שורפים כסף חגי ורז'נסקי מקרית- חיים מציע שיטה לחיסכון בכסף וזיהום אוויר: גז במקום דלק עדי עוז 21/02/02 מי במציאות היום­יומית שלנו יש זמן להתעסק לא רק בפיגועים ופעולות נקם, אלא גם בצדדים אחרים של חיי האזרחים, כמו כלכלה ואיכות סביבה. והנה, מסתבר, ממש מתחת לאפינו הסתומים, קיים סיפור על גאווה מקומית ועל בחור צעיר, בן 24 מקרית חיים. עם הרבה אמונה, אוטודידקציה ולא פחות אומץ, הפך חגי ורז'נסקי לחלוץ. תחום התמחותו העיקרי הוא גז. ליתר דיוק: הסבת מנועי רכב לנסיעה על גז, מה שנקרא, ההיי­טק של המוסכניקים.ורז'נסקי מגיע לפגישתנו הישר מהמוסך שבו הוא עובד, כי מחלומות על הגז, הוא אומר, עוד אי אפשר לעשות כסף. מראהו המרושל משהו נעלם מעיני המתבונן ברגע שוורז'נסקי מתחיל להסביר בהתלהבות על פרופן ובוטן. אפילו כשדיבר איתי על פלוצים (ותסלחו לי) זה היה רק בשביל להסביר לי את סגולותיהם השונות של הגזים. וסגולות הגזים השונים, מעבר לבדיחה, הם שאיפשרו לו לעשות את מה שהוא עושה.עבור ורז'נסקי, הכל התחיל לפני כשנתיים, כשעבד באנגליה בתיקוני אופנועים. "יום אחד נסעתי באוטו עם חבר", הוא משחזר, "ועצרנו לתדלק. בתחנת דלק אני רואה פתאום עוד משאבה. שאלתי אותו מה זה, והוא אמר לי שזו משאבה לתידלוק בגז. שאל תי אותו, 'מה פתאום נוסעים על גז?', והוא הסביר לי שיש שם לא מעט מכוניות כאלו וגם הראה לי אחת. התחלתי להתעניין בנושא הזה באנגליה, וחזרתי עם הרעיון הזה לישראל". זול, נקי וידידותי רבים מאיתנו עולים על רעיון שיווקי גדול בשלב מסוים בחיים. מעטים יותר גם הולכים עליו עד הסוף, וזה מה שעשה ורז'נסקי בגיל .22 "הדליק אותי הנושא של דלק אלטרנטיבי", הוא מסביר. "מאז ומתמיד הלהיבו אותי דברים של איכות הסביבה, איפה שאפשר. זה מתחיל מהדברים הקטנים של לא ללכלך את הרצפה. אז אמרתי לעצמי: אם אפשר לשלב את זה בישראל, אז למה לא?".מאותו יום הוא הקדיש את כל מרצו ללמידת ההיבטים השונים של הסבת מנועי רכבים לנסיעה על גז ולקידום הנושא בארץ. "כשחזרתי לארץ", הוא נזכר, "מצאתי עבודה אצל אהוד שחר, שיש לו מוסך למנועים מיוחדים. הוא נתן לי פינה לטפל באופנועים ­ לא יותר מדי באינטנסיבות, רק כדי להחזיק את עצמי בצורה הבסיסית ביותר."הצעתי לו ולחיים בודן, שהוא חבר טוב שלו, את הנושא של הגז, והם היו מאוד סקפטיים. אמרתי להם: 'בואו ננסה, לפחות נגיד שניסינו'. הם השתכנעו, ואז פנינו למשרד התחבורה, לאבנר פלור, ראש אגף זיהום אוויר. אז עוד היה לי חומר מאוד מועט בנושא. "על מנת להיפגש איתו המצאנו לעצמנו שם, כי הוא לא היה פוגש אותנו בתור אדם פרטי, קראנו לעצמנו G.P.L' אנרגיה' G.P.L( הן ראשי התיבות באנגלית לגפ"מ ­ גז פחממני מעובה). לא היו לנו כרטיסי ביקור וגם לא שום דבר דומה לזה, אז עשינו כמה מסמכים עם השם של החברה במחשב של חיים בבית."