התפקיד, אמרתי מיד: 'את זה עוד לא עשיתי בחיים'".­ מתוך עניין או חוסר פחד?"מתוך עניין".­ מה מושך בעניין מהסוג הזה?"כשהייתי במסתערבים כבר שיחקתי תפקידים: ערבי, אשה וכו'. את המשחק הזה עוד לא עשיתי".­ אינטואיטיבית, מה נראה מפחיד יותר: להתחזות למחבל ערבי או לעבריין יהודי?"זה לא עניין של פחד. המפעיל המ שטרתי הבטיח לי שזה יהיה הרבה יותר מעניין. לא האמנתי. אחרי שהתחזתי לערבי, חשבתי שאצל עבריין יהודי זה יהיה קל. חשבתי שמדובר על לקנות סמים ממישהו כדי להפליל אותו. חשבתי לעצמי שכבר עשיתי דברים יותר נועזים. לא ידעתי שאני אוצמד לפרנסואה".­ כשחשבת שתהיה קשור בעיסקאות סמים, התכוונת להשתמש אם צריך?"מה שלא יהיה ­ שוטר לא נוגע בסמים. התפקיד שלי הוא למצוא דרך מקורית להתחמק. במהלך הפעילות הציעו לי סמים כל שני וחמישי, אבל היתה לי סיבה טובה לסרב: כמאבטח אני צריך לשמור על עירנות. מה גם שברמות הגבוהות של העבריינות זה נחשב לא מכובד להשתמש בסמים, אם כי זה תחביב לא קטן של הרבה. ברור שסמים אצלם זה לא גראס, אלא קריסטל. זה הסם שנחשב יוקרתי".­ המשפחה שלך ידעה על התפקיד החדש?"לא. הם חשבו שאני עובד כמאבטח פרטי".את הניסיון המקצועי רוקח רכש בשנתיים שעבד כמאבטח פרטי. הוא פנה לעבודה אחרי שנתקל במודעה צנועה בעיתון: "מבוקש מאבטח. לא לדיסקוטקים". רוקח לא מפרט את מי בדיוק הוא אבטח, אבל היעילות שלו הגיעה לאוזניים הנכונות. בין היתר לפרנסואה.­ עד שהתגייסת למשטרה שמרת על עבריינים?"חלק. בעיקר אבטחתי את מי שמתעסק בכספים. יהלומנים, למשל".­ בשוק הפרטי אין את הטיעון המוסרי של אבטחת עבריין למען הפללתו. התלבטת?"לא חשבתי יותר מדי. אני מאבטח מקצועי. זאת היתה הפרנסה שלי. למרות שכמו עו"ד, לא הסכמתי לקבל כל אחד. לא ירדתי לשוליים של הפשע: לא דמי חסות, לא איומים ולא מכות. התמקדתי יותר בבנאדם שמנהל הימורים באינטרנט, כלומר אנשי עסקים שקשורים בהימורים".­ מה זה להיות שומר ראש בשוק הפרטי?"ללוות בנאדם מהבוקר עד הערב לכל מקום שהוא הולך".­ היה אירוע שנאלצת להגן על המאובטח?"היו איומים. למשל, טוסטוס שהתפוצץ ליד ואני הרחקתי אותו. חלק מהתפקיד היה לבדוק אם שמו למאובטח מטען".­ הלכת מכות בשביל המאובטח?"פעם אחת, בזמן בילוי, התפתח עימות בין עבריין לקבוצה אחרת. זרקו מילה, והתחיל עימות. בעיקרון זה לא התפקיד של המאבטח, אבל כן, התערבתי במכות".­ איך קרה שבאותו החודש בו הצטרפת למשטרה גם פרנסואה חיפש שומר ראש. אפשר לחשוד שגם חלק מהאבטחה הפרטית היתה פרק מתוכנית ההסוואה שלך."