ומי הבא בתור חודש אחרי התמוטטותו של מני לוי, נחשפת תמונה עגומה ושערורייתית של מצב הרפואה בספורט הישראלי אייל לוי וגלית הופמן 01/03/02 שני חברים הגיעו לביתו של ערן קליין כדי לראות את מכבי ת"א מנסה להיצמד לצמרת נגד הריסות בית"ר ירושלים. זה היה בשבת ההיא, משחק מתוח במיוחד. אף אחד לא חשב שבדקה התשיעית הכל ייגמר בטראומה נוראית. מני לוי, המגן הימני של מכבי, התמוטט, ככה פתאום, אחרי נסיון בעיטה לשער.יורם ארבל, שדר הערוץ השני, לא מיהר לקבוע עובדות, ובמשך דקות ארוכות ריחף חוסר ודאות מעל הצופים בבית ובמגרש. החבר'ה בדירה היו משוכנעים שמדובר בהתעלפות, ושעוד רגע לוי יקום ויתאושש. קליין חיכה עוד קצת. הוא ראה איך לוי מתרומם, ממלמל משהו. הוא שם לב לעיניים המתהפכות ומיד ידע שמדובר בדום לב.קליין לא הטביע את חותמו בכדורסל הישראלי. הוא גדל במכבי ר"ג, המשיך בהפועל ת"א וכשלא מצא דקות רבות על הפרקט, ניסה קולג' נחמד בארה"ב בשביל להמשיך ולהשתפשף. מדי שנה הוא עבר בדיקות רפואיות, לא משהו יסודי ככתוב בספרים. היתה מגיעה ניידת של מכון מוסמך לחדר ההלבשה, מעלה את השחקנים כמו בסרט נע על אופניים, מחברת אותם לאלקטרודות, בדיקה ארגומטרית שיגרתית. קליין אף פעם לא עבר את הטסט במכה הראשונה. משהו בא.ק.ג. היה תמיד חשוד. אמרו שזה ר שרוש, אולי התעבות שריר הלב, בסוף נתנו לו את האישור לחזור ולשחק רק אחרי בדיקה נוספת, מקיפה יותר. אפילו פלורידה אינטרנשיונל יוניברסיטי, שקלטה אותו בארה"ב, ביקשה ממנו להרחיב את הבדיקות, אבל גם היא חשבה שמדובר בתקלה קטנה ולא משמעותית.ב­18 בספטמבר 1998 התקיים אימון שיגרתי באולם הספורט של המכללה. קליין סיים תרגיל, רץ לספסל וניסה לשבת כדי לנוח ולשתות קצת מים, אבל אז נפל לפתע ושכב ללא תנועה. פניו החלו להכחיל. ראדג'ה בל, היום בפילדלפיה 76', רץ אליו ראשון. הוא שם לב שקליין מתעורר וממלמל משהו בעברית. בל לא הבין ושאל אותו למה הוא מתכוון, אבל קליין שוב איבד את ההכרה, בדיוק כמו שקרה למני לוי על הדשא של טדי. הפעם ההכרה לא שבה לערן.החוק במכללות מחייב בכל אימון פיזיותרפיסט צמוד, שעבר קורס החייאה. במקום היו שניים כאלה, שהחזירו לקליין את הדופק. אמבולנס של הקמפוס מיהר להגיע ונתן סידרה של שוקים חשמליים. עדיין היה מדובר במוות קליני.קליין הובהל לבית החולים, צונתר מיידית ובמשך יום וחצי לא פקח עיניים, אבל גם כשהתעורר לא זכר הרבה, כנראה בגלל התרופות החזקות. בתכנית אירוח מקומית שאלו אותו אם הוא ראה מלאכים ואור חזק בקצה המנהרה, אבל סיפר שזה היה בדיוק כמו שינה עמוקה. אובחנו אצלו הפרעות בקצב הלב, ובליבו הושתל קוצב לא פעיל, שמתעורר רק במקרה של הפרעת קצב.קליין כבר לא משחק כדורסל, כיום הוא מאמן ילדים במכבי ת"א. הוא מאמין שאם זה היה קורה לו בארץ, שוקים חשמליים הוא היה מקבל רק אם היו מחברים אותו לשקע. כבר אסור לו לעסוק בפעילות גופנית שמעלה את הדופק. הוא לוקח כל יום כדורים ולא מתעמק יותר מדי במה שקרה אז במיאמי, למרות הפלאשים שחזרו עם התמוטטותו של מני לוי. "לא מעניין אותי היום למה לא גילו את הבעיה, מעניין אותי רק להיות בריא".