"ניהנו חומרניים ולא איכפתים, הגיע הזמן להתנדב" פלוגת המתנדבים של אוניברסיטת בן גוריון אורי בינדר 21/03/02 הרעש התקשורתי שיצרו סרבני הגיוס, היה אחד הדברים שהאיצו את התארגנותם של עשרות סטודנטים מאוניברסיטת בן­גוריון לקום ולהתנדב לשרת בשטחים, היכן שהמלחמה החזקה. המתנדבים החליטו להקים פלוגה מיוחדת, שתעשה את חג הפסח בפעילות ביטחון שוטף ברצועת עזה.השבוע התקיים המפגש הראשון לקראת הגיוס. בפנייה ראשונה לציבור הלומדים, על גבי פלאייר, תחת הכותרת "צו השעה ­ התנדבות למילואים", נכתב: "בימים אלה, בהם מדינת ישראל וצה"ל עומדים תחת התקפה מבחוץ (אויבנו) ומבפנים(סרבני הגיוס), מתבקשים לתרום אנו את חלקנו במאמץ. אנו, מרצים, מתרגלים וסטודנטים באוניברסיטת בן­גוריון בנגב, מתארגנים ומארגנים פלוגה להתנדבות במילואים בתאריכים 31.3 עד 10.4".הקשר בין המתנדבים הוקם באמצעות אתר באינטרנט. ההיענות הדהימה את היוזמים, ותוך מספר ימים כבר התגבשה פלוגה לשרות מילואים בפסח, וזאת בנוסף לשרות המילואים הרגיל של אותם מתנדבים ביחידות­האם שלהם. היו, אגב, גם סטודנטיות שביקשו להתנדב, אולם עדיין לא התקבל אישור לצירופן לפלוגה הקרבית החדשה.הרוח החיה מאחורי החבורה הזו הוא סגן במילואים אמיר שוהם, רווק בן .29 אמיר סיים לימודי תואר שני בכלכלה ובמינהל עסקים, ועתה הוא מועסק באוניברסיטה כמתרגל בשני חוגים אלה. מפוליטיקאים הוא סולד, ללא כל קשר למיקומם על מפת השמאל ימין. את שירותו במילואים עושה הקצין הג'ינג'י בעל המרץ כקצין מבצעים בחטיבת שריון. כעשרים ימי מילואים הוא כבר עשה השנה. על הולדת הרעיון להתנדב סיפר השבוע שוהם:" במהלך מסיבה ישבנו וחשבנו מה אפשר לתרום. חשבתי, שאני אישית כמעט לא עושה תעסוקה מבצעית בשטחים בגלל התפקיד שלי. החלטנו במסיבה להקים גוף שיארגן את ההתנדבות. החלו להצטרף אלינו מכל הסוגים: הגיעו סטודנטים מבוגרים ששוחררו ממילואים, יחד עם צעירים ועם סטודנטיות. התרגשתי במיוחד כאשר הגיע אב לשישה ששוחרר ממילואים גם עקב גילו, ואחריו הגיע סגן­אלוף משוחרר, שהתנדב להיות נהג קומנדקר".בעיית הסטודנטיות המתנדבות עדיין לא נפתרה, ואמיר מדגיש, כי אם לא יאפשרו להן להתנדב לפלוגת הפסח, יעבירו את שמותיהן לגופי מתנדבים אחרים.לשיחה מצטרף מתנדב נוסף, ח', בן ,28 מתרגל בחוג לכלכלה, ששירת בצבא ביחידה מובחרת ובחיל המודיעין. הוא לא רוצה להיחשף. "יש היענות הרבה יותר ממה שחשבנו. אני מטבעי מרדן, ובגלל שהות בחו"ל לא שירתתי הרבה במילואים, אבל היום המצב קריטי. יש בקיעים בחברה שלנו, ואם הבקיעים יתרחבו, אז גם אם נרצה להיות כאן, לא נוכל. אני מוכן לתרום ימי מילואים, כי הגענו למצב כמו במלחמת העצמאות, ולכן מי שיכול, צריך לתרום".איך היה בניו זילנד?"