מדרשת רופין, ההתרסקות יעקב לזר על ההתרסקות של מכללת רופין יעקב לזר 13/02/02 רשימת הנפגעים הפוטנציאליים מההסתבכות הכספית של מדרשת רופין עדיין לא סגורה, אבל שני מרכיבים מופיעים בה בוודאות ­ הבעלים והעובדים. הבעלים, קרי הקיבוצים והמושבים (דרך ניר שיתופי), בכל הסדר שלא יהיה, הפסידו נכס בשווי עשרות מיליוני שקלים והפסידו את השליטה במוסד חינוכי ייחודי, שהכשיר עשרות אלפי מבוגרים במקצועות שונים במשך 52 שנות קיומו. העובדים, בכל הסדר שלא יהיה, ייאלצו לשלם חלק ממחיר ההבראה, מי בפיטורים ומי בקיצוץ מכאיב בשכר. עדיין לא ידועה מידת הפגיעה שתהיה למוניטין של רופין וליכולת שלה לגייס תלמידים חדשים, וגם לא ברור איזו השפעה תהיה לפרשה על שנת הלימודים הנוכחית.למעלה מ­6,000 סטודנטים לומדים היום ברופין, מיעוט מבוטל מהם קיבוצניקים. אבל שדרת הניהול כולה נמצאת בידי חברי קיבוצים. מעולם לא ניהלו קיבוצניקים מעטים כל כך לא­קיבוצניקים רבים כל כך. התוצאה, אין צורך לומר, עגומה למדי. המנכ"ל הוא אליעזר לוין מכפר סאלד, מנהלת הכספים היא יהודית אשד מגבעת חיים איחוד, ומנהל משאבי אנוש הוא חיים גינזבורג מגונן. "היתה הרגשה שהם באיזושהי ממלכה משלהם, עושים מה שבא להם בלי שיהיה עליה ם פיקוח ממשי", אומרים נציגי ועד העובדים. "הכל היה פרוץ, ללא נהלים. שאלנו הרבה פעמים ­ למה לא הוצאתם מכרז, למה אין תקנים, איך אתם יכולים לנהל את העניינים ככה. לא קיבלנו תשובה. שלושה היו מחליטים הכל ביניהם ­ אליעזר, יהודית וחיים"גם יו"ר מועצת המנהלים הוא חבר קיבוץ. שלמה לשם מאורים מילא את התפקיד ומשנתגלה השבר הגדול נקרא יונתן בשיא (שדה אליהו) לפני למעלה מחצי שנה להחליפו. בדירקטוריון יושבים דרך קבע מזכירי התנועות (קודם דובי הלמן ואבו וילן ועכשיו נתן טל וגברי ברגיל), חבר בו מנכ"ל "ניר שיתופי" אליעזר בן צבי (מגן) ובתקופה האמורה היו בו שמות קיבוציים מוכרים נוספים, כמו שושנה אפרתי, יורם תמרי, יורם אגמון ועדנה סולודר. את המושבים ייצגו בדירקטוריון שלום שמחון, היום שר החקלאות, שמואל ברקוביץ, יו"ר מועצת המנהלים של "ניר שיתופי", עמוס דגני נציג תנועת המושבים ואחרים."איך זה? איפה היו הבעלים?" שואלת רחל קינן, חברת ועד. "הם קיבלו את המאזנים וחתמו עליהם. הם ראו שהחוב צומח בכל שנה בצורה מבהילה. למה לא קם מישהו מהם להגיד ­ תעצרו את הרכבת! איך הם הירשו שיווצר חוב כזה גדול?"הגרעון של רופ ין, שנחשף כאן לראשונה לפני שלושה שבועות, עומד על 53 מיליון שקל והוא תוצאה של 63 מיליון שקלים חוב, מול נכסים שיש למדרשה בשווי 10 מיליון שקלים. בדיון שנערך לפני שבוע בבית המשפט המחוזי בת"א הבהירה השופטת ורדה אלשיך, כי במצב העניינים הנוכחי גדל החוב בקצב של מיליון שקל לשבוע. תשובה חלקית לשאלה איפה היו הבעלים, סיפק אליעזר בן צבי, שאמר ל"הדף הירוק" בתחילת דצמבר 2001: "היתה 'מריחה' של העניין התמחירי של רופין, לא הכל היה גלוי ותמיד הצליחו להסתיר את המצב האמיתי שהתגלה רק לפני שנתיים. כשהתגלה הבור הגדול באנו בטענות קשות מדוע לא היתה שקיפות לגבי מה שקורה באמת. היו תקוות גדולות בכל שנה שהמצב ישתפר וזה לא קרה".