כנר על הגג דרור קשטן - הפרופיל השלם של האדם מאחורי החמסה רון עמיקם, אייל לוי 15/03/02 "אני מקביל את עצמי למנהיג", העיד פעם דרור קשטן בראיון נדיר, והלך לקחת עוד תואר בשתיקה רועמת. ברחוב סלנט בפתח­תקוה, קצת אחרי מלחמת השיחרור, כשקשטן הלך לגן בלומה, אף אחד לא חשב שזה מה שייצא ממנו. מנהיג הרי היה רק אחד, בן­גוריון.ביום חמישי ינהיג דרור קשטן קבוצה ישראלית בשערי מקדש הכדורגל בסן­סירו, ברבע גמר גביע אופ"א נגד מילאן. עבור האיש שלקח שש אליפויות, חמישה גביעים, ירד שלוש פעמים ליגה, היחיד שאימן ארבע קבוצות גדולות, צבר שלוש הופעות בינארציות בנבחרת עוד לפני שמלאו לו 18 וחודשיים, הפסיד לבנפיקה 0­6 וניצח אותה כעבור שבועיים 4­2, שום דבר לא הפתיע. רק שספק אם נצליח לשמוע אי פעם מפי האגדה עצמה מה קצה גבול הפנטזיה שלה.קשטן נולד ב­1 באוקטובר 1944 בפתח­תקוה. אבא משה היה חייט, חנות הבגדים שלו היתה ברחוב חובבי ציון, לא רחוק מהשוק. האם היתה עקרת בית, רחוב ביאליק, בית צמוד קרקע. עד גיל 13 ניגן בכינור, אצל המורה אוליבר. כשהמורה היה נרגז, הוא היה מכה על הראש עם הקשת. קשטן לא קיבל מעולם מכה כזו. ילד ממושמע, נאה, קצת נמוך, עם תלתל. תמיד עם מסרק בכיס, חולצה במכנסיים, חריג ב נוף הכפרי. עוד כששיחק היה נעקץ: "אתה לא נוגח, כי אתה פוחד לקלקל את התסרוקת".קשטן לקה סמוך ליום הולדתו השביעי בפורפורה, מחלה נדירה, פצעים בכל הגוף. הוא לוקה מאוד בשמיעה באוזן אחת, לכן גם פיתח עוד כישרון: קריאת שפתיים. חלק ניכר מהחשדנות שדבקה בו עם השנים נובעת מכך שהוא הצליח לפענח שיחות שנערכו מאחורי גבו.קשטן היה הולך מהאימון בהפועל פתח­תקוה לכינור ועם הכינור לאימון. רגל ימין קוסמת, רגל שמאל תותבת. רץ ימני, מספר 4. בשנתון שלו שיחק איציק ויסוקר, שאמר עליו השבוע שהוא היה שילוב בין ראיית המשחק של ברקוביץ' והטכניקה של מלמיליאן, רק בלי הבעיטה. יצחק שום, שהכיר את קשטן יותר קרוב לשלהי הקריירה שלו, טוען שהוא יותר הזכיר את עופר טלקר.המשחק הבינלאומי הראשון של קשטן היה באיצטדיון ציריון בלימסול. נערי הפועל פתח­תקוה, מחוזקים במילואי הבוגרים, ניצחו את בוגרי אפולון 4­3. שכנו לחדר בנסיעה היה חזי בן­טובים, אותו אגף במגרש, אותה כיתה, פרש בגיל 20 בגלל ברכיים דפוקות. "הוא היה השחקן הטוב והמוכשר בקבוצה, חשב שהוא צריך להיות המוח. היה ונשאר רציני. מסמן מטרות ומגיע אליהן. לא מאלה שאומר ש הוא יהיה מאמן נבחרת, אלא מאלה שנותן לך להרגיש שזה מה שהוא רוצה". כבר אז אימצו הוא ובן­טובים אמונה טפלה שדבקה בבן­טובים עד היום. בטיסות הם היו מקפלים את האצבעות המרכזיות זו על זו, בעיקר בהמראות ובנחיתות.נבחרת הנוער נסעה לטורניר בהאג ב­1962, וקפטן הנבחרת הבוגרת, נחום סטלמך ז"ל, המליץ למאמן ההונגרי גיולה מאנדי, שהדריך גם את הנוער, לצרף את קשטן, בן קבוצתו. עד היום לא ברור מה הדליק את מאנדי על קשטן. אולי השם ההונגרי, אולי המשמעת הטקטית. בן­טובים: "הוא התאים לקונספט שלו, המשחק שלו היה שובה עין, הוא ראה שני מהלכים קדימה". מאנדי הפך את קשטן לתגלית הגדולה בכדורגל הישראלי. תיכף עמדה להתחיל עונת 62/63, והפועל פתח­תקוה עם 4 אליפויות רצופות טרם קראה לדגל את הכישרון.מאנדי לא התחשב בנתון הזה, הוא החליט לבנות נבחרת חדשה וצעירה אחרי הכישלון להעפיל למונדיאל בצ'ילה. בספטמבר 1962, חודש לפני שחגג 18, זומן קשטן לנבחרת הבוגרת. ב­3 באוקטובר 1962, יומיים לאחר יום הולדתו, חגג קשטן הופעה בינארצית ראשונה, נגד חבש, לפני שעשה זאת בבוגרי הפועל פתח­תקוה. 30 אלף איש ראו את הנבחרת מביסה ברמת­גן את האתיופים 3­0. קשטן הוחלף בדקה ה­70 על ידי יענקל'ה גרונדמן.