את רוב הנבדקים מעניין במיוחד להמשיך לשחק. קשה לספורטאי בן 20, שמרגיש בריא וחזק, להאמין שהחלום עשוי להסתיים בגלל בדיקה שיגרתית. את רוב הבודקים, לעומת זאת, מעניין איך להתקיים בשוק הפרוע ולהרוויח כסף. לפעמים זה בא לידי ביטוי בקיצורי דרך ובחיפוף, שהוא בפירוש רשלנות לשמה, על סף זלזול בחיי אדם.ב­1997, בעקבות מספר מקרי מוות על המגרשים שהרעישו את המדינה, הוכנסו לתוקפן תקנות לחוק הספורט שמחייבות בדיקות רפואיות לפני שמאשרים לספורטאי להתחיל לשח ק. עד גיל 17 מדובר בבדיקות כלליות, א.ק.ג. במנוחה ומענה על שאלון רפואי. מגיל 17, כל שלוש שנים, מחוייב הספורטאי גם בבדיקת ארגומטריה על מסלול ריצה או אופניים.שוק הנבדקים הישראלי כולל כ­200 אלף איש. מחירי הבדיקות נעים מ­80 שקל ועד 650 במקומות שמקפידים על כל פרט. תעשו לבד את החשבון, מדובר בחנות יוקרה של עשרות מיליוני שקלים בשנה. מיד אחרי הכנסת התקנות לחוק, מכונים כאלה צצו כמו פטריות אחרי גשם. היום ישנם 54 ברחבי הארץ, שרודפים אחרי כל נבדק, לפעמים מבטיחים חולצה כאמצעי משיכה, או אפילו עושים מחיר לאגודה שלמה, כשהקבוצה הבוגרת נבדקת על חשבון הבית. את רוב היו"רים לא מעניינת יותר מדי ההיסטוריה הרפואית של הספורטאי כמו המחיר הנמוך ובסופו האישור המיוחל.טל הכט, פעם מגן מבטיח, זוכר איך אברהם גרנט שלף אותו מאימון מכבי ת"א אחרי מותו של דניאל לוזון ז"ל ושלח אותו לבדיקות חוזרות. להכט היתה בעיה בקצב הלב, הוא תמיד קיבל אישור אחרי בדיקות קפדניות, אבל כשהגיע להפועל אשקלון כבר פחות שאלו והקפידו, והיו שנים שלא גילו לו ממצאים בבדיקות והוא גם לא סיפר לאף אחד. הכט: "את האחראים לא מעניין, העיקר ש תשחק. אני ניסיתי להעלים הכל, זו היתה פרנסה בשבילי. היום אני יודע שטעיתי".הכט פרש בסופו של דבר בגלל פציעה בתאונת דרכים, סביר להניח שהוא היה ממשיך להעלים והבדיקות היו ממשיכות לחפף. אצל ספורטאי בוגר, על פי הנהלים, בדיקה כוללת אמורה לקחת כחצי שעה. הוא חייב להגיע בבדיקה ארגומטרית לדופק מירבי, ואצל אחד מאומן לוקח לפעמים עשרים דקות על המסילה, עד שהוא ממש נופל מהרגליים. אצל ילדים בדיקה יכולה לקחת עשר דקות, אבל המציאות הרבה יותר שחורה. בדיקות של מבוגרים אורכות לעיתים עשר דקות, אם לא פחות, וישנם מכונים שמעבירים מאה ילדים בשעתיים, כמו במפעל. לוקחים את הסיכון שמוות פתאומי יכול לקרות אחד למאה אלף. את הפתגם 'לי זה לא יקרה', הם מעמידים מול עיניהם ומתפללים.עמית ויגודצקי ז"ל היה בן 39 במותו. שלושים שנה הוא שיחק כדורסל, בצבא שירת בצנחנים, מילואים עשה ביחידה מובחרת ולפרנסתו עבד במוסך של קיבוץ שער הגולן. בחור חזק שתמיד הסתובב בליגות הנמוכות, רכז בתפקודו.