את הטענה לחוסר שקיפות מכחישים הנוגעים בדבר בכל תוקף. הכל היה גלוי, הם אומרים, המספרים היו ידועים והדירקטוריון אישר אותם כל פעם מחדש. שום דבר לא נעשה מתחת לשולחן, או כפי שהתבטא אחד האנשים המרכזים בפרשה ­ "אי אפשר היה להזיז ברופין עיפרון, בלי ש'ניר שיתופי' נתנו לכך אישור. זו היתה אסטרטגיה מוסכמת על כל מי שהיה קשור לנושא".ובכל זאת, איך מגיעים לחוב מבהיל של 63 מיליון שקל תוך חמש או שש שנים? כנראה שבדיוק על כך נאמר ש"הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות". הכוונות הטובות היו להקפיץ את רופין כיתה ולהפוך אותה למוסד אקדמי מוכר, מכובד, שימשוך אליו סטודנטים מכל רחבי הארץ. השורה התחתונה, נכון להיום, היא מצב של קרוב לפשיטת רגל ויצירת איום ממשי על המשך קיומה של המדרשה. זו תוצאה של התקשרות לא מוצלחת עם אוניברסיטת קובנטרי באנגליה לשם פתיחת פקולטה להנדסה, והתקשרות עוד פחות מוצלחת עם חברה בשם "קידום" שמכינה סטודנטים לבחינות פסיכומטריות, איתה נחתם הסכם שהיא תפנה סטודנטים לרופין תמורת 20 אחוז משכר הלימוד.ויש גם הבטחה לא סגורה ולא ממומשת עד עצם היום הזה של המועצה להשכלה גבוהה לתקצב את הסטודנטים, שעל בסיסה הוחלט לגבות מהם לקראת שנת הלימודים הנוכחית מחצית משכר הלימוד שהיה מקובל בשנים הקודמות. לזה יש להוסיף חוזי עבודה ותנאי שכר מפתים שהוצעו לפרופסורים כדי שיבואו ללמד ברופין, השקעות בלתי מבוקרות מעל ליכולת של המדרשה, וניהול פזרני שהמוטו שלו היה שאם כבר הולכים בגדול אז שיהיה בגדול. בשוליים יש גם אולי חשש לאינטרסים זרים שנכנסו לתוך הסיפור הזה.אנשי רופין מגלגלים את עיקר האשמה לפיתחה של המועצה להשכלה גבוהה.תמורת השימוש במבנים ובציוד שבחלק האקדמי, טוענים ברופין, הובטחו למדרשה מהמל"ג 34 מיליון שקל, שבאמצעותם ובאמצעות גיוס משקיע חיצוני, אפשר היה לחסל את החוב. בפועל, בישיבה של הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג) שנערכה ב­16.1, הוחלט להעביר לרופין רק 10 מיליון שקלים, מה שכמובן משאיר את בעיית רוב החוב בלתי פתורה.בות"ת מכחישים. מעולם לא הבטחנו לרופין 34 מיליון שקל ואין שום מסמך שיאשר את הטענה הזו שלהם, אומר פרופ' נחמיה לב­ציון, מנכ"ל הות"ת. "34 מיליון שקל זה חישוב פנימי של רופין, תוצאה אריתמטית פשוטה. הם אמרו ­ יש לנו גרעון של 53 מיליון שקל, %65 מרופין עובר לחלק האקדמי, אז שהות"ת תיקח על עצמה גם %65 מהגרעון. אנחנו שלחנו לשם רואה חשבון שלנו, שעשה הערכה והגיע למסקנה שזה שווה רק 10 מיליון. אז נכון שרופין קיוו לקבל 34 מיליון והיה להם טוב אילו היו מקבלים את הסכום הזה, אבל אני לא מבין מדוע אנחנו צריכים לכסות גרעונות שמישהו אחר יצר". בשביל כוכבים צריך לשלם שלושה חברי ועד מודאגים פגשו אותי בשבוע שעבר: רותי יחודגי, ברוך מחלוף ורחל קינן. יש להם סיבה טובה לדאגה ­ עתיד המוסד אינו ברור וגם אם, כפי שיש להניח, יימצא בסופו של דבר פתרון, העובדים ישלמו חלק מהמחיר. השלושה לא רק מודאגים, הם גם כועסים: להם הרי אין חלק במצב שנוצר, אבל כמו שקורה פעמים רבות במקרים מסוג זה, במיוחד בתרבות הניהול של התנועה הקיבוצית, מי שאשם אינו משלם ומי שמשלם אינו אשם.