נקמת הפרופסורים האקדמיה נגד יעקב פרנקל יעל וינר 12/03/02 'ההתלהבות' שבה קיבלו הפרופסורים לכלכלה מאוניברסיטת תל­אביב ומהאוניברסיטה העברית בירושלים, את זכייתו של פרופסור יעקב פרנקל בפרס ישראל לכלכלה, מלמדת כי גם האקדמיה המנומסת יודעת 'ללכלך', כשהיא מעוניינת בכך.פרנקל (בן 59 נשוי ואב ל­2) כיהן במשך שמונה שנים בתפקיד נגיד בנק ישראל, והפך להיות אחד האנשים המוערכים והחזקים במשק הישראלי. הוא היה יועצם ואיש סודם של ראשי ממשלות, ובכל ממשלה שהורכבה כאן בשנים האחרונות (והיו לא מעט כאלה) הוזכר שמו כמועמד ריאלי לתפקיד שר האוצר.גם בעולם הסירו את הכובע בפני הנגיד מישראל, אבי רצועת הניוד והאלכסון. בכינוסי קרן המטבע העולמית הוא היה כוכב, ולמרות זעירותו של המשק הישראלי, האזינו רבים וגדולים לנגיד הכריזמטי. שמו הטוב של פרנקל, שמכהן היום כיו"ר G30­ה, פורום 30 הכלכלנים המשפיעים ביותר בעולם, הביא לישראל הרבה יותר מסתם כבוד. הוא פתח למשק הישראלי דלתות במוסדות פיננסיים בינלאומיים, וסייע להגדלת מכסות האשראי של המדינה.פרנקל הקומוניקטיבי השתלב היטב בזירה התקשורתית בארץ, ובתקופת הפריחה של תוכניות האירוח הוא היה אורח רצוי בכל סלון טלוויזיו ני. במאמר מאותה תקופה נכתב, שפרנקל המציא ז'אנר טלוויזיוני חדש, "כלכלה בידורית", שדרך ההגשה שלה שטחית, רצינית ונמוכה באותה עת.* * *27 הפרופסורים, שחתמו לפני כשבועיים על מודעה, המברכת בחום את הזוכה בפרס ישראל לכלכלה, פרופסור אריאל רובינשטיין, התעלמו במתכוון מהזוכה הנוסף, יעקב פרנקל. לאחר שיחה עם שישה מהם ניתן לומר, שהם סבורים באופן חד­משמעי, כי ההישגים שצבר פרנקל במהלך הקריירה שלו, אינם מצדיקים זכייה בפרס ישראל.החותמים על המודעה מודים, כי באו לברך, אך גם ­ ובעיקר ­ במטרה לצאת מקללים: "המודעה נכתבה כדי להפגין ולומר במפורש, שקבוצת האנשים הזאת לא מסכימה עם הבחירה בפרנקל, ובוודאי שלא בשותפות עם עילוי כמו רובינשטיין".זוכי פרס ישראל בשנים קודמות הם פרופסורים, שלגבי בחירתם קיים קונצנזוס (לפחות היום, בעקבות בחירתו של פרנקל): דן פטנקין, מנחם יערי, אלחנן הלפמן, רוברט אומן, וגם מי שהיה נגיד בנק ישראל, מיכאל ברונו. "הוא לא באותו ליגה של אריאל רובינשטיין ושל הזוכים שקדמו לו", אומרים כמה מהפרופסורים על פרנקל.האם מדובר בקנאת קולגות, שצפו במשך שנים בחריקת שן בעמיתם המטאור, ושהזכייה בפרס ישראל פשוט גרמה להם לשחרר קיטור בצורת 'חרם' אקדמי על הזוכה הטרי? אחרי הכל, הפרס היוקרתי מוענק לכלכלנים לעתים נדירות, וגם הפעם גנב להם פרנקל 'המיוחצן' את ההצגה. או שאולי מדובר בטענות, שיש בהן ממש, ושלאחר פירוק מטען היצרים והכעס (שקיימים במקרה זה בשפע) מגלים, כי פרנקל ­ עם כל הכבוד לפועלו ­ לא בנוי מהחומרים שחתני פרס ישראל לכלכלה בנויים מהם?