ב­1999 הוא שיחק במכבי טבריה ונבדק בטרום העונה במכון של ההתאחדות לכדורגל, שהופעל על­ידי חברת מדיספורט. את הבדיקה ערכה ד"ר סיגל סופי ה, שאינה מיומנת בבדיקת ספורטאים. ויגודצקי היה על אופני המאמץ ארבע דקות בלבד, זמן הרחוק מלהיות תקין. הדופק שלו הגיע ל­170 פעימות בדקה, כמעט קצב מירבי מבחינתו. מדובר בנתון שצריך לעורר חשד אצל כל רופא שמעמיק ומבין. על הבדיקות של השחקן עבר הרופא האחראי של המכון, ד"ר מארק רוסנובסקי, רופא ההתאחדות לכדורגל, שלא הבחין בבעייתיות ונתן לשחקן את האישור לשחק.ויגודצקי סיים את אותה עונה ללא כל בעיות רפואיות ועבר למכבי בני מע'אר, ששאפה לעלות לליגה הארצית. את הבדיקות הבאות הוא עבר במכון 'לב הגליל' בנהריה. באוגוסט 2000 הוא עלה על הליכון, כשגם כאן מפקחת עליו ד"ר יבגניה דרייזין, רופאה לא מיומנת בבדיקת ספורטאים. כאן כבר הבדיקה ארכה 7 דקות ו­46 שניות. בקטע המאמץ החמישי, בבדיקת הארגומטריה, נרשמו שיבושים קשים ברישומי הא.ק.ג. ד"ר יערי שרצקי, הרופא המורשה, לא עלה על הבעייתיות של הממצאים ואישר לויגודצקי לשחק.בינואר 2001, כשבני מע'אר איבדו את סיכויי העליה, ויגודצקי שוחרר מהקבוצה ומצא את מקומו במכבי מנחמיה, מתחתית ליגה א'. באימון הראשון שלו באולם המקומי, קצת לפני הסיום, הוא קלע שלשה ובריצה אח ורנית מיהר לרדת להגנה. לחבר שעמד ליד הוא אמר שיש לו כאבים בחזה, ולפתע התמוטט.חברים, שמיהרו למקום, מצאו לסתות נעולות. אחד השחקנים, חובש קרבי במשמר הגבול, ניסה להנשימו, האחות של הישוב הגיעה במהירות, אמבולנס פינה אותו לבית החולים 'פוריה', בו נקבע מותו. המשפחה אישרה לנתח את גופתו במכון לרפואה משפטית, שם אובחנה אצלו מחלת טרשת עורקים כלילית של הלב, שהבדיקות היו אמורות לגלותה, בטח אם היו עובדים לפי הנוהל.שמעון לייבוביץ', חברו הטוב של ויגודצקי ששיחק איתו בבני מע'אר, היה איתו במנחמיה. גם הוא ותיק כבר בבדיקות האלה. "אנחנו שחקנים מבוגרים, יודעים שאנחנו בקבוצת סיכון ובכל זאת עשו לנו בדיקה של כמה דקות כמו שעושים לכולם. זה ממש לא היה רציני".שר המת"ס, מתן וילנאי, מיהר למנות ועדת בדיקה בראשותו של ד"ר צור עצמון, רופא ספורט ומומחה ברפואה פיזיקלית ושיקום בכדי לבדוק את פרשת ויגודצקי ז"ל. הממצאים היו חמורים. הם קבעו שהרופאים האחראים, רוסנובסקי ושרצקי, היו חייבים לגלות את הנתונים המחשידים ולשלוח את המנוח לבדיקה חוזרת. הם גם קבעו שהבדיקות היו קצרות מדי ולא על­פי נהלים מקצועיים מקובלים .ד"ר עצמון, שעמד בראש הוועדה, כבר יודע היום שחבל על הזמן. "חוק הספורט מאפשר לבודק להתל בנבדק. המכונים האלה לא מנסים להתעשר, אלא לקיים את עצמם. מכון שרוצה להתקיים במציאות הזו לא יכול לקיים את עצמו אם יבדוק בשעה אחת נבדק אחד תמורת 100 שקל. הוא צריך כמה נבדקים וניידת שבודקת 50 ילדים באחר צהריים אחד, זו ממש עבודה בעיניים".