הדיסני של יפן אמריקה כבר מוקסמת מן ה"מנגה" - אנימציה יפנית ייחודית, שכובשת מעריצים בכל העולם שרית פרקול 17/03/02 יפן הפיאודלית, תקופה של סכנות, תככים ומזימות. ג'וביי הוא נינג'ה ללא אדון, המשוטט לבדו ומשכיר את שירותיו למרבה במחיר ­ או למען מטרה ראויה. כישוריו האימתניים באים לעזרתו, עד שמזימה נתעבת להפיל את הממשלה מאיימת לשים קץ לסיגנון חייו, ואולי בכלל, לחייו עצמם. כאשר כפר קטן נכנע למגיפת דבר איומה, נשלח צוות של נינג'ות לחקור את הפרשה. אדם­מפלצת מחסל את כולם, למעט קאגרו, לוחמת יפהפיה. ג'וביי מציל אותה מגורל אכזר ממוות, וכך נמשך בעל כורחו אל עולם התככים. כל האקשן הזה מתרחש ב"נינג'ה סקרול", יצירה מצויירת יפנית, רוויית סצינות אלימות, כולל אונס, מאת יושיאקי קוואג'ירי. "נינג'ה סקרול" משתייכת לז'אנר הפופולרי הנקרא "מנגה". מדובר באנימציה יפנית, שבעבר הרחוק נחשבה בעולם המערבי נחותה לעומת דיסני, אבל כבר מזמן נחשבת להיט בקרב יודעי­דבר. האינטרנט, כמובן, משמש ללבות את ההתלהבות וליצור קשר בין מעריציו הנלהבים של הז'אנר ברחבי העולם. בעיני מבוגרים רבים, אנימציה יפנית זה אומר דמויות עגולות עיניים, כמו מרקו או פינוקיו, מסדרות הילדים העתיקות בערוץ הממלכתי. המעודכנים יותר אולי יכירו גם את סיילור מון. אבל זה תחום ענק ומגוון, לא לילדים בלבד. האינטרנט שוקק אתרים, מועדונים, צ'אטים ופורומים המוקדשים לממלכת האנימנגה. המשתמשים מדברים על זה, מציירים את זה, מורידים מהרשת סרטים וסדרות ומחליפים ביניהם דיסקים צרובים. המקור ­ במסורת המלים הרלוונטיות הן "אנימה" ו"מנגה". למרות הבילבול השורר לפעמים, אלה שני דברים שונים, כפי שניתן להבין ממילון המונחים של אתר "בלאק מון". "אנימה" הוא הביטוי היפני למלה "אנימציה". המושג מתייחס לציורים המסורתיים, הנעשים ידנית, אבל גם לאנימציה ממוחשבת כמו "פיינל פנטאזי". לעומת זאת, המושג "מנגה" בא לתאר חוברות או ספרונים עם ציורים בשחור לבן, מעין קומיקס, בנושאים שונים, החל מפנטזיה והרפתקאות ועד ספורט ובישול. המקור הוא בספר בשם זה משנת 1814, של האמן היפני הנודע הוקוסאי. בכתבה שהתפרסמה החודש בוויירד ניוז נטען, שהאנימציה היפנית היא "הדבר הגדול הבא". בראד קינג כותב שם: "ההיקסמות של אמריקה מהאנימציה היפנית רק מתחילה". קינג מציין, שהאנימה עושה גיחות תקופתיות לאמריקה מאז שנות ה­60. לאחר היסטריית הפוקימון, שנחשבת נחלת העשור הקודם, הלהיט הנוכחי, לפחות בקרב ילדות ונערות, הוא "סיילור מון", שגיבורותיו הן ילדות בעלות כוחות קסומים. לדברי קינג, "איש לא יודע מה יביא בסופו של דבר הצלחה מסחרית לאנימה בארה"ב, אבל יש כמה חברות שנחושות בדעתן לברר את הנושא". כעת עובדים על פיתוח סרט פעולה בסגנון האנימה, מספר סדרות חדשות עולות בטלוויזיה בכבלים בארה"ב, עובדים על הפקות של פסי­קול למשחקי וידאו, והחוברות המצוירות מגיעות לחנויות הספרים האמריקניות. "אנימה היא הדבר הגדול הבא", אמר לוויירד ניוז לארי קזאנוף, מנכ"ל חברת טרשהולד אנטרטיינמנט. "לפני שנה בערך, התחלנו לחשוב שיפן היא המקום לחפש בו יוצרים. לא זו בלבד שהאנימה הפכה פופולרית גם כאן, אלא שהתרבות האופפת אותה תהפוך גם היא נפוצה יותר בארה"ב". המפתח, לדעת בראד קינג, הוא התרבות הזאת. לסדרות ולחוברות המצוירות יש קהל מעריצים נאמן. כשהאנימטורים של קזאנוף נראו לובשים באופן קבוע חולצות­טי עם דמויות אנימה שהוא לא ראה מעודו, הוא התחיל להתעניין בנושא. הוא שלח אנשים שלו ליפן, ואלה דיווחו לו, שאנשי עסקים יפניים קוראים מנגה ברכבת בדרך לעבודה, לא פחות משהם קוראים עיתון. "ספר אנימה זה כמו סטורי בורד", אומר קזאנוף. "הסיגנון הוא תאורה דרמטית, זוויות בלתי שגרתיות, קלוז­אפים חזקים, מאוד חושני ומסעיר". גם למבוגרים בדרך כלל, המבוגרים בארה"ב, כמו בארץ, אינם מתלהבים מסרטים מצוירים, אלא אם כן זה הסימפסונים. אבל זה משתנה, הואיל ובני 30 ומטה נחשפו ל"דיאטה אקראית של אנימה", כפי שאמר לוויירד ניוז סטו לוי, מנכ"ל