פלור אמר לנו שמשרד התחבורה עובד על הנושא כבר ארבע­חמש שנים ושהכל עדיין בתהליכים ואישורים. השאלה העיקרית מבחינתינו היתה האם זה הולך להיכנס לישראל או לא. הוא אמר שכן, אבל הוא לא יודע מתי, וברגע שהוא אמר לנו שיש סיכוי שזה יקרה, זה נתן לנו לגיטימציה להמשיך הלאה. אז התחלתי לקשור קשר עם חברות בחו"ל שמייצרות ערכות להסבה, בעיקר מהולנד ואיטליה, שהן המובילות בתחום. הן סיפקו לי המון חומר בנושא."כשפנינו אל החברות הללו, כולן דרשו מידע בסיסי עלינו. אז ישבנו על המחשב הביתי של חיים והמצאנו כל מיני דברים עלינו כחברה: על זה שאנחנו מתעסקים ברכבים ועל השוק המיועד בישראל, כל מיני הערכות שהיו די דמיוניות לתקופה ההיא".השותפים החדשים חילקו ביניהם את העבודה: שחר התרכז בתקינת המוסך לקראת ביצוע ההסבות לגז, ורז'נסקי יצר קשר עם חברות בחו"ל ובעיקר שקע אל תוך לימוד הנושא: הוא ישב ימים ולילות, קרא ותירגם חומר באנגלית מהעולם כולו. בודן דאג לקשרים ופ גישות עם מנכ"לי חברות הגז השונות. "הרושם שקיבלנו מהם היה שהם רוצים רק למכור גז", אומר ורז'נסקי, "ולא ממש רוצים להתעסק עם הייבוא, ההתקנות וכו'. "הבנו שיש לנו פה מקום להשתלב כמתקינים מורשים מטעם חברות הגז, כי ללכת לבד על דבר כזה זה מטורף. צריך תשתית, צריך תחנות תידלוק ­ זה ברמה ארצית. וגם על מנת לפנות לחברות גדולות, היה לנו חשוב שתהיה חברת גז שעומדת מאחורינו. כולם דיברו מאוד יפה ואמרו שישקלו את הנושא כשייכנס התחום, אבל החברה היחידה שממש הראתה התעניינות בנושא היתה 'אמישראגז'".מה זה בעצם אומר 'הסבת רכב לנסיעה על גז'?"זה אומר שברגע שיהיו את כל האישורים, בעל רכב שנוסע על בנזין יוכל להיכנס למוסך מורשה ותמורת 2,000­1,500 דולר להתקין מערכת דלק לגפ"מ. אז יהיה אפשר לבחור אם לסוע על בנזין או על גז. ההתקנה לוקחת בין יום עבודה לרכב ישן ויומיים עבודה לרכב מתוחכם יותר".ומה היתרונות?"היתרון הכי משמעותי הוא הפחתת זיהום האוויר. מעבר לזה, יש יתרון כלכלי גדול: הגז נקי, כי הוא נשרף כמעט לגמרי ולא יוצר מצב של פיח במנוע. רוב הבעיות ברכב נובעות מהפיח, ואם נוסעים על גז, זה חוסך מ רווח טיפולים: רכב ממוצע צריך לעשות טיפול כל 15­10 אלף ק"מ. ברמה העקרונית אפשר יהיה לנסוע על גז 100 אלף ק"מ בלי להחליף שמן, פלגים או פילטרים, כי מה שגורם לשמן או לפלגים להשחיר זה הפיח של השריפה. מאחר שבכל זאת צריך לדאוג ליצרני הרכב, הטיפולים יהיו בוודאי יותר תכופים מ­100 אלף ק"מ, אבל עדיין הם יהיו פחות תכופים ממנוע רגיל. הבלאי של המנוע יקטן ב­.