משפחתו של ויגודצקי מתכוונת להגיש כבר בימים הקרובים, באמצעות עורך הדין שמעון כץ, תביעה לבית המשפט על רשלנות רפואית. המשפחה מתכוונת לתבוע את שני המכונים וארבעת הרופאים שבדקו את עמית. רוסנובסקי נשמע השבוע המום: "אף פעם לא שמעתי על המקרה, אף אחד לא דיבר איתי בעניין. אם קיבלתי בדיקות ואישרתי אותן, כנראה שלא היה בהן פגם. אני כבר לא עובד עם המכון הזה, הם נפרדו ממני בצורה לא יפה".איתן, אחיו של המנוח, לא מתכוון לוותר. "עמית אולי היה מפסיק לשחק כדורסל, אבל היום הוא היה חי".אם רופא בכיר כמו רוסנובסקי נופל בכזה תחום, מה קורה אצל האחרים? היום נשאלת השאלה האם הבדיקות האלה הן ממש נחוצות, אם לא מגלים בהן מקרים ברורים כאלה. יש לא מעט מדינות שלא מחייבות בדיקות. הכל על אחריות הקבוצה והשחקן, כמו באנגליה. באיטליה, למשל, המצב הפוך. גיא גודס, ששיחק בקאזרטה וברוזטו, נזכר בבדיקות ארגומטריה, אקו לב, בדיקות דם ובדיקת ריאות. לא עוזבים את הספורטאי עד שמגיע אחרון הממצאים. בספרד, הוא מספר, הבדיקות היו עוד יותר מקיפות.באותה ועדה שקבעה את התקנות וחייבה את הבדיקות בישראל, נמצאים שלושה רופאים ­ יוני ירום, אהרון פרנק ונעמה קונסטנטיני, שמתפרנסים מהנושא. הם בעלי אינטרס, מבחינתם הבדיקות האלה הן פרנסה, אבל גם קונסטנטיני טוענת: "כמו שהבדיקות מתנהלות בחלק מהמקרים, יתכן והיה עדיף לא לבצע את הבדיקות כלל. ישנם מקרים שהורים הולכים לישון בשקט, כי הם חושבים שהילדים שלהם נבדקו על פי התקנות והם בפירוש לא נבדקו כהלכה". גם גורם בכיר מאוד במשרד הבריאות הודה שמדובר בכיסוי תחת לשמו.ד"ר פדרו אמבון מפעיל את מכון מדקס בהרצליה. רופא שעבד בעבר במשך שנים בארגנטינה, ממועדון ניואל אולד בויס עד הנבחרת הלאומית, אפילו נגע בשריריו של דייגו מראדונה. אל אמבון מגיעים כעשרת אלפים ספורטאים בשנה, רובם ילדים. הוא מספר שבכל פעם שהוא מאשר שחקן צעיר, היד רועדת לו על הטופס. "תמיד אני חושב מה יהיה עם הילד מחר. אני לא מאמין בבדיקה שמשרד הבריאות דורש. בא האחראי של הקבוצה עם 30 ילדים ואומר לי 'אנחנו באים לעשות בדיקה במנוחה'. העיקר לגמור ולתת אישור".היה אחד שניסה לעשות הכל לפי הכללים ופתח מכון בחולון עם הציוד הכי טוב שיש, עבר השתלמות בוינגייט, אבל הוא לא עמד מול אלה שהבטיחו הכל ומהר, והמכון שלו כבר לא קיים. המתנגדים לבדיקות טוענים שהן צריכות להיות רק בגדר המלצה. אי­אפשר למנוע את התענוג ממי שרוצה להגשים חלום. הספורטאי הוא זה שצריך להחליט אם לפרוש או להמשיך. רועי גיא גדל עם הברומרים במכבי ת"א, בגיל 16 העלה אותו צבי רוזן לקבוצה הבוגרת, אבל היכולת לא היתה מופלאה והוא הגיע לבית"ר ת"א ומשם להכח ר"ג.הבדיקות שהוא עבר לא גילו דברים חשודים, אבל ארגז שנסגר על פניו בעת השירות הצבאי הביא אותו לבדיקות כלליות, שקבעו שיש לו לחץ דם גבוה. בצבא אמרו לו 'קח כדורים ותשבות מפעילות גופנית'. הוא החליט להרחיב את הבדיקות ובלחץ המשפחה עבר גם בדיקת אקו, הנחשבת למקיפה יותר, ושם גילו חשד להתרחבות דופן הלב, תופעה המוכרת יותר כהיפרטרופיה, שבמצב קיצוני יכולה להוביל לדום לב . הרופאים החליטו להשביתו במקום.