הבעיה המיידית שעומדת בפניהם כרגע היא הדרישה של הות"ת, שהעובדים יחתמו על מסמך לפיו ההסכם הקיבוצי שנחתם איתם יתוקן כך שיהיה תואם את הכללים הנהוגים במכללות האקדמיות המתקוצבות על ידי המל"ג. "לא נוכל להסכים שעובדים שעבדו במוסד שלא קיבל הקצבה ממשלתית, ימשיכו לעבוד באותם תנאים כאשר אותו מוסד הופך למתוקצב וחל עליו חוק יסודות התקציב", מסביר פרופ' לב­ציון את דרישת הות"ת. רק לאחר שיחתמו, יועבר התיקצוב השוטף שהבטיחה המל"ג לרופין (במקביל דורשת הות"ת התחייבות נוספת, שרופין תעביר במנהל מקרקעי ישראל את הזכויות על הקרקע למרכז האקדמי).העובדים מסרבים לחתום. רותי: "רוצים שנחתום בלנקו על נייר שאנחנו לא יו דעים מהו ואף אחד לא מוכן להגיד לנו מה התנאים שמופיעים בו. טוענים שאלו תנאים של הות"ת. איך אנחנו יכולים לחתום על מסמך שמחייב את העובדים בלי לדעת מה הפירוש המעשי של החתימה הזו? היה לנו מכתב שהמל"ג מסכימה לתת לנו ארכה של שלוש שנים לעבוד באותם תנאים שהיו לנו קודם. היה לנו הסכם קיבוצי חתום בראשי תבות שהמל"ג קיבלה אותו. פתאום נוצר יש מאין המסמך הזה שאנחנו מתבקשים לחתום עליו לאלתר, מבלי שיראו לנו מה הוא אומר בפועל לגבי שינוי תנאי השכר".לטענתם, בעוד תנאי השכר של העובדים המנהליים מקבילים או אפילו נחותים מהמקובל במכללות אחרות, למרצים ברופין יש תנאי העסקה שאין בשום מכללה בארץ, כי "אמרו לנו שרוצים כוכבים ובשביל כוכבים צריך לשלם". לשלם פירושו מרצים שמקבלים 1,500 שקל לשעה. לשלם פירושו פרופסור שמגיע לרופין פעם בשבוע לארבע שעות וכדי שיבוא העמידה המדרשה לרשותו רכב צמוד, שמשרת אותו כמובן גם בנסיעות אחרות.העובדים, בתיווך ההסתדרות, שכרו את שירותיה של עורכת הדין גלילה הורנשטיין מת"א, שתגן עליהם. המאבק שלהם עכשיו הוא מול הנאמן, רו"ח שלמה זיו, שמונה על ידי בית המשפט המחוזי בת"א כאחראי על תפע ול המדרשה והכנת תוכנית הבראה. הם לא כל כך מאמינים בנאמנות של הנאמן לגביהם, מפני שלטענתם יש לזיו קשרי עבודה עם הבעלים ­ עם "ניר שיתופי" ועם חברת רופין עצמה, ולכן הוא לא יכול לייצג נאמנה אותם, את הנושים. על העיסקה לפיה תעביר המל"ג רק 10 מיליון שקל לרופין תמורת הקרקע, המבנים והציוד של המרכז האקדמי, אמרה הורנשטיין ל"הדף הירוק", שזו "עיסקה גרועה, אפילו חצופה, והעובדים לא מוכנים לקבל אותה". אחד הדברים הראשונים שעשה זיו, היה להקפיא את תשלום המשכורות לעובדים. את משכורת דצמבר הם קיבלו רק בחלקה ואת משכורת ינואר לא קיבלו כלל. ההקפאה לא נעשתה מרוע לב, ביה"מ הורה לנאמן לא להגדיל את החוב של רופין ומכיוון שהמל"ג אינה מעבירה את התקצוב השוטף, זיו לא יכול לשלם לעובדים."