חותמי מודעת הברכה לפרופסור רובינשטיין הם ברובם אנשי הפקולטה לכלכלה באוניברסיטת תל­אביב, בתוספת אנשי הפקולטה לכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בין החותמים יש לא מעט אנשים, שמכירים את פרנקל היטב. שניים מהם, פרופסור אפרים צדקה ופרופסור אסף רזין, הם שותפים לכתיבה של פרנקל, אחרים חלקו עימו כברת­דרך אקדמית ושנים משותפות בסגל ההוראה של הפקולטה לכלכלה בתל­אביב, שפרנקל נמנה עם חבריה במשך שנים.שניים מהחותמים, פרופסור אלחנן הלפמן ומנחם יערי, הם חתני פרס ישראל, ובכלל ניתן לומר שמדובר בחבורה מכובדת מאוד של אנשים בעלי­שם בעולם האקדמי ומחוצה לו, הסבורים שהפרס גדול על פרנקל. את עיקר החיצים מכוונים המבקרים נגד כישוריו המחקריים ש ל פרנקל בכלל, ובפרט ביחס לזוכה השני בפרס, פרופסור רובינשטיין.אחד מהחותמים על המודעה, פרופסור בעל­שם מאוניברסיטת תל­אביב: "פרס ישראל בכלכלה ניתן מאז שנות ה­70 לכלכלנים ספורים, בעלי הישגים אקדמיים מעולים, שפיתחו תאוריות כלכליות והשפיעו על כלכלנים בארץ ובעולם". עמית אחר מוסיף: "פרנקל הוא איש שהנהיג מדיניות כלכלית, כמו שר אוצר, לדוגמה. האם מישהו היה מעניק פרס ישראל לכלכלה ליצחק מודעי על הישגיו בעצירת האינפלציה? האם מישהו חשב להעניק פרס נובל לכלכלה לנגיד האמריקני אלן גרינספן? מדובר באנשים שיישמו מדיניות כלכלית מוצלחת יותר או פחות, ואם רוצים ­ ניתן אולי להעניק להם פרס ישראל על מפעל חיים."פרס ישראל לכלכלה, כמו פרסים ברחבי העולם, ולפי הקריטריונים המקובלים בפרס נובל לדוגמה, צריך להינתן לאדם שפיתח את המחקר הכלכלי".בהקשר זה ראוי לציין, כי אחת מדרישות הסף להגשת מועמדות לפרס בתחום הכלכלה קובעת, כי הפרס יינתן על מחקר.ועדת הפרס כללה השנה שלושה חברים: היו"ר פרופסור חיים בן­שחר, פרופ' נאוה כהנא, דיקאן הפקולטה לכלכלה בבר­אילן, ופרופ' מיכאל לנדסברגר מהחוג לכלכלה באוניברסיטת חי פה. שלושת חברי הוועדה היו מודעים להבדל שבין החוקר המובהק רובינשטיין לבין פרנקל. בהודעה, שפירסמה הוועדה בקשר לבחירתו של פרנקל, נאמר: "פרופסור יעקב פרנקל הוא מהבולטים בחוקרים ומגדולי המיישמים בתחום הכלכלה הבינלאומית ובתחום המאקרו­כלכלה בישראל ובעולם. תרומותיו מוצאות את ביטויין הן בתחום האקדמיה בחקר הכלכלה והן ביישום התיאוריה הכלכלית והבאתה לידי מימוש בתחום המדיניות הכלכלית."פרופסור פרנקל שימש נגיד בנק ישראל, זוכה להכרה בינלאומית, תורם לפתרון בעיות כלכליות בינלאומיות וחבר בכיר במוסדות בינלאומיים, מהמובילים בעולם".בימים אלה כותבת הוועדה את הדברים, שיאמרו בטקס הענקת הפרס. פרופ' לנדסברגר מסרב להרחיב: "אני כותב בימים אלה את הנימוקים ­ ולא אדליף". עם זאת, הוא מוכן לחזור ולחדד את הדברים שנאמרו בהודעה: "הפרדנו בין מי שמקבל פרס על הישגיו המחקריים לבין מי שקיבל פרס על יישום מדיניות כלכלית. ניתן לומר שיישום זה לא קריטריון, זה ויכוח אחר, ויש לכך תשובה".