2 קריירות מנכ"ל חברה לרווחה תעסוקתית רותי קדוש 11/02/02 שם: ד"ר שרה אלספקטורגיל: 50 + מצב משפחתי: נשואה לאמנון כספי, פרופ' למינהל עסקים, ואמא לישראל בן 12מקום מגורים: תל­אביבמקום עבודה: חברת "אשרת", אספקת שירותי רווחה תעסוקתית בע"מ, תל­אביבהדרך לתפקיד: לאחר 20 שנות עבודה ותפקיד בכיר באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות פרשה אלספקטור, והקימה לפני 7 שנים את חברת "אשרת" המתמחה בעבודה סוציאלית תעשייתית וארגונית, ומעניקה טיפול למנהלים ולעובדים בחברות וארגונים שונים. היא ו­15 אנשי צוותה מדריכים מנהלים להתמודד עם בעיות התנהגותיות של עובדים, כמו אלימות במקום העבודה, מקרים של הטרדה מינית, יצירת איזון נכון לעובד/ת בין קריירה ומשפחה, ועוד. לעובדים שעברו שינויים וטלטלות בחייהם היא מציעה טיפול פרטני, כמו גם במקרים של התחלת עבודה חדשה, שינוי תפקיד, תאונת עבודה, לידת תינוק, גירושים, גיל מעבר, פיטורים וכו'. על לקוחותיה נמנים מפעלי תעשייה, היי­טק, אוניברסיטאות, בתי­חולים, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, רשתות שיווק, ועוד.בשנות ה­60 עלתה לארץ עם משפחתה מאודסה. בצבא שירתה בבית­דין צבאי, ושם התוודעה לראשונה למצוקות חיילים שנשפטו על עריקות או נפקדות בגלל בעיות אישיות או משפחתיות. אז גם גמלה בלבה ההחלטה ללמוד עבודה סוציאלית. את התואר הראשון והשני סיימה באוניברסיטת בר­אילן, ואת הדוקטורט בעבודה סוציאלית תעשייתית­ארגונית (היחיד בארץ) עשתה לסירוגין בארץ ובאוניברסיטת סינסינטי, ארצות­הברית.סדר יום: קמה ב­6:30, ולאחר שהבן נשלח לבית­הספר היא מתחברת לאינטרנט. לאחר שהיא יוצאת מהבית בסביבות 7:30, היא מחלקת את יומה בין הדרכה במקומות עבודה לבין ישיבות ועבודה במשרד עד 16:00. בבית היא ממשיכה לעבוד על כתיבת מערכי הדרכה, וקריאת חומר מקצועי.עזרה בבית: מנקה פעם בשבוע, בתוספת עזרה מהבעל.בילויים: התעמלות עם מדריך כושר 3 פעמים בשבוע בבית. בילוי עם חברות והרבה קולנוע ותיאטרון.נסיעות לחו"ל: 4 נסיעות בשנה לחו"ל בענייני עבודה, לארצות­הברית ואוסטרליה.הנאה בעבודה: "מהקשר עם אנשים, ומהיכולת לקבל החלטות".אמביציה: "להקדיש עצמי לכתיבה יצירתית, שירה וסיפורים קצרים, כשאצא לפנסיה".פרויקט שאת גאה בו: "העובדה שהצלחתי להקים חברה משלי, ולהצליח".רגע מביך בקריירה: "באחד מאירועי ההסתדרות ישבתי על הבמה לצדם של א נשי ציבור נכבדים. במהלך הנאומים הרגשתי את ידו של היושב לצדי ­ איש מפורסם ­ מטיילת על רגלי. הבטחתי לעצמי שברגע בו ייגמר הכינוס אגמור לו את הקריירה. בסיום הכנס הבטתי לרגע מתחת לשולחן, ולתדהמתי גיליתי שהמלטף אינו אלא חתול שהסתובב בין המוזמנים. מאז אני מציעה לנשים, לפני שהן מרימות קול זעקה, לבדוק האם מדובר בהטרדה או בחתול".