את הפרטים הספציפיים אסור לי לחשוף. אבל המפעילים חשבו על הכל. התוכנית להחדיר מישהו ל פרנסואה החלה עוד לפני שהצטרפתי למשטרה".­ התקבלת למשטרה. מתי אמרו לך שאתה מסתנן כסמוי?"אחרי כמה מפגשים וכמה ראיונות בינינו. היו גם מבדקים פסיכולוגיים. לא היה מבחן פיזי, כי לפיזיות אין יותר מדי חשיבות בהפעלת הסוכן. זה עניין של התאמה ליעד. המטרה היא להוציא מידע. גם אם תהיה עגלגל ושמנמן אתה יכול להוציא מידע".­ מתי אמרו לך שזה פרנסואה?"כשנתנו לי רקע מלא עליו. אז הבנתי שזו לא עבודה רגילה של הפללת סמים, אלא סיפור מיוחד".­ ידעת שפרנסואה אמור להתקשר?"המשטרה ידעה שהוא מחפש שומר ראש. הם עשו תרגיל מסוים שגרם לו לפנות אלי. באותה תקופה עבדתי עדיין כשומר ראש של מישהו אחר, כדי לא לעורר חשד". תחנך אותו (מכות יבשות) אף על פי שפרנסואה בחר בו כשומר ראש, רוקח מספר שבכל שבעת החודשים אף אחד לא העז לאיים על הבוס. עניין של היגיון בריא.­ פרנסואה מתקשר אליך. איך הוא מגדיר את התפקיד?"הוא הזמין אותי לראיון שהתנהל די על רגל אחת. אני מניח שהוא הרים כמה טלפונים כדי לברר עלי עוד לפני כן. מה שהוא שמע מצא חן בעיניו. בפגישה הראשונה הוא פשוט אמר לי: 'תתחיל, נראה איך זה מסתדר'".­ מה זה אומר 'להתחיל'?"יש לו מספר עסקים. אני הייתי צריך להתלוות אליו מהבוקר עד סוף יום העבודה. בהתחלה אתה כמו מאבטח רגיל של איש עסקים. פשוט מתלווה אליו. לאט לאט, ועבר קצת זמן, אתה נחשף למהות העסקים. יש לו עניין חזק בהלוואות. פה הוא מרים קול, שם הולכים למישהו שחייב כסף, אחר כך הולכים למישהו שפספס באיזה תשלום. בהתחלה אתה עד רק לדיבורים".­ ואתה עד רק כמאבטח?"לאט לאט אתה ממשיך להתקדם איתו, מתחיל להשתתף בפועל. פתאום הוא אומר: 'אין לי כוח אליו, תענה במקומי לפלאפון'. אנשים מבחוץ מתחילים לקלוט שאנחנו קרובים. ואז פרנסואה קולט שבנוסף לאבטחה אני גם מוכן לעזור. מפה הוא מתחיל לשלב אותי בפעילות. הוא נהג לומר לי ברמי זות: 'תחנך אותו כדי שיבין', 'תסביר לו', 'שמע, לבחור הזה יש חוב. בוא תזרז אותו'".­ ואיך אתה מזרז?"ברור שאתה לא אומר: 'יאללה, תשלם'. מתחילים במשפטים כמו: 'מחפשים אותך, אז תגיע'. או: 'אין מחר, תגיע היום'. משפטים מרומזים אבל חדים. כשהבנאדם מגיע לפגישה אתה קולט שהוא כבר מפחד מפרנסואה. זה מספיק כדי לשלם".­ מתי הרגשת שיש ביניכם חיבור מעבר למקצועי?"כשהגיע הבנאדם הראשון שהייתי צריך ללכת להרביץ לו. בסוף כבר הגענו למצב שפרנסואה מסתפק במבטים כדי לסמן לי מתי להרביץ. לי, כשוטר, העובדה שהקשר התהדק עד כדי הבנה באמצעות מבטים בלבד, היתה רעה. כי הייתי צריך לאסוף ראיות".