אחרי שישה שבועות שיחק קשטן בפעם השלישית והאחרונה בנבחרת, בתבוסה לשבדיה 0­4. קשטן הוחלף כבר במחצית. לא עמד בקצב. כמאמן, שנים מאוחר יותר, התעקש קשטן על קבוצות מהירות, שחקנים סילונים, אגפים קטלנים, הלקח נלמד.העייפות והעומס עשו את שלהם. רק בעוד שלושה משחקים השתתף קשטן בקבוצה באותה עונה. עונה לאחר מכן הגיע מאמן יוגוסלבי, סלבקו מילושביץ', שנדלק על קשטן ונתן לו לשחק 22 פעמים. זו היתה גם העונה בא הבקיע את שערו היחיד בקריירה, בגביע נגד הרצליה (10­0). פתח­תקוה ירדה מגדולתה, קשטן כמעט לא ראה מגרש.בחייו האישיים היתה לו הרבה יותר הצלחה. למד הנהלת חשבונות בבית הספר עמל ב'. קיץ אחד, בחוף השרון בהרצליה, הוא פגש את צפירה יוזביץ', בת למשפחה ותיקה שהגיעה מליטא לכפר­סבא, והחזיקה רפת. צפירה היתה יפהפיה אמיתית, בהירת שיער. זו היתה אהבה ממבט ראשון ותחילת הקשר הכפר­סבאי של קשטן. די מהר עזב קשטן את החבורה המלוכדת מפתח­תקוה והצטרף לחבורה הכפר­סבאית, שאחת מצלעותיה היה הקשר הדינאמי של כפר­סבא, שלמה שרף. באופל אקורד מודל 58' של שרף היו יוצאים למסיבות סלוניות, חבורה מצומצמת של חמישה זוגות. במארס 1967 צפירה ודרור היו כבר זוג נשוי וקנו דירה ממוצעת ברחוב ביל"ו בכפר­סבא. צפירה שירתה במצל"ח בדרגת רב­סרן. קשטן עבד כאזרח עובד צה"ל במפקדת קצין חימוש ראשי, שניהם בתל­השומר.למרות התקופה הכפר­סבאית שלו, המשיך קשטן לשחק בפתח­תקוה. שרף: "הם היו כמו מכבי חיפה או הפועל ת"א של היום. בשבילו לעזוב לכפר­סבא היתה ירידה ברמה. הוא קיבל שם תנאים טובים". 3 לירות לאימון נתנו אז בכפר­סבא, אליה הגיע קשטן לבסוף בתחילת עונת 71/72, בגיל 27.22 משחקים היו לקשטן באותה עונה, אבל דווקא מינויו של שרף, בגיל 31, למאמן כפר­סבא, הביאה לקץ הקריירה. בעונתו הראשונה של שרף קשטן אפילו לא שיחק. משחקו האחרון בקריירה היה ב­1975, כמחליף בדקות האחרונות למשחק ההפסד לנתניה 0­2. שרף: "הוא היה כמו עוזר המאמן שלי. היינו לפני הגמר בשפיים, הסתובבתי איתו כל היום, והוא שיחק את מאמן היריב". סיכום הפרק של קשטן כשחקן: 13 עונות, 140 משחקים (95 בפתח­תקוה, 45 בכפר­סבא), שער בודד במשחק גביע זניח. מעכשיו, הוא היה מאמן, החלה הקריירה האמיתית שלו.תחילה אימן את נערי כפר­סבא, אחר­כך שודרג לנוער. ב­13 בדצמבר 1976, שנה וחצי לאחר שפרש, קיבל במפתיע את משרת אימון הקבוצה הבוגרת אחרי שאריה רדלר פוטר והפך בגיל 32 למאמן הצעיר בליגה. הוא קיבל קבוצה במקום הלפני אחרון ואמר מיד: "אני מאמין בעבודה קשה ובשחקנים", מנטרה שלא השתנתה עד היום. עמנואל שפר זרק עצות, שרף נתן חיבוק מאחור, וקשטן ניסה להציל את הקבוצה מירידה, לשווא.משחקו הראשון כמאמן היה נגד מכבי פתח­תקוה, אבל שער עצמי של יואב אברוצקי בדקה השניה גמר לו את המשחק. שום: "היו לו כישורים. אופי די נוח, לא קשוח, לא וולגרי, מאוד עדין".גם הקבוצה השניה שלו כמאמן, קרית­אונו מליגה א', באה לו באמצע העונה. הקבוצה לא הפסידה 14 משחקים רצופים, הגיעה למשחק גורלי על העליה לארצית נגד בת­ים, החמיצה פנדל 6 דקות לסיום ובת­ים עלתה.בני רגב, האיש החזק של הפועל לוד, הזמין את קשטן לשיחת גישוש. ישב מול המאמן בבית­קפה לודאי, ושמע את ההרצאה הטקטית הראשונה. אחרי חצי שעה לחץ יד ואמר: "קיבלת את הפועל לוד". רגב זוכר עד היום את החיוך של קשטן. לוד היתה אז שכונה. קבוצה שמסתמכת על יכולת אישית ופחות על תלכיד. המאמן לא הצליח להפוך את לוד להצלחה וכמעט ירד לליגה השלישית.קשטן חזר לכפר­סבא אחרי שלוד לא התעקשה שישאר. אחרי עונה היא עלתה ללאומית, עונה שבכפר­סבא לא ישכחו. אלי יאני: "כבר אז היו תפקידים מסויימים שדרור שם עליהם עין. אצל קשטן תמיד שני המגינים תוקפים. אפילו רפי אדינגר היה אצלנו תוקף".