הנפילה דב תדמור הורשע בעבירות על חוק ניירות ערך יהודה שרוני 11/02/02 דב תדמור, מי שהיה במשך 14 שנים, עד 1999, המנכ"ל הכל יכול של קבוצת דיסקונט השקעות (דסק"ש) ואחד האנשים החזקים ביותר במשק הישראלי במשך עשרות שנים, הורשע אתמול בבית משפט השלום בתל אביב בעבירות על חוק ניירות ערך בפרשת דו"חות "ישקר", שדסק"ש החזיקה %25 ממניותיה.כאשר התעוררה הפרשה, לפני מספר שנים, איש לא העלה על דעתו שתדמור יגיע לבית משפט, קל וחומר שיורשע. תדמור עצמו התייחס להאשמות כלפיו כלאחר יד. הוא היה משוכנע שהפרשה תגווע באותה המהירות שבה נולדה. אבל הפעם הוא טעה. מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך החליטה לפעול במקרה זה בנחרצות רבה. כך הפך תדמור לנאשם הבכיר ביותר עד היום שהורשע בעבירת חוק ניירות ערך. אלה שמכירים אותו היטב אומרים, שתדמור הוא כמו אותו נהג זהיר שבמשך עשרות שנים נהג בזהירות רבה בלי לעבור אף עבירה, אבל כשל רגע לפני שעמד לקבל את אות הנהג הזהיר.השופט דוד רוזן הרשיע את תדמור (ועוד שלושה בכירים לשעבר בדסק"ש, היועץ המשפטי עו"ד שלמה כהן, מנהל הכספים יוסף בוק, ויעקב אשל) בכך שהגיש לבורסה ולרשם החברות 18 דוחו"ת כספיים של דסק"ש, שלא כללו ­ בניגוד לחוק ­ דו"חות כספיים של ישקר, שהינה חברה פרטית. השופט קבע כי תדמור והאחרים בחרו להסתיר את הדו"חות הכספיים של ישקר מהבורסה ומרשם החברות, שם יכול הציבור לעיין בהם, בשל חששם מגילוי נתונים העלולים לסייע למתחרי ישקר ובתוך כך לפגוע בדסק"ש. השופט קבע כי כתוצאה ממעשים אלה, המשקיעים פעלו בשוק ההון על בסיס מידע חסר. "נעשה הכל בכל כדי להטעות משקיע סביר", קבע השופט והרשיע את תדמור בכל העבירות שיוחסו לו. הטיעונים לעונש יישמעו ב­6 במארס.לא עמדו לו, לתדמור, קריירה רבת השפעה שנמשכה עשרות שנים, מיליארדי השקלים שעברו תחת ידו, וקשריו ההדוקים עם הצמרת הכלכלית, הפוליטית והחברתית. גם הוא, מסתבר, אינו מחוסן מנפילה. מעטים המנכ"לים במשק הישראלי שצברו עוצמה כה גדולה כמוהו. במשך שנים היה תדמור, היום בן 72, אחד מנציגי קבוצת אי.די.בי של משפחת רקנאטי בקונצרן כלל. היו תקופות שהוא כיהן בו זמנית בדירקטריונים של עשרות חברות ורשם בכך שיא נדיר. הכנסתו היתה בהתאם. ב­97', למשל, היתה עלות שכרו 212 אלף שקל בחודש, סכום שולי בהתחשב באופציות של מיליונים שקיבל. אחת מהצלחותיו הבולטות בשנים האחרונות היתה ההשקעה בחברת סלקום, הנ חשבת כיום לחברת הטלפונים הסלולריים המצליחה ביותר בארץ, וערכה נאמד בעבר ביותר מחמישה מיליארד שקל. מיזמים נוספים שלו היו השקעות בחברת הכבלים תבל, ובחברת טלעד, אחת הזכייניות של ערוץ 2. יחסים חמים במיוחד היו לו עם רפאל רקנאטי, לשעבר יו"ר דסק"ש, שעימו נהג לשוחח כמה פעמים בשבוע. תמיד ידע עם מי להתחבר, מיי להתרחק. מספרים שאת שורשיה של יכולת ההישרדות שלו צריך לחפש בילדותו. תדמור נולד בעיירה הפולנית בלויץ. במלחמת העולם השניה נכבשה העיירה על ידי הרוסים ואחר כך על ידי הגרמנים. בבוא הגרמנים ברחה משפחתו לרוסיה והוגלתה לסיביר. "האדם הוא תבנית נוף מולדתו", אמר פעם תדמור, "ואני ילד שנולד בפולין של לפני המלחמה, בנוף של יערות, בסביבה של גויים, עם ילדים שמרביצים לך כי אתה הרגת את ישו".