דונטלה ואני גם היום, אחרי שזכתה להוביל את הקמפיין של ורסאצ'ה, שרון גניש (19) לא שוכחת ולא סולחת לכל האנשים בארץ שהתעלמו ממנה בתחילת דרכה אביבית חזקיה 20/03/02 עד לאחרונה, עם כל הכבוד לשירז טל, שירלי בוגנים וקים איגלינסקי, לא הצליחה אף דוגמנית לאיים על מעמדה של מיכאלה ברקו כדוגמנית הישראלית המצליחה ביותר בעולם בכל הזמנים. אבל אז הגיעה שרון גניש. גניש, 19, לא מוכרת בארץ כדוגמנית מצליחה במיוחד. היא עשתה כאן עבודות קטנות, קיבלה פה ושם פידבקים מאנשי התעשייה המקומית (רובם, אגב, היו שליליים), ולפני שבעה חודשים התעופפה לארצות­ הברית במטרה לפצוח בקריירה בינלאומית. עוד לפני שהספיקה לחרוש את כל רחובות מנהטן, נכנסה הקריירה של גניש לסחרור. זה התחיל בכתבת אופנה כמעט עם כל דוגמניות העל ב"הרפר'ס באזאר" שצולמה על ידי פטריק דמרשלייה, המשיך בקמפיין לויקטוריה סיקרט, והגיע לשיא בקמפיין ענק לורסאצ'ה, אותו נבחרה גניש להוביל, באופן נדיר ויוצא דופן. בתום תקופה מטורפת של צילומים ותצוגות שהיא מחויבת להם על פי החוזה שלה עם ורסאצ'ה, נחתה גניש לביקור מולדת קצרצר. לפני שנתיים היא עלתה בארץ על מסלול התצוגה המקומית של ורסאצ'ה, וכבר אז היו כאלה שאמרו שמתאים לה לטופף על המסלול האמיתי של המותג. בביקור הנוכחי היא הסתפקה בהתבוננות על תקן אורחת בתצוגה הש נתית והמפוארת של "קסטרו". "אין לי שום בעיה עם זה", היא אומרת, "להפך ­ אני שמחה לבוא לארץ, ולראות את התוצרת המקומית. לפני שנה גם אני השתתפתי בתצוגה הזו, ומבחינתי זה נחמד להיות צופה באירוע מקומי איכותי". שיאכלו את הכובע את קריירת הדוגמנות שלה התחילה גניש כבר בגיל 13. "תמיד אהבתי להצטלם, ואמא היתה מצלמת אותי בפוזות דוגמניות", היא נזכרת. "אהבתי לשחק עם הבגדים ולחשוב שאני דוגמנית, וכבר בגיל צעיר ניסיתי ללכת לסוכנויות, בעיקר כאלה לא רציניות. אמא שלי תמיד היתה מעמידה אותי על הרגליים ואומרת לי שאם אני רוצה להיות דוגמנית, אז כדאי לי להירשם לסוכנות שתרצה אותי ותשקיע בי. אבל לא היו לנו מספיק אמצעים לשלם עבור הבוק, וגם לא ידעתי בכלל איזה סוכנויות רציניות קיימות בשוק. בסוף הגענו לבטי רוקוואי באימג', שרצתה לשנות לי את הלוק, ואמא שלי אמרה לי לשכוח מזה. מאותו הרגע נטשתי את המחשבות על דוגמנות, ואמרתי לעצמי שאם הגורל שלי הוא להיות דוגמנית, אז מישהו מלמעלה כבר ידריך אותי".בגיל 15 וחצי פגשה גניש במסיבה במועדון אשקלוני נידח את רוברט בן­שושן (רוברטו), הסוכן שלה כיום. "במקרה הגעתי לאותו המועדון, וחבר אחד שלי סיפר שהוא מכיר סוכן דוגמניות ושהוא רוצה להכיר בינינו. כל הזמן אמרתי לעצמי שיש הרבה בולשיט בחוץ, ולא כדאי לתת סתם את הטלפון שלי, אבל איכשהו נתתי לרוברטו את המספר. למחרת הודעתי לאמא שלי שמישהו צ ריך להתקשר, ושתגיד לו שאני לא בבית. הייתי מפוחדת ולחוצה מזה שהחלום אכן יתגשם, ושאני אהיה דוגמנית".