%50 נסיעה על גפ"מ גם תחסוך בדלק: ליטר בנזין זה בערך כמו 1.70 ליטר גפ"מ. כלומר כיום רכבי בנזין חדשים שורפים ליטר דלק ב­18­17 ק"מ, ובנסיעה על גז זה יהיה בערך 15­14 ק"מ לליטר גז. המשמעות היא לחסוך כסף: יותר ק"מ לליטר". כסף, כסף, כסף יתרון נוסף ומשמעותי מאוד הוא עלותו של הגז עצמו. בחברת "אמישראגז" מעריכים שעלות הגז תהיה כעלות סולר. אם אכן כך, המרוויחים הגדולים יהיו, לשם שינוי, אלה שיש להם פחות כסף. כלומר בזמן הקרוב, כל מי שלא יכול היה להרשות לעצמו לקנות רכב דיזל, יוכל תמורת תשלום חד­פעמי לשדרג את רכבו לנסיעה גם על גז, ובכך להאריך את חיי המנוע, להגדיל את מרווח הטיפולים, להפחית באופן משמעותי את העלויות על תידלוק, להגדיל את טווח הנסיעה ללא תידלוק, לא לפגוע באוזון ולעזור בהפחתת זיהום האוויר. רק דבר אחד עלול לשבש את התיאור האופטימי הזה, וקוראים לו הממשלה. או ליתר דיוק, משרד האוצר.על מנת שהשימוש בגז ישתלם לאזרח הקטן, השימוש בו צריך להיות זול. רכבי דיזל מהווים דוגמה טובה כיצד המדינה מוזילה את המיסוי במקום אחד ומפצה את עצמה על­ידי מיסוי במקום אחר: המיסוי על הדיזל הינו רק כחמישה אחוזים מהמחיר לצרכן (כ­11 אגורות לליטר) וכך הדיזל זול מהבנזין (אשר עליו מוטל מס של כ­ %50 מהמחיר לצרכן). אך על האגרה השנתית שבעל רכב בנזין משלם, מוסיף בעל רכב הדיזל עוד 2,636 שקל, ובשורה התחתונה: נסיעה בדיזל משתלמ ת רק כאשר הרכב גומע קילומטרים רבים בשנה.גם חברות הגז וגם יבואני הרכב בארץ נערכים לקראת המעבר לנסיעה באמצעות גז בזהירות מתונה, ומחכים לראות מה תהיה מדיניות האוצר. ממשרד האוצר נמסר לנו שהמיסוי הנוכחי על הגפ"מ הוא נמוך ביותר (שניים­שלושה אחוזים מהמחיר לצרכן), וכי מדיניות האוצר גורסת כי בטווח הקצר לא יעשה כל שינוי ברמת המיסוי הנוכחית, אלא אם יוחלט על שינוי כולל במיסוי הדלקים. אגרת הרישוי, מבטיחים באוצר, תהיה זהה לחלוטין לזו המוטלת על רכב בנזין. לנו נותר לחכות ולראות אם ההבטחות הללו יעמדו במבחן המציאות.אם התחלתם לעשות חישובים כלכליים וכבר מגרד לכם באצבעות לנסוע על גפ"מ, אתם קרובים מתמיד. "הנושא כבר מתגלגל במסדרונות הביורוקרטיה הישראלית שנים רבות, אך הוא תפס תאוצה ניכרת השנה", מספר שלמה שש, מנהל מינהל הדלק והגז במשרד התשתיות, לאחר שבחודש דצמבר חתם שר התשתיות, אביגדור ליברמן, על צו שמאפשר לרכב בעל מנוע גז (גפ"מ) לנסוע בכבישי ישראל. מה משמעות הצו?"