מעניין מה ביאליק היה כותב על זה
על רקע תפאורה של סרט אימה ורחשים של סיוט מעורר חרדה יצאנו לבדוק מה באמת קורה באמצע הלילה ברחוב טרומפלדור, בבית הקברות הכי שווה בעיר
נעם ווינד
14/02/02
כפי שבוודאי שמתם לב, לא רבים הם הדברים שיכולים לעצור את המדור בדרך לגילוי מפתיע של עוד בילוי לילי מסעיר. הפעם הלכנו עם זה עוד יותר רחוק, כשחבר הזוי משהו, ברגע של פכחון חושים נדיר, היה מוכן להישבע שמחלון ביתו נשקף אתר בילוי חדש שהולך וצובר תאוצה. עד כאן סטנדרטי למדי. אלא שאותו חלון, כך התברר, משקיף לא אל הנמל וגם לא לכיוון המועדונים החדשים שבמתחם רחוב המסגר, אלא אל עבר בית הקברות הראשון של ת"א, זה האפוף הילה ומיתוסים על גדולי האומה הקבורים שם וממוקם ברחוב טרומפלדור. לא זאת אף זאת: לאוזננו גונבה השמועה כי מישהו רואה במקום בית, פשוטו כמשמעו, והתנחל לו על אחד הקברים של גדולי העם.אין ספק, מחייב בדיקה. בצעדים של בלש, עטופים סדינים נגד עין הרע ופנס, זחלנו בליל שישי האחרון אל מאחורי החומות והתמקמנו בין אבני הקברים, בציפיה דוממת למסיבה שתתחיל.חצות בדיוק, פתאום נשמע רחש של פיצוח, התברר שזה היה עלה של כרוב שעף, והמקום חזר להיות שומם כמקודם. קצת מפחיד כאן, אין ספק שהתפאורה מתאימה לסרט אימה מן הסוג האותנטי. אבל חוץ מהדוממים, האם אכן שורצות במקום רוחות חיות שהחליטו לבלות את לילותיהן כאן, במקום האפל הזה?חשוך וקריר, אורות מבצבצים מכיוון הרחוב, והמקום ללא ספק חי בקצב משלו. לא חשוב עד כמה אתם מתקדמים, מודרניים ונגד אמונות טפלות, כאן ­ כעבור כמה דקות ­ תתחילו לשמוע רחשים משונים מכל מיני כיוונים ולראות הבזקי אור בלתי מוסברים. אנחנו נשארים במצב כוננות.השעה כבר כמעט ,1:00 וחברתי, שגויסה למשימה למרות רצונה החופשי, מנסה לסכם את הערב: "אתה יודע שאני לא מתה על מסיבות, אבל הפארטיה כאן מעוררת בי געגועים עזים ל­ VLT". אני מתעלם בנימוס וממשיך לטייל בין הקברים.הנה כאן קבורה איטה רפפורט, שם נח לו אברהם שלדובסקי, ובמקום טוב באמצע השתכן צבי שכטרמן. כן, עוד ועוד שמות של אלה שהיו מהדור המייסד של בירת הקלאבינג המזרח תיכונית. בקיצור, כל שמות רחובות העיר מסודרים פה שורות שורות. עזבו אתכם מבית הקברות היהודי בפראג, כאן בלילה הרבה יותר קסום. לנורדאו בנו חדר קבורה לתפארת, מישהו הניח פרחים מפלסטיק וצבע את אחד הקברים בירוק לוהט שכמעט זורח באפלה הלילית, ויש עוד אחד כתום. מישהו כנראה עושה כאן סטיילינג למקום.עוד חצי שעה חולפת, אני כמעט הופך לאקס מזולזל ("אם החברים המסטולים שלך היו מספרים לך שעל הגג שלהם נוחתים עב"מים, גם שם היית מחכה שעות?"), היא אומרת לי. אבל אני לא נכנע לאיומים ולהשמצות, והאמת, די נהנה לחוות סוף סוף רחשים ליליים בסגנון קצת אחר, בלי ביטים אגרסיביים ועשן. "בפריז", אני טוען לעברה בלהט (העיקר שתישאר איתי עוד), "בבית הקברות שבו קבור ג'ים מוריסון, תמיד אפשר למצוא אקשן בלילה, והרבה. למה שלא יגיעו גם הנה, לבקר את ביאליק או נורדאו?". שלא לדבר על זה שהקבר של נורדאו באמת נראה כמו בית קטן.ולעצמי אני אומר: איפה לעזאזל כל האקשן? למה רק במדינה הזאת אפילו במקום מסעיר כמו בית קברות לא קורה כלום? אפילו הומלס לא הגיע לנוח בין הקברים, טוב, יום שישי, אולי גם הם מבלים באיזה מועדון. כנראה זה בגלל שחלפו לילות הכפור ששררו כאן רק לפני שבועיים. ואומרים שלישראלים יש עור של פיל. איזה פיל ואיזה נעליים.