כמות החדשות שמסקרים אצלנו ביום אחד יכולה לפרנס חודש שלם את התקשורת בניו זילנד או באוסטרליה". ח' ממהר לדרכו, ואמיר שוהם ממשיך: "אני חושב שאנו צריכים לזעוק חמס נגד סרבני הגיוס. אנחנו גם רוצים להראות שהם מיעוט מבוטל, ולתת דחיפה מוראלית לחיילים היושבים שנה וחצי בלחימה רצופה, ולהראות שהעם תומך בהם. אני רוצה להוציא את צה"ל מהוויכוח הפוליטי, כי בין המתנדבים אצלנו יש אנשי שמאל ויש אנשי ימין".שוהם הוא בן לאם מרצה באוניברסיטה ולאב איש עסקים, שיצא לפנסיה מהמשטרה, והוא קיבל תמיכה מהוריו עם תחילת הפעילות החדשה.אתם לא דון קישוטים?"לא. לפי דעתי, יש חלקים גדולים שמוכנים להתנדב בימים אלה. כאשר יהודים מותקפים, הם מתאחדים, וכאשר הם יושבים בשקט, מתגברות המריבות. אנחנו שומעים יותר ויותר על תופעת ההתנדבות, ואנחנו שוקלים להתנדבגם למשמר האזרחי. יש אצלנו היענות גם לכך".למה לא שומעים עליכם?"כל סרבן מקבל הד תקשורתי, ועל כל משפט של פרופסור צימרמן יש הרבה רעש בתקשורת, אבל אלפי מתנדבים אינם זוכים לחשיפה שכזו. ועל הסרבנים אני רוצה להעיר עוד, כי רק כמה מהם נכנסו לכלא על סירובם לשרת בשטחים. האחרים, ה'מסרבים לשרת בשטחים', פשוט אינם קרביים או מראש אינם מיועדים בכלל לשם, וממילא הם לא נכנסו לכלא. וזה עוד חומר למחשבה על הניפוח שהיה כאן". הפלסטינים קיבלו מהם תיאבון בצוות המתנדבים האקדמי נמצא גם דני קריבושי, בן ,24 המסיים את לימודי הכלכלה לתואר ראשון וכבר נמצא במסלול לתואר שני. סמל ראשון במילואים דני קריבושי עלה לישראל מחבר העמים לפני 12 שנים. האב קונסטנטין עובד כרופא בירוחם, והאם מהנדסת במפעל טקסטיל באופקים. דני מסביר: "החברה הישראלית נכנסה לשגרה של מלחמה. אנחנו רוצים להדגיש, כי אנחנו הצד שאכפת לו ­ ולא הסרבנים. אנחנו נאלץ להילחם אם תפרוץ מלחמה, בשעה שהסרבנים יעסקו בהתלבטות".מה אתה אומר על מכתב הקצינים הסרבנים?"אני רואה בעייתיות ללכת אחרי קצינים המסרבים לשרת בשטחים, כי במצב של מלחמה אמיתית, תהיה בעיה לחיילים ללכת אחרי קצינים כאלה. זו תופעה קשה ובעייתית, כי אני בעד השמעת כל דעה במדינה דמוקרטית, אבל בנושא צבא, ועוד במצב כה קריטי בחיי המדינה, כשהפלסטינים מקבלים תיאבון להשמיד אותנו מכל גילוי של סרבנות, אני אומר לסרבנים: עד כאן".מה הקשר בין הסרבנות לפלסטינים?"הפלסטינים רוצים לחסל אותנו, הם מנסים בכל מחיר לפורר את העמידות של החברה הישראלית, ותופעת הסרבנות היא הישג עבורם. הפלסטינים מציגים כלפי חוץ עמדה של אחידות, לא מ עט בזכות הדיקטטורה אצלם, שאינה מאפשר לצלם תופעות לא נוחות להם. יש כאן קרב על דעת הקהל וגם על פניה של החברה הישראלית".במה אתה עוסק מחוץ ללימודים?"אני משמש כעוזר הוראה וכמתרגל בקורס הכנה לפסיכומטרי, הזמן שלי יקר, כמו של כל המתנדבים. למרות זאת אני רוצה להתנדב, כי במצב הנוכחי של המדינה אני ממקם את הערך לפני החומרנות. החברה שלנו הפכה להיות יותר מדי חומרנית, ושכחנו מאין באנו. אם לא נעצור עכשיו את הסחף, נאבד את כל האיתנות שלנו כחברה. אנחנו משקיעים בהתנדבות בהקמת האתר באינטרנט ובהכנת הכרזות על חשבוננו, כי אנו בשעה קשה למדינה".