­ הרבצת?"כן, אבל ניסיתי לעשות את זה הכי קל. כשהרבצתי הקפדתי להזכיר לעצמי את המטרה הסופית כדי שיהיה לי יותר קל. מה גם שניסיתי לעשות הכל בעדינות. ועדינות זה אומר שבמקום לשבור אף בעשר שניות, כמו שאני יודע מהקורסים לקרב מגע, נתתי קטנה בבטן או בעיטה חלשה ברגל, שמקסימום ייצא בצליעה קלה לחמש דקות".­ פרנסואה לא התאכזב?"כשהוא לא היה לידי, היה לי יותר קל. כשהוא היה לידי, ניסיתי לנענע את הבנאדם במקום להכות. הלכתי על מכות יבשות. פרנסואה הגיע למצב שבתקופה האחרונה הוא נהג לומר: 'נהיית חלבי, התעדנת עם השנים. אתה לא הפסיכופת שבא אלי בהתחלה. אתה חושב יותר מדי'. אבל היו לי תירוצים: 'חכה, חבל לבזבז סתם מכות. ניתן לו קודם צ'אנס'.­ מרביצים רק לחייבי סכומים גבוהים?"גם בשביל 2,000 שקל. פעם הייתי צריך לתת סטירה לבנאדם בגיל של אבא שלי. זה לא נעים, אבל זה נתן לי יותר מוטיבציה להפליל את פרנסואה. עם כל הצער שזה נשמע, האנשים שקיבלו ממני מכות, קיבלו מכות בשביל הרבה שיותר לא יקבלו. מה גם שהכל באמת מדוד. זה גם לא רק מכות. פעם החרמתי למישהו את הרכב. אבל שוב, אנשים שפגעתי בהם התקשרו להודות לי אחרי שהפרשה נחשפה ופרנסואה נעצר. אמרו לי: 'אם זאת היתה המטרה, לא כאב לי'".­ זאת אומרת שמה שהקל עליך כל הזמן הוא הצידוק המוסרי שמאחורי המכות, הרצון להשיג ראיות?"גם המטרה וגם ההתרכזות בתפקיד עצמו הקלה עלי. כדי להגיע למעמד אצל פרנסואה צריך להצטייר כמרושע וקר, ואני יודע שהצטיירתי כך".­ גם אתה צברת מוניטין מאז שזוהית עם פרנסואה?"בוודאי. מרגע שאנשים ראו שהוא סומך עלי, והיינו יחד הרבה זמן, שמונה חודשים זה חריג, גם העבריינים מסביב התחילו לתת לי כבוד. בעצם זה לא כבוד, זה פחד. בזכות הפחד קיבלתי הרבה מתנות מהסובבים".­ המעמד החדש לא עשה לך משהו?"זה הצחיק אותי. זה אדיוטי. הצחיק אותי עד כמה שדפקו לי חשבון רק כי אני איתו. אתה מבקש סיגריה, זורקים לך את כל הקופסה. בנאדם כפול ממני בגיל רץ להביא לי שתייה. מצחיק".­ במשך כל הזמן שאתה איתו, לפרנסואה היתה איזו תקרית אישית?"לא. אף פעם".­ כלומר, הפחד ממנו הוא רק מהמיתוס סביבו?"כן. תיאורטית, כל עבריין ימצא מישהו יותר חזק ממנו פיזית. אבל מעט מאוד יעזו להתקרב. זה לא הבנאדם עצמו. השם שלו מספיק".­ בסך הכל היית צריך לאסוף ראיות. הקלטת אותו בסתר?"לא יכול לפרט. היו דברים מעבר להקלטה".­ עד מתי היית אמור להישאר איתו?"לא ידוע. ההוראה היתה להמשיך לאסוף ראיות. הכל בהגבלה אחת: כל עוד אין מצב שבו מישהו ייכנס לסכנת חיים, ואז אני עוצר הכל. עברתי דברים שכמעט הגיעו לשלב הזה. הייתי עד לאיום בנשק, אבל לא לשימוש. זה קרה כשהיו חייבים גדולים שרצו לזרז אותם, או על רקע סכסוכים על מעמד".