אבל העניינים התגלגלו כך שבן שושן הפך לבן בית אצל משפחת גניש, ושרון היתה למעשה הדוגמנית הראשונה שלו, עוד לפני שהיתה לו בפועל סוכנות. דרכם המשותפת בארץ היתה קשה. משום מה, אף אחד לא ממש התעניין במראה המדהים של גניש. "אני לא יודעת איך סמכתי עליו", היא אומרת, "כי לרוברטו לא היתה אז סוכנות, אבל רציתי טיפול טוב ואישי ובאינסטינקט בחרתי אותו. שנינו צמחנו יחד במקביל. אני זוכרת שהיינו נוסעים באוטובוסים לאודישנים, וזה לא היה קל". ­ איך התייחסו אליכם בהתחלה?"היו לי כמה תמונות בבוק, ואיתן הסתובבנו מצלם לצלם. גם אלה שכבר התלהבו ממני לא לקחו אותי לעבודה. מנחם עוז היה הצלם הראשון שלקח אותי לצילומים ל'לי קופר'. לא ממש הצלחתי בארץ".­ שמעת משפטים כמו 'את מרוברטו, לכי הביתה'? "משהו בסגנון הזה, רק בצורה יותר מעודנת, כי לא רצו להעליב אותנו עד כדי כך. לקח יותר משנה וחצי עד שהתחילו לקלוט אותי, להבין שגם רוברט הוא בחור רציני ושיש עוד סוכנות חדשה ורצינית בארץ".­ מה בעצם היתה הבעיה עם הלוק שלך בארץ? "המראה שלי הוא ישראלי ושחום, שזה לא ממש מיוחד ונדרש בארץ, כי יש הרבה בנות עם המראה הזה. מעדיפים כאן בלונדיניות. כשהמראה הקובני והאקזוטי היה בשיאו, אנשים חשבו שאני יפה ואז הייתי מועמדת לקמפיינים, אבל לא לקחו אותי כי העדיפו את סנדי בר או את מאיה ישעיהו משום שהן מוכרות. אני הייתי על תקן דוגמנית חדשה מסוכנות חדשה, שהיא לא אחת מהגדולות. הקליינטים במקרה שלי הקשיבו לראש ולא ללב שלהם, ובגלל פסיכולוגיה שטותית, לא קיבלתי הרבה עבודות בארץ". בשלב כלשהו הלב התחיל לפעום. "למזלי", אומרת גניש, "למוטי רייף ולסמדר גנזי היה אומץ, והם הכניסו אותי לכל התצוגות שלהם. כשראו בתצוגות איך אני נראית והולכת, הקליינטים כבר הבינו את הטעות שלהם. אבל לא ממש לקחתי ללב את חוסר הפרגון. תמיד ידעתי שאם זה לא יילך פה, זה יילך בחו"ל. זה באמת מצחיק שלפני שנתיים עשיתי את התצוגה של ורסאצ'ה בארץ, והעונה הזו פתחתי את תצוגת ההוט קוטור של ורסאצ'ה בפריז. זה ניצחון גדול עבורי. כל אלה שלא פרגנו ראו עכשיו את הקמפיין שלי, והם אוכלים את הכובע". עד שנפלו התאומים ­ איך החלטת לנסוע לחו"ל?"דווקא היה לי אז פוש בארץ ­ עשיתי פרסומות לאינטרנט ול'בודי שופ', היו לי שערים ב'את' וב'לאשה', אבל אני ידעתי מאז ומתמיד שאני נוסעת מכאן עם סיום הלימודים. שבוע אחרי השער ב'את' כבר הייתי בניו יורק, ואפילו לא הספקתי לראות את העיתון".גניש נחתה בסוכנות "קליר", שמייצגת את כל הדוגמנים הזכרים והלוהטים שמככבים בקמפיינים הכי נחשבים. בעלת הסוכנות לקחה אותה מיד תחת חסותה, ואפילו שיכנה אותה כדיירת בביתה. "מהרגע הראשון החיים שלי בניו יורק הפכו לפרויקט", משחזרת גניש, "קיבלתי מאמן כושר אישי צמוד, רופא שידאג לי לתזונה נכונה, רופא שיניים פרטי. כך הורדתי במשקל, והמרקם של עור הפנים שלי השתפר. כולם בארץ בשוק מזה שאני רזה והעור שלי טוב, לא כמו פעם. כל אלה הם תוצאה של טיפולים והשקעה בגוף, דברים שיותר הזנחתי בארץ, אולי גם כי למשפחה שלי לא היו את האמצעים לממן אותם".