אני כבר כמעט מתחיל להתקפל, תרתי משמע, זו שאיתי אוטוטו חוזרת להיות מאושרת, ואז, לפתע פתאום, כמו בסרטים הכי טובים, נשפכים על הקברים שלידינו כמה צללים. אנחנו מרימים את הראש ורואים כמה חבר'ה צעירים שנכנסים פנימה בהיסוס. "את רואה?", א ני אומר לה בלחש, "בכל זאת קורה כאן משהו". החבורה נעמדת בכניסה ומשקיפה לעברנו. "אני מוכן להישבע שראיתי כאן תזוזות", אומר אחד מהם, והמשפט שלו נבלע ברעש מכונית חולפת. "גם אני חושבת שראיתי כאן איזה זוג", מחזקת את דבריו זו שלידו. "אתם קולטים איזה אנשים דפוקים יש בעולם? אנשים מגיעים לפה בלילה לקבל ריגושים מזיונים על הקברים. איחס, בואו נסתלק מכאן".החבורה פורשת. איזה פאדיחות. חשבו אותנו למוכי ירח. לך תסביר להם שזו שליחות עיתונאית, ושקורים פה דברים, אבל זה ממש לא אנחנו אחראים.
הקשר האלקטרוני
תמי שכנאי, מהאושיות המרכזיות שהביאו את המוזיקה האלקטרונית לעם בציון, כשהיתה אחראית התחום באן.אם.סי, חוגגת בימים אלה שנה לחלקת אלוהים הקטנה שלה, תוכנית הרדיו "אלקטרוניקאלט", המשודרת כל חמישי בחצות ברדיו BU99FM ומציגה מדי שבוע סט של תקליטן מחו"ל שהוכן במיוחד עבור התוכנית. שכנאי מנצלת את קשריה ומציגה בתוכניתה סטים של תותחי על כמו פול ואן דייק לצד סטים של די.ג'ייז מבטיחים מלייבלים קטנים.מועדון TLV­ה שכבר הרים בעבר את הכפפה והביא לכאן את טוני וארדי, אנטוני פרפרה וכריסטין סמית הבלתי נשכח בעקבות סטים ששודרו בתוכנית, יארח על בימתו שני תקליטנים, אמני הלייבל פריים ובחירתה של שכנאי: אליסטר וולס ומלרוב (ג'והן וורוויק). הכיוון הכללי יהיה פאנקי טקנו בלתי מתפשר.שנה ל"אלקטרוניקאלט" TLV­ב, מתחם שפך הירקון, חמישי 24:00.
גרוב לש.ג
אם עד לפני קצת יותר משנה אורות כחולים מהבהבים נשמעו כתוכנית בטוחה להרחקת קלאברים מאזורי בילוי, הרי שב­2002 אפילו הדלוקים הכבדים ביותר אוהבים לראות שוטרים ליד המסיבה שלהם, ואם אפשר גם איזה מסוק שיפטרל מעל.אולי בעקבות הקריאה החוזרת ונשנית כאן במדור, ואולי פשוט כי עוד אנשים שמו לב למצב המהמם במזרח התיכון החדש ישן, נראה שבחלונות הגבוהים מתגבשת בימים אלה תוכנית, סודית למדי בינתיים, שמטרתה להפוך את אזור הנמל ושפך הירקון למתחם סטרילי. מקורות בסצנה ידעו לספר השבוע שהתוכנית היא פרי שיתוף פעולה בין בעלי העסקים במתחם שפך הירקון, עיריית ת"א ומשטרת ישראל, במימונם של בעלי העסקים, והיא כוללת גידור מקיף של כל השטח, הגנה היקפית על ידי פטרולים חמושים והצבת שלושה פתחי כניסה עם מאבטחים ואמצעי גילוי חומרי נפץ וחבלה.מקורות בסצנה מגלים כי אחד מאלה שעומדים מאחורי התוכנית הוא רל נדל, הבעלים של TLV­ה טייס במיל' ובנו של אלוף. נדל עצמו סירב לאשר או להכחיש את הדברים, אולם הוסיף: "מה שברור הוא שאנחנו אנשים מאוד מציאותיים, שלא רוצים לקחת שום צ'אנסים".דובר עיריית ת"א מסר כי "נושא האבט חה של מתחם שפך הירקון נמצא בבחינה מקפת, תוך שיתוף פעולה הדוק של העיריה עם חברת אוצרות­ים, הרשות לפיתוח כלכלי ומפעילים בשפך הירקון".יש כאלה שירגישו אולי בדרך לטירונות, אבל אין ספק שמשהו זז כאן, ושמישהו החליט לקחת אחריות, גם אם יהיו לצעד חסרונות דוגמת תחושה של בסיס צבאי. העיקר הוא, אומרים היזמים, לעשות מה שאפשר כדי שהבליינים יוכלו להרגיש יותר ביטחון, ובאמת להעניק כזה, כמה שאפשר.