הקבוצה של קשטן רצה ראש בראש עם מכבי נתניה, וקשטן דבק כבר אז בתורת המנחוסים. נוח איינשטיין: "ביום שבת נסענו למלון תדמור בהרצליה, עשינו את אותו סיבוב, נגענו באותם עצים. הצעירים היו יורדים עם המיניבוס לים. אותו רכב, אותו נהג, אותה דרך. מגיעים לחוף, יורדים, חוזרים. פעם אחת המיניבוס סטה קצת ושקע בחול".העונה לא החלה טוב. אחרי ההפסד בבאר­שבע, החלו לחצים על היו"ר, יאיר לויטה ז"ל, לפטר את קשטן. לויטה לא נכנע, וקשטן ענה לו ב­15 משחקים ללא הפסד. זו היתה כפר­סבא היעילה מול נתניה הנוצצת שחילקה שישיות למכבי תל­אביב ובית"ר ירושלים והחטיפה לכפר­סבא 5­2. בסוף זכתה כפר­סבא באליפות, כולל משחק הכתרה ידוע לשמצה במכתש נגד שמשון, 0­0. זו היתה הפעם הראשונה שקשטן נראה בוכה.מדי יום רביעי, בדיוק בשמונה בערב, היה ק שטן פוקד את בית משפחת שרף, לעוגה אצל לאה. "אף פעם לא חזרתי על אותה עוגה. ישבתי בסוף עם ספרי בישול כי נגמרו לי המתכונים", מספרת שרף. קשטן ניצל את המפגשים כדי להחליף רשמים מקצועיים עם שלמה, גם לפני המשחקים נגד בני יהודה, הקבוצה עליה הופקד שרף."תיכנס לאוטו של קשטן ותבין מי זה המאמן", מסביר יאני, שהיה הראשון בבני טיפוחיו. "אם אתה תמצא שם גרגיר אבק, תקבל ממני הרבה כסף. הכל במקום, על המדפים. ככה נראתה אז כפר­סבא".כפר­סבא חזרה ארצה ממסע קייצי בארה"ב עם ג'ט­לג נוראי. ההכנה היתה לקויה, לא הובא חיזוק, פתיחת העונה היתה קטסטרופלית, אפילו שום הודח מתפקיד הקפטן ויאני מונה במקומו. לצד ההסתבכות בתחתית, ההשפלה הגדולה הגיעה ב­5 בפברואר 1983, עם ההפסד המדהים 0­2 בגביע ללזרוס חולון, ליגה ב'. קשטן ביקש להתפטר, אבל שרף התערב וביקש מלויטה לאפשר לקשטן להמשיך. הלחץ והציפיות גרמו להתמוטטות, ואחריה לירידה. בפעם הראשונה ירדה אלופה שנה אחרי האליפות.ואז הגיע אליו שוב טלפון מרגב. קשטן חזר ללוד, והודיע לכולם שיוצאים למחנה אימון בגרמניה, הפעם הולכים בגדול. בקבוצה התאמנו אז חמישה שחקני נוער. רגב אמר אז לקשטן שהוא מוותר על הנסיעה ושיצרף במקומו את הנער הזה שלא מצא מקום בנוער של מכבי תל­אביב, יעקב הלל.לוד, עם שמוליק רוזנטל, הגיעה לקלן וכבר בתחילת האימונים יעקב בוזגלו ושלמה חביב סחבו רגל. בקבוצה פנו לרוזנטל וביקשו ממנו שיסדר לשניים רופא, והוא סידר את הרופא של קלן. קשטן שמע ומיד אמר שאם השניים הולכים, שגם רוזנטל הפצוע יצטרף אליהם. רוזנטל אמר לו: "שאני אלך לוטרינר הזה?". קשטן רתח: "איזה חבר אתה? את החברים שלך אתה שולח לוטרינר ואתה הולך לרופא מומחה? אם ככה, אתה לא הולך".קשטן ורוזנטל זו היכרות של שנים, עוד מהפועל פתח­תקוה. חיכוך של שניים בעלי כוח. רוזנטל היה מקורב מאוד לרגב. קשרים עיסקיים. השחקן אמר למאמן: "לא רק שאני נוסע, כשאנחנו חוזרים ארצה אתה לא בקבוצה".המאמן החליט במקום שרוזנטל לא ממשיך בלוד ורגב ביקש ממנו שיירגע. משחק אימון ראשון בארץ נגד בית"ר ירושלים, קשטן רשם על הלוח את 16 השחקנים למשחק. כשסיים פנה לרוזנטל ואמר לו: "אתה לא בקבוצה, צא החוצה". רוזנטל לא הסכים. קשטן עזב את השחקנים בכעס והלך לחדרו. יעקב בנודיס, הקפטן, נכנס אליו ואמר בשם השחקנים: "אנחנו א חריך". רוזנטל קלט את מעמדו והחליט לעזוב. עקשנותו של קשטן רשמה ניצחון ראשון.קשטן שמע שללופא קדוש, שהשיג שתי עליות עם המועדון, היה מנהג קבוע ומוצלח. כל שבת בבוקר הוא היה מופיע אצל משפחת בנודיס, אוכל בורקס ושותה קפה. קשטן מימש את המנהג בהצלחה. לוד הגיעה עד לחצי הגמר נגד מכבי תל­אביב, בבלומפילד, והפתיעה בפנדלים.