אנחנו תובעים הקמת ועדת חקירה ציבורית שתבדוק איך איפשרו לחוב לתפוח עד 63 מיליון שקל ומי אחראי לכך", אומר ברוך. "לא יכול להיות שגרעון כזה יתנדף מבלי שהאנשים שהיו אחראים ליצירתו יתנו את הדין. אנחנו מעוניינים לדעת האם מדובר רק בניהול כושל שהתאפיין בביצוע עיסקאות גרועות, או שהיו דברים מעבר לכך. יש לנו חשדות, שנעשו הסכמים הנוגעי ם למדרשה, כשלשני הצדדים היו בהם אינטרסים אישיים".כדוגמא לעיסקאות כושלות הם מביאים הסכם גרעוני עם קבלן החניה, שלא רק שלא הכניס כסף למדרשה, אלא המדרשה נדרשה לשלם לקבלן. הסדר דומה נעשה עם מפעיל חיצוני שקיבל את מעונות הסטודנטים. סימן שאלה גדול מרחף סביב ההסכם שנחתם עם חברת "קידום" . בכיר שמקורב מאוד לענייני רופין טוען כי החברה התחייבה לספק לרופין תלמידים תמורת עמלה של 20 אחוז משכר הלימוד, רופין שילמה לה סכום עצום, וכאשר התבקשו שני כלכלנים לערוך בדיעבד בדיקה של ההסכם, הם הגיעו למסקנה שהעיסקה לא כדאית. אותו מקור וכן אנשי הוועד רואים טעם חמור לפגם בכך, שאחד השותפים הבכירים ב"קידום" באותה עת היה חתנו של הנשיא האקדמי של רופין, ד"ר אמיתי ניב.את רכזת הכספים, יהודית אשד, הם מאשימים כי הטעתה אותם. "לפני כשנתיים, יהודית הראתה לנו בעזרת מצגת מאזנים ותחזית של המצב ברופין והכל היה בסדר. היא דיברה על גידול בסטודנטים בין 25 ל­30 אחוז ועל כך שכל בית ספר יישאר עם יתרת זכות. רק בדיעבד הסתבר לנו שכבר אז היה למדרשה חוב של יותר מעשרים מיליון שקל" (דברים דומים אמרה אשד לעיתון "הקיבוץ" במרס 199 9).עוד הם טוענים כי בימיו של המנכ"ל הקודם, פלו שלח מגן שמואל, היה נהוג שנציג הוועד ישב כחבר בהנהלה. "מאז שאליעזר לוין מונה, הוא החליט שנציג הוועד יוכל להיות רק משקיף ולא יקבל את מאזני החברה. ביקשנו לראות מאזנים ולא נתנו לנו". כפי שכבר נמסר בכתבה הקודמת, השאיר שלח את רופין במצב של איזון תקציבי.מאוד מכעיס את נציגי העובדים, שחלק מאותם דירקטורים שאשמים במצב הנוכחי של רופין, יושבים בעמותה שהוקמה למרכז האקדמי. "לא יתכן שדירקטורים שאחראים לכשל הניהולי ברופין מינו את עצמם לחברי ההנהלה של העמותה. במקום שיטלו אחריות לכישלון, הם מצאו לעצמם מיקלט בעמותה החדשה". בין השמות של הדירקטורים שעברו לעמותה: אשד יהודית, לוין אליעזר, לשם שלמה, ד"ר אמיתי ניב, סולודר עדנה ואחרים.רותי: "מערכת האמון בינינו קרסה מזמן. אנחנו מבקשים לפטר לאלתר את כל מי שאחראי למשבר הכספי החמור אליו נקלעה החברה. כאשר ידובר על תוכנית הבראה, דורשים העובדים שנציג שלהם יעבוד מול נציג ההנהלה, אחד מול אחד. לא יתכן שמי שיכין את תוכנית ההבראה יהיו אלה שהביאו את המוסד אל עברי פי פחת".