המורה, אותך לכל העולם בן קרפל ומארק ליפוברובסקי הקימו תנועה שחושפת את העוולות במערכת החינוך אורנה נירנפלד 14/03/02 כתב הסרבנות של קציני צה"ל נגד השירות בשטחים היווה ככל הנראה קטליזטור לתלמידי בתי ספר באזור לפעול. אולי אחרי שראו התלמידים כי אפילו כלפי המערכת הצבאית ­ פרה קדושה בשחיטה מתקדמת ­ מסוגלים לעלות קולות של התרסה, הם החליטו לקום ולעשות מעשה.עד כה היתה מועצת התלמידים הכתובת לבעיות התלמידים. אולם קבוצה חדשה שקמה לאחרונה מותחת ביקורת נוקבת על מועצות התלמידים, והחל מיום שלישי הקרוב יוכלו תלמידי בתי הספר התיכוניים להפנות את תלונותיהם אל חברי אותה קבוצה ומשם יועלו הבעיות באתר חדש ברשת האינטרנט.את הקמת האתר, "אחוות התלמידים" שמו, יזמו שני תלמידי בית הספר "הריאלי", בן קרפל ומארק ליפוברובסקי. יו"ר התנועה מאשים את מועצת התלמידים בכך שאינה מצליחה להוות כתובת למצוקות התלמידים ומבטיח כי הם יהיו הדור הבא שינהיג את הנוער בחיפה, ואולי גם בתל אביב ובירושלים.האתר החדש הינו חלק מתנועת "אחוות התלמידים" ששמה לה למטרה לטפל בעוולות, שערוריות ומחדלים של מערכת החינוך, כפי שהגדירו שני יוזמי ומקימי האתר. במסמך שהפיצו הוגי הרעיון, קרפל וליפוברובסקי, בקרב אנשי חינוך, תלמידים הורים וכלי הת קשורת, כותבים השניים: "אנו, נערים ונערות שבעוד זמן קצר נחצה את הסף ונעבור לעולם המבוגרים, רוצים להסב תשומת לב כל למעשים, תכנים ונוהגים של מערכת החינוך, הגורמים תיסכול ותחושת אי­צדק ופוגעים בכבודנו. אנו רוצים לדבר כל עוד אנחנו בני עשרה ­ כל עוד אנחנו צעירים ורגישים".פנייתם האמוציונלית של השניים מתארת את הקושי שבחייהם, שנובע, לדעתם, מאנשי החינוך. לדבריהם, הקושי נובע מ"קשיחות לבם וקהות חושיהם של אנשים אשר לעיתים אינם מכבדים את מקצועם", ומוסיפים כי ייתכן שהסיבה לכך היא "אובדן מוטיבציה, הנובע משנים רבות מדי של עיסוק בחינוך. אולי מתוך התאמה לקויה למקצוע עדין ורגיש כל כך, אולי תיסכול מקצועי שבעולם כה תובעני מתגמל כל כך מעט ­ ולעיתים אף מתוך וולגריות וגסות רוח לשמה".הרעיונות הבומבסטיים שמעטרים את סיסמאות המצע של "אחוות התלמידים" מסגירים את היות השניים עדיין בגיל העשרה, ולראיה מכריזים השניים השבוע באוזני "זמן חיפה" כי שמו להם למטרה "לנסות ולשפר את מערכת החינוך". אמירה תמימה למדי. עוד מבטיחים השניים, כי "במסגרת האינטרנט, נחשוף סיפורים אישיים חדשים של תלמידים ותלמידות שנפ געו ממערכת החינוך, סיפורים שאנחנו לא היינו הראשונים ששמעו אותם, אך היינו הראשונים שהקשיבו והציעו פתרון". בנוסף, מבקשים קרפל וליפוברובסקי להדגיש, כי "מטרתנו הסופית היא להעלות לדיון ציבורי בעיה חמורה, וזאת בלשון המעטה, בעיה שאינה מטופלת כראוי לדעתנו".במילים אחרות: חברי התנועה מתחייבים בפני המצטרפים "להוציא לאור את האמת לגבי מה שקורה בבתי הספר, עובדות אשר בעלי עניין מנסים להשתיק. שתיקה זו אינה יכולה להימשך עוד כיוון שהגיעו מים עד נפש ללומדים במערכת החינוך". למען הדורות הבאים לעת עתה מונה תנועת "אחוות התלמידים" בסך­הכל עשרה תלמידים ­ ראשי מאבק מכל בתי הספר התיכוניים בעיר, שבראשה עומדים בן קרפל וסגנו, מארק ליפוברובסקי, המשמש גם כדובר. לתנועה יש גם יועץ משפטי, "על מנת שלא נסתבך", מסביר קרפל.