­ אילו עבודות כבר הספקת לעשות?"את הקמפיין לבגדי ההתעמלות ובגדי הים של ויקטוריה'ס סיקרט, וכמובן שאת הקמפיין וכל התצוגות של ורסאצ'ה. במסגרת שבוע האופנה בניו יורק דגמנתי למעצבת בטסי ג'ונסון עד שנפלו התאומים, ואיתם התרסק גם שבוע האופנה".­ לא חששת לגור לבד בניו יורק?"הנסיעה הזו היתה מאוד חשובה לי, כדי להרגיש עצמאית ולחיות לבד בפעם הראשונה בחיי, בעיקר אחרי שאני רגילה להיות כל הזמן עם המשפחה ועם החבר. מבחינה מקצועית, זה היה החלום שלי להגיע לניו יורק ולקצור הישגים כאלה בזמן כל כך קצר".החבר המאושר שלה הוא כפיר, 23, והם כבר שנה וחצי ביחד. "ברור שזה קשה להחזיק מערכת יחסים במרחק כזה. היתה לנו גם הפסקה קטנה בקשר כשנסעתי לניו יורק, והנה אנחנו ביחד, משום שאם יש אהבה אז היא מנצחת. הבנו שאנחנו כן אוהבים, ולכן נשארים ביחד. לא משנה את מי אני אפגוש בחו"ל, אני נשארת נאמנה לחבר שלי". ­ הוא גאה בך? "מאוד, אבל הוא לא עיכל את העניין ממש. נראה לי שאף אחד מהמקורבים אלי לא ממש מעכל את העניין".האמת, בעיות עיכול היו גם מנת חלקה של גניש, לפחות בהתחלה. "לא ידעתי איך להתמודד עם מנהטן והבניינים הגבוהים", היא מודה, "אז אמרתי לעצמי 'יש לך 'וואן וואי טיקט', אז תקבלי את זה כמו שזה, תזרמי עם הגל'. בחודשים הראשונים לא הבנתי איפה אני נמצאת. הכל היה חדש לי, זה היה מדהים לגלות ע וד עיר מחוץ לארץ". ­ והיום, את מתחברת לגודל של ניו יורק? "בבסיסי אני יותר נערת כפר, אז קצת קשה לי להתחבר לגודל של העיר ולחיי הזוהר. אחרי כל עבודה שאני עושה, אני מיד חושבת על המשפחה שלי, מתקשרת לאמא ואומרת שאני רוצה לחזור לבקר בארץ".­ הבנתי שהסוכנים בחו"ל פחדו מכך שתשמיני כשתגיעי לארץ."זה נכון, כי יש כאן אוכל מזרחי טעים ואת האוכל של אמא, אבל למזלי נכנסתי למשמעת מאוד חזקה בניו יורק, והורדתי את כל המשקל העודף שהיה לי בארץ. פעם, לדוגמה, הייתי אוכלת עוגת שוקולד בארבע לפנות בוקר או בישולים מזרחיים מאוד כבדים. היום אני לא נוגעת בדברים האלה בכלל". חוויות מחוף הנודיסטים אפילו בתחילת דרכה בניו יורק לא נאלצה גניש לדשדש מאודישן לאודישן כי ­ "יש המון ריספקט לסוכנת שלי שמאוד מצליחה עם גברים, אז כולם התעניינו בבחורה היחידה והחדשה שלה. מהתחלה קיבלתי הרבה יותר כבוד מדוגמנית רגילה. האודישן הרציני הראשון שלי היה ישר אצל סטיבן מייזל, לקמפיין של איב סאן לורן".­ איך היה?"