רעיון ענק כבר שבועיים שעובדי משרד הפרסום טמיר- כהן בטירוף אסנת כותן 22/02/02 עובדי משרד הפרסום טמיר­כהן בטירוף. כבר שבועיים שהם כותבים מכתבי אהבה לוהטים זה לזה, שולחים זרי פרחים, מכינים ארוחות בוקר, קונים מתנות ושוקולדים, מצחקקים במסדרונות. מוזר למצוא במציאות הישראלית של היום עובדים מחייכים, ומפליא עוד יותר למצוא אותם דווקא בפרסום טמיר­כהן. בשנתיים האחרונות סובלת חברת הפרסום מהמובילות והוותיקות בענף מהידרדרות מתמשכת. תקציבים מרכזיים, ובהם קלאבמרקט, ברגר קינג וסמסונג, עברו למשרדים אחרים, המנכ"ל יוני קורן עזב, עובדים פוטרו, ולפני כחודשיים ניחתה על המשרד המכה הקשה מכולן: הפרידה מלקוח אסטרטגי, ותיק וגדול במיוחד ­ עלית­שטראוס.אז מה פשר השמחה? חברי הנהלת פרסום טמיר­כהן החליטו לשפר את מצב הרוח הכללי במשרד ולשנות את המומנטום. "היתה התחושה של דה­מורליזציה, תחושה של עצב במשרד, לא היתה תשוקה", מתארת עובדת בכירה במשרד את האווירה. "המיתון, מצבו הקשה של ענף הפרסום והמצב הבטחוני בכלל לא הוסיפו לתחושה הכללית". במקביל לשינויים ארגוניים במבנה ההנהלה וגיוס כוחות חדשים, החליטה הנהלת המשרד לחזק את המערכת מבפנים. "רצינו ליצור תחושה של איחוד וגיבוש, לחבר בין אנשים שחלקם לא מכירים ולהעלות את מצב הרוח הכללי", מפרטת לימור ויכסלבאום, סמנכל"ית אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברה.מה שקרה לטמיר­כהן עלול לקרות לכל חברה ולכל מנהל. במיוחד במדינה הקשה שלנו עלולים לא מעט מנהלים, גם אלה המובילים חברות ותיקות ומבוססות ­ להרגיש מקרוב ובעוצמה רבה איך שגלגל מסתובב. בתהליך הדרגתי אבל חד, מוצא עצמו המנהל בסיטואציה שבה חלק מהלקוחות עוזבים, אחרים מקטינים פעילות, תזרים המזומנים המצטמק מחייב פיטורי עובדים, ומצב הרוח קשה.המנהל נדרש להתמודד עם הבעיות העסקיות, אבל גם עם תדמיתה המידרדרת של החברה, הכותרות הנשכניות בעיתונים והיריבים הנהנים להוסיף עוד קצת שמן למדורה. ואם לא די בכך, הרי שבמקביל הוא נדרש לטפל בעובדים שנשארו. דווקא אלה שעליהם מוטלת המשימה לשנות את המצב מרגישים לעתים קרובות מפוחדים, מדוכדכים, מתוסכלים ואפילו חסרי מוטיבציה. "כשהעובדים בארגון מתעוררים למציאות החדשה, הם סובלים פעמיים", מסביר איתי שילוני, פסיכולוג ניהולי. "פעם אחת בשל המציאות כמו שהיא, ופעם שנייה בשל ההתעוררות מההכחשה. אם לא מבצעים מהלכים נכונים, זה גורר פאניקה ותגובות חרדתיות, ו עלול להפוך לכדור שלג".הפתרון המקורי שמצאו חברי הנהלת טמיר­כהן לעצירת כדור השלג הזה הוא מקור האנרגיות החיוביות שזורמות שם. לפני כשבועיים כוסו מסדרונות החברה בשלטים שעליהם גמדים כחולים. אז עוד לא ניחש אף אחד את משמעותם. העובדים כונסו לחדר הישיבות ל"הפי האואר". הם שתו ואכלו כמה דברים טובים, ושמעו כמה מלות עידוד (בנליות, יש להניח) לגבי עתידה של החברה.