בימים אלה פועלים היו"ר וסגנו על הרחבת הפעילות אל מחוץ לכותלי חיפה, במטרה לגייס למאבקם במערכת החינוך תלמידים מכל רחבי הארץ. בכוונתם של יוזמי התנועה לפנות גם אל משרד החינוך, בצירוף חתימותיהם של כל חברי התנועה, על מנת להביע רצינות ולצבור תמיכה ממסדית להחלטתם."לפני חצי שנה קיבלתי טלפון מאדם שמעולם לא הכרתי, שהציג את עצמו כמארק", מספר השבוע קרפל ל"זמן חיפה" על הולדת התנועה. "הוא אמר לי ששמע מה אני מתכנן לעשות, והציע את מלוא העזרה. לפני ארבעה חודשים התחלנו לפעול. עברנו בכל בתי הספר בעיר, ובחרנו את האנשים הכי מתאימים מכל בית ספר. הפכנו את התנועה לדבר מאורגן, בדיוק כמו בחברה".מאין נבע הצורך בהקמת תנועה שכזו?"אני רואה את עצמי כמי שנפגע ממערכת החינוך. מוסדות החינוך, שאמורים לתת לנו כלים לחיים לעתיד, עושים בדיוק את ההיפך על­ידי דיכוי התלמידים, השפל תם ורמיסת כבודם. אותי השפילה מורה אחת, כמו שאף אדם אחר בעולם לא עשה לי קודם לכן. כעת הגיע הזמן שנגיד די, נמאס. אני בהחלט רואה בנו קבוצת לחץ, שיודעת בדיוק מה שהיא רוצה להשיג. אנו נביא את העובדות וניתן לציבור הרחב לשפוט".למה שהתלמידים הנפגעים ירצו להצטרף אליכם?"עד היום כל אותם תלמידים חיו בפחד. אנחנו ניתן להם גב. נביא באתר עדויות מצמררות של תלמידים ותלמידות שדוכאו והושפלו על­ידי מוריהם. אני בטוח שאחרי הפירסומים יהיו מורים שיועזבו או יעזבו את מערכת החינוך".ואתה לא פוחד להיפגע?"אני כבר נפגעתי, ובאמת אין לי מה להפסיד. חוץ מזה, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית ואין לי ממה לפחד. כל אחד רשאי להתארגן מתי וכמה שהוא רוצה. ממה יש לי לפחד? הגיע הזמן לחשוף את האמת, איזה שד עומד מאחורי כל המושגים של מערכת החינוך. הרבה אנשים שהיו קשורים למערכת החינוך בעבר, ואפילו בהווה, אמרו לי, 'עזוב, אל תנסה אפילו, כי לא תצליח'. הם אמרו לי שהרבה אנשים יודעים היטב מה קורה במערכת החינוך, אך אף אחד אינו ממהר לתקן, כי לכולם ברור שמדובר בדיקטטורה מחתרתית. ברור לי שהמורים ימתחו ביקורת על כך שאני תמיד עונה, ולא שומר דברים לעצמי".אתה יכול לתת דוגמאות למקרים שהגיעו לפירסום באתר?"כעיקרון, אנחנו רוצים לצאת ביום שלישי, ,19.3.02 עם הפירסומים באופן קולקטיבי, כדי לתת הרגשה טובה לפונים. אחת הדוגמאות היא תלמידה ב'ריאלי', שבאופן קבוע קיבלה ציונים לא טובים אצל מורה מסוימת. פעם אחת, כאשר הגישה לה בחינה בעילום שם, היא קיבלה טוב מאוד. הדבר הכי אופייני אצל מורים זה שהם מסמנים תלמיד, ואח"כ קשה לו להוכיח להם שהוא אכן אדם טוב."בעוד שאת בני הנוער מנסים ללמד שלא לשתות משקאות אלכוהולים ובוודאי שלא לצרוך סמים, בבית הספר 'הריאלי', מעסיקים מורה אלכוהליסטית, שהתלמידים אינם מסוגלים להתקרב אליה על מנת לשוחח, מרוב שנודף ממנה ריח של אלכוהול". ב'ריאלי' הכחישו בתוקף את הדברים (ראה מסגרת). קרפל הוסיף, כי "מורים בעלי עניין בתחומים מסוימים נוהגים להשתיק כל מיני דברים שנחשפים. כמי שנפגע ממערכת החינוך, אני יכול לומר באחריות שאת ילדיי אני אחנך בבית. למען הדורות הבאים, אני חושב שעלינו לפעול. לצערי