הסוכנת שלי הזהירה אותי ממנו, ואמרה שכל הבחורות יוצאות משם עם דמעות כי הוא לא כל כך נחמד. נכנסתי לחדר עם חיוך גדול, ולחצתי יד לכולם. הייתי מאוד פתוחה ונינוחה כי רציתי שכולם ירגישו בנוח. ביני ובין סטיבן היתה כימיה מהרגע הראשון. ברגע שסיפרתי לו שאני מישראל הוא התחיל לרחם עלי בגלל המלחמה, ונוצרה שיחה מעניינת. הוא רצה להגיע לילדה הקטנה הזו, שהגיעה לבד מישראל לניו יורק. הוא חייך אליי חיוך כזה גדול, וזה עשה לי כל כך טוב על הלב. כבר אז הרגשתי שניפגש שוב. יום אחרי, התקשרו לסוכנת שלי ואמרו לה שלא קיבלתי את איב סאן לורן, אבל קיבלתי את הקמפיין של ורסאצ'ה ג'ינס ­ הקמפיין של ליין הג'ינסים שלהם. לא האמנתי! הייתי צריכה לטוס מיד ללוס אנג'לס, כי אחרי יומיים כבר היו הצילומים".במהלך ה צילומים לקמפיין הג'ינסים, התהדקו היחסים בין גניש ומייזל. "נוצרה כימיה עוד יותר גדולה ממקודם", היא אומרת. "סטיבן הוא איש מדהים בעיני, חתיך עם לוק מיוחד ביותר. בכלל, היה שם חיבור כל כך טוב עם כל הצוות, כולנו היינו מאוד משוחררים וזה היה פשוט כיף לעבוד. אחר כך הם אמרו לי תודה רבה ושאני אחכה לטלפון, כי הם אולי רוצים אותי לעוד משהו. חיכיתי, ואז התקשרו אלי ואמרו שהם רוצים שאני אשאר לקמפיין של הגברים בתור הבחורה שברקע. הקמפיין הזה צולם על החוף במליבו, הצטלמתי תמונה אחת בחמש אחרי הצהריים ואז דונטלה הגיעה לסט".­ ואת הפכת לסינדרלה? "בערך. דונטלה ראתה את הקמפיין של הג'ינס ואמרה, 'וואו, מדהים!'. הייתי חשופת חזה כי הקמפיין הוא כאילו בחוף נודיסטים. התחילו שם דיבורים עלי, ועל איזה מדהימה אני. דונטלה התלהבה ממני מאוד, אבל אמרתי לה שלום ולהתראות וזהו. למזלי, הארכתי את השהות שלי בלוס אנג'לס בגלל שיש לי משפחה". ­ אז איך הגעת לקמפיין המרכזי? "קיבלתי טלפון לבוא לעוד יום צילום, והייתי בטוחה שמדובר שוב בצילומי רקע לקמפיין של הבנים. התייצבתי בחוף, ופגשתי את הדוגמנית שהיתה אמורה להצ טלם לקמפיין הנשים, אבל המאפרת אמרה לי שיכול להיות שאני אהיה בסוף הדוגמנית של הקמפיין. זה היה נראה לי לא הגיוני, כי הדוגמנית ההיא כבר היתה מוכנה על הסט, אבל התחלנו לצלם וזה פשוט נהיה. שלחו את הדוגמנית השנייה הביתה, ובמשך ארבעה ימים, כל יום 12 שעות, הצטלמתי לקמפיין של ורסאצ'ה. נראה לי שמה שעבד לזכותי זו האישיות שלי והעובדה שהצוות הזה עבד איתי לפני כן ומאוד נהנה. הייתי במקום הנכון בזמן הנכון".­ איך ידעת מה לעשות בצילומים?"סטיבן לא אומר מה לעשות. דרך העדשה, העיניים שיחקו ביני לבינו, לא היו שם דיבורים ובולשיט. ידעתי מה צריך להיות הקמפיין, ונתתי מה ששרון נותנת תמיד לצילום. ורסאצ'ה הוא מותג שמייצג כוח, חוזק ובוטות, אבל מצד שני הוא מאוד אלגנטי ואצילי. זה מה שהבאתי לתמונות ­ את הכוח הנשי החזק כשברקע יש את חוף הנודיסטים. לא התרגשתי מהעירום הכאילו בוטה בצילומים, מכיוון שהאווירה היתה נינוחה ומקסימה". רק שרון תביא שלום ­ את קולטת שאת נערת ורסאצ'ה הבינלאומית, תואר שהתהדרו בו עד לא מזמן רק סופר סטאריות כמו אמבר וולטה?"