­ בסך הכל פרנסואה בנאדם. הוא לא ויתר פעם למישהו?"לא. לא זוכר מקרה כזה".­ לפעמים הוא כעס על עצמו? חשב שהוא החמיר מדי עם מישהו?"לא, מבחינתו זה עניין מקצועי. הוא מתפרנס מהלוואות וריביות. פעם נשלחתי לקחת ממישהו רכב. בלי מכות ובלי כלום ­ רק מהפחד הבנאדם נתן לי את האוטו. אני לא יודע מה חמור יותר: לתת מכות או לקחת לך את הרכב".­ עד כמה הייתם קרובים?"עברנו לא פעם דרך הבית שלו, ועצרנו לאכול ביחד. אני חצי מרוקאי, אז אכלנו הרבה מאכלי בית. כשאמא מבשלת לחבר של הבוס, זה נחשב כבוד. הייתי גם בארוחה משפחתית מיוחדת: כשהביאו לשם נהג מונית שנסחט, כדי להשפיע עליו לחזור בו".­ עבריינים מפחדים מתלונות נגדם?"תלונת נגד מאזרח היא נדירה. אזרח רגיל נזהר מאוד מלהתלונן. אם יש תלונה, משתדלים לטפל מהר בבנאדם, כדי לסגור את הפינה הזאת. עבריינים לא רוצים להגיע למצב שאזרחים יאזרו אומץ להתלונן".­ יש להם קודים של כבוד שאותם לא חוצים?"יש כל מיני קודים. פרנסואה, למשל, לא מעשן ולא שותה".­ אני מתכוון מבחינת אפשרויות הפגיעה. קיים, למשל, עיקרון של לא לפגוע בבנאדם מעל גיל מסוים?"בהלוואות זה לא משנה. כל גיל חייב לשלם. מה שכן, הם מכבדים שטח של עבריין אחר, או תחום פלילי של עבריין אחר. הקודים המחייבים אותם הם בתחום העבריינות. הם בזים לסרסור, לאנסים ולכאלה שמתעללים בילדים. לרוב העבריינים הגדולים יש משפחות. אבל מי שמתעסק בדמי חסות, אין לו קודים לגבי האזרחים: מלכתחילה הוא לוקח כסף מאזרחים תמימים שעובדים".­ יש צדדים שהערכת בו?"כן. הוא אבא טוב, דאגן, אכפת לו ממי שהוא אוהב. הוא דאג לי לאוכל, הקפיד לבדוק אם אני מרגיש טובה. הוא העניק לי גם הרבה מתנות".­ נתניה סבלה מלא מעט פיגועים. איך עבריינים מתייחסים לטרור? הם אף פעם לא העלו מחשבות לצאת לטפל בו בעצמם?"כמו כל אזרח. ברגעי כעס הוא אמר לי: 'אם היו נותנים לי להיכנס, הייתי מחסל אותם'. אבל אלה דיבורים רגעיים, כמו אצל כל אזרח שמתרגז".­ העבריינות מתחשבת בטרור? אחרי פיגוע אפשר לוותר, למשל, על דמי חסות?"במובן העיסקי לא דוחים שום פעולה. אבל הפיגועים השפיעו על השוק, כך שכל העסקים ירדו. גם העבריינים הם אזרחים רגילים. הם מדברים על הפיגוע, המורל שלהם יורד".­ היו ביניכם מחלוקות?"אם היו, זה רק על דברים שהעליתי כדי לא לפגוע באנשים ".­ פעם הוא כעס עליך?"הוא מעולם לא הרים עלי את הקול. הייתי די קרוב אליו. התעניין בחיים שלי. נתן לי כסף".