מהרגע שהצו נחתם, משרד התחבורה צריך לאשר רשיונות יבוא לרכב ממונע על גז ולמערכות הסבה לגז. כרגע כל יבואן פרטי יכול לפנו ת לבקש קבלת אישור לייבוא מערכות הסבה ממשרד התחבורה."כניסיון, אישר משרד הפנים תחנות תידלוק גפ"מ בכמה תחנות, לפני עידכון תמ"א 18 ובהתאם לתקנות של משרד התשתיות. כרגע עוד אין אף אחד שאושר לו להתחיל בפיילוט שכזה".ורז'נסקי, אין בעיה של בטיחות בנסיעה על גז?"יש תקן שכל יצרן באירופה חייב לעבור, תקן שמבטיח את הבטיחות, וזה התקן שמשרד התחבורה אימץ".לא נתפוצץ או משהו כזה?"לא. זה יותר בטוח מבנזין. יש כל כך הרבה אלמנטים של בטיחות ­ זה פשוט מדהים".בנקודה זו חשוב לציין שמדובר בגפ"מ, אותו אנו מכירים כגז בישול, המתקבל בזיקוק נפט גולמי, בניגוד לגז טבעי אותו מפיקים ישירות כגז. ורז'נסקי מוסיף לדייק: "זה לא גז בישול רגיל, אלא גפ"מ אוטומטיבי, כלומר מותאם לרכב שעומד בתקן האירופאי".ומה עם הריח?"לא יהיה ריח של גז באוטו, כי זה גז אוטומטיבי ואין לו ריח חזק כמו גז בישול רגיל".ומה עם רכבים הנוסעים על מנועי דיזל?"אפשר להסב אותם לגז טבעי, אבל לא לגפ"מ, אלא אם משנים את המנוע עצמו. מבחינה טכנית זה מאוד מסובך ויקר, ולכן לא משתלם".ונוכל גם לקנות מהיצרן רכב שנוסע על גפ" מ?"רוב היצרנים בעולם לא מייצרים רכבים עם מנועי גז. אצל החברות 'פז'ו', 'סיטרואן' ו'פורד' אפשר להזמין רכב אורגינלי עם מנועי גפ"מ מהחברה, אבל מלבדם, אצל רוב יצרני הרכב אי אפשר". להוציא את הגז מהקקה ורז'נסקי מספק דוגמאות למקומות רבים בעולם בהם נעשה שימוש ברכבי גפ"מ כחלק מגישה ירוקה לסביבה. "באיטליה", הוא נותן דוגמה, "1.2 מיליון רכבים משתמשים בגפ"מ, בהולנד 800 אלף רכבים משתמשים בגפ"מ. זה הכל תלוי בממשלה. לפני שנה וחצי זה נכנס חזק גם בהודו ובתורכיה. בתורכיה הם עושים הסבות מאסיביות מאוד, כי הם מנסים להיכנס לשוק האירופי המשותף, ואחד מתנאי הקבלה זה עמידה בתקנות של זיהום אוויר. גם תורכיה נעזרת בנושא של הסבת רכב כדי לצמצם את זיהום האוויר. גם כל המוניות שם נוסעות על גז".בעמותת "אדם טבע ודין" מעריכים כי במדינות שונות בעולם מונעים כארבעה מיליון רכבים בגפ"מ, בעיקר בארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, איטליה, יפן וקוריאה. הם מוסיפים כי במדינות רבות בעולם נפוץ השימוש בגז טבעי כדלק אלטרנטיבי, אך כיוון שבארץ הגז הטבעי אינו זמין, הם פעלו לקידום נושא הנסיעה על גפ"מ, בין היתר באמצעות עתירה לבג"ץ בנושא. גם במשרד לאיכות הסביבה דוחפים את הנושא בהתלהבות.אבל יש גם מי שמצנן את ההתלהבות הירוקה הזאת. בעקבות חתימתו של שר התשתיות על הצו המאשר נסיעה על גפ"מ, הושמעו בכלי התקשורת גם קו לות המתנגדים, שטענו כי למרות החידוש שבנושא, אנחנו עדיין באיחור, כי בעולם הנטייה היא לעבור לגז טבעי.