גיא ויתר על החלום והתחיל ללמוד בטכניון, כשכדורגל הופך רק לתחביב. בשלב מסוים הוא החליט לערוך בדיקות אקו נוספות. הוא ערך עשר, באף אחת מהן לא התגלתה בעיה בלב. הפעם מדובר באבחנות שונות לחלוטין. גיא: "כשאתה ילד בן 8 וגדל במכבי ת"א, אתה רק חולם על קריירה. רוצה להיות כמו הכוכבים הגדולים ורגע לפני ההצלחה, כשאתה מרגיש מצוין ובא מישהו וגומר את הסיפור שלך, זו בעיה. זו בעיה נפשית. אני עשיתי טעות. לא התעקשתי. אמרתי אמן על מה שאמרו לי". היום גיא חי בבוסטון, לומד באוניבריסטת לאוול תואר שני בגיאוטכניקה, רחוק מאוד מכדורגל.מצד שני, בדיקות לא רק נועדו להציל חיים, אלא גם לאתר בעיות, כמובן אם הן נעשות על פי הכללים. לא מזמן התמוטט שחקן נערים באחת מהקבוצות בצפון. הוא אומנם בלע את הלשון בזמן משחק, אבל זו לא היתה הסיבה לנפילה. בבדיקה שנערכה לו בבית החולים נחשד שהוא סובל מאפילפסיה, ובתחקור של ההורים נמצא שגם בבית הספר, חודש לפני, הוא התמוטט. בשאלון הרפואי של טרום העונה אין שאלה על אפילפסיה, הילד גם לא דיווח על בעיה והבדיקה כפי שתיארו הילד והוריו, היתה שטחית. א גב, הוא נבדק במכון 'לב הגליל', אותו אחד שבדק את ויגודצקי ז"ל.אין בעיה לספורטאים לתחמן את המכונים. שחקנים לפעמים מחביאים נתונים רפואיים רק במטרה לשחק ובתקוה שהבדיקה תהיה שטחית ולא תעלה על הבעיה הקיימת. קבוצת הכדורגל של הפועל ת"א לא נותנת לאף אחד להתחמק. רופא הקבוצה, ד"ר משה לוינקופף, ביחד עם ארבעת הבעלים, החליטו שמדי שנה הקבוצה תעבור בדיקות במרפאות של תל השומר, שם זה נחשב לטופ. מכף רגל עד ראש, טובי המומחים. 650 שקלים עולה התענוג, אבל לוינקופף אומר שהוא לפחות ישן היום בשקט.שם, בתל השומר, איבחנו אצל פליקס חלפון, לשעבר קפטן הקבוצה, הפרעות בקצב הלב, דווקא בזמן מנוחה. שלחו אותו לבדיקות אקו במאמץ והחזירו אותו למשחק. כשעבר לשחק במכבי ת"א הצמידו לו הולטר, מכשיר שרושם את פעולות הלב במשך 24 שעות, גם בזמן אימון. אחרי ממצאים תקינים הוא שוב הוחזר למגרש. העונה כבר נמאס לו מהבדיקות המכבידות. הוא הלך למכון מורשה, שאלון קצר, בדיקה שיגרתית קצרה ואפס ממצאים מכשילים. פליקס הביא לבית"ר באר­שבע אישור במאה שקל שהוא כשיר. הוא אומנם מודה היום שטעה, אבל אז לא חשב יותר מדי, העיקר לשחק.אי ך משרד הבריאות אישר את כל אותם מכוני בדיקה שטחיים? ב­1997, כשנקבעו התקנות, היתה תקופת מדבר. היו כל כך הרבה ספורטאים שעמדו בתור ומעט מדי אנשים המורשים לבדיקות. מי שרצה להצטרף למעגל היה צריך להוכיח שנות ותק בעבודה עם ספורטאים, או לסיים את הקורס המשלים לרפואת ספורט באוניברסיטת ת"א.בתחילת הדרך היתה גמישות. הוקמה ועדה מייעצת למשרד הבריאות, שלעיתים היתה מכופפת את עצמה בכדי להכניס בודקים חדשים. ד"ר גדעון מן, חבר באותה ועדה, מספר שהיום הדרישות הרבה יותר קפדניות ומחמירות. אנשי מקצוע טוענים שלד"ר יאיר גילוני, לדוגמא, הרופא האחראי במכון מדיטסט, זה שבדק ואישר את מני לוי, לא היו נותנים היום לנהל מכון.