קשטן הדהים עם ההרכב לגמר. אברהם לב, הבלם הקשוח, נותר על הספסל ובמקומו שולב הלל בן ה­18 כמגן שמאלי. יעקב בנודיס מספר שהלל קיטר אז על ההסבה. הלל: "מבחינתי זה היה מדהים אז לשחקן נוער להשתלב בקבוצה בוגרת זה לא היה קל כמו היום. אז שחקנים היו קבועים".למרות התואר ההיסטורי החליט קשטן לעזוב כשקיבל את ההצעה לאמן את נבחרת הנוער. הוא יצא לקובלנץ עם הנבחרת לעשרה ימי גיבוש והכרה. אפילו הקמע הלל היה במשלחת. באגף אחד היו חדרי השחקנים, צמודים זה לזה. באגף השני ישן קשטן עם ראשי המשלחת גד גולינסקי ומשה פרנסיס. קשטן דרש משמעת, כיבוי אורות ב­11 בלילה. לא היה צורך אפילו לבדוק אותם, לא היתה איתם אפילו עבירת משמעת אחת. אבל אחרי שקשטן הלך לישון, החלה החגיגה.שחקנים ברחו לעיר. אחד מהם החזיק במשך שישה ימים בעלית הגג בחורה מצרפת, הביא לה אחרי כל ארוחה מגש לחדר. "עזוב שדרור לא ראה". סיפר אחד מהם השבוע, "שחקנים לא ראו". 4 שעות האפטר היחידות הפכו לחגיגת גניבות בעיר. השיא היה בערב האחרון, יום לפני הטיסה. מסיבת הסיום היתה בנוכחות ראש העיר, ישיש שאשתו היתה צעירה ממנו ב­40 שנה. הגברת הצעירה נדלקה על אחד השחקנים, עשתה לו עיניים כל הערב, לקחה אותו לשירותים בבניין, ביצעה בו את זממה והעניקה לו שרשרת זהב.עם החזרה מהמסיבה וכיבוי האורות החליטו שני שחקנים, מאיר חנוכה ואשר ששון, לספח את בקבוק הטיפים שעמד בלובי. היו בו 100 מארק במטבעות. ב­5 בבוקר היתה הטיסה הביתה, אבל שתי המלצריות החלו לצעוק בלובי. אחרי הכל, נבחרת הנוער הישראלית היתה האורחת היחידה במקום. פרנסיס הוציא מהכיס 500 מארק, העיקר להשתיק את הפרשה. קשטן היה בהלם. הנבחרת היתה בוינגייט כשהתפוצצה הפרשה, ששון היה בכלא צבאי. חנוכה הפיל עליו את התיק, ששון יצא מהכלא וסיפר את כל הסיפור, מעטים יצאו נקיים.קשטן לא שיער שיואשם או ייענש וטען בפני ועדת החקירה שהוקמה שלא ידע על המתרחש, אבל במהלך נסיעה במכונית, במהדורת החדשות, הוא שמע שהורחק מאימון הנבחרת למשך שנה. "נראה לנו כי המאמן נכשל בכל הנוגע לאספקט המשמעתי בגדר תפקידיו, וחוסר הקומוניקציה בינו לבין שחקניו מעמיד בספק את מנהיגותו וכושרו לשמש כמאמן הנבחרת", נקבע בהחלטה.גולינסקי, יו"ר המשלחת, טוען עד היום שנעשה להם עוול. "ההתאחדות הפסידה מאמן טוב. אנחנו לא אחראים על מעשיהם של בחורים בני 18. לא נסענו עם אסירים, נסענו עם שחקנים. דרור הרגיש פגוע מאוד".השחקנים שהודו במעשים נענשו בצורה חמורה, כמה מהם קיבלו גט סופי מכל נבחרת שהיא, רק אחד מהם קיבל חנינה, עופר דגמי: "אין לקשטן יד בזה, הוא לא יכול היה לדעת בחיים. אתה יודע מה זה ילד ערמומי? ממושמעים כלפי חוץ, אבל בחוץ שלא נדע. אם הוא היה יודע, חבל על הזמן, היה מעיף שחקנים קיבינימאט".הערעור של קשטן נדחה, ועורך דינו, ארנון שוטלנד, אסף את דרור ואשתו צפירה למכוניתו וביחד נסעו כדי להחליט איך ממשיכים הלאה. שוטלנד: "הנסיעה הזו היתה אחד הרגעים היותר קשים באותה תקופה. דרור היה שבור לחתיכות ואז אתה אומר לעצמך 'רגע, רגע, זה לא המקצוע בשבילך כי העור שלך דק מדי'". שוטלנד עוד הציע להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אבל דרור כבר היה כבוי. "הנח לזה", הוא אמר.רגב שוב נזעק לעזרת ידידו וניסה לשדך בינו לבין בית"ר ירושלים. רגב אמר למשה דדש: "קחו מאמן שעוד יהיה גדול". דדש בהתחלה הסתייג, בסוף השתכנע. בעונה הראשונה שלו בבית"ר הקבוצה רצה לאליפות. קשטן נאלץ לתמרן בין הרבה אגואים בקבוצה, נפשות סוערות. נפתח אפילו אגף למעשנים בחדר ההלבשה אחרי משחקים. יוסי מזרחי כיבד את חנן אזולאי בקנט, שלמה שירזי ואודי אשש ירדו על מרלבורו, קשטן הצטרף אליהם עם טיים.