ההסבר הזה הקפיץ את הפרופסורים המכובדים. הם מתקוממים נגד הניסיון להציג אותם כיושבי מגדל שן, המתנגדים למתן פרס על יישום: "גם בכל כלה מחקרית יש כלכלה יישומית ויש כלכלה תיאורטית. חלק גדול מהפרסים הבינלאומיים בתחום הכלכלה ניתן לאנשים שקידמו את המחקר היישומי".הפרופסורים מתנדבים להסביר לקהל הרחב מה זה מחקר מדעי בתחום הכלכלה: "פרופסור הלפמן, לדוגמה, פיתח תורה על התנהגות שווקים כלכליים בעולם גלובלי, כאשר יש בשוק אלמנטים של אי­ודאות ומצבים מיוחדים של תחרות לא משוכללת. בנוסף הוא פיתח את התורה הפוליטית­כלכלית, התנהגות ארגונים לוביסטיים המשפיעים על הממשלה ועל מוסדות השלטון."פרופסור רובינשטיין הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום תורת המשחקים. הוא פיתח את 'תורת המיקוח' ותורה כלכלית למצבים של רציונאליות חסומה. לפרופסור מיכאל ברונו ז"ל היתה תרומה חשובה מבחינת רוחב היריעה של מחקריו. אלה אנשים שפיתחו תאוריות שמקובלות בעולם כולו, והשפיעו על דורות שלמים של חוקרים".אבל יש גם מי שמוכן להתייצב לימין פרנקל בקול רם ובזהות גלויה. ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה פרופ' בנימין בן­טל, סבור שהבחירה בפרנקל ראויה: "אני תומך באופן נחרץ בבחירה הזאת", הוא אומר. "אני מסתכל על פרס ישראל ­ בניגוד לאותם אנשים שהתבטאו באופן אנונימי ­ בצורה רחבה ולא בצורה צרה של מחקר אקדמי גרידא. כמה ישראלים יכולים להתגאות בהערכה, שפרנקל זכה לה בארץ ובעולם? כמה ישראלים זוכים להערכה כזו אצל ראשי המדינות המתועשות, הערכה שיש לה גם השלכה על האמון שהעולם נתן למשק הישראלי תחת הנהגתו של פרנקל? זהו פרס עבור הישגיו יוצאי­הדופן, המשולבים במחקר האקדמי, ופרנקל הוא לא ננס אקדמי. זהו שילוב ראוי להערכה, שהחברה הישראלית מעניקה לו, באמצעות פרס ישראל".* * *הטענה השנייה, שמופנית נגד פרנקל, בעוצמה לא פחותה מהראשונה, מתייחסת לעובדה שפרנקל בילה שנים רבות מחייו מחוץ למדינת ישראל. לפני מינויו לנגיד בנק ישראל התגורר פרנקל שנים ארוכות בארה"ב. הוא ניהל קתדרה יוקרתית על­שם דיוויד רוקפלר באוניברסיטת שיקאגו, ושימש כלכלן ראשי ומנהל המחקר של קרן המטבע הבינלאומית. יצחק מודעי החזיר אותו לישראל בשנת 1991, לתפקיד הבכיר של נגיד בנק ישראל.מאז שפרש מתפקידו, בשנת 1999, הוא מכהן כנשיא חברת מריל לינץ' אינטרנשיונל, ומתגורר במרבית ימות השבוע בלונדון, ובסופי השבוע הוא מגיע לישראל.חתן פרס ישראל, טוענים הפרופסורים, צריך להיות תושב ישראל. וא חד הקולגות מגדיל ואומר: "זו היתה טעות מראש להביא את פרנקל להיות נגיד בנק ישראל. בדיוק כמו שאנחנו לא מביאים את קיסינג'ר להיות שר החוץ. הוא היה ישראלי יורד לכל דבר, ולא היה צריך להביא אותו לאייש את המשרה, במיוחד שהיו מספיק אנשים טובים פה בארץ". עיקר המתנגדים לבחירה ומרבית החותמים על מודעת התמיכה ברובינשטיין מגיעים מאוניברסיטת תל­אביב. מדובר באנשים שפרנקל הלך איתם דרך ארוכה, פרסם עימם מאמרים ונמצא איתם בקשרי ידידות. על רקע כל אלה עוצמת סערת הרגשות נגדו מפתיעה.