אני בהלם מוחלט, ועדיין לא קולטת שזה אכן נכון. קיבלתי את הקמפיין ארבעה חודשים אחרי הנחיתה שלי בניו יורק. זה קרה בבום, אבל לא התייחסתי לזה כאילו שהגעתי לטופ. כשאת בתוך האווירה של הצילומים את עסוקה בלעבוד, ולא קולטת בכלל שדונטלה ורסאצ'ה יושבת צמוד אלייך, ושצלם העל סטיבן מייזל מצלם אותך. הם היו כל כך נחמדים אלי, עד שבכלל לא תפסתי שאני נמצאת בחברת האנשים הענקים האלה. נהיה לי איתם קשר אישי ואמיתי. גם היום, אחרי שהקמפיין יצא ואחרי שהובלתי את כל התצוגות עם כל הטופ מודלס, אני בהלם. אני עדיין לא יודעת איפה אני, אני תלויה באוויר בין מנהטן לישראל".­ מצאת כבר חברים?"יש לי חברה ישראלית בשם רוית תייר, שהיא הנציגה של הסוכנות שלי, ומטפלת בי כמו אחות גדולה. יש לי חברה טובה שהיא דוגמנית ברזילאית בשם איזבל פונטנה, אבל אני מחוברת בעיקר לבנים כי סוכנות 'קליר' מייצגת רק גברים. הבנים בסוכנות הם כמו האחים הגדולים שלי, כי אני הבחורה היחידה. מעבר לזה, די קשה להתחבר שם עם אנשי התעשיי ה. כל אחד עסוק בשלו, והמנטליות שונה לגמרי מהמנטליות בישראל".גניש מחזיקה בדרכון אמריקאי משום שנולדה בלוס אנג'לס, בת בכורה למשפחה בת ארבעה ילדים ­ שתי בנות ושני בנים. האב הוא סוחר בגדים והאם עקרת בית. למרות שכבר בגיל שלוש הגיעה לארץ עם משפחתה שהתמקמה בחולון, עד היום מדברת גניש עברית עם מבטא אמריקאי ומחזיקה בגינוני נימוס שבהחלט לא יביישו אותנו בתפוצות. את המבטא והעברית הרצוצה היא מתרצת בכך ש"אמא שלי דיברה איתי רק אנגלית, והתחלתי לדבר עברית רק בגן הילדים".אחיה מתייחסים אליה כאל אמא גדולה ומעריצים את הישגיה, בעוד היא מתייחסת לעצמה כאל הילדה הקטנה של אמא. "איזה מזל שאמא שלי עקרת בית", היא פוסקת בגאווה, "ככה יש לה את כל הזמן בשבילי. אני לוקחת אותה איתי עכשיו למילאנו, כדי שתראה מה אני באמת עושה כי היא בעצמה לא מאמינה".ובאמת, לא פלא שקשה להאמין שהילדה הטובה של אמא מיודדת כעת עם אושיות כמו נעמי קמפבל. "הכרתי את נעמי שהיא בחורה נפלאה באל.איי דרך חבר משותף", היא מספרת. "הייתי איתה בבראנץ' בארצות­הברית וגם במסיבה בפריז, ואפילו ביקרתי בבית שלה. היא אירחה אותי בצורה נהדרת, אב ל אני לא אגיד שאנחנו חברות נורא טובות למרות שהיא ביקשה שנישאר בקשר. לזכותה ייאמר שהיא התקשרה לסטיבן מייזל ואמרה לו שהיא מאוד אוהבת את האישיות שלי, והיא גם הכירה לי את בונו ולקחה אותי איתה כאורחת מיוחדת לבק סטייג' בהופעה של יו­2".את ההיכרות עם המולטי סלבס הללו לא רואה גניש כקוריוז, אלא מינימום כשליחות לאומית. "אני מאוד שמחה שנפל בחלקי הכבוד הגדול הזה לייצג את המדינה בצורה הכי טובה. כשאת פוגשת אנשים ברמה הזו והם מתלהבים ממך, את יכולה להביא הרבה כבוד למדינה, למרות כל המלחמות והבלגן המדיני. כל פעם שאנשים שואלים אותי מאיפה אני, אני מיד אומרת 'ישראל'. בעולם האופנה מקבלים את זה אחרת, כי הם יודעים שיש כאן בנות מדהימות, ושכבר יצאו מכאן דוגמניות בינלאומיות". ­ מדברים על הבחורות הישראליות בברנז'ת האופנה הבינלאומית?"