גילוני נרשם ללימודים משלימים ברפואת ספורט באוניברסיטת ת"א, אבל לא סיים אותם. אחרי סימסטר אחד, בעקבות ציון נכשל, הוא נטש את הקורס. גילוני הלך על התנאי השני לקבלת רישוי, ותק. הוא הצליח לשכנע את הוועדה שהוא בעל ותק ולמרות שהיתה בדיון על אישורו התנגדות והועברה ביקורת, הוא אושר. עד היום יש כאלה שאומרים שלא ברור היכן הוא צבר את אותו ותק ולצד איזה רופא בכיר בתחום. השבוע ניסינו לשווא להשיג את תגובתו של גילוני לכתבה.את השאלות האם הוא בדק כשורה את מני לוי והאם המכונים לבדיקה מתפקדים כשורה מבררים היום פרופסור מיכאל שגיב ופרופסור אלכסנדר בטלר, החברים בוועדה שמינו שר המת"ס, וילנאי, ושר הבריאות, ניסים דאהן. תוך כחודשיים אמורה הוועדה להגיש את מסקנותיה.שגיב, ראש המכללה במכון וינגייט, מאוד נחרץ בנושאים האלה. "האנשים שדחפו את חוק הספורט היו אנשים טובים ותמימים. בדרך טיפסו על החוק טרמפיסטים, שהקימו כל מיני ועדות, שקובעות מי מוסמך להפעיל תחנת ספורט ומי לא. האבסורד הוא שדווקא הרופאים הלא הכי מוכשרים בעולם, הם אלה שמחליטים מיהו רופא ספורט. מה זה בכלל רפואת ספורט? אין דבר כזה רפואת ספורט בעולם. זה מיתוס. יושב בוועדה המייעצת רופא מסוים, שלא סיים שום התמחות, והיום הוא מנהל שירותי רפואת ספורט בקופת חולים גדולה".עד היום נסגרו עשרה מכונים בודקים מאחר ולא עמדו בתקן, אבל במשרד הבריאות לא מקדישים יותר מדי מחשבה לתפקוד המקצועי. ד"ר יורם לוטן, ראש אגף רישוי במשרד הבריאות, מסיר את האחריות: "הפיקוח על תחנות הספורט הוא פועל יוצא של כלל המוסדות הרפואיים, ביניהם בתי חולים. ק יימים מאות מוסדות ואנחנו יודעים שלא כל הבדיקות באותה רמה. אנחנו גם לא מבקרים את האיכות. מה שקורה בתחנה הוא תחת אחריותו של הרופא האחראי".שלום פריינטה, האחראי האדמיניסטרטיבי על רישוי המכונים במשרד הבריאות, דווקא עורך ביקורות לעיתים רחוקות. כשהוא מגיע זה רק לביקורת ציוד, אבל אף אחד לא בודק מקצועית, ולכן מי שמחפף יודע שהוא יכול להמשיך, עד שבא האסון ואחריו המהומה. לפריינטה יש לא מעט הסברים: "עד לפני כשנה הייתי לוקח איתי רופא ספורט לביקורים בתחנות. משיקולים של ניגוד אינטרסים, הוחלט לבקר בלי רופא. הפיקוח שנעשה הוא מצומצם. ללא תקן וללא כח אדם. אני לא מקבל על כך כסף, אלא עושה זאת מרצון".לא חסרים המקרים שבהם המרחק למוות היה כפסע ורק במזל הם נגמרו בטוב. לפני כמה שנים ערך ד"ר אהרון פרנק מחקר בקבוצת בית"ר ר"ג מליגה ג'. היה מדובר בבדיקות טרום עונה, רק הרבה יותר קפדניות. אצל גיא יצחקי, שחקן הקבוצה, ממצאי הא.ק.ג. היו מעט חשודים. פרנק שלח את השחקן למיפוי לב שנעשה בבית החולים בילינסון, שם קבעו שחדות התמונה לא ברורה ויש סיכוי לפגם קבוע, אבל מדובר כנראה בממצא שגוי. קרדיולוג של קופת הח ולים בה חבר השחקן, אמר שאין בעיה.