טיפ: "לבעלות עסק מתחיל כדאי להתעקש, להתמיד ולא להרים ידיים, כי מי ששורדת את 3 השנים הראשונות מרגע הקמת העסק, היא בעלת סיכוי טוב לעלות על דרך המלך".נקודת מפנה בקריירה: "ההחלטה לעזוב את השירות הציבורי ולהקים עסק פרטי. זה היה מהפך גדול, ופשוט הלכתי אל הלא נודע".מה רצית להיות כשהיית קטנה: "מבקרת קולנוע ותיאטרון בעיתונות".פריט משמעותי על שולחנך: "המחשב. בלעדיו אין לי עסק".שכר חודשי: "איני מקבלת שכר, יש לי רק הוצאות. אני מתקיימת מהפנסיה שצברתי בשנותי בהסתדרות". מאמנת נבחרת ישראל בבאולינג שם: לאה כהןגיל: 47מצב משפחתי: נשואה ליורם, נהג מונית, ואם לשחר, 25, הילה, 22, אלינור, 20, אור, 15, והתאומות גלי וחלי בנות 12.מקום מגורים: חולון.מקום עבודה: "בולה באולינג" בחולון.הדרך לתפקיד: עד שהיתה בת 36 לא עבדה כהן, אם לשישה ילדים מחוץ לבית. אט אט התוודעה אל נפלאות הבאולינג (כדורת), בתחילה בתור משחק מהנה ובהמשך כמנהלת הבאולינג בחולון, תפקיד שכלל טיפול בעובדים, בכספים ועוד. המהפך האמיתי בחייה התחולל עם הגיעו של מאמן באולינג הולנדי לארץ, אשר התפעל מאוד מהאופן בו הדריכה את חברי עמותת הבאולינג והציע לה לעבוד לצדו. בהמשך נשלחה למחנה אימונים בהולנד, ובתוך שנתיים התמנתה למאמנת נבחרת הנערות. בשנת 97' מונתה למאמנת נבחרת ישראל לנערים, המזכה את ישראל במדליות בתחרויות ברחבי אירופה ובמדינות הים התיכון. במקביל לתפקידה כמאמנת היא משמשת גם כמנהלת בית­הספר לבאולינג המכשיר נערות ונערים בני 12­19. היא ילידת מרוקו, כשהיתה בת 7 היגרה עם משפחתה לצרפת ובגיל 17 עלתה לישראל. בגיל 19 נישאה ­ ועכשיו, משטעמה את טעם ההצלחה ובמיוחד לאחר שהילדים גדלו ­ קשה לה לראות את ע צמה ללא קריירה.סדר יום: היממה שלה הפוכה. היא מתחילה לעבוד ב­15:30, ומסיימת בחצות הלילה. מכיוון שהיא מתקשה ללכת לישון בשובה מהעבודה, היא מכינה את כל מה שצריך ליום המחרת בבית וכשהילדים יוצאים לבית­הספר היא הולכת לישון, ומתעוררת עם שובם. עזרה בבית: הבעל והילדים (שכולם מתגוררים בבית) תורמים את חלקם.בילויים: עם המשפחה, נסיעות לסופי שבוע, קולנוע ומשחקי טריוויה.נסיעות לחו"ל: "לפני חודשיים, עם המשפחה לטורקיה".הנאה בעבודה: "לראות את השחקנים מצליחים לבצע את מה שאני מסבירה להם".אמביציה: "להצליח בכל מה שאני עושה".פרויקט שאת גאה בו: "הקמת מרכז הבאולינג, ויצירת דור שחקנים".רגע מביך בקריירה: "הקטע שבו אני צריכה לבשר לנערות צעירות שעליהן לפרוש כי יש שחקניות טובות מהן".טיפ: "לזרום עם ההצלחה שלך בלי לדרוך על אנשים בדרך".נקודת מפנה בקריירה: "המפגש עם המאמן ההולנדי".מה רצית להיות כשהיית קטנה: "פסיכולוגית".פריט משמעותי על שולחנך: "אין לי שולחן עבודה".שכר חודשי: "אני עוסקת במה שאני אוהבת, וגם מרוויחה מזה".