אלא שלמהלך הרגיל הזה נוספה הפתעה ­ ההכרזה על תחילתו של משחק "גמדים וענקים" ­ משחק גיבוש קבוצתי שבמסגרתו הופך כל משתתף ל"גמד" של משתתף אחר, שהוא "ענק". תפקידו של הגמד לפנק, לשמח, לרגש ולעודד את הענק. וכך כל עובד במשרד הוא גמד שנותן ובמקביל גם ענק שמקבל. שום ענק לא יודע מי הגמד שלו, מי החבר שמפנק אותו."היו לנו חששות גדולים", מודה ויכסלבאום, "בעיקר מתגובות ציניות מחוסר רצון לשתף פעולה". היו אמנם כמה תגובות כאלה, אלא שלא חלפה יממה מאז הוכרז המשחק עד שהפך להתמכרות של ממש. תיבת הדואר האלקטרוני שנפתחה כערוץ תקשורת בין הגמדים לענקים מוצפת במסרים ­ תודות, בקשות והשמצות מגמד לענק, תגובות הומוריסטיות כלליות. אין אחד מאנשי טמיר­כהן שלא משוטט בה לעתים תכופות ביותר.מלבד מסרים מקפידים הגמדים לפנק את הענקים במתנות של ממש, שעוברות בדרך­כלל באמצעות שליחים. זה התחיל בשוקולדים ומשקאות קלים, המשיך בארוחות בוקר, קינוחים ומשקאות חריפים, והגיע אפילו לתחתוני חוטיני, פאזל מקופסאות גפרורים וסנדוויץ' באורך שני מטר. היצירתיות שבנתינה והסיפוק ממנה, אפילו יותר מאשר ההנאה שבקבלה, הפכו לשם המשחק. "אנחנו מגיעים בבוקר לעבודה בשמחה וציפיה", מעידה אחת מעובדות המשרד. "מרגישים מגובשים. יש אווירה של התחדשות שהחליפה את הדכדוך. אנחנו משתמשים בטרמינולוגיה של לפני ואחרי ­ טמיר­כהן שלפני משחק הגמדים שונה מזה שאחריו"."אנשים מתעניינים בחבריהם לעבודה, מנסים לגלות מה הם אוהבים. פתאום יש אקשן, יש יותר אינטראקציה", מעידה אחרת. "יש היסטריה כללית במשרד", מוסיפה ויכסלבאום. "נדלק ניצוץ שהיה חסר והופך אותנו למשפחה. אני בטוחה שזה ישפיע גם על איכות העבודה. אווירה כיפית ושמחה מובילה לתוצרים טובים יותר".שילוני מסכים בעיקרון אבל מסייג: "ארגון שעורך משחק כזה או פעילות דומה מתוך כוונה לשנות את מצב הרוח, יכול להרוויח משינוי האקלים האר גוני ­ תחושה שהמהלכים הכואבים הם ירידה לצורך עלייה. אבל זה עובד רק אם זה קרוב למציאות. רק אם המהלך לא בוצע משיקולים של פאניקה, אלא מתוך תפיסת מציאות תקינה. אנשים שמרגישים שהארגון משקיע בהם מתפקדים טוב יותר, אבל רק כשהם מרגישים שיצירת האווירה עולה בקנה אחד עם המציאות. עדיף לא לעשות מהלכים שכאלה בארגונים שאינם יציבים. חגיגה המונית ומפוארת מכל סוג שהוא, שאחריה בא גל פיטורים נוסף, תותיר צלקות".אין לדעת מי יוכתר כ"אלוף הגמדים" במסיבת הפורים של משרד הפרסום. קשה גם לחזות את מידת השפעתו של המשחק על המשך דרכו של המשרד. בינתיים נשמעת שירת "איי הו איי הו" אופטימית בכל בוקר בדרך לעבודה.