פרנק לא היה שקט. הוא שלח מכתב לקרדיולוג של קופת החולים עם המלצה שהשחקן יעבור צינתור. תוך שבועיים עבר יצחקי צינתור. העורק הראשי של הלב היה סתום ב­75 אחוז, עורק אחר, קצת פחות קריטי, ב­95 אחוז. יש סיכוי שבדיקה שטחית היתה מעבירה את השחקן ומאשרת לו לשחק, והיום אפשר היה לבקר את יצחקי ולהניח לידו זר פרחים יפה.בליגות הנמוכות המצב קשה, בענפי הספורט הקטנים אפילו קשה עוד יותר. לא מעט ספורטאים ומשלחות יוצאים לתחרויות בחו"ל כשאף מלווה רפואי לא נמצא איתם. שם כמעט ואין פיקוח בכלל, אלא אם כן הספורטאי מגיע בסופו של דבר לסגל האולימפי, ושם, במכון וינגייט, דואגים לו מתזונה ועד תקינות הלב. מדובר רק בקרם דלה קרם.בהכנות הסגל לאולימפיאדת החורף בסולט לייק סיטי נפסל המחליק דניס זסלבסקי. בבדיקות התברר שהוא סובל מבעיה של קרישת דם, שסיכנה את בריאותו. פרופסור עמירם אלדור, שבדק אותו, הורה לו להפסיק להתאמן במשך חצי שנה. אלדור נהרג מאוחר יותר בתאונת מטוס בשוייץ. נושא הרפואה בספורט הישראלי הוא יותר קרוב לשערוריה. קבוצות ומועדונים, מטעמי חיסכון, בוחרים לוותר אולי על הצורך החיוני ביותר. אם בליגות העל והלאומית בכדורגל יש חובה לאמבולנס ורופא בכל מגרש, בכדורסל, הענף הקבוצתי המצליח ביותר, הבלאגן שולט. חוסר אונים מוחלט.מכבי ת"א והפועל ירושלים הן היחידות שמחזיקות ברופא צמוד, על אמבולנס כמעט ולא מדברים בליגת העל. אומנם יש הנחיות, שהן יותר בגדר המלצות, אבל אף אחד לא לוחץ. רופא האיגוד, יוסי וייס, מרגיש שידיו קשורות. לפני שנתיים הוא המליץ שבכל קבוצה לפחות אדם אחד יידע לבצע החייאה, מעין תחביב כזה. עכשיו הוא מתכוון להפוך את זה להנחיה.וייס עובד בהתנדבות, באיגוד מספרים שאין להם כסף. רק עם הנבחרות הבוגרות יוצאים רופאים למשחקים בחו"ל, אבל הקדטים והעתודה, שלעיתים נודדים לכל מיני חורים נידחים, נאלצים להסתדר עם פיזיותרפיסט, ואם הרע מכל יקרה, אלוהים ישמור. רק לנסיעה היוקרתית לטוקיו יצא וייס עם העתודה. בכל זאת, נסיעה אטרקטיבית, ואם כבר התנדבות, אז אפשר גם ליהנות. וייס: "יש מלחמה גדולה מאוד בעניין התקציב. אפילו לטוקיו לא רצו לשלוח רופא, ואני עמדתי על כך. אני מתנדב, אבל אני גם עובד, אני לא יכול להיקרע בין שני מקומות בבת אחת. אתם יכולים למצוא רופא שעובד בהתנדבות ומבטל שבוע עבודה?"האם זו לא בעיה של האיגוד?"לאיגוד אין כסף. הוא לא מוכן לשלם לכל הנסיעות האלה".באיגוד לא הבינו מדוע מנסים לעורר דובים משנתם. המזכ"ל יהודה שיקמה כעס השבוע שבכלל העלינו את הנושא. החובבנות כנראה נמצאת שם בכל מקום. "כל שבוע מתקיימים קרוב ל­900 משחקים בליגות השונות, מקט­סל ועד ליגת העל. אנחנו מחייבים החזקת ערכת עזרה ראשונה ואלונקה. מאז ומתמיד תפקיד הרופא של האיגוד היה וולונטרי, שהרבה רופאים התחרו עליו. ד"ר וייס עושה את עבודתו בהתנדבות אך מתוגמל בדרכים אחרות. זה תפקיד מספיק חשוב, אבל אין תקציב לכך".