­ את אביו, פליקס, הכרת?"כן, הוא היה מגיע הרבה למסעדה המשפחתית. הוא אישית לא מסתובב עם מאבטח. הוא אדם מאוד כריזמטי. לא מתעסק פיזית בכל העניינים. כאדם הוא מאוד סימפטי. מעורר כבוד. אנשים מכבדים אותו, אבל הוא מתנהג לכולם בגובה העיניים. יש לו איזה טאץ' אירופי. רואים שיש לו את זה". הסוף הטוב? (לא האמין) היחסים בין רוקח לפרנסואה נקטעו בשבוע שעבר. "המעקב אחריו הסתיים כשכל החבר'ה שלו נעצרו, כולל אני, לפני עיסקת סחר נשק. המשטרה החליטה שאי אפשר להסכים שהנשק יגיע לפרנסואה, כי לפי המידע של המשטרה הוא עמד לפגוע במישהו".­ כשנעצרת השוטרים לא ידעו שאתה סמוי?"לא. האריכו לי את המעצר לשישה ימים. רק כעבור שישה ימים המשטרה פנתה לבית המשפט בבקשה לשחרור".­ כשהכל נגמר, ועדיין לא נחשפת, התחלת לפחד?"לא".­ הרגשת הקלה?"לא עד כדי כך. חשבתי שאם החליטו לגמור את העניין, העבודה היתה מוצלחת. אחלה. זה בא בהפתעה, אבל זהו. נגמר".­ לא חשבת על מה שתעשה כשתחשף בפני כולם עם תום המעצר?"תמיד ידעתי שזה יבוא. הכינו אותי לרגע הזה. כל הזמן הייתי בקשר עם המפעילים".­ מתי נפגשת עם פרנסואה?"יום אחרי ששוחררתי. בחקירה שלו כבר אמרו לו שאני סוכן. אבל הוא לא האמין. חשב שזה תרגיל".­ ואז נכנסת לחדר של פרנסואה העצור, כשאתה במדים..."כן. לבשתי מדים, נכנסתי לחדר ועמדתי מולו. פשוט אמרתי שאני שוטר. הוא לא אמר: 'לא נכון', אבל לקח לו יומיים להאמין שזה לא תרגיל. הוא לא שיער שמהתחלה הייתי שוטר סמוי".­ איך הרגשת? בסך הכל הוא בנאדם. במובן מסוים, בגדת בו."התחושה שלי היתה קצת לא נעימה. בסך הכל אלי הוא התייחס טוב מאוד. קנה לי דברים, דאג לי לאכול, שאל מה קורה עם חברה. לא היה לי נעים, אבל החלטתי לשים את הלא נעים בצד".­ כמה זמן נמשכה הפגישה ביניכם?"עשר דקות. בסוף הוא לחץ לי את היד ואמר לשוטרים: 'ניצחתם, כל הכבוד'".­ כשפרנסואה קיבל את התוצאות באבירות ג'נטלמנית זה לא השפיע עליך?"גם כשהוא לחץ לי את היד, אני עדיין לא חושב שהוא האמין. לקח לו זמן לעכל את המשמעות שבשמונת החודשים האחרונים המשטרה עקבה אחריו על רגע".­ מאז הפגישה הראשונה יצא לכם להתראות שוב?"רק כשאני באתי לתחנה, והוא הובל בדרך למעצר".­ ואז, אתם מסוגלים אפילו לצחוק ביניכם על איך שזה קרה?"לא. היום היחסים קורקטיים לחלוטין. מאז שהוא הבין, היחסים בינינו נגמרו סופית. קשה לו להתסכל לי בעיניים".­ ולך?"בהתחלה גם לי היה קשה. היום כבר אין לי בעיה. זה עבר".­ מתכנן חופשה ארוכה?"לא צריך חופש. להפך, אני מתחיל לעבוד כבלש על מדים. ממשיך לשרת את החוק, אבל עם מדים"."