הפרוייקט הכבד ביותר של קשטן היה שירזי. שחקן בעייתי, שקשטן עשה ממנו שחקן ענק. שירזי: "הוא היה האנטיביוטיקה שלי. היה לוקח אותי לשיחה בארבע עיניים, לא הייתי מסתכל לו בעיניים, לא עניתי לו. הוא היה תותח ונשאר תותח. האבא מספר אחת. הוא קלט את הראש שלי והיה אומר לי: 'שב פה, יא פושטק קטן'. כשהוא נסע לחו"ל לאיזה עניין, הוא היה חוזר עם מצית ופאקט מרלבורו, בשבילי. איזה מאמן מביא לשחקן שלו סיגריות?".שירזי לא היה מגיע לאימוני בוקר, האיש לא מסוגל לישון בלילה. בוקר אחד העיר קשטן את שירזי, קנס אותו ב­2,000 דולר ואמר לו: "מהיום אתה תהיה חצי שעה ל פני כולם בחדר ההלבשה". פעם אחת הוא תפס אותו בקזינו ב­3 לפנות בוקר. "הוא היה שואל אותי לפעמים: 'כמה חשיש עישנת בלילה?' אם הייתי עובר את הקו, זה היה סוף הדרך. והוא נתן לי בראש, חבל על הזמן". והוא היה דיסקרטי כמו הכור בדימונה. כשהייתי מזהה את העצבים שלו, כשהוא היה נהיה אדום ונעשה כמו איזה דורבן, הייתי מבין שהכנרת ירדה ובורח ישר לצד השני של המגרש".אברהם לוי לא ישכח לעולם את אמצע פברואר 1986, משחק הבית נגד נתניה, מחזור 17. 9,000 דולר היו חייבים לאורי מלמיליאן, שהראה את חוסר שביעות רצונו באימון. עשה טובה שהתאמן. בערב לפני המשחק הלכה הקבוצה ל'בני דגים', שם הודיע קשטן ללוי ודדש: "מחר אני לא מלביש אותו". מלמיליאן: "היתה לי הרגשה, אמרתי את זה ליוסי מזרחי. הוא לא האמין. באתי לאברם ואמרתי לו שייתן לי ללכת לאימון נבחרת אבל קשטן אמר: 'שיבוא מחר, עוד לא הודעתי מי ה­16'. לא הכנתי את עצמי למשחק, ידעתי שלא אתלבש".לוי אמר לקשטן: "בית"ר תפסיד, אורי ינצח". שעתיים לפני המשחק נכנס מזרחי לחדרו של קשטן ואמר לו: "דרור, היום אתה חופר את הקבר שלך בבית"ר. תלביש אותו, לפחות יחשבו שהוא פצוע". קשט ן ענה לו: "אם לא תצא מהחדר, גם אתה לא תשחק". בית"ר הפסידה 1­2, התרחקה מהאליפות, קשטן חטף יריקות.את מלמיליאן החזיר קשטן לאחר שיחת בירור. השניים לא דיברו גם לאחר שמלמיליאן כבש נגד שמשון את שער הניצחון בגמר הגביע והביא לקשטן תואר שלישי. בקיץ, במלון שלום בבית וגן ערך המעסה איציק קמרי בין השניים סולחה. לא תקשורת, לא מצלמות. מלמיליאן: "התעצבנתי, אבל הוא עשה את מה שצריך היה לעשות. הייתי עושה היום אותו דבר, אולי מודיע לשחקן קודם. ברגע שהמאמן גם סמכות, השחקן חייב לתת יותר".אחר­כך באה עונה נפלאה לבית"ר. קשטן שיחק עם ההרכב הכי מטורף בארץ. שני מגינים שלא יורדים מרחבת היריב, שני דפנסיבים שבועטים לשער, סמי מלכה ומלמיליאן שכבשו 29 שערים ביחד ואוחנה, שכבש בצרורות. סוללת חלוצים, אחד מרמת­גן, אחד מאנגליה, גארי ונדרמולן, ומלהטט מברזיל, דידו שמו. הקפטן חנן אזולאי התחנן למשחק הגנתי. קשטן ענה לו: "ננצח 4­2, אבל ננצח וניקח אליפות".על הפסטיבל העיבה מערכת היחסים עם היו"ר רוני בר­און, שדרש להפסיק לייבש את דידו, שהביא את הסעיף למאמן. בר­און דרש מקשטן לפני אחד המשחקים: "תרכיב את דידו". קשט ן ענה לו: "שב בשקט ואל תתערב. אני קובע מי ישחק". השיחה הגיעה לטונים קשים מנשוא. "ג'וק מסומם" ו"אתה כזה קטן בשבילי", היו שיאי הצרחות. בר­און, השבוע: "לא דיברנו בינינו עד שהיה ברור לשנינו מי עשה את השריפה. שנינו אנשים אינטיליגנטים, שנינו גם ידענו להתפייס". בר­און מעיד על עצמו היום שהוא ידיד קרוב של קשטן. "הערך המוסף שלו כבעל מקצוע הלך והשתכלל, ככל שהתחבר לזה המימד להפוך את בית"ר מספרינטרית לרצה למרחקים ארוכים. קשטן הוא איש הגון באופן קיצוני. הוא עקשן גדול שזה משרת הרבה פעמים דברים חיוביים ולא פעם זה מתקיל אותו".