זכרונות הילדות חזרו אליו כאשר בהיותו מנכ"ל דסק"ש נפגש ברוסיה עם ראש עיריית סנט פטרסבורג. תדמור התקבל בכבוד רב בלשכת ראש העיר ונלקח לביקור במה שהיה פעם משרדו של לנין. בצאתו סיפר בחיוך: "נזכרתי איך הוגליתי לסיביר, אך הייתי אבק אדם, והנה אני אורח כבוד בלשכת ראש העיר. סגרתי מעגל".בתום המלחמה עלה תדמור לארץ בגפו ולחם במלחמת העצמאות. אחר כך למד משפטים ועבד במחלקה המשפטית של חברת דלק שהוקמה כשותפות בין בנק דיסקונט ובנק הפועלים. אז הכיר את דני רקנאטי, שניהל את בנק דיסקונט, וכעבור כמה שנים מונה תדמור למנהל חברת נכסים ובניין, חברה בת של דסק"ש.הצלחתו המהירה של תדמור קירבה אותו משפחת רקנאטי וב­86' מונה למנכ"ל דסק"ש במקום דן טולקובסקי. בתפקידו זה חילץ את חברת ההיי­טק סאיטקס ממשבר, הבריא את חברת אלסינט וביצע עוד השקעות רבות ומוצלחות. בד בבד עם נסיקתו המטאורית בקהילה העיסקית החלה נסיקתו בחברה הגבוהה. הוא ורעייתו שרה הפכו לזוג מפורסם. בכל שנה, ביום העצמאות, נהגו התדמורים לערוך קבלת פנים לצמרת עולם העסקים בפנטהאוז הלבן שלהם בתל אביב. בין האורחים הקבועים נמנו רוני מילוא, שלמה להט, דב לאוטמן ואלי הורביץ. בין חבריו ניתן למצוא גם את אהרן דברת, יולי עופר, פרופ' יעקב פרנקל ועו"ד אמנון גולדברגר.בסופי שבוע נהג תדמור לארח מפורסמים בווילה שלהם בקיסריה. הוא היה מקורב לראשי ממשלות. רבין היה חבר. אהוד ברק סעד על שולחנו. תדמור היה כמובן אורח רצוי אצל גדולי הארץ, גם אחרי שעזב את דסק"ש. בס פטמבר 2000, למשל, התארחה צמרת המדינה בביתו של המיליארדר ג'ק פלידרבאום בהרצליה פיתוח. גם תדמור היה שם. הוא ידוע כאדם המתלבש בהידור, מתעמל עם מאמן כושר פרטי, שומר על דיאטה אבל לא מוותר על סיגר קובני יקר מפעם לפעם. יש לו שני ילדים, ערן מהנדס מחשבים, וליהי, שסיימה את בית הספר הגבוה לעסקים סאינסאד, צרפת.למרות התדמית החברתית הזוהרת, תדמור העדיף לעבוד מאחורי הקלעים בלי להיחשף לציבור, ככל שזה ניתן במעמדו. בתקופתו בדסק"ש היה ידוע כמנהל קשוח וסיפרו שלא היה מהסס להתתקשר לעובדים גם באמצע הלילה. אליס הורוביץ, מבית ההשקעות ליהמן בראדרס, השוותה אותו פעם לג'ק וולש, נשיאה המצליח של ג'נרל אלקטריק. היו גם דיעות אחרות. שונות לחלוטין. איתן ורטהיימר, למשל, לא חשב עליו טובות. דסק"ש החזיקה כידוע במניות של ישקר, שבשליטת משפחת ורטהיימר. המשפחה לא אהבה את תדמור ובסופו של דבר קנתה ממנו את מניותיהם ב­250 מיליון דולר. איתן ורטהיימר אמר אחר כך: "שילמתי מחיר כבד מאוד כדי להיפטר מתדמור ולא לראות אותו יותר. אבל היה שווה כל גרוש. מדובר באדם שלא מבין ביזמות. הוא פיספס את ישקר בגדול. השותפות בינינו לבין דסק"ש נגמרה ברגע שתדמור מונה למנכ"ל. זה היה מינוי של פקיד שהוא האיש הלא נכון במקום הלא נכון".