לקולות המתנגדים מצטרפים גם הטוענים כי הצלחת המעבר לשימוש בגז תלויה ברצון הממשלה, שתפקידה יהיה לסבסד את ההסבה של כלי רכב לגז, ולעודד באמצעות מיסוי את הבאתם של כלי רכב מותאמים לשימוש בגז. במדינה שבה כל יום מוקז דם וכל שנה מתחלף ראש ממשלה, קצת קשה להעריך מה תהיה המדיניות בנושאים שוליים כמו רכב.אך את ורז'נסקי וחבריו זה לא מרתיע. הם אופטימיים, ובינתיים הם ממשיכים ללמוד את הנושא, עובדים במרץ על התאמת המוסך לתקנים של משרד התחבורה כדי לקבל רישיון להסבה וייבוא מערכות הסבה לגפ"מ, ברגע שהשינוי בתמ"א 18 יאושר, ומחכים לאישור משרד התחבורה לגבי ניסוי של עיריית תל אביב, שבסופו היא תפעיל, כנראה, תחנת תידלוק בגז.ורז'נסקי, החלום הוא לעשות מיליונים?"זה גם הכסף, אבל זה יותר העניין האידיאולוגי. מאז שהתחלתי עם הנושא הזה נעשיתי חסיד של איכות הסביבה".ואתה מאמין שהשינוי יעבור בארץ ושהחלום יתגשם?"היו לי עליות וירידות. בהתחלה ממש ממש דחפתי את זה, ובמשך שנים לא ממש עבדתי, רק בשביל לקדם את הנושא הזה. הרווחתי פרוטות והתעסקתי מ­8:00 בבוקר עד הלילה על המחשב: כתבתי וסיכמתי, ואני חושב שהגעתי לשלב הזה היום בזכות מה שעשיתי אז".ה"אז" הזה כלל גם לילות במשרד התחבורה. "ישבתי עם אבנר פלור ממשרד התחבורה ימים ולילות", הוא מספר, "והכנתי להם חוברות מדויקות לגבי איך זה עובד. עזרתי להם מאוד לגבי כל הרקע הטכני של הנושא. את כל התקנונים הבינלאומיים אני סיפקתי למשרד התחבורה, ועשיתי את זה כי היה לי אינטרס לקדם את הנושא."גם כשאבנר היה צריך לנאום בכנס מהנדסי רכב במלון דן אכדיה, הוא התקשר אלי וביקש חומר, ושלושה שבועות לפני הנאום הייתי נוסע למשרד התחבורה בתל אביב ויושב איתו עד הערב, מסביר לו את הנושא, מגבש איתו את כל הנתונים".אולם הסנדלר, כידוע, הולך יחף, וורז'נסקי נוסע עדיין בגולף 81' מצ'וקמקת למדי. אפילו לטלפון הסלולרי שלו אין שיחות יוצאות. "כסף, את יודעת...", הוא מסביר לי בחיוך מתנצל. השקעת הרבה כסף בחזון הזה עד עכשיו?"לא השקעתי גרוש בינתיים, כי אין לי כסף. כל מה שהשקעתי זה ידע. הפרויקט העיקרי כרגע זה הפרויקט של עיריית תל אביב, שנאמד כיום בכ­400 אלף שקל. אני כל הזמן אומר לעצמי: 'נסחוב עוד קצת, עוד קצת, אולי בסוף אני אוכל להתיישב, לקנות אוטו'."אם הכל ייצא לפועל, אני רוצה להרוויח סכום כסף נחמד, להגיע לאוסטרליה, להקים חוות פרות ולייצר גז מחרא של פרות. אני לא צריך שום תשתית בשביל זה. רק אני, עצמי, עם מגפיים עד הברכיים, חרא של פרות, לעשות מזה גז ולחיות מזה. זה החזון העיקרי".