זו היתה האליפות השניה של קשטן, מה שהביא אותו לחתום במכבי חיפה, ולרשת את ארבע שנותיו המופלאות של שרף. אבל המכות ניחתו עליו אחת אחרי השניה. ב­11 ביולי נהרג השוער אבי רן ז"ל בתאונה בכנרת. הפעם הראשונה שפגש את הקבוצה היתה בלוויתו של השוער. "אני הפסיכולוג הכי טוב", אמר אז לראשי הקבוצה ששאלו אם יש צורך בכזה. ניר קלינגר זוכר שקשטן הגיע בערב ההוא לחיפה יחד עם שרף ומצא את קלינגר, אחרי זריקת הרגעה, זרוק על הריצפה. קשטן עודד את קלינגר בן ה­21, אחר­כך גם מינה אותו לקפטן. "הוא היה מאוד אבהי, מאוד רגיש, זה קנה אותי".במהלך העונה חתכה העיתונות את הקבוצה ובמיוחד את קשטן, והוא סגר יותר ויותר את הדלתות. כלפי השחקנים הוא היה הרבה יותר רך, הבין לליבם. היו"ר יצחק אביעד: "היום הוא עוד הרבה יותר פתוח. אז הוא סירב לפגוש עיתונאים אחרי משחקים, והאינתיפאדה של העיתונות רק היתה בעוכרינו".את דניאל בריאלובסקי קשטן סיפסל לפני המשחק נגד בית"ר ת"א, בטענה שהדרום אמריקאי לא מתרגל לסגנון האירופאי ועוד מעז לענות. היחסים בקבוצה הפכו לבלתי נסבלים. אם יש דבר שקשטן שונא זה הדלפות מחדר ההלבשה, ובחיפה הכל יצא החוצה, ציטוטים מדוייקים.למרות הניצחון 10­0 על מכבי תל­אביב, ההנהלה כבר החליטה שלאור היכולת הבינונית, שהיתה שווה פלייאוף תחתון, דרור לא ממשיך. בני ברנשטוק, אז הגזבר: "כל מאמן שאומרים לו שהוא לא ממשיך, לוקח את הרגליים והולך הביתה. קשטן הזמין אותנו הביתה לארוחת ערב ונפרד מכולם בצורה הכי ידידותית. בלי מרירות. הוא אמר לנו 'תמיד אנחנו נשמור את הזכות להיפגש בעתיד'".לבית"ר ירושלים בעידן פוסט קשטן היתה טראומה. מאמנים באו והלכו, הקבוצה נכשלה. מהר מאוד רצו לקשטן וביק שו ממנו לחזור. מזרחי פרש, קשטן חזר, אבל הקבוצה לא הצליחה להתרומם. מה שהציל אותה היה הגביע והרעב הגדול של מלמיליאן לעזוב למכבי תל­אביב עם תואר. בגמר חיכתה להם האלופה, מכבי חיפה.חנן אזולאי, הקפטן, היה מקורב מאוד לקשטן. בעונות הראשונות שלו בקבוצה, קשטן היה יוצא ממגדל ימק"א, הולך ברחוב המלך דוד עד לבית מספר 10 ועולה לביתם של חנן ועדי אזולאי, עד שיתפזר העשן. ב­89' אזולאי סבל מפציעה קשה, רסיסי עצם התפזרו לו בקרסול, אבל בחצי הגמר הוא הריח את הפגישה השלישית שלו עם הנשיא. ביקש מקשטן לשחק, קשטן סירב. "אתה פצוע", הוא אמר לו. בחצי הגמר הוא הכניס אותו בדקה ה­90 כדי להעביר זמן. בגמר הוא נכנס בהארכה, בישל לאבי כהן את השער. אזולאי השבוע: "בגמר לא הנפתי את הגביע. לאורי היה מגיע להניף גביע, כי הוא עזב. אם קשטן היה מבקש, הייתי נותן לו, כי הנפתי שניים לפני כן. אם זה היה מגיע בצורה נקיה אין לי בעיה. עד היום לא יודע למה הוא עשה לי את זה, הוא לא מדבר, זו בעיה. אני לא מקבל את ניתוק המגע הפתאומי הזה".גם לאחר הרפתקת קרית­אונו נשאר קשטן חבר טוב של חזי ויטקובסקי. במשך שנים הם היו נפגשים פעם בש בוע כדי לשחק רמי, עם גיסו המנוח של ויטקובסקי, יהושע אדיר, ועם נסים בכר. ויטקובסקי הביא אותו בקיץ 1989 להפועל רמת­גן שחזרה לליגה הלאומית אחרי 6 שנות גלות.קשטן נדהם מהרמה הנמוכה, טען שלשחקנים חסרים יסודות בסיסים והתחיל לנקות את האורוות. כשתפס את שוקו נומדר מתחבא בשיחים באימון כושר, שלח אותו מיד הביתה. לא עזרו לויטקובסקי הטיעונים שנומדר הוא הסקורר וחתום לעונה נוספת. המאמן מחק אותו. גם את אבי ברשצקי, הכוכב המקומי, שלח הביתה. ברשצקי: "אני הייתי אשם. עשיתי לו שביתה איטלקית באמצע אימון. הוא הזהיר אותי מראש. אמר לי שאם לא אתאמן, אני לא אשחק". אחרי הירידה הכואבת הוא לקח לעצמו שנת שבתון ופתח בית­קפה בכפר­סבא, 'המושבה'.אבי לוזון הפסיק את השבתון של קשטן. מאחר שבצד העיסקי לא הלך לו כמו בצד המקצועי הוא נענה לאתגר. הצעד הראשון היה הדחת אייל בגלייבטר מתפקיד הקפטן ומינוי רן בן שמעון הצעיר במקומו. בגלייבטר היה פגוע, אבל הפיחות במעמדו נמשך. באחד האימונים הוא בעט כדור מחוץ לתחומי המגרש. בימים כתיקונם היה כבר מי שהיה מחזיר את האבידה אבל קשטן שלח אותו להביא את הכדור תוך כדי צעקות שאין פ ריבילגיות לאף אחד.