הרב, אני לא יכול היום לבוא ולהצביע אפילו על מורה שהשאיר בי רושם מיוחד. במשך כל שנות לימודיי ב'רי אלי' אין לי זיכרון של מורה שתיפקד באמת כמחנך". למען הדיון הציבורי "אחוות התלמידים", לטענתו של קרפל, היא תחליף לגיטימי למועצת התלמידים. הלכה למעשה, הוא אומר, לתלמידים עצמם אין כתובת. "מועצת התלמידים לא עושה כלום, חוץ מאשר להגיש עזרה לאנשים, שזה יפה כשלעצמו. בפועל, לתלמידים אין היום כתובת לתלונות או לעזרה מול מוסדות החינוך. בבתי ספר אקסטרניים, למשל, המורה יודע היטב שהתלמיד הוא הלקוח, ומשתדלים להתייחס אליו בהתאם. בבתי הספר האחרים המצב נורא. אין זמן להקשיב לתלמידים, וכשכבר מקשיבים, אז לא קורה כלום בדרך כלל".באיזה שלב הבנת שיש לך חשבון פתוח עם המערכת?"לפני מספר שנים הקים עובד חברת היי­טק שפוטר ממקום עבודתו אתר אינטרנט, שבו הוא פירסם קבצים על מה שקורה מאחורי הקלעים בחברות ההיי­טק ועל השחיתויות. בכיתה ז' רכשתי שלוש כתובות באתר, ואז גם הסתיים הסיפור שלי עם מערכת החינוך. פתאום קלטתי שבתוך הבית שלי, בבית הספר בו אני לומד, אני לא יכול לסמוך על אנשים. כשהגעתי לפני שנה לסניף בית­בירם של התיכון, נעצר תהליך העיצוב שלי. כי במקום ללמד ולהכווין את התלמידים, עסוקים המורים בעלבונות ופגיעה בתלמידים".התלמידים ב"ריאלי" בית­בירם עדיין לא שמעו על האתר?"אנחנו ממתינים לחוברת הנמצאת בשלבי הפקת דפוס. התלמידים יקבלו את אותה הודעה שהוצאנו וחילקנו גם למורים וגם להורים ­ שאגב, עומדים מאחורינו במאבק הזה, ומצדיקים את פעולתנו בנושא".ולמה בעצם אתה חותר?"אני רוצה להביא את סוגיית מערכת החינוך לדיון ציבורי כלל­ארצי, שיפתח תיבה ענקית של ליקויים, כדי להפוך את מערכת החינוך לטובה. מתוך אמונה שלמה בצדקת מטרתנו, כדי לנסות ולשפר את מערכת החינוך ולא להרוס אותה, הכלי שבעזרתו נאבק יהיה אתר האינטרנט". הריאלי: "האשמות זדוניות" בהנהלת בית הספר "הריאלי" לא מבינים מדוע קיים צורך בהקמת אתר אינטרנט, בזמן שלבית הספר יש אתר, אליו יכולים התלמידים והמורים להיכנס בכל עניין שיתעורר, כולל לימודי. לדברי הסמנכ"לית הפדגוגית של בית הספר, שפרה גורדון, "במסגרת האתר של בית הספר, יכולים התלמידים להתעדכן. לא ברור לי מדוע הוחלט על הקמת אתר נפרד. גם מועצת התלמידים קיבלה מההנהלה אתגר בנושא האינטרנט, אך הם לא עשו כלום. בנוגע לבן קרפל, אני מאוד מכבדת את המעשה, אך עדיין לא ברור לי מדוע הוא רץ לפתוח אתר, כשבמסגרת משימה מיוחדת הוא קיבל מבית הספר הצעה להרים תוכנית במחשב, במקום יחידת לימוד".מה בנוגע להאשמות על מורים ב"ריאלי", כולל מורה אלכוהוליסטית?"מדובר בשטויות. אין לי מה להוסיף, האשמות זדוניות". משרד החינוך: ממשרד החינוך נמסר בתגובה, כי "בניגוד לטענות התלמידים, שאין להם אוזן קשבת לבעיות, האגף לפניות ותלונות הציבור של המשרד מטפל מדי יום בפניות רבות של תלמידים והורים. בימים אלה עולה לאוויר אתר אינטרנט חדש של האגף, שיכלול בתוכו גם את קבוצת הדיון, טופס בקשה למידע והגשת תלונה וכמו כן, יהיו בו שאלות ותשובות בנושאים שונים לנוחיות הגולשים באתר. בנוסף לכך, פועל במשרד החינוך קו ארצי פתוח לפניות תלמידים, המופקד על קידום זכויות