טוקיו­פופ, אחת המפיצות הגדולות ביותר של אנימה בארה"ב. החברה עוסקת בעיקר בחוברת המנגה, אבל לדברי לוי, תעשיית הבידור מחפשת עכשיו את הלהיט האולטימטיבי שיפרוץ את הדרך. טוקיו­פופ מהמרת על Initial D, סיפור שהניב 22 ספרים מצוירים ביפן. במקביל, החברה מפתחת פסי­קול. בפס­הקול של משחק הווידאו "אונימושה" יש תזמורת עם 210 כלי נגינה, כולל כלים יפניים מסורתיים. לוי צופה שהתקליטור יהיה אחד מרבי­המכר של טוקיו­פופ ויעלה אפילו על סדרת "פיינל פנטזי", שמכרה 100,000 עותקים. גם אם המבוגרים המערביים לא יקפצו מיד על האנימציה היפנית, הילדים והנוער בולעים אותה בשקיקה. אחת הסדרות האהובות ביותר היא "דרגון בולז" ­ DBZ ­ סאגה מתמשכת, עם כמעט 300 פרקים. דרגון בולז, כפי שניתן לקרוא באתר המצוין "אנימה ארכיב", המביא מידע, תמונות וקליפים בצורה מסודרת להפליא, מבוססת על מנגה שצויר במקור בידי אקירה טוריאמה. המנגה הופיע בראשונה בשבועון יפני באמצע שנות ה­80, ואחריו היו שתי סדרות טלוויזיה, "דרגון בול" ו"דרגון בולז", שבעיקרן הן מאבק בין הטובים לרעים על הצלת העולם. לא רק הלב, גם הרובוטריקים עדיין מוזכרים לעתים תכופות בחוגי המעריצים. למעשה, כפי שניתן לקרוא באתר "אנימה ארכיב", הרובוטריקים היו במקור סדרה אמריקנית (זו ששודרה בארץ), אבל הקונספט מצא חן בעיני היפנים, והם הפיקו גירסה משלהם. כחלק מאתר אנימה ארכיב, הולך ומתפתח AMDB אנימנגה דייטה­בייס, פרויקט שאמור להיות דומה IMDB­ל ­ אתר הסרטים האולטימטיבי. בינתיים אין מנוע חיפוש, מה שמאוד פוגם ביעילות האתר, אבל ניתן לחפש לפי קטיגוריות: פעולה, מבוגרים, הרפתקאות (הקטיגוריה המאוכלסת ביותר), קומדיה, דרמה, פנטזיה, רובוטים ענקיים, זוועות, ילדים, ילדות קסומות, רומנטיקה, מדע בדיוני, ספורט, מתח, אלימות קיצונית ושונות. ויש גם פורטל אנימה מעולה, "אניפייק", אותו מתחזק ג'יי פובלר הארווי מאז 1995. האתר הזה כולל את כל מה שצריך לדעת על אנימציה יפנית. יש בו קישורים על תעשיית האנימה והמנגה ביפן ובארה"ב, אתרים מקצועיים של היוצרים, מידע על מועדוני מע ריצים ועל גלריות ציורים או סיפורים של מעריצים, מידע על כינוסים ואירועים, קישורים לאתרים אחרים, דפים אישיים וכמובן ­ מידע מפורט על הסדרות עצמן. ברשימת הסדרות הפופולריות ביותר, המתנוססת בעמוד הראשון, מופיעים: דרגון בול, קארד קפצ'ור סאקורה, סיילור מון, דיגימון, אוונג'ליון, סליירס ועוד. מעריצים ישראלים בכתבה "צייר לי סושי", שהתפרסמה במגזין המקוון של ערוץ ביפ, ששידר אנימנגה, כתבה לרית לוי: "ההיסטוריה של האנימציה היפנית מתחילה בשנות ה­20 של המאה הקודמת. האנימה, שהייתה אז אמנות צעירה ולא מפותחת, זכתה לפופולריות בקרב קבוצות קטנות של אנשים, כשהסרטים היו יקרים לעשייה וקצרים. במהלך המלחמה עם סין ב­1937, השתמשו באנימציה כאמצעי תעמולה, במטרה לגרום לעם לתמוך בצבא. אחרי ההפסד הכואב במלחמת העולם השנייה, יפן הייתה זקוקה למשהו שיעזור לאנשים להחלים נפשית, להבין מה בדיוק קרה להם וללמוד לקבל את זה. אחד הפתרונות היה שימוש בסרטי האנימה, כדי להסביר את מה שקרה. האנימה היוותה פן מכריע בשיקום הקהילה היפנית אחרי פצצות האטום בהירושימה ובנגסאקי". באתר האנימה הישראלי, שמפעיל גם מועדון במסגרת יאהו, נכתב: "למה יש קבוצת מעריצי אנימה בארץ בה אין בכלל אנימה? אנחנו מסתדרים. כלומר, אנחנו מקבלים הקלטות מארצות אחרות, מוצאים אותן בכל מיני חנויות וידאו וספריות מוזרות, וכן הלאה. ויש גם האינטרנט, כמובן, שעושה את חיינו הרבה יותר קלים בתחום הזה". כמובן. (פורטל אניפייק http://www.anipike.com) (א רכיון האנימציה http://community.animearchive.org) (קישור ישיר לסדרות http://the.animearchive.org/index2.html) (אתר אנימה ישראלי http://users.animanga.com/ianime) (מועדון אנימה ישראלי http://groups.yahoo.com/group/ianime) (הפורום בתפוז http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp60=id?) (מגזין אנימה http://www.cybermanga.com)