העולה החדשה סיימה ראשונה בפלייאוף התחתון, אבל היו לא מעט מתיחויות. קשטן הספיק להסתבך עם משפחת מנדל, משולטות במועדון. עופר הוא בנו של נחמן, עד היום יו"ר האגודה. שרה, האמא, לא אהבה שקשטן מקפח את בנה היקר וכשעופר ישב על הספסל, שורל'ה היתה עומדת ביציע הכבוד ומקללת את המאמן, לפעמים באידיש.בסוף היה צריך לחתוך אם קשטן ממשיך או עוזב. אבי לוזון: "בתחילת אפריל באתי אליו ואמרתי לו 'אני מעוניין להחתים אותך לעוד שנה'. נתן לי את התשובה 'איחרת'. אמרתי לו 'מה זאת אומרת?' אמר לי 'לא דיברת איתי, אז חשבתי שאתה לא מעוניין. אני כבר בדצמבר סוגר לי את העונה הבאה. סגר עם בית"ר. עוד לא הייתי מנוסה בכדורגל, אבל זה נראה לי מוזר שבדצמבר צריך לדבר על העונה הבאה".בבית"ר לא ספרו את קדוש שהעלה אותם ורצו לזרועותיו של קשטן. רוחות של תחיה נשבו במועדון, והבן האובד אוחנה כבר שכח את אירופה. קשטן הפך אותו לבן המועדף.קדנציה שלישית היתה נדירה, במיוחד בבית"ר, אבל גם בקדנציה הזו קשטן רצה להביא תואר, למרות העליה מהארצית. סרגיי טריטיאק, מגינה הימני של צ'רנמורץ אודסה, שיחק לראשונה בחיי ו כבלם אחורי דווקא מול עיניו הבוחנות של קשטן, שהחליט להמר עליו. עם התגלית מרמת­גן, רונן חרזי, ואוחנה, הם הדהימו את הליגה, וקשטן זכה באליפות השלישית שלו, תואר רביעי בבית"ר בארבע עונות. קשטן לא התאפק ואמר בראיון נדיר לאחר האליפות: "מה שמייחד את קשטן זה או שהוא עושה היסטוריה, או שהוא משחזר אותה". אוחנה: "הוא לא מקלל, לא מעליב, לא מנבל פה, אוהב לצחוק ולבלות, מעולם לא השתנה. מעולם הוא לא איחר לאימון, לא לקח בקלות ראש דברים, מחפש שלמות. מכבד אנשים, לא מתנשא. האדם מבחינתי הוא מדהים. מעבר לזה שהוא מאמן ענק, הוא אדם ענק".העונה הבאה היתה הרבה פחות מוצלחת, והקבוצה מצאה את עצמה נאבקת עם באר­שבע על מקום בגביע אופ"א, רחוק מהצמרת. כמה מחזורים לסיום נדהמו בבית"ר לקרוא בעיתון שקשטן חתם בהפועל חיפה. השמועות שיקח איתו לחיפה את יעקב אסיאג ואולג קושלוק הוכחו מאוחר יותר כנכונות. ממעמקי המקום האחרון ניצחה חיפה את בית"ר 3­1 ברדיוס באשדוד, ובמחזור האחרון חטפה בית"ר תבוסה מחפירה, 2­8 נגד בני יהודה. באר­שבע הגיעה לאופ"א. דדש אמר על קשטן: "הוא מכר אותנו". מאוחר יותר השלימו השניים. המאמן סיכם בחיפה על חוזה לשלוש עונות למעלה ממאתיים אלף דולר בעונה, סכומי עתק באותה תקופה. טל בנין וראובן עטר פגעו לו במנהיגות ולא היה לו מענה ובטח לא גיבוי מרובי שפירא ז"ל. בחיפה טוענים שקשטן קרא שיחה עליו שהתנהלה בין השניים במרחק של יותר מעשרה מטרים ממנו.על בנין הוא אמר שהוא מחבל לו בקבוצה, את עטר הוא הישעה מפעילות. באמצע ספטמבר 1994, במהלך בדיקות רפואיות לשחקנים לצרכי ביטוח, נקרא הרופא לחדרו של המאמן, שהתלונן על חולשה. הרופא הורה לו להגיע מיידית לרמב"ם. ביקשו להזמין לו אמבולנס, אבל קשטן התעקש להגיע בכוחות עצמו. האיבחון היה התקף לב קל. קשטן צונתר מיידית ואחרי שלושה שבועות חזר לפעילות, ללא הסיגריה הניצחית.התקופה בבית החולים לא היתה קלה. הוא חשד ששרף מנסה לדחוף את אלי גוטמן לתפקיד המאמן וניתק איתו קשר. שרף שלח מסרים שגוטמן לא נהנה אצל שפיגל במכבי חיפה, והמליץ לשפירא שימנה אותו כעוזר, עד שיחלים. קשטן טען כי שרף לא שאל אותו לפני ומחק את שרף מרשימת הנאמנים.קשטן נשאר במלחמה גלויה עם כוכביו. שפירא עשה סוף לסיפור, כשקשטן הלך הביתה ובנין ועטר נשארו. שנים מאוחר יותר הודה שפירא שאם יש צעד שהוא מצטער עליו הוא עזיבת קשטן. כשאתל, אמה של צפירה, נפטרה, שפירא הגיע לשבעה, והשניים השלימו. הם היו בקשרי ידידות הדוקים עד למותו הטרגי של רובי בניגריה.