אליעזר לוין הודיע על סיום תפקידו ולמע שה כבר פרש לביתו. הדרישה לפיטורים מתמקדת עתה בעיקר ברכזת הכספים. "יהודית אשד ידעה על המצב לאשורו אבל לא מצאה לנכון להתריע, להזהיר, לצלצל בפעמוני האזעקה. התחושה שלנו שהיא עשתה בדיוק ההיפך ולכן מן הראוי שהיא תיתן את הדין. לא ייתכן שהיא תמשיך למלא את תפקיד רכזת הכספים ועוד תהיה חברה ההנהלה של העמותה החדשה, כאילו לא קרה דבר". הדרישה להדיח את אשד, כך נודע לנו, איננה רק מצד העובדים, אלא גם מצד ההנהלה (אשד בחרה שלא להגיב לנאמר בכתבה). רווח והצלה מקריסטל ציבור מודאג נוסף הם הסטודנטים של רופין. צאלה וקסמן, יו"ר אגודת הסטודנטים, נפגשה בתחילת השבוע שעבר עם מנכ"ל ות"ת, פרופ' לב­ציון, שהרגיע אותה והבטיח כי הדאגה העיקרית של הות"ת היא לציבור הסטודנטים והם יעשו הכל כדי שהסטודנטים לא ייפגעו. בינתיים הודיעה אגודת הסטודנטים לחבריה להורות לאלתר על הפסקת כל הוראות התשלום למדרשה, בין עם באמצעות הוראות קבע בבנק ובין עם באמצעות תשלום דרך כרטיסי אשראי, מה שמסבך עוד יותר את המצב."הדאגה הראשונה שלנו היא ששנת הלימודים תימשך כסידרה", אומרת וקסמן. "מכיוון שהכספים שבקופת האגודה הוקפאו, אנחנו מגייסים עכשיו כסף על מנת לשכור עורך דין שייצג אותנו". בדיון בבית המשפט עלה שמה של חברת קריסטל, כמי שמעוניינת לרכוש 49 אחוז ממניות רופין תמורת סכום של 5 מיליון דולר. הסכום הזה (כ­23 מיליון שקל) עשוי לתת תחילה של פתרון למצב המסובך. ברופין עצמה התייחסו בחשדנות לקריסטל, אבל יו"ר מועצת המנהלים, יונתן בשיא, טוען שמדובר בהצעה רצינית.בעל החברה, רונן קריסטל, בחור צעיר תושב קיסריה, מייצג קבוצה של משקיעים מחו"ל ונמצא בקשר עם רופין כבר 3 שנים. בעבר חשב להקים במדרשה פרוייקט הדרכה בתחום ההיי­טק. היום, בעקבות המשבר, כבר לא מדובר על היי­טק, אבל קריסטל מאמין שניתן להביא לקמפוס פרוייקטים שעוסקים בחינוך ולכן מוכן להשקיע את הכסף."יש עכשיו משא ומתן על איזה אחוז מהמניות יקבל קריסטל תמורת 5 מיליון הדולר אותם הוא מתעתד להשקיע במדרשה", מסביר בשיא. "קריסטל טוען ובצדק, שהוא רוצה לדעת מול איזה חוב של המדרשה הוא נכנס עם הסכום הזה וכמה אחוז מהמניות הוא צריך לדרוש עבורו. מכל מקום, הוא נדבך מאוד חשוב בתהליך ההבראה של רופין. אנחנו מניחים שאיתו אפשר יהיה לצאת לדרך חדשה".בימים האלה מתנהל מו"מ קדחתני עם המל"ג להפעיל כמתוכנן את המרכז האקדמי וכן נעשה מאמץ גדול להקטין את עלויות השכר של העובדים. ב­18 לפברואר עומד לפוג צו הקפאת ההליכים (הגנה מפני נושים) שנתנה השופטת אלשיך לבקשת המדרשה, והמועד הזה משמש זרז לקדם את תוכנית ההבראה. בשיא משוכנע שבסופו של דבר יימצא פתרון שיאפשר את המשך קיומה של רופין. ב"ניר שיתופי" משלימים עם העובדה שאת הנכס הזה הם איבדו. הכל הוצג ודווח בזמן אמת בתגובה לטענות העביר מנכ"ל רופין, אליעזר לוין, את התגובה הבאה:עד 1990 עסקה מדרשת רופין בעיקר בקורסים בתחומים רבים, ששרתו את הצרכים השונים של התנועה הקיבוצית, פרט למסלול אקדמאי אחד ­ "כלכלה ומנהל של המשק השיתופי". תהליך האקדמיזציה של רופין (שהחל ב­1993) התבסס על ההנחה שהמועצה להשכלה גבוה תתקצב אותו, תתמוך בו ותשתתף בכיסוי ההשקעות הנדרשות להקמת מרכז אקדמאי ראוי ובעל רמה.