למרקה האירוניה, התברר שתדמור היה באמת "האיש הלא נכון" במקום הלא נכון, שהרי מעורובותה של דסק"ש בישקר הובילה בסופו של דבר להסתבכותו של תדמור, למשפט ולהרשעתו אתמול.ורטהיימר, אגב, לא היה היחיד שהעז לקרוא תיגר על כישוריו ומעמדו של תדמור. קדם לו דוידי גילה, יזם היי­טק שהתגורר בארה"ב. הוא הסתכסך עם תדמור ­ שהיה גם יו"ר סאיטקס ­ על רקע הצעתו שך גילה ב­96' לרכוש את סאיטקס. תדמור סירב לדון בהצעה וגילה הבגיב בזעם משום שדתמור לא הסכים אפילו להיפגש איתו. כעבור זמן התברר שתדמור טעה כנראה כאשר לא קיבל את הצעת הרכש של גילה. מניות סאיטקס נפלו ועימן גם "מניותיו" של תדמור. המוניטין שלו, אומרים, ספגו מכה כבדה. מכה נוספת ספג תדמור כעבור שנתיים, כאשר כשל בנסיונו לקנות את חברת דלק. התברר שהקבלן יצחק תשובה, שקנה את דלק, היה זריז יותר ומתוחכם יותר.כאשר משפחת רקנאטי החליטה להחליף את תדמור ולמנות במקומו את ד"ר יורם טורבוביץ, שזכה לפרסום בתפקידו כממונה על ההגבלים העיסקיים, למד טורבוביץ שיד שהוא י תיישב על הכיסא הוא לא ילקק דבש. תדמור דאג להעביר אותו סידרת חינוך קשה. אחת הסיבות ליחסו זה היתה כנראה אאי שביעות רצונו של תדמור מסילוקו. הוא חש שהוא סוס מנצח המורד מהמסלול בטרם עת. מה גם שמיכה אנגל, היורש המועדף עליו, לא זכה בתפקיד. באותו זמן גם הוחלט להגיש נגדו כתב האישום וכלל ידוע במערכת העיסקית אומר שעוצמתו וקשריו של אדם הרבה יותר גדולים בהיותו מנכ"ל מכהן. תדמור חש, כנראה, שבתור מנכ"ל בגימלאות צפויות לו צרות. התמרמרותו לא רוככה למרות שמשפחת רקנאטי, שאינה משאירה פצועים בשטח, דאגה לרפד היטב את דרכו החוצה. תדמור קיבל כ­10 מיליון שקל וכן אופציות של סלקום בשווי דומה.למרות התסכול שמר תדמור הכל בבטן. בדומה לאציל פולני מהדור הישן התנהג בנימוס כלפי חוץ ולא פתח את הפה על משפחת רקנאטי. עם פרישתו מדסק"ש היה ברור שתדמור יפנה לתחומים בהם יש לו נסיון והבנה. ואכן הוא הקים את קרן השקעות סרגם, השקיע בתחום התקשורת (כולל בישראל 10) ומונה לתפקיד יו"ר חברת ההשקעות i.t.n, העוסקת במיזמים בתקשורת, כמו הנחת סיב אופטי בפנמה. הוא גם מונה ליו"ר חברת הייעוץ "פנטין" העוסקת בייעוץ באירופה. הוא מ שתף פעולה עם אנשי עסקים כמו אהרן דוברת, יוסי מימן ואלפרד אקירוב.מאז פרש מדסק"ש הקפיד תדמור להתרחק מאור הזרקורים. הוא הבין כי בימים שבהם תלוי ועומד נגדו כתב אישום מוטב לו למעט בדיבורים. הפרופיל הנמוך ששמר לא עזר לו בינתיים והוא הורשע. גזר הדין צפוי בעוד כחודש. מה יהיהו צעדיו הבאים של תדמור? בין שגזר הדין יהיה כבד ובין שלא, בין שיערער ובין שלא, הוא כנראה ימשיך לעבוד. אחרי פרישתו מדסק"ש אמר בראיון: "אני לא לא יוצא לפנסיה. אני לא יודע להיות פנסיונר".