הילד במערכת החינוך ופועל גם בקו לסיוע וייעוץ בתקופות של משבר ביטחוני. "יצוין כי משרדנו עושה את כל שניתן כדי להיות קשוב וער לצורכיהם של התלמידים, שהם במרכז העשייה של מערכת החינוך כולה". "שינסו להתמודד" על טענות מקימי "אחוות התלמידים" בעניין חוסר הרלוונטיות של מועצת התלמידים, אמרה יו"ר המועצה בעירוני ג' ויועצת ראש העירייה לענייני נוער, אושרת אוסטר: "זה שלא מודעים למה שאנחנו עושים זה עניין אחר, אבל זה ממש לא נכון לבוא ולטעון שמועצות התלמידים אינן עוזרות לתלמידים במצוקה. מה שכן, בדרך כלל התלמידים פוחדים להזדהות, כי הם פוחדים לצאת באופן גלוי נגד מורים. יש המון פניות לעזרה מצד תלמידים, ומועצות התלמידים מעורבות בהחלט במה שקורה בבית הספר בכל הנוגע לתלמידים".מה דעתך על השיטה של חשיפת מקרים באינטרנט?"זו לא הדרך הנכונה לעזור לתלמידים. לדברי בן קרפל ­ שדרך אגב, עדיין לא נפגשנו בנושא, ורק הבטחתי לבוא ולשמוע על האתר ­ הם יציגו דרך האינטרנט את המקרים שהתלמידים מתלוננים לגביהם. מה זה אומר? שגם אני יכולה לבוא ולהמציא מלא סיפורים. זו אולי לא הדרך הנכונה לעזור באמת, חוץ מאשר להפיץ את הסיפור. לדעתי, צריך לבחון את הדרך, אם היא בכלל נכונה".לדברי קרפל, הם יחליפו את מועצת התלמידים."זו לא חוכמה לבוא ולהצהיר הצהרות. שידעו להתחבר בדרך הנכונה. זה שאולי עשרה תלמידים מכל מני בת י ספר הבטיחו לחבור אליהם, זה עדיין לא אומר שהתלמידים יפנו אליהם במצוקות. עם כל הכבוד, הם לא נבחרו על­ידי התלמידים, כפי שאנחנו נבחרנו בבחירות דמוקרטיות. זו לא חוכמה לבוא בדרך האחורית ולנסות להציג מהפיכה. שידעו להתמודד מול בני הנוער בבחירות בבתי הספר".בוקסה:זכות ראשונים"אחוות התלמידים" הם לא הראשונים שהקימו אתר לטיפול בבעיות בית­ספריותמבלי למתוח ביקורת על רעיון הקמת התנועה, ובמסגרתה הפעלת אתר אינטרנט, היו מי שהקדימו את "אחוות התלמידים" ברעיון. לפני כמה חודשים החליטה קבוצה של שמינסטים, פריקים של מחשבים הלומדים בבית הספר "אליאנס", להקים אתר לבית הספר. במסגרת האתר מעלים תלמידי בית הספר סוגיות בית ספריות שונות, הנוגעות למהלך לימודיהם בבית הספר, כשמדי פעם נחשפים סיפורים, הנחקרים על­ידי התלמידים המפעילים את האתר.מבירור שערך "זמו חיפה" עולה כי למפעילי אתר "די" של "אליאנס" אין שום אינטרס לחבור לאתר של "אחוות התלמידים". השבוע אמר אחד ממפעילי אתר "די", כי "לא שמענו על האתר החדש, איש גם לא פנה אלינו. בכל מקרה, אני לא מוצא שום סיבה שבגללה אנחנו צריכים להפסיק את פעילות האתר שלנו ולחבור אליהם. אם הם רוצים, הם יכולים להצטרף אלינו".בימים אלה מעסיקות את תלמידי "אליאנס" שתי סוגיות אותן החליטו להעלות לדיון במסגרת האתר אותו הם מפעילים. האחת, היא החלטת ההנהלה להקים פינת עישון עבור מורים מעשנים. "איך זה ייתכן", שואל אחד המפעילים, "שבזמן שהחוק קובע שאין מושג כזה פינות עישון וכי העישון במקום ציבורי הוא עבירה על החוק, מחליטה הנהלת בית הספר להקים פינת עישון?".הסוגייה השנייה דנה בעבירה בטיחותית, הנוגעת להחלטת ההנהלה לאטום את פתחי המילוט בהכיתות הממוקמות בקומת הקרקע של הבניין, על מנת שתלמידים לא יקפצו החוצה לחצר דרך פתחים אלה.