אני לא מפחד", עונה רוקח לשאלה הכי מתבקשת. "הרי יש קודים מסוימים שהעבריינים והשוטרים חיים על פיהם. אם הייתי עבריין שמתהפך עליו, זה משהו אחר. אבל פה יש חוקים. המשטרה החדירה סוכן סמוי; העבריין יודע שהוא צריך קודם לבדוק את עצמו".­ זאת אומרת שהיום אתה מתסמך על קודים של עבריינים."לא רק. אבל עובדה שעד היום לא פגעו באף סוכן. יש כללים".­ למרות שלפני חודש נרצח שוטר?"נכון, והמקרה הזה יטופל בשיא החומרה. התשובה נמצאת אצל הרוצח. מבחינתנו הוא כמו מחבל מתאבד. הוא לא פועל לפי חוקים בסיסיים במלחמה. אותו עבריין ישלם בשיא החומרה".­ עשית עבודה חשובה בשביל החברה. אבל בעצם גם ניצלו אותך, אתה זה שהסתכנת עבור אחרים."אז מה נותן את המוטיבציה לשוטר שמרוויח מעט וממשיך לעבוד קשה? כמו כל שוטר, זו העבודה שלי. ואני עוד שוטר שבסך הכל חי חיים נורמליים. חי טוב, ישן טוב. בעבודה הזאת אתה חייב להאמין במה שאתה עושה".­ קיבלת תגובות?"תגובות רעות עדיין לא. לא איומים ולא כלום. רק הערכה למה שעשיתי".­ וההורים? עד היום הם לא ידעו מכלום. עכשיו כשהם יודעים, הם בטח מפחדים."עדכנתי אותם לפני שזה פורסם בעיתון. בסך הכל הם שמחו לגלות סופית שהבן שלהם לא יצא קרימינל, אלא נמצא בצד הטוב. אמנם שוטר חריג, אבל שוטר".­ מה הלאה? מתי תתחיל לחיות באופן נורמלי?"כבר עכשיו אני חי רגיל. אני תמיד מוקף שוטרים, וגם אני בעצמי שוטר. אני גם לא מפחד ללכת לבד. אם מישהו יחליט להגיב, אני מאחל לו בהצלחה מכל הלב. אם יכבדו את ההסכם ­ אחלה. אם לא ­ אני מאמין ביכולת של החברים שלי. אני מאמין גם ביכולת של עצמי".עו"ד רויטל סוויד, באת כוחו של פרנסואה אבוטבול, אמרה השבוע: "מרשי מכחיש מכל וכל את החשדות המרובות המיוחסות לו. אנחנו טוענים כי הסיפור נשמע מרתק, אבל חומר החקירה יוכיח שההר הוליד עכבר. פרנסואה כלל לא נחקר על עבירות סמים וגביית דמי חסות, וכלי נשק כלל לא הועברו אליו. הכל ניפוח תקשורתי".­ משיחותייך עם פרנסואה הבנת שהוא חש בגידה מצידו של מאבטחו לשעבר?"הוא סבור שכל אחד עושה את עבודתו. להערכתנו, המשטרה מפרסמת דברים גרנדיוזיים". "במבחן התוצאה זה היה כדאי" ניצב יהודה בכר, מפקד מחוז מרכז, אמר השבוע: "אני מעריך מאוד את פעילותו של הסוכן הדר ואת מפעיליו. אין ספק שהפעלה מסוג זה הדירה שעות שינה רבות מעיני מפקדיו, אבל במבחן התוצאה זה היה כדאי. למרות המצב הבטחוני, המשטרה ממשיכה לעסוק גם בתפקידיה הקלאסיים, וזו הראיה לכך. לאור הצלחתו והצלחות רבות אחרות בהן הופעלו סוכנים על ידי ימ"ר מרכז, נמשיך גם בעתיד להתמודד עם הפשיעה החמורה גם בדרך זו".