לשרף לקח חמש שנים להשלים עם קשטן, אבל לא להחזיר את ידידותו. תחילה שלח שרף את בנו של קשטן, תומר, לדבר על ליבו, אבל קשטן התעקש. בסופו של דבר, בקיץ 99', הופיעו הזוג שרף, בביתם של הקשטנים ברחוב ביאליק בכפר­סבא, והניחו בידיהם הזמנה לחתונת בכורו של שרף, אבי. קשטן נענה אבל היחסים לא חזרו לחמימותם.התחנה הבאה היתה מכבי תל­אביב, הקרם דה לה­קרם של המאמנים. קשטן הגיע לשם אחרי האליפות השניה של גרנט וגמר עם דאבל. קיץ לפני, הוא נדלק על שעון הקארטיה פאשה של ניר קלינגר שהבטיח לו לתת לו אותו בליגת האלופות. אחרי השער של קשנצב בציריך הוא אמר לו: "הרצועה כבר אצלך". אבל גראסהופרס עלתה בבלומפילד. בהמשך הוא הושיב את נמני על הספסל ונתן לחג'ג' לעלות בהרכב, ברבע הגמר בחיפה. אמיר שלח היה עף אצלו בהרבה אימונים.מכבי ת"א השאירה אצלו את הצלקת הגדולה ביותר כמאמן. הוא לא שוכח את אותו טלפון במהלך החתונה של משפחת סלובטיק, בו בישר לו לוני הר ציקוביץ' כי יסיים את עבודתו בקבוצה, למרות שהמועדון זכה בדאבל לאחר 19 שנים. עד היום הוא לא שוכח להם כלום. סימן אותם. דרור הוא הרי מהאנשים ששומרים טינה עמוק בבטן.קשטן נאבק עם מכבי ת"א בבוררות וזכה לקבל רק פיצוי קטן, 100 אלף שקל, שמכבי אפילו עירערה על גזר הדין, לא לפני שהרציקוביץ' כינה את הפיצוי כדמי רחמים. חצי שנה הוא ישב בבית, עד שקיבל את הטלפון ממשה תאומים וחברת הניהול שלו, רגע אחרי שמשה סיני הולך הביתה באמצע העונה. קשטן קיבל את הקבוצה אחרי מועד ההעברות, עשה תימרונים בהרכב, נתן לשמעון גרשון אשראי רחב, נקם בגרנט, שמונה במקומו במכבי תל­אביב, בניצחון מדהים בדרבי, 2­1, והציל את הקבוצה מירידה.קשטן המשיך לשבור שיאים. חזר לבית"ר לקדנציה רביעית, אצל דדש, עונה אחרי אליפות וזכה באליפות החמישית שלו.זו היתה התקופה שקשטן החל לסגל לעצמו מראה אחיד. כל קיץ הוא ממריא לניו­יורק, חופשה מוקפדת, מגיע לבלומינגדיילס. 20 חולצות תכלת של ראלף לורן, 35 דולר לחולצה. סט מכנסי דוקרס, פנסים. ז'קט כחול ממשי ולאחרונה גם מעיל קשמיר ארוך, למשחקים חוץ קרים במיוחד. את החאמסיקות מספק לו אדינגר, אותו מגן כפר­סבאי, עימו הוא היה חייב לדבר כמעט כל שבוע.העונה שאחריה בבית"ר החלה רע. הקבוצה התרסקה, 0­6 בליסבון נגד בנפיקה. קשטן לא הצליח להתרומם באירופה, נעל את פיו לחלוטין. ערב המשחק נגד גלזגו ריינג'רס בגביע אופ"א ביקש סטפן שאלוי לדבר איתו, קשטן אמר שידבר איתו לאחר האימון, אבל שאלוי סירב. קשטן זרק אותו לכל הרוחות ולא דיבר איתו עד לאחר המשחק עם הסקוטים, אותו ראה הכוכב ההונגרי מהיציע. במקומו של שאלוי שיחק בהופעת בכורה קובי ראובן, שקרע את השריר בדקה ה­30.אישטוון האמר ביקש לצאת להונגריה לחופשה, נענה בשלילה, וכאשר סבתו נפטרה, היה בטוח קשטן שהבחור תפר סיבה סנסציונית וסירב לשחרר אותו ללוויה. האמר לא סלח לו עד היום. בסוף העונה הזו, בדרך להפועל תל­אביב, הוא הוריש את התפקיד לאוחנה. "אני לא מתבייש להגיד שאני מתייעץ איתו. התקשרתי אליו בשנה שעברה כדי לשאול אם להתפטר מבני יהודה. הוא אמר לי שלא".רביעיית המנהלים בהפועל תל­אביב יודעת איך להתנהג עם קשטן, שהביא להם לפני שנתיים דאבל היסטורי. קוראים לו המנכ"ל. יודעים שבשביל שקשטן יהנה מהעבודה הוא צריך שקט. למאמן יש היום בהפועל אוטונומי ה אפילו על אבי תקוה, שנרכש בכסף גדול וישב על הספסל. איתו הם עדיין לא עברו יותר מיומיים קשים. הם רק חוששים מהרגע שבו ריצ'רד נילסן יחזיר את המפתחות וגברי לוי ירים טלפון אז הם יהיו בברוך. קשטן, 18 שנה אחרי קובלנץ, צריך לסגור מעגל קטן ולהוכיח לאנשי ההתאחדות שרק הם הפסידו.