בהחלט. סטיבן מייזל דיבר איתי על מיכאלה ברקו, והתגאה בזה שהוא צילם אותה". ­ ייצגת אותנו גם בכתבה של כל הטופ מודלס העולמיות שצילם פטריק דמרשלייה."זה קרה במקרה. התקשרו לסוכנות שלי כי ידעו שיש להם דוגמנית ישראלית, ורצו שאני אייצג את ישראל בפרויקט מחאתי בינל אומי כנגד הטרור". בתצוגה עם מדונה בשנה הקרובה מחוייבת גניש בלעדית לורסאצ'ה. על דונטלה ורסאצ'ה, שאימצה אותה, אומרת גניש ש"היא מאוד נחמדה וידידותית, בן אדם נפלא לעבוד איתו בעיקר בגלל שהיא לא עצבנית".­ מה הטופ בלהיות נערת ורסאצ'ה?"הגעתי לפריז על מנת לפתוח את תצוגת ההוט קוטור של הנשים, שזה הדבר הכי נחשב לדוגמנית. המסלול שם היה מסלול זכוכית בלתי אפשרי להליכה על עקבים, והבנות ממש החליקו. הכנסתי לעצמי לראש שזו רק תצוגה ושאין מה להילחץ, אבל זה היה מפחיד, בעיקר כשאת רואה את מדונה בצד ימין של הבמה ואת צ'לסי קלינטון מצד שמאל. ידעתי שאם אני אכנס ללחץ אני לא אצא ממנו, אז התפללתי לאלוהים שאצליח לצעוד עם השמלות הצרות הללו, וזה הצליח. מדונה ניגשה לדבר איתי ולהחמיא לי אחרי התצוגה. מדובר בסך הכל באנשים רגילים, שהם פשוט מהטופ אוף דה טופ של העולם. אבל אני עושה הפרדה. הביתה אני הולכת בתור שרון מישראל, שיודעת בדיוק מי החברים שלה ומי המשפחה שלה".­ הדוגמניות האחרות מפרגנות?"אף פעם הן לא ממש מפרגנות. את הדוגמנית כרמן קאס הכרתי לפני ורסאצ'ה. היא היתה די נחמדה אלי, אבל כמובן שכשהגעתי בתור טופ מודל לפתוח לפניה את ההוט קוטור, היא פתאום נהייתה הרבה יותר נחמדה. באופן עקרוני, ברור שהרבה יותר כיף לעבוד עם הבנים מאשר עם הבנות".­ מה הלאה? "אחרי השנה הזו, נראה לי שמעצבים גדולים אחרים ירצו אותי לקמפיין שלהם. אני רוצה להתחיל ללמוד משחק כדי לפתח את יכולות הדוגמנות שלי, וכדי להרגיע את הנפש שלי. החלום הגדול שלי היה להגיע לורסאצ'ה, והגשמתי אותו על ההתחלה. אני מנסה לשמור את הרגליים שלי על האדמה, כי באתי ממשפחה פשוטה ורגילה. אני אף פעם לא אגיד 'אני עשיתי את ורסאצ'ה, ואתם כלום לידי'. בחיים לא האמנתי שאני אכיר את כל האנשים האלה, ואני מעריכה את המזל הגדול שנפל בחלקי. אני שואפת להביא את הכסף הגדול, לעזור איתו למשפחה שלי ולחזור לארץ, כי הלב שלי נמצא כאן".­ מה היית רוצה שישתנה בתעשיית הדוגמנות המקומית? "הייתי רוצה שבארץ תתפתח יותר מודעות לכושר ולתזונה נכונה. זה משהו ששולט בעולם הדוגמנות הבינלאומי, אבל בארץ אין לו כל כך מודעות ולכן הדוגמניות כאן לא ממש נראות כמו שדוגמנית צריכה להיראות. מעבר לזה, הייתי שמחה אם בארץ יהיו יותר פתוחים גם ליופי הוא אחר, ושיתחילו להיפטר מהסטיגמות על דוגמניות שהן לא מוכרות. גם היום, כשפתאום כולם מתחנפים אלי, אני לא שוכחת איך לא קיבלו אותי בהתחלה. די הרבה אנשים שלא פירגנו לי, פתאום מדברים איתי. אני אומרת להם 'תודה', אבל יודעת בדיוק איך להתייחס לזה".