פרופסור בכיר מהאוניברסיטה העברית, שחתום על המודעה: "אנחנו בירושלים חייכנו לעצמנו ואמרנו, 'הנה יענק'לה סידר לעצמו עוד מדליה', אבל בתל­אביב התחוללה מהומה אמיתית, סערה, זה חורה להם מאוד".סערת הרגשות וחוסר הפרגון הולידו 'תאוריית קונספירציה', שקושרת בין פרופ' חיים בן­שחר, ידידו של פרנקל, שכיהן כיו"ר ועדת הבחירה, לזכייתו של הנגיד לשעבר בפרס היוקרתי."משהו לא תקין בהליך מינוי הוועדה", טוענים בתוקף כל הפרופסורים שעימם דיברנו. עד כדי כך רב הכעס על הזכייה, שאחד הפרופסורים מצטט את ש"י עגנון: "יש מספר אנשים, שהכבוד כל ­כך חשוב להם, שמוכנים להתבזות כך או אחרת, רק לקבל את אותו כבוד". פרופסור בן­שחר סירב להגיב לטענות.* * *במשרד החינוך מסבירים את תהליך הבחירה: "מינוי חבר השופטים לבחירת הזוכים בפרס ישראל נעשה על­ידי שרת החינוך. מיון ראשוני נעשה על­ידי פרופ' דב גולדברגר מתוך מאגרים של פרופסורים מאותו התחום בכל האוניברסיטאות בארץ. המיון נעשה על­פי קריטריונים ואילוצים שונים. לאחר המיון מציג פרופסור גולדברגר את המלצותיו לשרת החינוך, והיא זו שהחליטה על הרכב השופטים."ישנם קריטריונים קבועים למינוי שופטים... השופטים צריכים להיות בעלי­שם ומעמד; באותו הרכב לא יהיה יותר משופט אחד מאותה אוניברסיטה; לכל אחד מחבר השופטים ­ בתחומים השונים ­ תמונה לפחות אישה אחת כחברה או כיו"ר חבר השופטים. בנוסף משתדלים למנות שופטים מאוניברסיטאות קטנות, מכיוון שרוב המועמדים הם מהאוניברסיטאות הגדולות, ולכן ניתנת הזדמנות לאוניברסיטאות הקטנות."השופטים שנבחרו: פרופסור חיים בן­שחר, יו"ר חבר השופטים, כלכלן ידוע, ממקימי החוג לכלכלה ומי ששימש כנשיא באוניברסיטת תל­אביב. אדם בעל שם ומעמד בינלאומי; פרופסור נאוה כהנא, רא ש החוג לכלכלה באוניברסיטת בר­אילן, פרופסור מיכאל לנדסברגר, מלמד כלכלה באוניברסיטת חיפה, איש בכיר לשעבר בבנק ישראל".האם אתם מאמינים, שאנשים מכובדים כמו פרנקל ובן­שחר יהיו מעורבים בקנוניה דמיונית כזאת? שאלנו את הפרופסורים, ואחד מהם השיב: "בעולם האקדמיה יש לא מעט תככים ומזימות. היו דברים מעולם". יותר משמעידים הדברים הללו על תאוריית הקונספירציה, הם מעידים על יחסם של הפרופסורים לפרנקל".ביום העצמאות הקרוב יצפו הפרופסורים ביעקב פרנקל, כמו פעמים רבות בעבר, מעל מרקע הטלוויזיה, כשהוא מקבל את פרס ישראל. בשלב מחיאות הכפיים הם, מן הסתם, ישובו וימלמלו 'יענק'לה סידר לעצמו עוד מדליה', אבל הצופים בבית יראו ויזכרו רק את חיוכו של פרנקל.פרנקל, שסירב להגיב לכתבה זו, ימשיך לנהל קריירה בינלאומית משגשגת, ולזכות בהערכתם של שועי עולם, גם עכשיו ­ כאשר הוא יודע מה חושבים עליו כמה מעמיתיו בישראל.