אנחנו והמודל הצ'כי / גד שמרון כאשר הגבולות פתוחים, זכות השיבה מפסיקה להיות רלבנטית גד שמרון 12/02/02 אני לא יודע אם עזמי בשארה, חבר הכנסת שחולם על ישראל כמדינת כל אזרחיה, שמע על גרהרד צייזל. צייזל, אזרח אוסטריה, הוא נשיא אירגון בשם סודטנדויטשה לנדסמנשפט, הנאבק על זכות שיבה לצ'כיה, מדינה שפעם היתה של כל אזרחיה, ודורש עתה, אחרי 57 שנים, הכרה בעוול שנגרם לו ולבני עמו הסודטים.והנה כמה מילות הסבר. הסודטים הם גרמנים שבתום מלחמת העולם הראשונה מצאו עצמם כאזרחיה של מדינה חדשה בשם צ'כוסלובקיה. היו בה צ'כים וסלובקים, וגרמנים ויהודים ומיעוטים נוספים, וכולם נהנו מחוקה ליברלית, משטר דמוקרטי ושגשוג כלכלי. בקיצור, התגשמות חלומו של חבר הכנסת עזמי בשארה על מדינת כל אזרחיה.אבל האידיליה הזאת התפרקה אחרי 20 שנים. למרות מצבם האובייקטיבי הטוב, נהו סודטים רבים אחרי האידיאולוגיה הקיצונית והגזענית של אדולף היטלר. וכאשר הגשים היטלר את חלומו והשתלט על צ'כוסלובקיה, שמחו רוב הסודטים לחזור לחיק הרייך הגרמני, הכובש, ואימצו בחדווה את צלב הקרס ואת מה שסימל.אחרי המלחמה, ממשלת צ'כולסבקיה החופשית שבה לפראג ולא חשבה פעמיים. רכושם של שלושה מיליון הסודטים הוחרם, וכולם גורשו מערבה, לגרמניה ו לאוסטריה. זה היה גירוש ברוטאלי, טוטאלי, שכלל אפילו סודטים אנטי­נאציים שאך זה עתה שוחררו ממחנות ריכוז. אגב, עד כמה שנואים הסודטים עד היום בצ'כיה, מעיד הדיווח על רשימה של אישים ידועים בני המקום, שפורסמה במחוז פארדוביצה. למשל, בדריך סמטנה, שאחת מיצירותיו נתנה השראה למחברי ההמנון שלנו. ומי לא ברשימה? אוסקר שינדלר, התעשיין הגרמני, הסודטי, יליד המחוז, שהציל אלפי יהודים במלחמת העולם.מאז הגירוש של 1945 חולמים הסודטים על זכות השיבה או לפחות על פיצוי הולם, ונתקלים בסירוב עקשני של ממשלות צ'כוסלובקיה לדורותיהן. לפני עשר שנים, אחרי נפילת הקומוניזם, התקבל בפראג חוק הקובע שיוחזר לבעליו רכוש שהוחרם על ידי הקומוניסטים שעלו לשלטון ב­1948. מי שלא נכלל בהסדר הזה, כמה אירוני, הם היהודים שנושלו על ידי הנאצים בסוף שנות ה­30, והסודטים שנושלו על ידי הממשלה הדמוקרטית ב­1945. שותפות לא נעימה לאוזניים ישראליות. ונחזור לצייזל מהסודטנדויטשה לנדסמנשפט. כמה מעמיתיו לאירגון אומרים שחבל על המאמץ המושקע במאבק המשפטי נגד פראג, שהרי ברגע שצ'כיה תצטרף לאיחוד האירופי, יוסרו המגבלות, וכל סודט יוכל לח זור לצ'כיה ולקנות את מה שהוא רוצה איפה שהוא רוצה.הצ'כים לא טיפשים. הם לוקחים בחשבון שכמה אלפי סודטים אולי יחזרו למחוזות מולדתם, אבל הדור השני והשלישי יבוא, מקסימום, לביקורי נוסטלגיה. וזה נראה לצ'כים מחיר סביר לעומת היתרונות הפוליטיים והכלכליים שבהצטרפות לאירופה המאוחדת.כשהגבולות פתוחים, זכות השיבה פשוט נעלמת, נמוגה לפח הזבל של ההיסטוריה ומפסיקה להיות רלבנטית. אבל איך מסבירים את זה לשני עמים השקועים עמוק בעימות מתמשך?