לא פלא שליד הכדורסל הישראלי מכבי ת"א נראית כמו חבר מכוכב אחר. לא רק שיש רופא, גם יש פיזיותרפיסטים, ולאחרונה נרכש בקבוצה מכשיר למתן שוקים חשמליים. רופא הקבוצה, ד"ר טדי פינקלשטיין: "סדר העדיפויות בכדורסל הוא לקוי. מוציאים הרבה כסף על שחקנים, אבל הארגון חובבני, וחבל. צריך לכסות עד כמה שניתן ולא להיחשף לסכנות מטומטמות וטפשיות".בעוד קבוצת הכדורגל של המועדון הלכה למכון מדיטסט השנוי במחלוקת, קבוצת הכדורסל הלכה למכון שנמצא בהתאחדות לכדורגל ושייך לקופת חולים מאוחדת. מקום רציני, מכבי לא מוותרת על אף פרט. לפני כמה שנים היא פסלה כדורסלן שלא עמד בבדיקות הרפואיות. לא עזר לשחקן גם אישור רפואי שהביא מטובי המומחים, הוא לא חזר לסגל. אותו שחקן, אגב, משחק כיום בקבוצה מליגת העל, צפונית מת"א.עירוני ר"ג, למשל, השניה בטבלה, שמינית גמר גביע קוראץ', מחזיקה רק את חנניה שרון הפיזיותרפיסט, איתו היא יוצאת גם למשחקים בחו"ל. גם שרון אומר שהמצב בענף בעייתי: "אבסורד שמשקיעים כל כך הרבה כסף בשחקנים ולא מוצאים כסף לרופא קבוע. יש קבוצות שיש בהן מעסה שקורא לעצמו פיזיותרפיסט. לפני 4­5 שנים המצב היה ממש קטסטרופלי".בליגות הנמוכות אפילו לא מדברים על תנאים מינימליים. ערן קליין מספר על מגרשים בליגה לילדים, שאין בהם אפילו קרח אם ילד מעקם רגל. נשאלת שאלה נוספת, האם חיי הילד או שחקן בליגה נמוכה יותר זולים משחקן בליגה הבכירה, שם הרבה יותר מקפידים.עו"ד עמי פזטל, יו"ר בית"ר/שמשון ת"א, פעם קבוצה בליגה הבכירה, צריך להתמודד היום עם הקשיים של הליגה הארצית והתקציב הנמוך. אין רופא קבוע, תנאים ירודים. פזטל: "יש כאן איזה היגיון מעוות. מה זה משנ ה אם מת שחקן בליגת הנערים או בליגת העל. בנערים אין רופא, וגם לא בילדים. אם להגיד את זה בצורה מכוערת, אז דואגים לשחקנים בליגת העל שלא ימותו. למה? בגלל שיש להם תקציב, אז שם אסור למות, ובליגת נמוכות מותר, כי אין תקציב? זו בעיה פילוסופית".אנשי רפואה טוענים שאנשים לא מבינים את המשמעות וחוסכים במקומות הלא נכונים. יש היום לא מעט רופאים שמסתובבים מובטלים והיו שמחים למקום עבודה קבוע. ד"ר פרנק: "כשקורה משהו תראו איזו היסטריה שולטת. זה כבר עבר את ההיסטריה, זו פאניקה, כי אני שומע היום על קבוצות שמפנות את כל הקאדר לעשות אקו לב. זו כבר לא רפואה".השבוע הועבר מני לוי לבית לוינשטיין ברעננה. לוקסוס כמו שהיה לו, שלא נדע מכאלה תנאים, לא יהיה לשחקן מליגה א'. אליו לא יגיעו שתי ניידות טיפול נמרץ במהירות שיא ולא יקפוץ מהיציע פרופסור, אבי ריבקינד, מנהל יחידת הטראומה בבית החולים הדסה, בכדי לנהל את ענייני ההחייאה.אם מני לוי יחלים בסופו של דבר, יש לו למי להגיד תודה. אותו שחקן מליגה א' יפול וככל הנראה עד שתגיע עזרה כבר לא ישרוד. זה יהיה בסופו של דבר אמצעי החייאה שהיה חסר בגלל חיסכון ובדיקה שחיפפה. קצת השקעה, מקצועיות וכמה לירות, זה כל הסיפור.