סאלח סולח, אבל לא שוכח בלעדי! ראיון חגיגי עם סאלח שבתי, לרגל הענקת פרס ישראל לאפרים קישון יהודה נוריאל 21/03/02 ­ שלום לך, מר סאלח שבתי.מי אתה?­ "מדבר יהודה", ואני מאושר וגאה, סאלח, לפגוש אותך. אחרי, כמה זה? כמעט 40 שנה.למה אתה מפריע לי?­ רציתי להגיד כל הכבוד. או איך אומרים אצלכם: מברוק! תרבחו ותסעדו! פרס ישראל לאפרים קישון!אבל מה אתה רוצה ממני?­ סתם. לשמוע מה קורה איתך היום, מר שבתי. לבדוק איפה עומדת החברה הישראלית, שאתה, סאלח שבתי, הוא מייצגה הנאמן ביותר.הכל מעולה כרגיל.­ באמת?בוודאי. כל המשפחה מסודרת יופי­יופי. רק נחת.­ מה אתה אומר! חבובה, שמעון, כל הילדים...חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית המודרנית.­ יופי, יופי. אולי תספר כמה פרטים.יש לי 11 נכדים. מתוכם שלושה לוחמים ביחידות מובחרות, ואחת קצינה במחלקה לזיהוי פלילי של המשטרה.­ מרנין לב.רגע. והילדים של חיננית ממש יצאו מוצלחים, אחד גומר דוקטורט באלגוריתמים גנטיים, והשנייה מיוחדת. בקרוב רומן הביכורים שלה, בהוצאת הספריה החדשה.­ אתה רשאי להתגאות בנכדים שלך. רק תזכיר לי מי זו חיננית?פעם קראו לה חבובה. מה, שכחת את הבת שלי?­ זוכר, בטח! זו שהתחתנה עם אריק איינשטיין!אתה מתכוון עם זיגי. הוא עסוק בנדל"ן שלו, וחיננית­חבובה היא סמנכ"לית בחברת הייטק מובילה בהרצליה פיתוח.­ מקסים. קצת בשורות טובות לעם ישראל. והבן הקטן, איך קראו לו, שמעון? יואו, אני בטוח שקוראי "מדבר יהודה" רוצים לדעת מה קורה עם שמעון שבתי.הוא שינה את שם המשפחה, משבתי לשביט.­ שמעון שביט?ארי שביט.­ ארי?ארי, בגלל שושנה דם­ארי, אתה יודע. כדי להשתלב בחברה הישראלית, אתה צריך להיוולד עם הדם הנכון. או לפחות השם הנכון. ארי שביט.­ אל תגיד לי ש...בדיוק. הבן המוצלח שלי, שמעון, כלומר ארי, הוא עיתונאי בכיר ביותר ב"הארץ". אוכל קרואסון בבוקר ושותה קילקני בערב. ועוד עושה על זה כתבות מוסף בעיתון לאנשים חושבים.­הבן של סאלח שבתי זה ארי שביט מ"הארץ"?אתה לא מאמין?­ אל תיעלב, אבל כל מה שסיפרת נשמע לי כמו בדיחה.נכון. אבל אתה התחלת.­אז מה קורה איתך באמת?כלום.­איפה אתה גר?בדימונה, בבית­שאן, במושב דלתון ­ זה באמת משנה לכם? מישהו בדק ב­40 השנה האחרונות מה קורה עם סאלח?­איך אתה מרגיש?לא עניין שלך.­סאלח, תשמע, היית גיבור לאומי. ספר משהו. לא טוב. האשה מתה מזמן, משברון לב. אני חולה כליות.­מרוב עראק ששתית?אני שונא עראק.­אבל בסרט היית שותה עראק.אני אחראי למה שהראו בסרט?­ואתה עוד משחק שש­בש?אני שונא שש­בש.­ אבל בסרט הראו...תגיד, מה אתה רוצה ממני? באו, לקחו אותנו על משאיות, דחפו באיזה חור עם אוהלים ובוץ, הכריחו אותנו לשתות עראק ולשחק שש­בש. שתהיו מבסוטים. מה אתה מאמין למה שיש בסרט? בסרט, בסרט, בסרט ­ אני גם לא זכרתי, בסרט הזה שלכם, כמה ילדים יש לי. זה מה שהראו.­ ואתה באמת זוכר כמה ילדים יש לך, מר שבתי?לך לעזאזל.­סליחה. אז מה באמת קורה עם המשפחה?חיים. מסתדרים. חבובה מגדלת לבד את הילדים, המניאק הזה זיגי ברח לאמריקה והשאיר אותה תקועה במושב, חובות מעל הראש.­עצוב. אני עוד זוכר את "לי ולך", איזה שיר רומנטי.שיר מטומטם. סתם איש מגעיל, מניאק, הבטיח ונעלם.­ ושמעון?פוטר מהמפעל, הוא במצב רוח לא משהו.­אשתו, הסוציאלית, גילה אלמגור, לא עוזרת לו?היא מזמן לא פה. איך שנגמר הסרט, ה"סוציאלית" הזו לקחה את הרגליים לת"א. נהייתה משהו חשוב, לא יודע. לא שומעים ממנה ולא רוצ ים לדעת.­ אדון שבתי, בכל זאת ­ הרטטת לבבות! בוא ניזכר ביחד בשיר המרגש. "בג'ומלאן חי משיח הזקן", איזה שיר. נו, בוא תצטרף: "טוב למשיח, טוב...".בוז.­"אללה יביא לו מזל טוב...".לא רוצה להשתתף בזה. תעזבו אותי בשקט.­והילדה הקטנה עם המשקפיים?מה אתה רוצה לדעת?­אני משוכנע שהיא גדלה יפה. היא היתה המשכילה של המשפחה...למה, בגלל ששמו עליה משקפיים של אשכנזים? היא פה במטבח, מחממת לי את המרק, למה אין לי כבר כוח בעצמי.­יצא לך לדבר פעם עם חיים טופול?טובול?­טופול, חיים טופול. אתה היית תפקיד חייו.לא מכיר. אולי טובול מהמכולת, שעושה לי בהקפה?לא, השחקן המפורסם.40 שנה אני פה, בלי טופול ובלי שחקנים ובלי כלום. איך שנגמר הסרט, נשארנו קבורים עמוק. אז מה אתה בא לי עכשיו עם השאלות האלה?­אתה כועס?לא כועס. תבלו, תיהנו, רק תעזבו אותי בשקט עם החיים שלי.­ממורמר?סלאח סולח, אבל לא שוכח.­ועוד שאלה שאני חייב לברר: מה באמת אתם רוצים, שיכון או מעברה?לא רוצים שיכון, לא רוצים מעברה. רק רוצים למות.­סאלח שבתי, לסיום. אפרים קישון מקבל את פרס ישרא ל על מפעל חיים.נו?­אתה רוצה להגיד לו משהו?לא.