בשנת 1994 התקבל מכתב מהמל"ג בו נאמר כי המועצה תשקול מתן תקציב לרופין במידה ויפותחו חוגים אקדמאים נוספים.מדרשת רופין לא היתה מוכנה מבחינה פיזית ומבחינת התכנים לתהליך כה מורכב ומשמעותי. לא ניתן לפתח מערך כזה ללא ספריה ראויה, ללא מרכז מחשבים מצוייד, ללא כיתות ומעבדות מסודרות ומצויידות ובתשתיות פיסיות הרוסות שחייבו טיפול יסודי ויקר.בנוסף היה הכרח להקים מערך שיווק רב היקף שיביא לקמפוס אוכלוסיה של החתך הרגיל של החברה הישראלית (עד 1995 היתה רוב אוכלוסיית התלמידים מהתנועה הקיבוצית). ודבר אחרון וחשוב ביותר ­ בניית סגל אקדמי ראוי בעל רמה ובמספר שיתן מענה לתכנים החדשים שפותחו והוגשו לאישור המל"ג.בסוף 1995 התברר שהמל"ג כלל לא התכוונה לתקצב את רופין ורואה בו מוסד פרטי ועצמאי! במהלך 9­1998 הצלחנו בכל זאת לשנות את הגזירה וקיבלנו אישור על כך שמאוקטובר 2001, תחילת תוכנית חומש חדשה של הוועדה לתקצוב (ות"ת), נהיה מתוקצבים במסגרת מכללות איזוריות מתוקצבות (בידי מכתב חתום על­ידי מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה מ­4.9.1999). בכל הדיונים שקיימנו עם המל"ג בשנתיים האחרונות היה ברור שעל הנכסים, המבנים, וההשקעות הגדולות שבוצעו ויבוצעו כחלק הכרחי מתהליך האקדמיזציה, תהיה השתתפות משמעותית של המל"ג. מאז ההחלטה ב­99 בטיוטת החוזים שהועברו בין עורכי הדין של הצדדים, נרשמו סכומים מפורשים אותם תעביר המל"ג לרופין בתמורה לנכסים והמבנים שיועברו למרכז האקדמי.ב­15.7.2001 קיבלנו הודעה רשמית מהמל"ג שעלינו לגבות מכל הסטודנטים הלומדים במסלול האקדמי שכר לימוד מופחת כפי שנהוג בכל המוסדות האקדמים המתוקצבים וכך נהגנו. רק במחצית דצמבר 2001 נמסר לנו שהוועדה לתקצוב של המל"ג באותה ישיבה ב­99 (עד כה לא קיבלנו פרוטוקול מאותה ישיבה) החליטה באופן חד צדדי כי הנכסים והמבנים יועברו לעמותה האקדמית ללא תמורה!מיותר לציין כי הודע ה זאת הפרה את ההסכמות שהיו בין הצדדים ועדות לכך הן הטיוטות הרבות שהוחלפו בעניין בין עורכי הדין של הצדדים.הפיכתה של שלוחת "קובנטרי", שעליה נחתם הסכם עם האוניברסיטה האנגלית ב­1994, לבית ספר אקדמי ישראלי להנדסה, היה תהליך שקיבל את תמיכת המל"ג, שהבטיחה לסייע ולעזור ולא קיימה.הקמת שלוחת קובנטרי, שאמורה היתה להכין קדרים של מהנדסים בעלי רמה עבור המשק הישראלי, היתה כרורה בהשקעות גדולות ביותר.כל ההתפתחויות והשינויים במדיניות המל"ג וההשקעות הגדולות שהיו כרוכות והכרחיות כדי להתאים את המוסד לדרישות האקדמיות והגרעונות שנוצרו מפעילות זאת, הוצגו ודווחו הצורה שוטפת לדירקטוריון שהתכנס באופן סדיר 4­3 פעמים בשנה. מאזנים שנתיים הוגשו מדי שנה על­ידי רו"ח לדיון ואישור הדירקטוריון כחוק.הניהול השוטף הפנימי התנהל דרך הנהלה פעילה שהתכנסה בצורה סדירה ורצופה. במשך כל השנים פעל/ה מבקר/ת וועדת ביקורת מטעם הדירקטוריום ואליו הוגשו דו"חות וביקורות.