הפאמפינג של הויקטור
שנה בדיוק אחרי אחת הטראומות הגדולות ביותר במסגרת חוויות המועדונים שלי, וחצי שנה אחרי אחת המסיבות הכי טובות שהיו כאן מאז ומעולם, חוזר לכאן שוב מי שהיה אחראי לשתי החוויות הקיצוניות האלה, הלא הוא די.ג'יי ויקטור קלדרון מניו יורק. הטראומה התרחשה באירוע הפתיחה של מועדון ה­ VLT וליין FFF, במסיבה שכמעט נגמרה במותו של צעיר שפרכס ברחבת הריקודים, כשמסביב שלטו חוסר אוויר וקוקיצות שמקיאות בכל פינה. באוגוסט הגיע קלדרון שניגן אגב, מצוין, באותה מסיבה טראומטית. הפעם הוא רצה לתת פיצוי בקיבוץ געש וכיכב במסיבה שבחרנו כאן כמסיבת השנה.אנשי ה­ VLT מבטיחים שלמדו את הלקחים מהשנה שעברה: "זו גם היתה מסיבת הפתיחה עם שם גדול מחו"ל, לא היינו מנוסים בדיוק, לא ידענו כמה אנשים יכולים להיכנס למועדון ועוד לא היו מזגנים". היום הם מבטיחים לייצר מסיבה שלא תישכח, והפעם לטובה. קלדרון, על הפטיפונים, יציג בדיוק מה שמתאים לעם בציון: הרבה פאמפינג, טרייבלים, פרקאשנז ווקאלז, במחוזות שבין ניו יורק ופרוגרסיב האוס.קלדרון, למי שלא יצא למועדונים בשנים האחרונות, הוא אחד הדי.ג'ייז הבולטים בניו יורק ומי שהוביל שם את ליין הגייז במועדון הרוקסי במשך שנים. ברזומה שלו אפשר לרשום הפקה מוזיקלית לתקליטים של מדונה ורמיקסים לדסטניז צ'יילד, בט מידלר ואפילו סטינג. האירוע יהיה בסימן ולנטיין דיי, לזכר אתמול.די.ג'יי ויקטור קלדרון במסגרת ליין FFF TLV­ב מתחם שפך הירקון, שישי 24:00.
טוויסט פוספורדי
בשנה האחרונה אפשר לפגוש בת"א יותר ויותר אמני טראנס המופעים בערבי הדגל במועדונים, ועכשיו גם באומן הירושלמי, שבדרך כלל מתרחק מטראנס, החליטו לתת צ'אנס לטראנס. וכרגיל במקרה של האומן, הם הולכים לעשות את זה בגדול, עם אחד השמות המיתולוגיים של עולם הפסיכדליה ­ סיימון פוספורד.פוספורד, מי שעומד מאחורי האלבום DETSIWT ומהווה חצי מההרכב המיתולוגי שפונגל (יחד עם ראג'ה ראם, הסבא של הטראנס ובעל הלייבל טיפ), נחשב לאחד מאבות המזון בכל מה שקשור לטראנס וחדירתו למערב. פוספורד מקפיד על צליל טראנס מעודכן ויוצר היום גם במחוזות אחרים. באומן, מבטיחים, הוא יתמקד במה שמצפים לו כששומעים את השם סיימון פוספורד ­ טראנס פסיכדלי.טראנס עם די.ג'יי סיימון פוספורד באומן 17, אזור התעשיה תלפיות ירושלים, חמישי .24:00